בתשובה לערן בילינסקי, 26/06/07 16:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ארגון "קולך" מגיב לנתוני הנהלת בתי הדין הרבניים: http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/601/163.html |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נסכם את תגובת קולך: א) נשים סובלות יותר מסרבנות גט מאשר גברים ב) ההגדרה של בתי הדין אינה מקובלת עלינו. אם בני זוג נמצאים שנתיים בהליכים הרי שהאשה היא מסורבת גט ללא קשר לשאלה למה ההליכים לא מסתיימים. ג) על פי הגדרתינו יש אלפי מסורבות גט ד) מעבר להגדרה שלנו - 40% מהמתגרשות סובלות מאיום גלוי או מרומז לגבי הגט הסבר שלי: א) זה נכון ב) ההגדרה הזאת אינה לוקחת בחשבון את מכלול הנושאים הנדון. הגבר בנותנו גט רוצה לדעת שהעניינים הוסדרו סופית באופן הוגן מבחינתו. האשה לעומת זאת רוצה קודם לקבל גט ואחר כך להסדיר את העניינים כשיהיה לה נוח - שכן בשאר הנושאים הגבר נמצא בעמדת נחיתות. כלומר רוב (לא כולן כמובן) מסורבות הגט לפי הגדרת קולך שאינן מסורבות גט על פי הגדרת בתי הדין הן נצלניות הרוצות להשיג תנאים טובים ולצורך כך מוכנות לחכות עם הגט. במסגרת מאבקן הן גם צועקות חמס על כך שהן מסורבות גט על מנת להשיג תנאים יותר טובים. ג) על פי ב זה ברור ומצער ביותר. אבל בהינתן המצב החוקי, והכח שיש לשדולת הנשים למה שתהיינה פראייריות. ד) נו? אז 40% מהגירושין הם בין זוגות שלא יודעים לגמור את זה יפה. חדשה מסעירה. הגט הינו פרט קטן בתוך המכלול הנורא של גירושין. ההסתכלות על כל פרט בנפרד מביא לאלפי מקרי אומללות נוראיים כל שנה. יש צורך בפתרון כולל שיתחיל בזה שאנשים יחתמו על הסכם קדם נישואין בו יסדירו את כל הנושאים (חלוקת רכוש, מזונות, גט, משמורת) לפני הנישואין. כשאנשים יחתמו על הסכמים הם יצטרכו לחשוב על התנאים ולדאוג שהם סבירים. למרות שיהיו רבים שלא יקראו על מה הם חותמים מתוך עצימת עיניים ילדותית, יהיו מספיק אנשים שיחשבו היטב לפני חתימה ויעצבו הסכמים ראויים שישמשו את הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכן, בסך הכל בחור טוב, בסך הכל כמה (אלפי) בחורים טובים שכל מה שהם רוצים זה שהכל יוסדר באופן הוגן מבחינתם. שהאשה תמשיך לטפל בילדים, שתסתום את הג'ורה ותגיד תודה על ה-1700 ש"ח לחודש - אם היא לא מתה מזה במהלך הנישואין - שתסתדר ככה הלאה, מה היא עושה עכשיו פתאום רוח? שהרכוש והנכסים הרשומים בכל מיני צורות מפוברקות יישארו אצלו, וכמו שנאמר - כך הכל יהיה הוגן והעולם ימשיך להסתובב והשמש תזרח בוקר-בוקר. וכמובן - אם הם היו עושים הסכם קדם-נישואין זה מה שהיה עוזר לה, זה היה נורא עוזר לה, איזו שאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק הראשון משונה ביותר. מה פירוש הטענה שהיא ביקשה ממנו לברר את מצב החשבון והוא לא נתן לה? הרי החשבון היה משותף לשניהם. היא לא יכולה ללכת לבנק ולברר מה קורה בו? ואיך הוא יכול לרוקן את קרן ההשתלמות שלה בלי ידיעתה? האם היא נתנה לו אפוטרופסות עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לי מבין מה הקשר בין הלינק הראשון ונושא הדיון? למה לא הבאת סתם לינק על אלימות מילולית או נפשית או פיסית או השד יודע מה? מה זה קשור להסדרת הגירושין? הלינק הראשון קשור וכל מה שכתוב בו נכון לנשים ולגברים כאחד. אני מכיר מקרים הפוכים של גברים שקמו יום אחד בבוקר, אמרו להם שהם לא רצויים יותר, שהם יותר לא ייראו את הילדים שלהם וש 80% או יותר משכרם למשך 15 שנה יוקדש מעתה למימון הילדים שלהם אותם יראו בקושי אם בכלל והם יוכלו לחיות מהאוויר. יש הרבה מקרים של רשעות משני הצדדים. את הבעיה הזאת יש לפתור לעומקו ולא לחפש עוד ועוד דרכים איך לנטרל את היתרונות של הגברים בלי להתמודד עם היתרונות של הנשים ולהיפך. [ הסכם קדם נישואין יכול להביא לפתרון כי הוא נחתם על ידי אנשים בוגרים לפני שהם נכנסים לקשר, כמו שנדרש משני אנשים בוגרים שמקימים עסק משותף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף א', שאתה מסכים שהוא נכון, הופך את כל השאר ללא מעניין, לא חשוב ולא רלוונטי. ברגע שיש אי-שויון מובנה בין הגבר והאישה מבחינת הצורך בגט כדי להמשיך בחיים נפרדים, ברור שנוצר מצב שמאפשר סחיטה. חוק טבע ידוע קובע שבכל קבוצה לא ריקה של סחטנים פוטנציאליים יהיו כמה שיממשו את הפוטנציאל. קוראים לזה חוק הממזרים הגדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש אלף אי שוויונות בין גברים לנשים חלקם פועלים לכיוון זה וחלקם לכיוון אחר. האי שוויון במזונות הילדים לא מפריע לך? אי השוויון ביכולת לפברק תלונות שווא לא מפריע לך? אי השוויון במשמורת לא מפריע לך? אי השוויון בהבנה כלכלית (קיים מה לעשות) לא מפריע לך? אי השוויון בדחפים לא מפריע לך? רק אי השוויון בגט הוא זה שמפריע? הוא אם כל חטאת והמקור לכל הצרות? אם רק נעלים אותו הכל ייפתר? שום דבר לא ייפתר. מה שמנסים לפתור בכח רק יביא לעוד אלימות ועוד דרכים מתוחכמים להלחם זה בזה. יתרה מכך, כיצד זה שבסופו של דבר יש בבית הדין כה מעט סרבנים אם יש כה הרבה סרבנים קודם לכן? תשובתך תהיה כמובן שבתי הדין מורכבים מאנשים רשעים שעוזרים לכל גבר מושחת. תשובתי היא שהעולם קצת יותר מורכב מהתמונה החד מימדית שמנסים לצייר האינטרסנטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להתייחס לצביעות והדמגוגיה הכללית הזועקת שבתגובתך, אומר משהו רק לגבי עניין אחד בולט: אי השוויון במשמורת היה מפריע לי באמת ובתמים לולא נתקלתי שוב ושוב בתופעה של צביעות בלתי מובנת מצד גברים בסביבה החברתית המוכרת לי ובחוגים יותר רחבים, חילונים, קצת דתיים וכו'. אלה גברים שכל זמן שהיו נשואים הילדים שלהם בקושי עניינו להם את קצה הציפורן של הזרת, ופתאום, בתקופת הגירושין ואחריהם - הם נהפכו באופן מוזר לאידישע מאמעס דואגים ואוהבים יעני, וקשה להאמין אפילו בגרם אחד של אמינות בכל המהפך הפלאי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בגלל שחצי מהגברים הם כאלו החצי השני צריך לסבול? האם חסרים גברים שהילדים היו כל עולמם ופתאום נזרקו מהבית? במקרה הטוב הם מקבלים זכויות ביקור סבירות ובמקרה הגרוע הם סובלים מטענות חסרות שחר שהם מסוכנים לילדים. הרבה דברים יכולים לקרות בחיים. אני איני מתעלם מזעקת מסורבת הגט, למה את מסרבת לראות את זעקת האב שמנותק מילדיו? זה פוגע באג'נדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצינות? אתה אומר את זה במלוא הרצינות ובמלוא האחריות? לדעתך ייתכן שאפילו עד חצי מהגברים הגרושים - "הילדים היו כל עולמם", ואז, ברגע אחד, יום אחד, הם - "פתאום נזרקו מהבית"? צר לי, אבל שני התיאורים, כל אחד לחוד ועל אחת כמה וכמה השילוב של שניהם ביחד - בלתי סבירים לחלוטין. אכן, לא חסרים גברים ש"הילדים הם כל עולמם", בזה אתה צודק. הילדים הם כל עולמם במובן הזה שהם גאים לומר "יש לי שני בנים ובת אחת", הילדים הם כל עולמם במובן הזה שכיף להם לומר "הבן שלי בצנחנים, אצלנו זה בדם", הילדים הם כל עולמם במובן הזה שאין גבול לגאווה שבלספר לחבר'ה ש"הבן שלי בנבחרת הנוער בכדורגל, אתם עוד תשמעו עליו" - במובנים האלה, אכן, הילדים הם "כל עולמם". אבל באופן היומיומי, האפור, הקשה לעיתים, חסר הזוהר, הדורש עקביות והכרוך בויתורים חוזרים ונשנים על צרכים אגואיסטיים קטנים וגדולים - במובן של ללכת בקביעות לאסיפות הורים משעממות, לקנח לילד את הנזלת עשר פעמים בזו אחר זו ולהתאמץ שאפו לא ייעשה אדום וצורב מרוב קינוחים, לדאוג לתת לו את הסירופ כשיש לו חום גבוה ולנקוט כל מיני שיטות מתוחכמות כשזהו במקרה ילד ששונא סירופים, להיות קשוב ורגיש ולחוש מתי יש שינויים מינוריים במצב רוחו, לשבת איתו כשהוא במצב רוח ירוד ולנסות לברר מה קרה לו ומה מטריד אותו - במובנים ה*אלה* - אתה חושב ש"חצי מהגברים" - "ילדיהם הם כל עולמם"? צר לי, לא חצי מהגברים ונראה לי שגם לא רבע וספק אם שמינית. לא אג'נדה-שמנדה אלא מציאות - רק צריך לפקוח את העיניים ולהסתכל סביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) כדאי ללמוד לוגיקה / הבנת הנקרא ב) אז יש אי אלו הבדלים בין גברים לנשים? הם לא אותו דבר? אני קצת מופתע כי מאז ומעולם אמרו לנו שהם בדיוק אותו דבר. תני לי קצת זמן לעכל את הידיעה המרעישה הזאת. ג) מכיון ש א) ייקח זמן, אבהיר - מעולם לא כתבתי שחצי מהגברים או רבע מהגברים הילדים הם כל עולמם. כתבתי שגם אם אצל חצי מהגברים הילדים הם סרח עודף חסר כל חשיבות מבחינתם אין זה אמור להשפיע על היחס לחצי השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(על מנת למנוע אי הבנות, היה כדי להחליף את המילה ''חצי'' במילה ''חלק'' בסעיף האחרון שלך, בכל מקום בו אתה מתיחס לחלוקה לחלקים לא שווים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה אחר אענה בסבלנות: המספר חצי נועד להציג גוזמה מסויימת. בו נניח שחצי מהגברים אדישים לגמרי לקשר עם ילדיהם. אז מה? אם הייתי כותב "בו נניח שחלק מהגברים אדישים לגמרי לקשר עם ילדיהם. אז מה?" אני חושב שקצת היה נפגם הפואנטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר מישהו לא מזמן: "ניפוח מספרים היא טקטיקה חביבה ... אבל היא עובדת כבומרנג". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) לך ללמוד הבנת הנקרא / לוגיקה ב) כאשר אתה מציג גוזמה בעזרת "אפילו נניח ש..." אתה לא מנפח מספרים. ג) אני הגעתי לאייל הקורא בגלל שהתרשמתי שהוא גן עדן של אינטיליגנציה בתוך ים של ... האם טעיתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) למדתי. ב) אני כן. ג) כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. גם לי נראה כך לפעמים, אבל אז אני קוראת תגובות כמו תגובה 449066 ומתפכחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת צר לי שהעובדה שכתבת בתגובה 449039 על איזשהו "חצי" מעורפל, גרמה לך לבלבול קשה. *לי*, מכל מקום, באמת היו רק כוונות טהורות, וניסיתי להתגבר, איכשהו, על העילגות ואי הבהירות שבתגובה ההיא, במילותי: "לדעתך ייתכן ש**אפילו עד חצי** מהגברים הגרושים..." (תגובה 449055). (אגב, להבנתי הדלה, המילים "אז בגלל שחצי...", הפותחות את תגובה 449039, הן בעלות משמעות מוחלטת ואינן מילות התניה המקבילות ל"גם אם אצל חצי...", כפי שאתה טוען בתגובה 449059) גני עדן ופינטוזים דתיים אחרים הם, כזכור, הביזנס שלך, לא שלי. מכל מקום, לו גן העדן המפונטז ההוא מתגובה 449066 היה פרי המצאתי שלי, ולא שלך - לא היתה בו "אינט*י*ליגנציה", אלא אינטליגנציה, אדוני יוזם ומנהל בית הספר האלטרנטיבי (?) מכיתה א' עד ו' בעפרה 1. אז עכשיו אנסה להבהיר גם אני, בלי חצאים, רבעים ושמיניות. לשאלתך מתגובה 449059: כן, יש הבדלים בין גברים ונשים. אתה בוודאי חושב שההבדלים הם בכך שנשים נולדו עם איזה כשרון מופלא לניקוי נזלת, אך לא, לא בזה מדובר - מדובר בהבדל שאתה מסכים איתי לגביו בתגובה 449039 (ונדמה לי שלא רק בה, אבל לא אבדוק עכשיו לאורך הפתיל), ולו הסכמה חלקית ומבולבלת, כדרכך: ההבדל הוא בכך שגברים, באופן כללי ומבלי להיכנס עכשיו לשאלת האחוזים (להשערתי, המבוססת על הכרויות עם הזן הנ"ל - למעלה מ-50% מהם) - הם שקרנים, רמאים ומאחזי עיניים. אחרי שבזמן הנישואין ילדיהם עניינו את קצה הת*ת שלהם, ההתעניינות הפתאומית שלהם ב"משמורת! משמורת! זכויות הגבר!", המתעוררת לכבוד מאבק הגירושין - ראויה לאותה רמה של התייחסות רצינית כמו הדקלום השייקספירי בעל הפופולאריות החוצה גבולות ויבשות: "לכל הבחורות ההן אין שום משמעות בעיני, איתן זה רק סקס בלי אהבה! רק אותך אני אוהב וזה לא יקרה יותר לעולם!". אני שמחה שאנו מסכימים בינינו בנושא חוסר אמינותם של הגברים. לשאלתך: "האם חסרים גברים שהילדים היו כל עולמם ופתאום נזרקו מהבית?" - ובכן, בוודאי ישנם כאלה, אולי שלושה עשר, אולי חמישה עשר, ואולי, מי יודע, אני מוכנה להתחרות בכשרונותיו הגוזמאיים של הברון מינכהאוזן - אולי אפילו עשרים! וכן - אני כואבת את כאבם, למרות שמעולם לא ראיתי אחד מהם ממש, ככה, בגודל מלא ובצבעים טבעיים - אני בכל זאת כואבת את כאבם. נשים הסובלות סבל גדול ורב מן המצב הפרימיטיבי והמביש בו נושא האישות, ובכלל זאת הגירושין, נתון בארץ בידי הדת - ישנן הרבה יותר, לאין ערוך יותר, ובהחלט יותר מן ה-180 שהוכרזו רשמית ע"י בתיה"ד הרבניים כמסורבות גט. ייתכן שהמספרים של ארגון "קולך" ושל ארגוני נשים אחרים הם מוגזמים - וזאת בעיקר משום שאין הגדרות ברורות ואין נתונים ידועים ומלאים. עם זאת, נראה שלא רק הארגונים הנ"ל סבורים שהגדרת בתיה"ד הרבניים היא מצומצמת, מטעה ובלתי ריאלית, גם מבקר המדינה סבור כך. הנה, הפלא ופלא, מספר אנשים שאמנם אינם נבונים ויודעי-כל כמוך, חלילה, אבל גם טפשים גמורים אינם - מבינים שיש כאן בעיה רצינית ב*קנה מידה רציני*, והם מנסים להציע פתרונות, ובכלל זה פתרונות המעוררים מחלוקת קשה (אצל מספר אנשים - משום חרדה למעמדה של התורה, ואצל הממסד הדתי, למרות קשקושיו - מתוך חרדה לכרסום בהגמוניה שלו - נראה שאינני מגלה לך כאן שום סודות שאינך יודע כבר). וכיון ש... אהממ, נו טוב, כאשר מדובר בך, אייל ותיק ומוכר, מאוד לא נוח לי לכנותך שקרן ומאחז עיניים, אבל מאחר ותגובותיך כאן עלולות להטעות את מי שאינם מתמצאים, ובייחוד תגובה 448892 תגובה 449046 ותגובה 449004, הנה עוד קצת דברים הקשורים עקיפות וישירות בנושא הדיון ויכולים לשפוך אור על המצב: 1 למערכת: אין מדובר בהוצאה מהארון, הפרט מופיע ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לא ניתן להכחיש שיש יותר עבריינות אצל גברים מאשר אצל נשים 2) אין קשר בין הדת למצב הגירושין. גם ההתדיינות בבתי המשפט לענייני משפחה רצופה בסחבת וחוסר הוגנות. אולי אף יותר גרוע מבתי הדין. 3) בוודאי שיש כאן בעיה רצינית. גם אישה אחת שבבעיה היא בבעיה רצינית מאוד. אבל הבעיה הזאת היא חלק ממכלול עצום של בעיות כאשר 25% מהזוגות הנשואים מגיעים לגירושין המותווים על ידי טלאים של חוקים שלא נבחרו על ידי בני הזוג ובעצם איש לא חשב עליהם ברצינות. הבעיות כוללות פסקי מזונות מטורפים, החלטות משמורת מעוותות, חוסר מוכנות של המשטרה להתערב בסכסוכים בתוך המשפחה (יש גם נשים שנרצחות אם לא ידעת וזה לא קשור לממסד הדתי), תלונות שווא המוגשות בסיטונאות, ועוד ועוד. 4) אבל ארגוני הנשים לא מעוניינות לפתור את הבעיות. הן משחקות משחק סכום אפס. הגברים הם שקרנים ורמאים וצריך להכות בהם. צריך לנפח מספרים על בעייה יחסית שולית לעומת המכלול כדי שכולם יחשבו שהיא היא בעיית הבעיות וירוצו כולם לתקן את ההלכה והחוק והעולם כדי לפתור אותה. מי שרוצה לקבל רייטינג צריך רק להציע פתרון חדש לבעיית מסורבות הגט וישר יזכה לכתבה אוהדת, למרות שכל הפתרונות הן אותו פיתרון בסיסי - נכריח את הסרבן לתת גט. הבעייה היא שלא ניתן להכריח איש לעשות שום דבר ללא (due process) ובהנתן העומס והסחבת והטקטיקות של עורכי הדין של שני הצדדים זה לוקח המון זמן. 5) נניח שיצליחו מתקני התיקונים וכל גבר שנפתח לו תיק גירושין יידרש לתת גט תוך חודשיים או יישלח לצינוק (פתרון כשר מבחינה הלכתית ללא צורך בכל פתרונות הקסם שרק יביאו למריבות אינסופיות). נניח שזה יגרום למספר סרבני הגט לרדת, למרות שאיני בטוח בזה, מה אז? האם הגירושין יהפכו לתהליך יותר ידידותי? האם לא נגלה שגברים פשוט מסרבים להתחתן או רוצחים יותר את נשותיהם כדי לא לשלם מזונות או שהגברים ימצאו לעצמם פתרון יצירתי אחר כדי להחזיר לעצמם את הכח? 6) מה בעצם מטרתך בכל הדיון ההזוי הזה? מה גרם לך לעשות דבר אשר גורם לי באופן סופי לעזוב את האתר? לגבי איזה משפט שלי את טוענת ששיקרתי? אני איני יודע עלייך דבר שכן את אלמונית, אבל אם את מייצגת את המין הנשי, אז חוסר הגינות ורשעות איננו נמצא רק בצד של הגברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב? האם תגובה זו, תגובה 449137, היא של יעקב? לא הבנתי, האם נרמז בתגובתך זו כי אזכור ביה"ס בעפרה גורם לך עגמת נפש כלשהי? עלי להזכיר כי לא רק שנהגת לבטא כאן פעמים רבות את דעותיך בנושאי חינוך ובנושאי מדינה-חינוך (גם ממש לאחרונה) - אלא שגם על ביה"ס כבר שוחחנו פעם, בפתיל החל מתגובה 271839. שים לב במיוחד, באותו פתיל, לתגובה 271901. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את סבורה שאיזכור ביה"ס הוא-הוא הדבר המעליב בתגובתך? התיאור "שקרן ומאחז עיניים" (גם אם זה עטוף ב"מאוד לא נוח לי לכנותך כך") ודאי מעליב יותר ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על ''עגמת נפש'', ולא השאלה מה מעליב או לא מעליב היא המעסיקה אותי כרגע אלא אפשרות של משהו לגמרי אחר. וטוב שלא הבנת - הדברים באמת מופנים ישירות אל האיש עצמו ולא אל אף אחד אחר. זאת למרות הפומביות שמצידי היא בלתי נמנעת, במקרה, והעיסוק בנושא באמת מסתיים עכשיו, עם סיום תגובה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... וקצת מאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה וזה שאוריפז מזכיר שהצ'יפ הוא סטודנט אינטלקטואל ליברלי שרוצה לגור בקנדה זה בסדר מצדך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשלחתי על ידי יעקב לענות בשמו. יעקב מעולם לא חשב שיש צורך להסתיר את זהותו ואין לו במה להתבייש בדבריו, בטח שלא בפתיל זה שנבדק שוב ושוב ונמצא חסר רבב מבחינתו. אולם יש הבדל עצום בין מצב בו אדם משאיר חותמות ברחבי הרשת אשר החוקר החרוץ והשקדן יכול לצרף אותם פרט לפרט כדי לבנות תמונה על בן אדם, לבין מצב בו מי שעשה את המחקר החרוץ הזה הולך ומפרסם את זה בריש גלי כדי שכל אלו שלא טרחו לעשות את המחקר יהיו מודעים לעניין. התנהגות זאת הבהירה ליעקב את הסכנות שבהופעה בשמו ברשת ולכן הוא עזב את האתר. אם הוא אי פעם ישוב זה יהיה ללא ציוני פרטים מזהים. הוא מוסר את תודתו לאלמונית אשר הסבה את תשומות לבו לסכנה שבהזדהות בשמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אפשר לחשוב שבאת, אמרת "שלום שמי יעקב שץ" וישר ירדת לחיות בבונקר אטומי סודי. לא צריך להיות חוקר חרוץ ושקדן ולא לצרף פרט לפרט, זה הרבה יותר פשוט מזה, הלו כאן אינטרנט! לא ידעת? ואין "הבדל עצום" בין מצב שבנאדם משאיר כל מיני פרטים על עצמו ובין המצב שמישהו בא ומדבר על הפרטים האלה, להפך- זה הצעד הבא. דיברת כאן באייל על בית הספר, כולל המיקום שלו, ואחר כך אתה בא בהאשמות? מי שבא תחת שמו המלא ומתבלט (הרושם שלי שמתבלט בכוונה) ומשפריץ על סביבותיו כמויות של ימניות קיצונית ואת כל שאר האידיאולוגיות הקיצוניות שלו, שלא יעשה אחר כך פוזות של בתולה תמה שאין לה שמץ של מושג בשביל מה נכנסת כלה לחופתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק ששוחיסט קשוח כמו יעקב מתלונן על שימוש חוקי במידע פתוח למטרות רווח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קשור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם רשאי להחליט על מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת, בלי שנשמות טובות יחליטו לעדכן אותה עבורו אגב הטחת האשמות באותו אדם. תיקון: אדם רשאי להחליט על מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת, אלא אם כן הוא "משפריץ על סביבותיו כמויות של ימניות קיצונית". מכל מקום, תודה על הדגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 449137 איננה של יעקב. הסגנון שונה מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לפנות אליהם ולבקש מהם לתקן את כל ההכרויות של אינטיליגנציה באינטרנט לפני שיוצאים למלחמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נשים הסובלות סבל גדול ורב מן המצב הפרימיטיבי והמביש בו נושא האישות, ובכלל זאת הגירושין, נתון בארץ בידי הדת - ישנן הרבה יותר, לאין ערוך יותר, ובהחלט יותר מן ה-180 שהוכרזו רשמית ע"י בתיה"ד הרבניים כמסורבות גט." כיצד בדיוק יש נשים הסובלות מכך שנושא האישות נמצא בידי הדת *בארץ*? אם מדובר על נשים דתיות, או נשים שחוששות מאיסורי הדת (נגיד שהילדים יהיו ממזרים) מה אכפת להן מה המדינה אומרת? הן צריכות גט מחכמי הדת בכל מקרה. ואם מדובר על נשים שאיסורי הדת אינן מעניינן, בשביל מה הן צריכות גט? שיעשו בדיוק את מה שהציע תגובה 449014 ויגרשו את הבעל, יחליפו מנעול וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל כדי להתחתן שוב. או כדי שהילדים שלהם לא יוגדרו כממזרים. תגיד, "אבל הן לא דתיות, מה אכפת להן שהילדים שלהן יוגדרו כממזרים"? ובכן, למשל כדי לאפשר לילדים שלהן להתחתן יום אחד. (כמובן, בשלב הזה אפשר לומר, "נו, אז שהילדים שלהם גם יחיו בזוגיות שאינה נישואין" וכך הלאה והלאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נניח שיש רק נישואין אזרחיים במדינה. במה זה פותר את הבעיה? המדינה יכולה להכריז עד מחרתיים ויומיים שאשה מסויימת אינה נשואה כי המדינה נתנה לה גט. ילדיה יהיו ממזרים על פי הדין הדתי בכל מקרה. כלומר הטענה אינה נגד זה שהמדינה נותנת מונופול לדתיים על הגירושין, אלא על זה שהדתיים רוצים שיהודים יקיימו את חוקי התורה. את זה ניתן לפתור בכח רק בדרכים שלא מקובלות במדינות דמוקרטיות. מה שניתן לעשות זה לעסוק בתעמולה פופוליסטית המשתמשת בנתונים מגמתיים כדי להסית את הדתיים נגד הממסד הדתי, להכניס את הממסד הדתי למגננה ולגרום לו לנסות לרצות את "הציבור". אבל זה לא יפתור שום דבר כי הבעייה איננה סרבנות הגט. הבעייה היא שבמקום להסדיר את תנאי השותפות של הנישואין לפני החתונה, מסדירים אותם בחוק ובבתי משפט. ייתכן שבדרך זו הנשים מקבלות יותר בכסף, אבל בטווח היותר רחוק כולם מפסידים: פחות אנשים מתחתנים, הנישואין פחות שורדים, הגירושין נהיים יותר מכוערים, הילדים האומללים של הגרושים גדלים לאנשים אומללים והחברה כולה שוקעת. אבל במקום לנסות לאפשר לאנשים להגיע להסכמות רוצים עוד ועוד ועוד חוקים שיסדירו כמה כל אחד מקבל וכמה מגיע למי. פעם עשו נגד הרצאה של פיינמן הפגנה בטענה שהוא שוביניסט. כשהוא התחיל את ההרצאה הוא אמר שהוא רוצה לדבר על נושא שהוא מאוד חשוב לנשים ... האלקטרון. הנשים הן חלק מהחברה ושרידותה של החברה הינו אינטרס שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בית הספר האלטרנטיבי בעפרה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני איני מתעלם מזעקת מסורבת הגט'' כנראה שאתה באמת לא מרגיש בזה (זה קשה להאמין, אבל כנראה), אבל אתה מתייחס לזעקת מסורבת הגט בלגלוג ובהתנשאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתלונות תפני אל ארגוני הנשים אשר במקום להלחם את זעקת האומללות של עשרות או מאות מסורבות הגט החליטו שיש אלפי מסורבות גט ושאין צורך להתייחס לעוולות שנעשות בכיוון השני. מעולם לא כתבתי, אמרתי או הרהרתי שכאבן של העגונות האמיתיות אינו גדול ועצום. ניפוח מספרים היא טקטיקה חביבה על ארגוני תיקון עולם אבל היא עובדת כבומרנג. לתשומת לב ארגוני הנכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לפתור את זה בכח. צריך רק לאפשר לאשה לגרש גבר בדיוק כפי שגבר רשאי לגרש אשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ברוב הגירושין במדינת ישראל, האשה היא זאת שמגרשת את הגבר. עובדה. 2) יש תפילה כזאת: "תן לי את היכולת לשנות את מה שניתן לשנות ולקבל את מה שלא ניתן לשנות". אין לי מושג מה אתה רוצה לתקן - את תקנת רגמ"ה? או שאתה רוצה לתקן גירושין איסלמיים במהופך -שאם האשה אומרת לגבר שלוש פעמים לך הוא מגורש? הרי הבעייה כלל איננה בזה שהגבר הוא זה שמגרש אלא בזה שבתי הדין לא מסכימים מספיק מהר עם האשה שהגבר צריך לגרש (מספר המקרים של סרבנים לבית הדין הוא שקול בין גברים לנשים). הטענה היא שבתי הדין לא רוצים להחליט שהגבר צריך לגרש מפחד מגט מעושה, אולם אני בספק אם זה נכון. ממעט המקרים המוכרים לי, נראה לי שבית הדין לא משתכנע כל כך מהר שיש בסיפור הזה צדיקה ומנוול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מחפש אי שויון אחד שאם תעלים אותו ייפתרו כל הצרות, הקנדידט שלי הוא אי-שויון בל. אלה שמנית לא בדיוק מאזנים זה את זה, למרות הטענות של מר גיל רונן, שלא לדבר על כך שחלקם נובעים מסיבות אובייקטיביות ולא חברתיות כך שאין הרבה מה לעשות איתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשת ואני נענה - מה הוא אי שוויון בל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתחיל ב דיון 1177 . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |