|
אני לא מכירה מקרוב את התרבות הצרפתית, אבל מהמעט שפגשתי, הם ללא ספק מחזיקים במנטליות שונה. לא מן הנמנע שמה שאת מוצאת צורם וחסר רגישות הוא אצלם מקובל והגיוני. דוגמה אישית: בילדותי קראתי ספרים של הרוזנת דה-סגיר, כמו למשל "ילדות למופת". אלה שתי אחיות, בנות 6 ו-8, ובאחד הפרקים הן רבו ואז השלימו לפני השינה, ו"התנשקו 20 פעם באהבה לוהטת" (כך במקור, או לפחות, זו גרסת התרגום). איכשהו בילדות זה לא הטריד אותי, אבל כשדפדפתי בספר בגיל מבוגר, התחלתי לתהות פתאום מה לעזאזל קורה במשפחה הזו... סיפרתי על זה לאמי, והיא אמרה "נו, ככה זה אצל הצרפתים". לימים אכן פגשתי מקרוב קרובי משפחה צרפתים, וברכת השלום (כשנפגשים) המקובלת אצלם היא נשיקה על כל לחי, מינימום, לא משנה עד כמה אתה מקורב. בעולם שבו גדלתי מסתפקים ב"היי, מה נשמע" (ולפעמים חיבוק, תלוי במידת הקרבה וכו'), אבל אצלם פחות מזה לא נחשב "שלום". זה הסביר לי כמה דברים...
|
|