|
||||
|
||||
בלוזים יפים. האם את יודעת לנגן? עכשיו, כשאת מעלה את זה, המודעות להצטמצמות המתמדת קיימת גם אצלי. אבל בד"כ אני לא חווה אותה כאבדן. היא מקנה גם סוג של ביטחון - אני יודע יותר מי אני ומי אני לא, ולאיזה כיוונים מעניין אותי להתקדם מכאן. ברור שאפשר לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אבל למי יש כוח. |
|
||||
|
||||
לא, לצערי (עוד הצטמצמות). יפה שאתה מציג את הצד האופטימי של העניין. מעניין מה יוצר ראייה טראגית-מלודרמטית-קתרטית כמו שלי (אני תיכף יוצאת לנופש, לקרוע איזה בית הבראה לקשישים, יהיה לי על מה לחשוב שם). |
|
||||
|
||||
אלכ הצטמצמות. לא נראה לי כזאת בעיה ללמוד בלוז פשוט (וגם Stormy Monday כמובן). חכי קצת ועוד מעט נועם יוכל כבר להראות לך. |
|
||||
|
||||
לאלתר גם אני יודעת :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |