בתשובה לאיציק ש., 28/07/07 21:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנחש מה היטלר יעשה ב-1939, אבל לא אחר-כך, בניגוד לכל הסוציאליסטים המומרים בגרמניה שלא היו מסוגלים לנחש מה יעשה, או בניגוד לקומוניסטים של רוסיה הסובייטית, שברור שהסיוע הכלכלי שהושיטו להיטלר בין 1939-1941 לא השפיע על היכולת שלו לנהל מלחמה, ולכן האחריות היא כמובן רק על הקפיטליסטים המנצלים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראת מה שכתבתי? החלק של אנשי ההון הגדול היה מאד קטן בזמן אבל מכריע. הם דאגו שהיטלר יגיע לשלטון; את היתר הוא כבר עשה בעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם החלק של אבא שלו היה קטן אבל מכריע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא קונספירטורים ארוכי-ראות שמתכננים מלחמה גלובלית. וגם עדויות ממקורות יותר מהימנים (נניח, היסטוריונים), בד''כ סוברות שאילי ההון היו טרמפיסטים על עגלתו של היטלר, לא המוח מאחוריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני רואה את הקשר בין דבריך למה שכתבתי. מה שכתבתי שכל הקריירה הפוליטית של היטלר כקנצלר היתה תלויה בהחלטתו של הינדנבורג . התפקיד של אילי ההון היה מכריע כאן. אחרי שעלה לשלטון הם היו טרמפיסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה, מתארים כי ההחלטה של הינדנבורג (למנות את היטלר לקאנצלר) נבעה מלחץ כבד של 3 אנשים בחצי השני של ינואר 1933: 1. von Papen שהיה הקאנצלר החביב על הינדנבורג, אבל הוחלף בידי von Schleicher בדצמבר 1932. 2. בנו הפרו נאצי של הינדנבורג. 3. Meisner - מזכיר המדינה, ומקורבו הפוליטי של הינדנבורג. von Papen נטר טינה למחליפו (כי הוא חשב שהאחרון עשה לו תרגיל מסריח). הוא חבר להיטלר, כי רצה להדיח את von Schleicher מהקאנצלרות. בשיחות ש von Papen ניהל עם היטלר, שני האנשים רצו את הקאנצלרות. לבסוף von Papen השתכנע שהוא יוכל לשלוט בהיטלר, את המזימה הזו הוא שיתף עם בנו של הינדנבורג ו Meisner והשלושה לחצו על הינדנבורג עד שזה הסכים. לעומת זאת, אילי ההון אפילו לא מוזכרים. לכן אני תמה: עפ"י איזה מקור יש להם תפקיד "מכריע" בהחלטה של הינדנבורג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אלו הטעויות שלי? מה שהיטה את הינדנבורג נגד קורט פון שלייכר הקנצלר היתה המדיניות נגד האחוזות החקלאיות של היונקרים הפרוסיים שהינדנבורג נמנה עליהן. המיפלגות הקטנות שפאפן והוגנברג נימנו על ראשיהן לא ניבנו על אלקטוראט. הן ייצגו אינטרסים מאד ברורים של בעלי הון שעמדו מאחוריהן. מי שארגן את הפגישות בין היטלר ופאפן בקלן, שהובילו בסופו של דבר להחלטת הינדנבורג למנות את היטלר היה הבנקאי קורט פון שרדר מהדויטשה בנק. הרקע לכל המהלכים הללו שאנשי ההון שמימנו את מיפלגות המרכז והימין החליטו ללכת על היטלר, היתה ההתחזקות המקבילה של הקומוניסטים מבחירות לבחירות. לא טענתי שההון הגדול מימן את היטלר- הוא לא. אם אתה מתעלם ממבנה מפלגות הימין ומי שלט בהן מאחורי הקלעים, אז תקבל את התיאורים שכתב בפירוט רב הנרי אשבי טרנר ומופיעים בויקיפדיה. זה נכון מה שכתוב בויקיפדיה רק שהתיאור מסתפק בפאפן שכאילו כל עוצמתו באה מעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה המפורטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיסטוריון הניאו-מרקסיסט דיוויד אברהם, בספרו The collapse of the Weimar Republic, העלה את הטענות שלך. הנרי טרנר תקף בפרוטרוט את הטיעונים לגבי שליטת ההון בעליית היטלר, בספרו הדי-גדול German big businesses and the rise of hitler, והיה אחראי לחיסול הקריירה ההיסטורית של אברהם, אחרי שהראה בצורה משכנעת למדי שהטיעון של אברהם התבסס על קריאה סלקטיבית מאוד, עד כדי עיוות, של המקורות הארכיוניים. הוא גם מתייחס מאוד באריכות שם לטיעונים הפוליטיים על השפעתם הפוליטית של בעלי ההון, מראה את החשדנות שהייתה לרובם כלפי הנציונל-סוציאליסטים, את הקשרים של חלקם עם הנאצים, האמונה שאפשר יהיה לרסן את היטלר ולהבהיר לו מהי כלכלה נכונה, ושאר קונספציות ומיסקונספציות. אז כן, אפשר לטעון שטרנר 'מסתפק בפאפן שכאילו כל עוצמתו באה מעצמו', אבל זה יתעלם הן ממה שטרנר כתב, והן ממה שהיסטוריונים כתבו בשני העשורים מאז, החל מאלה שעסקו בפוליטיקה של הצבא וכלה באלה שאפילו תורגמו לעברית, כמו אוברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי את שני הספרים. קראתי גם את הביקורת של טרנר על דייויד אברהם. גם אם תנטרל את נקודות הביקורת מעבודתו של אברהם, תראה שיש בטענותיו של אברהם ממש. אני מסכים עם 99% מטענותיו של טרנר. בדרך כלל מתייחסים לבעלי ההון כנציגי התעשיה הכבדה או התעשיה החדשה-א.ג.פארבן וסימנס. יש גם את המיגזר הפיננסי שמשום מה לא התייחסו אליו. מי שעל פי סיפרו של טרנר דחף להסכם בין פאפן להיטלר היה קורט פון שרדר מדויטשה בנק- עמ' 42-44 בספר. טרנר אינו מנתח את המבנה הפוליטי של מפלגת המרכז של פאפן וקשריה להון; היא בפירוש היתה מפלגה שיצגה את האינטרסים של בעלי הון שהחזיקו אותה. בקטע האמור של ינואר 1933 נוצר מצב בו הכוחות שעמדו מאחורי מפלגות הימין, החליטו למרות החשדנות כלפי היטלר, הן חייבות לנצל את האלקטוראט שלו כדי לבלום את עליית הקומוניסטים כי העריכו שהמפלגה הנאצית עברה את השיא והיא רק תרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא ה"א הידוע. יש הבדל בין "אילי הון עזרו להיטלר" לבין "אילי -ה-הון עזרו להיטלר". תמיד יש קשר בין הון לשלטון, ובהחלט היו כמה אילי הון ואנשי תעשיה שריפדו את המפלגה הנאצית בשעותיה הקשות. האם נובע מכך ש: 1. חלק משמעותי מן הקפיטליסטים הגרמניים סייעו למפלגה הנאצית? 2. האם יש משהו "מהותי" להון ולהתנהלותם של אילי הון שגרם להם לתמוך במפלגה הנאצית? עד כמה שזכור לי מן הספר של קרשאו, מעטים מן הקפיטליסטים התלהבו מהיטלר ומן המפלגה שלו. אבל זו השאלה השניה שמטרידה אותי יותר. האם יש משהו מהותי בהתנהלות של קפיטליסטים שהפך אותם לשמרנים? או לליברלים? או לדמוקרטים? או לאוטוקרטים? אני לא השתכנעתי. זה נראה לי כמו נסיון להחליף את ההסטוריה במיסטיקה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך מתייחס למה שכתבתי. אני מתייחס לפעולה הקריטית של הטלת הרכבת הממשלה על היטלר ואתה מדבר על סיוע כללי למפלדה הנאצית. הקאפיטליסטים יכלו לא להתלהב אך להניח את כובד מישקלם כדי שיוטל על היטלר להרכיב ממשלה או להתנגד לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלני האוצר! איך לא חשבנו על זה לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בדיוק כך. בצעירותם הם היו במשרד האוצר הגרמני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |