|
||||
|
||||
אני מדבר על המצוי ולא על הרצוי. אני לא מוצלח כמוך בלדמיין חברות שמתנהלות עפ"י עולם האידאלים שלי (מגבלה בדמיון, עודף ציניות או המציאות - עדיין לא החלטתי מה הסיבה). אני לא לא מסכים לגבי הראוי (אני פשוט מאמין קטן ממך בטבע האנושי, כאשר זה בא לידי ביטוי בקבוצה הקולקטיביסטית). במילון שלי למילה "תרבותי" אין רק קונוטציות חיוביות של משהו נעלה. זה יכול להכיל גם סובלימציה פסאודו-נאורה-מודרנית של הקמאי, הברברי, האכזרי והמכוער בטבע האנושי1. "...מה שיוצא מעריפה, בדרך כלל, זה שאנחנו מנחשים מי ינחש יותר טוב מהראש שנערף - אבל על טעות בניחוש שלנו לא עורפים לנו את הראש. פשוט נותנים לנו לנחש שוב (בלי אחריות ובלי נוהלים)..." לכן זה נראה לי כן מועיל! להתעלם מחוסר הרציונליות של חברת המונים זה לא רציונלי ולא מועיל. אני חושב ששעשועים להמונים מסוג זה (או מסוג דומה) הם הבסיס *גם* של התרבות המודרנית/ליברלית/דמוקרטית בה אנו חיים. אם אדם עם דרישות מוסריות כשלך, מודה במבוכה שגם הוא משתעשע משעשועים אלה, אז דמיין את רוח החיים בחיה המורכבת מהמוני האנשים (רוב?) שלא מצליחים (או לא רוצים) להחזיק בערכי המוסר שהצגת. התועלת קיימת לחברה. אם התועלת לא היתה קיימת, התופעה לא היתה נרחבת עד כדי כך שהיא אפילו לוקחת חלק לא מבוטל בהגדרת המבנה החברתי. החיה קיימת. החיה רעבה והתועלת היא בזריקת נתחי הבשר כדי להרגיעה, גם כשיש מחיר מוסרי (עפ"י הערכים שלך) ותועלתני (עפ"י ניתוח המציאות שלך) לצורך הספקת הבשר. ____________ 1 ההוצאות להורג התרבותיות, הנקיות, המסודרות והמצוחצחות באמריקה, עם הכפתורים, המזרקים ושאר מיני מרגיעי מצפון למיניהם, היא דוגמא קיצונית למה שאני מדבר עליו, אבל יש הרבה דוגמאות יותר עדינות לאותה נקודה ממש. |
|
||||
|
||||
יש כאן הרבה דברים שאני לא יודע להגיב עליהם. למשל, אני לא מבין למה העובדה שהתופעה קיימת מעידה על זה שהיא מועילה. (הנה, האייל קיים - אל תגיד שאתה מוצא בו תועלת. לי הוא מבזבז את הזמן). וגם, אם החיה רעבה וצריכה נתחי בשר, למה צריך לחכות לתקלה. אפשר לערוף ראש כל שבוע ולהשביע את רעבונה. |
|
||||
|
||||
אתה לא חייב להגיב על כל פיקסל. שוב יש לנו מילונים שונים. מועיל במובן של מילוי פונקציה שעוזרת לדבר לשרוד (ולכן להתקיים). לא התכוונתי למושג "מועיל" במובן של "זה יעזור לך להתקבל ללימודים גבוהים". האייל שורד משום שהוא ממלא פונקציה מסוימת (גם עבורך) אפילו אם הוא גורם נזק במובן אחר (מבזבז לך את הזמן). במובן *הזה* האייל מועיל. החיה רעבה לתחושת צדק, השבת העולם אל תיקונו, לתחושת המהניג שמשלם בחומרה על טעיותיו, לאמון שהאנשים למעלה צריכים תמיד לדעת הרבה יותר טוב מהם מה בדיוק צריך לעשות וכו'. עריפת ראשים חסרת הצדקה תוציא את העוקץ מטקס "החטא ועונשו" והחיה תשאר רעבה לעולם "טוב" יותר. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להגיב, לא על כל פיקסל, אלא על אף פיקסל. אבל זה כנראה בגלל המילונים השונים. אתה מתכוון לדבר ששורד בגלל שהוא מועיל, ותועלתו בזה שהוא עוזר לעצמו לשרוד. טוב. על הפיקסל הזה (לדוגמה) אני לא יודע להגיב. שיהיה. עכשיו אתה עוסק בעינייני מוסר - "החיה רעבה לתחושת צדק" - ולא רוצה "עריפת ראשים חסרת הצדקה", אבל אתה מעדיף להשאיר פתוח (או רלטיביסטי - שלי/שלך) מה צודק בעריפת ראשים אם אי אפשר לייחס לבעליהם זדון או רשלנות. טוב. אם זה צדק שלי/שלך/שלו, אז גם על הפיקסל הזה אני לא יכול להגיב - כל אחד יערוף את הראש שמתאים לתחושת הצדק שלו. שיהיה. |
|
||||
|
||||
אתה משתמש בהרבה מילים כשאתה לא מגיב. אני לא מתכוון לדבר ששורד משום שהוא מועיל ומועיל משום שהוא שורד. אני טענתי שקיימת התנהגות אנושית מסוימת ותארתי את הפונקציה החברתית שממלאת התופעה הזאת. אתה מדבר על מה ראוי, מה כדאי, מה מוסרי וכו' ולכן אין (ולא יכול להיות) בסיס משותף לדיון. אין שום דבר רלטביסטי במשהו שאמרתי. |
|
||||
|
||||
אה, סליחה. בגלל שהגבת לתגובה שלי חשבתי שאתה מנסה למצוא בסיס משותף לדיון. אם אין בסיס כזה, מה הפלא שאני משחית כל כך הרבה מילים בלי להצליח להגיד דבר? התופעה של חוסר שפה משותפת בין שני דוברי עברית בני המאה העשרים מסקרנת כשלעצמה. לכן אני מוצא לנכון להדגיש לפחות חלק מהנקודות שלא ברורות לי: אני אכן מדבר על מה ראוי, מה כדאי, מה מוסרי וכו'. אבל לא מצליח להבין על מה אתה מדבר תחת הכותרת "הפונקציה החברתית שממלאת התופעה הזאת [של עריפת ראשים]". קודם אמרת "מועיל במובן של מילוי פונקציה שעוזרת לדבר לשרוד" אבל עכשיו אתה אומר שלא בזה מדובר. לפני זה הדגשת כמה פעמים שאני מדבר על המוסר *שלי* שאחרים לא רוצים לקבל - עכשיו אתה אומר שזה לא רלטיביסטי. בסוף גם הזכרת "תחושה של צדק" אבל אתה מבדיל את זה מהדיון שלי במה ראוי - בעוד שלהבנתי אנשים מקבלים תחושה של צדק כאשר נעשה מה שראוי. אתה מבין למה אני מתבלבל? |
|
||||
|
||||
אני פורש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |