בתשובה לתשע נשמות, 07/10/07 1:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לתופעה מדעית מסויימת יכול להיות יותר מגורם אחד. למה שלשאלה הזו תהיה בהכרח רק תשובה אחת? ב. אין לי ספק שהוא לא הראשון ולא היחיד שתומך בתיאוריה הזו. אבל כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת, אין כאן תשובה ודאית אחת. יש מדענים שמאמינים בתשובה הזו, ואחרים שמאמינים באחרת. עיון מהיר בויקיפדיה מגלה שקיימות תיאוריות נוספות להתחממות כדוה"א. ניתן לחפש מידע בערך "התחממות עולמית" (בעברית) ובערך Sun (בערך "שמש" בעברית חסר מידע רב) יש תת פרק בשם Sunspots and the sunspot cycle ומצויין בו במפורש הקשר בין פעילות השמש לטמפרטורת כדוה"א. למיטב ידיעתי על הקשר הזה אין מחלוקת בקהילה המדעית; הסוגיה היא רק מידת ההשפעה. מהמידע שקראתי נראה שכמות המדענים שתולים את האשם בעיקר בשמש (ולא באדם) נמוכה מאד; אבל זה לא אומר שהם בהכרח טועים. ההיסטוריה הוכיחה יותר מפעם אחת שהתיאוריה שהתגלתה כנכונה היא לא בהכרח זו שהיתה הפופולרית ביותר בזמן אמת. בכל מקרה, אני לא מאמצת תיאוריה מסויימת ואין לי לא כלים ולא רצון כדי לסנגר על דעתו של סוקר. בסה"כ הבאתי דברים בשם אומרם (או ליתר דיוק, את רוח הדברים, ניסוח מדוייק אין לי כרגע בנמצא). אגב, אני נוטה להאמין שהרבה פעמים יש גם אנשים מסוג שלישי, כלומר כאלה שמאמינים בתיאוריה אחת אבל מנופפים בתיאוריה פופולרית אחרת, כיוון שהיא זו שמשרתת טוב יותר את האינטרסים שלהם (למשל: לגייס תרומות למאבק, להצליח לחנך להתנהגות מסויימת כי יש בה יתרונות מסויימים שאינם בהכרח קשורים לתופעה עצמה, אבל הם לא "אטרקטיביים" מספיק כמוה, והיא עושה יותר רעש). במילים אחרות: ניתן לטעון שקיימת אפשרות "קונספירטיבית" והיא שלא כ"כ הרבה בטוחים שדווקא האדם אשם, אבל חוששים מהתוצאות אם יתגלה שזה אכן כך. אנחנו לא יכולים לשלוט בשמש, אנחנו כן יכולים לשלוט בהתנהגות שלנו. אם נניח באופן היפותטי שאכן השפעת האדם קיימת, אך היא נמוכה לעומת השמש, איך נצליח לשכנע את האנושות שעדיין חייבים להשקיע משאבים בתיקון דרכינו הנלוזות? אולי אם אנשים ידעו שהאשם בעיקר בשמש, הם יפרקו כל רסן ואז תגדל ההשפעה האנושית (ותחמיר את המצב, במקום לנסות לאזן אותו)? איך שלא יהיה, אני אמשיך למחזר (את המעט שמאפשרים לי במדינה הזו), לא אשתמש בתרסיסים מזיקים לאוזון (נדמה לי שכבר אין כאלה, כבר שנים רבות), ואמרח את עצמי טוב טוב לפני חשיפה ממושכת לשמש (בעיקר כיוון שהגנים הפולניים שלי מאפשרים לי לבחור בינארית בין צבע לבן (או מקסימום אוף-וייט) לאדום). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"שילוב של גורמים - [פירוט]" זה עדיין הסבר אחד. הנחה מקובלת היא שבני אדם הם הגיוניים מספיק בכדי שכניתן הסבר טוב יותר, מנומק ובעל ראיות חזקות יותר, הוא יתקבל לבסוף על הרוב. כשהרוב עדיין חלוק בדעתו, הדיוט שמקבל את ההנחה הנ"ל יכול להסיק ברמה גבוהה של ודאות שאין עדיין הסבר עם נימוקים שהם גם ותיקים וגם משכנעים. אני מקווה שאת לא ממחזרת נייר. תהליך בזבזני לשימור משאב שמתחדש בקצב יותר מהיר משאנחנו מנצלים אותו, ומתכלה בקצב מהיר מספיק בכדי שאין לנו חשש שנטבע בערימות שלו. לא שמעתי שיש החולקים על נזקי החשיפה לשמש, או הטוענים שהיא מזיקה *לסביבה*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילוב של גורמים יכול לייצר הסבר אחד *סופי*, בהנחה שיהיה כזה והוא יתקבל על הקהילה המדעית כולה (וגם ה"סופי" הוא לפעמים זמני מאד). אבל הרבה פעמים, לפני שמגיעים לאחד כזה, יש הרבה תיאוריות שלא בהכרח מצליחים לאחד ו/או לשלב בינהן, וכל אחד מנופף בזו שהוא מאמין בה. בכל מקרה, וגם את זה הוכיחה ההיסטוריה, לפעמים יכולות להיות שתי תיאוריות נכונות בו"ז ובאותה המידה, באופן מקביל (האם האור חלקיקים או גלים?) או נכונות בסקאלות / רזולוציות שונות (ניוטון / איינשטיין) ועוד שלל קומבינציות. אני מניחה שיכול להיות מצב שבו המדענים שמאמינים שהאדם אשם חושבים שגם השמש קשורה, אבל רק ב-10%, ואלה שחושבים שהשמש, מאמינים שהאדם תורם אבל רק ב-10%, נגיד. אז הויכוח הוא לא על ההשפעה המוחלטת אלא על ההשפעה המכרעת. אולי. בחיי שלא חקרתי את הנושא. אני בסה"כ מנסה לומר שזה לגיטימי שיש יותר מתיאוריה אחת. אין לי צד בדיון. אני לא ממחזרת נייר בפחי מחזור (אין כאלה בנמצא במקום מגורי); אני כן עושה בנייר שימוש חוזר (כנייר טיוטה, למשל) ומשתדלת מראש לא להדפיס מה שלא צריך. אני מחזירה פחיות ובקבוקים אישיים לסופר, זורקת בקבוקים גדולים לכלובים, זורקת סוללות רק למיכלי איסוף (עכשיו קניתי במיוחד נטענות), עושה שימוש חוזר בשקיות (ולא לוקחת מראש אם אני לא צריכה), משתדלת לעשות שימוש רב פעמי בכלים חד פעמיים... זה בערך המינימום שחיי מאפשרים לי באופן סטנדרטי. אני לא מאלה שמתאמצים במיוחד, אבל אני משתדלת. החשיפה לשמש לא מזיקה לסביבה כמובן; זה פשוט התקשר לנושא האוזון (וגם בהקשר הזה קיימות מחלוקות, אגב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מקווה שאת לא ממחזרת נייר. תהליך בזבזני לשימור משאב שמתחדש בקצב יותר מהיר משאנחנו מנצלים אותו" - זו טענה שאני שומע פעם ראשונה. סימוכין? (הערה: מן המפורסמות הוא שתעשיית הנייר כיום כבר לא כורתת יערות טבעיים, אלא מגדלת יערות לצרכיה. טענה מוכרת היא שעדיין יש לכך מחיר סביבתי כבד: השטחים המשמשים ליער לצורכי נייר היו יכולים אחרת להיות יער טבעי, שתורם הרבה יותר לסביבה מבחינת צריכת CO2 ומבחינת תמיכה במגוון ביולוגי. מי שמטייל במערב ארה"ב יכול להתרשם מההבדל בין היערות הטבעיים בפארקים הלאומיים לבין "היערות הלאומיים" שבשימוש תעשייתי, שתופסים שטח גדול פי הרבה ונסיעה דרכם יכולה להרוג משעמום; ההבדל יכול לזעזע.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומר הגלם העיקרי בייצור נייר הוא נייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תהליך מחזור הנייר לא היה בזבזני, לא היה נדרש סבסוד ממשלתי עבורו. סבסוד שכזה יכל להיות מוצדק על ידי טעמים אחרים - למשל אם, כמו נפט, הייתה לנו כמות מוגבלת שלו שכדאי היה לדחות כמה שיותר את ניצולה עד תום; אם, כמו פלסטיק למשל, זמן ההתכלות שלו היה ארוך במיוחד; או אם תהליך המחזור, למרות שהיה יקר יותר, היה פחות מזהם לסביבה מתהליך היצור של נייר חדש. זה לא המצב עם נייר, שהינו, למיטב ידיעתי, אורגני ברובו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד משאבים מתכלים, למשל שטח שניתן להקצות למזבלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נייר מתכלה מהר יותר מהשטח המוקצה למזבלות, כפי שכבר רמזתי (הדוגמה עם הפלסטיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייר במזבלה לא מתכלה מהר במיוחד. כמובן, ניתן לכלות נייר ללא צורך במזבלה ולהפיק ממנו אנרגיה באמצעות שריפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי נייר רגיל מתפורר די מהר כשהוא נרטב (לניירות מיוחדים (עבים, מבריקים, מצופים בחומר מגן כזה או אחר) זה אכן ייקח הרבה יותר זמן, כיוון שהם עמידים יותר). בכל מקרה, למיטב ידיעתי שריפה ממש לא טובה לאיכות הסביבה, והאנרגיה שהיא מפיקה אינה כלכלית (ביחס להפקות אנרגיה אחרות). באופן כללי אנרגיה של חום שמתפזרת סתם כך לסביבה פשוט מתבזבזת לחינם, אלא אם היתה לך שאיפה להשתמש באש כדי להתחמם או כדי להאיר משהו (לא קורה כ''כ הרבה בימינו, ואם צריך אש לא משתמשים בנייר כיוון שהוא נשרף מהר מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי באילו תנאים. בתנאי הדחיסות והעדר החמצן שבמזבלות זה לא בטוח. קראתי על מזבלה בניו יורק שחפרו בה ומצאו עיתונים משנות השלושים שעדיין היו ניתנים לקריאה (ותרשי לי להגיד לך, גברת צעירה, שגם הרמה שלהם היתה הרבה מעל לעיתונים של היום שאתם הצעירים קוראים). יש לא מעט שימושים תעשייתיים לאנרגיית חום. עקרונית, אם היה לך מתקן שמוזן באופן רציף בנייר וחומרים דליקים אחרים היית יכולה גם להפיק ממנו קיטור ולייצר חשמל. איני טוען שזו בהכרח האופציה היעילה מבחינה סביבתית, אבל היא חוסכת את המקום במזבלות ואת המתאן הנפלט מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להגיד לי שהרמה של העיתונים של היום, שאתם הצעירים קוראים, היא *הרבה* מתחת לרמת הסמרטעתונים של שנות השלושים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכלל לא הבנת את ראניון. העיתונים ההם היו smart-עיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מפרידים אשפה, אפשר היה לשים את הנייר עם הפסולת האורגנית כך שיתקמפסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתכלה יותר מהר מהשטח שיש לנו להקצות למזבלות, כפי שכבר אמרתי. זה שאולי אפשר להשתמש בו בצורה יותר יעילה לא סותר שום דבר שאמרתי (בפרט, ש*מחזור* נייר, כלומר יצור נייר חדש מנייר ישן, הוא תהליך בזבזני ומיותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגדיר "בזבזני". תהליך מִחזור הנייר אינו כלכלי (דהיינו: רווח לא יוצא מזה) אבל לא כל מחזור הוא רווחי בהכרח, וזו לא תמיד המטרה שלו. הסיבה שממחזרים היא תועלות כמו שמירה על הסביבה (למשל, ניצול חומרים קיימים במקום כרייה, או במקרה הזה כריתה, של חדשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיסיתי את האפשרויות הנוספות האלו החל מהמשפט השני בהודעה שעליה הגבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוגע כאן בלוז תפיסת העולם של אגף מסויים בחברה המערבית, שהשקפת עולמו אומרת שמה שאינו מביא רווחים איננו יעיל ולא צריך להתקיים. מישהו ודאי יזרוק-"כלכלני האוצר" -נכון, גם הם. מדוע למשל, עדיין אין רכבת תחתית בגוש דן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שמאתע שעירית ת''א החליטה על טכס זכרון אחד לכל חללי הפיגועים שארעו בעיר בגן מיוחד שהעיריה הקימה. יש הגיון מסוים באיחוד הטכסים ולא לערוך טכסים רבים לציון כל פיגוע ופיגוע אבל מסתבר שמשפחות מרגישות פגועות מזה שלא מרשים להם לערוך טכס זכרון במקום הפיגוע. לא יפה להגיד אבל נראה לי שחלק מהשיקול של העיריה היה חסכון ויעילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבתי בסוגריים מקובל בתור מחיר סביבתי של ייצור נייר חדש - אולי המחיר הכבד ביותר, אולי אחד מכמה "מחירים". בעצם, זו טענה ישירה נגד "משאב שמתחדש בקצב יותר מהיר משאנחנו מנצלים אותו" - המשאב אולי מתחדש אבל חידושו עולה במחיר סביבתי. (אם תטען שסבסוד מחזור הוא דרך לא טובה לפתור זאת, ועדיף למשל להטיל/להעלות היטל על כריתת יערות, או על שימוש בקרקע לצורכי יערות לצורכי תעשייה, אני כנראה איתך. אבל זו טענה נגד המדיניות הממשלתית בנוגע למחזור. מבחינת הפרט טריליאן, עדיין ראוי למחזר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מציג כעלות-שולית של אי-מחזור נייר רק את האפשרות להשתמש בשטחים הנ''ל לנטיעת יערות-עד, כי העובדה שיערות מעשה ידי אדם לא מושכים את עיניך, לא מכבידה במיוחד על ליבי - טייל במקומות אחרים. ובקשר לאפשרות הזאת - מן המפורסמות שיש היום ביבשת אמריקה יותר עצים משהיו בה בכל תקופה היסטורית אחרת. אולי אפשר היה לעשות צעד גדול יותר קדימה מבחינת יעור העולם אם היינו ממחזרים נייר, אבל מה שבטוח, תעשית הנייר (והריהוט, והעץ באופן כללי) כמו שהיא היום היא צעד קדימה, לא אחורה, בחתירה למטרה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יש היום ביבשת אמריקה יותר עצים משהיו בה בכל תקופה היסטורית אחרת'' - לא ידעתי. לפי מה שכתבתי קודם, זה סביר - אבל כשהכוונה רק למספר העצים. אני מנחש שגודלם הממוצע קטן יותר. המדד החשוב לעניננו הוא כמות הכלורופיל. שוב, הדיון שלנו הוא לא ''תעשיית הנייר, טובה או רעה'', אלא האם ראוי לטריליאן למחזר. אם דונם של יער תעשייתי יינטש, אז גם אם הוא לא ייוער מחדש באופן יזום אני משער שהוא יצמיח באופן טבעי יער טוב יותר לסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המדד החשוב לעניננו הוא כמות הכלורופיל." - לצערי, את המידע הזה אין ברשותי. "אם דונם של יער תעשייתי יינטש, אז גם אם הוא לא ייוער מחדש באופן יזום אני משער שהוא יצמיח באופן טבעי יער טוב יותר לסביבה." - הנחה תמוה למדי. מה מנע ממנו להיות מיוער עד לאותו הרגע? על פניו, נראה שללא בני האדם, היו פחות עצים (ופחות כלורופיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק עצים מכילים כלורופיל, ולא כל העצים מכילים כלורופיל בכמות שווה. שוב, מראה עיניים של היערות ה"תעשייתיים" בארה"ב לעומת היערות הטבעיים (לא טוב כמו נתונים מוצקים, אבל בהיעדרם) מאפשר להתרשם שיש בהם הרבה פחות מסה ירוקה פר שטח, גם אם מספר העצים לא קטן יותר. סיבות אפשריות לא קשה לשער: לא נותנים לעצים להתבגר לגודל גדול, ולא נותנים לצמחייה אחרת לצמוח ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עץ זה חומר אורגני שכל הפחמן שבו (שזה אחוז ניכר מהמאסה שלו) מקורו בפחמן דו חמצני אטמוספרי. אני נוטה לחשוב (ללא ידע בוטאני) שאם נגדל במטע מסודר עצים לגודל שבו התועלת מכריתתם ונטיעת חדשים היא מירבית, אנחנו למעשה מייצרים מאסת עץ בקצב מירבי, כלומר צורכים פחמן בקצב מירבי. אם עצים בוגרים (שקצב צמיחתם איטי) היו צורכים יותר פחמן מעצים צעירים (שצומחים במהירות) אז המאסה שלהם היתה עולה בקצב גדול יותר והיה יותר כלכלי להמתין ולא לכרות אותם. דוקא במקרה של גידול עצים לתעשיית העץ (או הנייר) אני נוטה להאמין שהשיקולים הכלכליים של הגדלת הרווח חופפים לשיקול האקולוגי של הגדלת ספיגת פחמן דו חמצני מהאטמוספרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. נקודת תורפה שלה היא שהאופטימיזציה הכלכלית של היער היא לקבלת מאסת *עץ* מרבית, ואילו האופטימיזציה הסביבתית היא לקבלת ביומסה כוללת מרבית - כולל עלים של העצים, וצמחים שאינם עצים. אבל אני בספק אם זה מפיל את הטיעון. חשוב לציין (עכשיו כשהטיעון שלי נחלש...) שלא המצאתי אותו לבד - את הטענה שהיערות התעשייתיים הם פחות טובים מיערות טבעיים קראתי בכתבות רציניות, כך שזו מן הסתם דעה של (חלק מה)מומחים. כמובן, זה לא אומר שזה נכון, וייתכן גם שהשיקול הוא לא בנוגע לקשירת פחמן ואפקט החממה, אלא בנוגע לתמיכה במגוון ביולוגי, שהוא שיקול פחות תועלתני-אנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמוביל את המחקר בתחום הוא גוף של למעלה מ2200 מדענים שעובד מ-1988. הגוף נקרא IPCC -INTERGOVERNMENTAL PANEL ON CLIMATE. הגוף הזה תולה את הסיבה העיקרית לשינויים האקלימיים בפעולות האדם. בשנת 2001 פנה ג'ורג' בוש לאקדמיה האמריקאית למדעים וביקש חוות דעת; בחוות הדעת היו שתי מסקנות שאימצו את עמדת IPCC: 1.יש שינוי אקלימי משמעותי היוצר סיכון גובר והולך ליציבות הביוספירה והחיים על פני האדמה. 2. התהליך המסוכן הזה נגרם כתוצאה מפעילות אנושית. ישנו גם גוף המתקרא GLOBAL CLIMATE COALITION . זה איננו גוף של חובבי טבע למרות שמו. מאחוריו עומדות חברות הנפט הגדולות בארה"ב והוא מנהל קמפיין תיקשורתי ומממן מחקרים כדי להוכיח שהשינויים אינם מעשי ידי אדם אלא בגלל המחזוריות בטבע. בעולמנו המערבי-במיוחד האמריקאי- תמיד צריך לראות מי מממן את הפעילות ומהם האינטרסים. ידוע לכל מה עשה בוש בתשובה שקיבל מהאקדמיה האמריקאית: הוא פרש מאמנת קיוטו ונימק את הדבר באופן בוטה בהשלכות שיכולות להיות לאמנה על כושר התחרות של התעשיה האמריקאית מול זו של המדינות המתפתחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |