|
||||
|
||||
לא אמרתי שום דבר על תקלת חומרה. תוכנה איננה רק קוד ונתונים. לתוכנה מורכבת מספיק יש גם מצב. אני לא רואה את הקושי בלדמיין תקלה בזמן ריצה שתגרום לתוכנה לאבד את המצב שלה (מבלי יכולת לשחזר אותו במדויק או בכלל, לא ע''י פתרונות גיבוי, לא ע''י אלגוריתמים מתוחכמים ולא ע''י התערבות אדם). |
|
||||
|
||||
מצב של תוכנה כולל, למיטב הבנתי: א) תוכן הזיכרון (כולל קוד התוכנית ומחסנית התוכנית). ב) תוכן הרגיסטרים (כולל זה שאומר מה ההוראה הנוכחית שהתוכנית מבצעת). את אלו אפשר לזכור ולגבות אם התוכנית נתקלת בתקלה כמו "חלוקה באפס". אם פתאום פוגע ברק במחשב אי אפשר לשחזר את זה - ולכן צריך לבצע גיבויים למצב התוכנית לעתים תכופות מאוד (כנראה על ידי מנגנון גיבוי ברמת החומרה) - אבל כאמור, זה לא מה שמדאיג אותי; אם פגע ברק במחשב, זה אומר שהתוכנה רצה בצורה תקינה ואפשר להמשיך מאותו מקום (או קצת לפני זה). לעומת זאת, אם התוכנית ביצעה חלוקה באפס, זה אומר שהריצה עצמה מגיעה למבוי סתום גם בלי גורם חיצוני שיהרוס אותה. |
|
||||
|
||||
באלגוריתם שיסמלץ מוח אנושי, לא סביר שבעיות כאלו יגרמו לנזק משמעותי. במוח, רמות הגיבוי, היתירות והמקבול הן מדהימות. למעשה המוח האנושי מתמודד עם נזקים הרבה יותר משמעותיים מתקלה לוקאלית במהלך הריצה - לדוגמא מוות של מיליוני נוירונים כתוצאה מאלכוהול או סתם בלאי טבעי, "דיכוי" או "הצפה" של זרמים בין נוירונים (כתוצאה משימוש בסמים, למשל, אממ, אלכוהול). ההשפעה של הנזקים הללו היא שולית (במקרה הקטסטרופלי, אובדן זכרון לטווח קצר). כמובן שרצוי לגבות את הזכרון אחת ליום (של האדם המסומלץ) - אבל ממילא לא סביר ש-state שמייצג 10 בחזקת 15 סינפסות ישבו אך ורק בזכרון נדיף לתקופות ממושכות מדי. __________ ההודעה נכתבה תחת השפעת אלכוהול |
|
||||
|
||||
נכון, אלא שהמוח בסוף מתחיל לעשות צרות. אז אם אנחנו רוצים להחליף אותו במשהו, לא כדאי לסמוך על ''המוח מתמודד''. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים עם אייל, אפשר לראות את המוח בתור אוסף גדול של שגרות שמוכרחות להחזיר ערך עבור כל קלט (or die "div 0" למשל) ויודעות להתמודד כך למעשה עם כל בעיה. יציאה של המוח משווי משקל זה דבר שקורה כתוצאה מובנית של התוכנה, התקף פסיכוטי למשל, זה לא משהו שאפשר לתקן בלי לשנות באופן יסודי את מהות האדם. הצרות שהמוח עושה בסוף הן תוצאה של הזדקנות החומר, חלבונים פגומים שנצטברו, נזקים מרדיקלים חופשיים וכד', אין לזה קשר לסימלוץ. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם "הצרות שהמוח עושה בסוף"1 הן אכן תוצאה של בלאי בחומרה, או שהן חלק מובנה בתוכנה, ובהנתן זמן ריצה מספיק2, כל אחד יגיע אליהן. ___ 1 יש כאלה שהסוף הזה אצלם הוא בשנות ה 40 לחייהם, יש כאלה שבשנות ה 80, ויש כאלה שמתקרבים ל100 מבלי שאותן צרות יופיעו. 2 במילים אחרות - אם שום דבר אחר לא יהרוג אותך קודם. |
|
||||
|
||||
אני אנסה להתייחס גם לגדי, בגלל שהנושאים שלובים. יש שתי קבוצות עיקריות של "צרות", מחלות נפש, סכיזופרניה, OCD מאניה דיפרסיה וכד', שמופיעות בד"כ בתקופה בה המוח עוד לא סיים להתפתח (עד גיל 25 בערך) ומחלות ניורודגנרטיביות או פגיעות קוגניטיביות שהשכיחות שלהן עולה עם הגיל בד"כ עם הזיקנה. הקבוצה הראשונה נובעת מבעיה שנוצרה בהתפתחות המוח, כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. אי אפשר לנסות לפתור את הבעיה בלי לרדת לרמת ה"תוכנה" ולנסות להבין את המוח (חלק מהמחלות הללו גם אינן מוגדרות היטב, הפרעת אישיות גבולית למשל, כשמה כן היא, גבולית). הקבוצה השניה נובעת מבעיות חומרה, התלות בזמן מראה שזו לא בעיה שיכולה לצוץ בכל רגע ולכן קיימת יותר בזקנים, אלא משהו שתוקף בגיל מבוגר. בחלק מהמקרים גם ידוע על חלבונים שמצטברים בגיל מבוגר ופוגעים בתפקוד. מוות של תאים הוא תהליך טבעי והכרחי (תינוק מאבד בערך חצי מתאי המוח שלו תוך כדי שהוא לומד לתקשר עם העולם), אם כי קצב היצירה (שנמשכת גם בגיל מבוגר) והתמותה גורמים לכך שהיכולת ללמוד נפגמת עם הגיל. יכול להיות שגם כאן ישנו גבול, אבל עד כמה שאני יודע פגיעה קוגניטיבית רצינית בזקנה לא נובעת רק ממוות *נורמלי* של תאים, זה פשוט לא קורה מהר מספיק. מכל מקום, הצטברות חלבונים ופגיעה בתפקוד התא בגיל מבוגר זה לא מסוג הבעיות שיצוצו אם מנסים לסמלץ את המוח, החלק הזה, שהוא לעניות דעתי השורש של הזדקנות המוח, כן נפתר באופן מלא ע"י החלפת חומרה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שצרות (לא בהכרח *ה*צרות) נגרמות בגלל שתאי מוח חיוניים רבים מתו במהלך השנים ולא זכו לתחלופה הולמת. |
|
||||
|
||||
ברור שזה גורם צרות רציני, אבל יש כמובן גם גורמים נוספים... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |