בתשובה ליעל, 19/07/07 15:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. למזלם הגדול של כל אויבי הנאציזם, המשטר המטורף ההוא השקיע המון משאבים בכל מיני פרוייקטים מטורפים שבאו על חשבון המאמץ המלחמתי. מחנות ההשמדה לא היו הדבר היחיד. ההשקעה העצומה בפיתוח טילי ה-V2 והמטוסים הסילוניים למשל, היו יפים בתור תעמולה, אבל בפועל לא עשו הרבה מלבד לגזול משאבים קריטיים מהצבא הגרמני. בסוף המלחמה לטנקים לא היה דלק, אבל למטוסים כן. חיל האויר הגרמני השקיע את כל מרצו בקרבות אוויר אביריים עם מטוסי ירוט של בעלות הברית בזמן שהמפציצים שלהם טוחנים את ערי גרמניה ללא הפרעה. (זה לא נחשב "ספורטיווי" לתקוף מטוס הפצצה). הגרמנים השקיעו משאבים מטורפים בטנק מערכה אדיר וחזק במיוחד, שכל פעם שהתקלקל בו חלק, היה צורך לשלוח את כולו בחזרה לגרמניה לתיקון כללי. יש עוד המון דגמאות כאלה. 2. ראשי המשטר הנאצי היו עסוקים בעיקר בתככים זה כנגד זה. לקראת סוף המלחמה הם שקעו בעולם דמיוני. קבלת החלטות רציונאלית ויעילה אף פעם לא היתה הצד החזק שלהם. 3. היטלר בהחלט עודד פרוייקטים שבאו על חשבון הצבא. הוא לא אהב את הגנרלים שלו והם לא אהבו אותו. כל פרוייקט שבא על חשבון הצבא הסדיר עזר לו להחליש את הצבא. באופן דומה, (ולא שאני משווה במחינות אחרות) יאסר ערפאת יצר עודף של מנגנוני ביטחון ברשות הפלשתינאית כדי שהם יתחרו זה בזה - ולא יתחרו בו. זה תרגיל קבוע של (כמעט) כל דיקטטור בעולם. 4. על פי הספר של איאן קרשאו, להיטלר היה חשוב לערב את הצבא בפשעי מלחמה בקנה מידה גדול, משום שזה לא משאיר להם ברירה אלא ללכת איתו עד הסוף. מרגע שהם הפכו להיות חלק ממכונת ההשמדה (שרצחה עשרות מיליוני סלאווים) אנשי הצבא לא יכולים לקוות לרחמים מצד בעלות הברית, והם ייאלצו להלחם עד המוות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עם מנהיג מטורף ושלטון עלוב כזה לא פלא שהם הפסידו לפולין תוך שבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא המפלגה הנאצית כבשה את פולין. בכירי המפלגה לא ניהלו את המערכה ולא הפעילו את התותחים. היה זה הצבא הגרמני, שהשתמש בטנקים ובמטוסים מול צבא פולני שעדיין השתמש בפרשים רכובים על סוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהיגים מטורפים זכו בלא מעט נצחונות בהסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאם נמשיל את מהלכי הפרו מלחמה (משבר מינכן, הסודטים וכו') ומהלכי המלחמה שהיטלר קידם למהלכים בשחמט, הוא תמיד שלף את המלכה מוקדם מדי. עם זאת, במציאות בניגוד למשחק השחמט, לצד השני קשה להגיד איזה מהלך הוא שווה ערך לשליפת המלכה מוקדם מדי. היריבים התרשמו מ"עיקרון ההכבדה" במקרה הזה, והחליטו שאין עשן בלי אש. לחלקם גם היו נקיפות מצפון על הסכם ורסאי הלא מאוזן וזכרונות נוספים ממלחה"ע הI. בסופו של דבר כמה ממהלכיו המטורפים של "המתופף הקטן" במלחמה כשלו, ההפתעה כבר לא הספיקה ומגדל החלומות ההזויים (סיוטים) קרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטוסי הסילון אולי היו מיותרים ב-1945. על פי דיווח טייסי קרב של בעלות הברית, המא-262 הפיל גם את המפציצים וגם את מטוסי הקרב במקום שהיה. אם הגרמנים היו מצליחים לייצר אותם בכמויות שנתיים קודם, היו מטאטאים את חילות האויר של בעלות הברית מהשחקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם מניח שבזמן שאתה מפתח את מטוסי הסילון הראשונים, קשה לך להעריך כמה זמן יקח עד שהם יגיעו לרמה שתצדיק ייצור שלהם במקום ייצור המטוסים הקיימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושנית, היו גם היו מטוסי קרב נגד מפציצים. לאמיתו של דבר, עד פיתוח המוסטנג והכנסתו לשירות, היו בעיות עצומות לבעלות הברית בהפצצות יום, כי לא היו מטוסי קרב מלווים והמטוסים הגרמניים טבחו לא פעם במפציצים. הייתה לגרמנים יותר בעיה בהפצצות לילה, מול חה"א הבריטי, שטס בעיקר טיסות לילה; אבל גם שם היו להם לא מעט מטוסי קרב. החזית הרוסית, והמאמץ הכושל של גרינג באזור הפלישה ובפעם האחרונה בקרב הבליטה, סילקו את האיום הזה; אבל די מוסכם שבתחילת 1944 למפציצי בעלות הברית לא היו חיים קלים מעל גרמניה לא רק בגלל הנ"מ, אלא גם בגלל מטוסי היירוט - והיו טקטיקות שנועדו להתגבר על זה, החל מזרם המפציצים וכלה ב'חלונות' לבלבול המכ"ם הגרמני, כך שהגרמנים לא ידעו לאן לשלוח את מטוסי היירוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כדאי לפרש ולומר ש"חלון" היה שם הקוד של הבריטים למה שהיום אנחנו מכנים "מוץ": פסי אלומיניום דקיקים באורך חצי גל של קרינת המכ"ם, שנועדו לשבש את פעולת המכ"ם על ידי הרוויית ההחזר ויצירת תמונה "מרוחה" של מטרות מדומות אין-ספור על המסך של מפעיל המכ"ם. מוץ [ויקיפדיה]) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שגם זה ישנו בויקי אבל אני קצת מנוע כרגע: חשבתי שהמכ"מ היה המצאה בריטית. גם לגרמנים היה מכ"מ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן (אחרת, לשם מה להשתמש במוץ? :) ) הספר של ר. ו. ג'ונס "מלחמה סודית ביותר" (אני קראתי אותו באנגלית, אבל הוא גם תורגם לעברית) נותן סקירה מאוד מקיפה על תולדות המכ"מים הבריטים והגרמניים וטכנולוגיות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק לגרמנים שהיו מתקדמים מאוד במכ"ם, אלא גם לצרפתים, לרוסים, לאמריקנים (שמעת על מחדל המכ"ם של פרל הרבור?) ונדמה לי שאפילו להונגרים. האנגלים פשוט הגיעו ראשונים במרוץ צמוד מאוד. היה הבדל מסויים בשימושים שעשו הצדדים השונים במכ"ם. האנגלים השתמשו בו תחילה לאזהרה מוקדמת והפנייה של מטוסי יירוט אל מפציצים גרמניים בעוד הגרמנים השתמשו בו לכיוון אש נ"מ אל המפציצים הבריטיים (קו קאמהובר המפורסם). אאל"ט היו אלו שוב בעה"ב (ארה"ב ובריטניה) שהקדימו במרוץ לבניית מכ"ם מוטס וזה קרה עוד במהלך המלחמה. אני חושב שכבר ב-1942 היו מכ"מים במטוסי 2 הצדדים. ואפילו ידוע שהבריטים התמחו בשיבוש המכ"מים הגרמניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל בדרך כלל לכתוב תגובות קצרות, וזה בעוכרי - אני לא מדייק בניסוח. הנקודה שניסיתי להעביר היא זו: הקצאת המשאבים בוורמאכט (הצבא הגרמני) היתה מאוד מאוד מאוד לא יעילה - והיא נעשתה פחות ופחות יעילה ככל שהמלחמה התקדמה וראשי הצבא נחלשו מול בכירי המפלגה. לגבי המטוסים - ההשקעה הגרמנית במטוסי סילון (בדלק, בכח אדם, בחמרי גלם) היתה אדירה. אבל המטוסים הללו נכנסו לשירות בשלב שבו כבר לא היתה יכולת לגרמנים יצור משמעותית - וזה בהחלט הזיק למאמץ המלחמה הגרמני. בעניין היירוט - שיטת הניהול של גרינג (שהיה ראש חיל האוויר) כללה האלהה של טייסים "כוכבים". הוא בפירוש תגמל טייסים על פי מספר ההפלות של מטוסי קרב. מטוסי הסילון הספורים שלו, למשל, יכלו (בתיאוריה) להפיל מפציצים מבלי שמטוסי הקרב שמלווים את המפציצים יספיקו להתערב. אבל זה לא קרה. טייסי הקרב הסילוניים של גרונג חונכו היטב והעדיפו במפורש להכנס לקרבות אוויר ולזכות בתהילה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |