 |
|
 |
||
|
||||
 |
מישהו מוכן להסביר ולסכם את פרשיית פרידמן נכון לעכשיו? מהכתבות הבנתי רק שעיתונאים מנפחים כל הצהרה של מזוז/פרידמן/בייניש/מישהו לאיומים ותקיפות. מהי אותה גישה מהפכנית אותה מייצג פרידמן? האם זו השקפה חדשה ומזעזעת על בתי המשפט או תיקונים טכניים של כמה נהלים? מי נגד מי? האם העימותים אכן כל כך חריפים או שזו הגזמה שגרתית? ה'רעש' פרץ עוד לפני שפרידמן התחיל לעבוד, איך זה התחיל? שאלת רשות - מי צודק? מי אשם? מה יהיה הסוף של כל זה? בהצלחה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסביר לך: אם אתה שמאלן- הפרקליטות/ביניש צודקים אם אתה ימני - פרידמן צודק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר בקטע של משתלבים/בדלנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה בדלן- גולגר צודק אם אתה משתלב - המלש''ב צודק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שליאור משתלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, עוד לא ראיתי ''בלבניסט'' שמודה שהוא בדלן. אני חושב שכל מטרת הבלבניזם הוא לשכנע אנשים שהם משתלבים. משהו כמו השאלונים הליברליסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה ומעניין. מצד שני, אני אמנם לא בלבניסט אבל אם הייתי אני חושב שהייתי בדלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה מתנגד לסחר חופשי וחושב שצריך לשמור על מידור אתני בין עמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לסחר חופשי - הסוגיה והקשר שלה לבדלנים/משתלבים לא ממש ברורים לי. אם זה עוזר למקם אותי על הציר - אני לא חושב שמכס זה דבר מיותר. בנוגע למידור אתני העמדה שלי היא שאין לי בעיה עם עמים אחרים, אבל אין לי עניין מיוחד להשתלב איתם. זה רק אחד מהדברים שאני לא מבין בבלבניזם - טורחים ליצור מערכת ייחוס פוליטית חדשה וטוענים שהמונחים החדשים הם הבסיס האידיאולוגי האמיתי, אבל לי לא ברור למה "השתלבות" היא חזון יותר קונקרטי וחד משמעי מ"שלום", "כיבוש" וכדומה, שהבלבניסטים אומרים שניתן למצוא בהם משמעויות בדלניות ומשתלבות גם יחד. למשל: אני בעד תקופה של עשר שנים של שלום קר-קפוא עם המדינות הערביות ובהן פלסטין, שלאחריה יתחילו גישושים ראשוניים של יצרני דישוושרים מסוריה לייצא לישראל. אני מניח שזה אומר שאני בדלן. למיטב הבנתי, האידיאולוגיה המשתלבת באה לידי ביטוי בין השאר בהחזקת הפלשתינאים בחברותא עם המתנחלים (ורצוי בשלטון ישראלי) - ואת ההשתלבות היחידה בין העמים שזה משיג זק"א ממיינים בשקיות נבדלות, אז לא ברור לי איזו השתלבות יוצאת מזה למישהו. המשתלבים גם לא רוצים להחזיר לסורים את הגולן. האמת שגם אני לא רוצה - אבל אני לא רוצה להחזיר לסורים את הגולן כי אני לא חושב שזה יעזור להם במשהו וכי יש שם כמה צימרים נחמדים עם מזג אוויר נחמד, ואילו המשתלבים לא רוצים להחזיר כי הם יודעים שאם נחזיר להם את הגולן לא יהיה לנו יותר על מה לדבר איתם והם פשוט יתעלמו מאיתנו לנצח ומשום מה זה רע בעיניהם. בקיצור, אני לא רוצה לגרום לעמים אחרים (שאני לא מי יודע מה מחבב) לנסות לחבב אותי (בטח לא בכוח), ואני מעדיף פשוט שכל עם יעשה מה שבא לו ושיעזוב את השני בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קצת מבולבל לגבי ההבדלים בין אקטים בדלניים ומשתלבים תגובה 184054. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שממש עקבת אחרי הדיונים בנושא, ואם זה מה שאתה זוכר בסוף, אז המצב קשה... אסתפק בהערה אחת לפיסקת הסיום שלך: השתלבות אינה צריכה שהעמים יחבבו אחד את השני (למרות שזה עוזר) ובדלנות גם אינה צריכה שישנאו אחד את השני (למרות שכנראה גם זה עוזר), אבל אף אחת מהשיטות אינה יכולה לגרום למצב "שכל עם יעשה מה שבא לו ושיעזוב את השני בשקט" - אם כל אחד עושה מה שהוא רוצה, אז אולי הוא לא רוצה דווקא לעזוב את השני בשקט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב אכן קשה.. בקשר להערה שלך: קיוויתי שכל עם יעשה מה שבא לו *ו*יעזוב את השני בשקט. עקבתי אחרי חלק מהדיונים, אבל התהיות שלי הן עקרוניות. אפילו אם מישהו מאמין שיש מחנות משתלבים ובדלנים - האם הוא יכול להתעלם מה"flavour" (ימין-שמאל) שלהם? כל המניפולציות העקיפות שמופעלות לטובת ה"אידיאולוגיה" הבדלנית/משתלבת הן בעצם חלק נכבד מהמציאות. אף צד עדיין לא השיג את המטרות הסופיות שלו (מצד אחד אנחנו מחזיקים בשטחים 40 שנה ומצד שני אנחנו עדיין דואגים שישנאו אותנו... הישגים נאים גם לבדלנים וגם למשלבים, אבל זה עוד לא נראה כמו חזון אחרית הימים של אף אחד), ובינתיים המהלכים השמאליים או ימניים שלהם לכיוונים משתלבים או מתבדלים מייצרים את ההווה. אגב, על הציר משתלב-בדלן, השאיפה הישראלית להשתלבות נראית לי תמיד כוחנית ומתנשאת. דוגמא קלאסית - נדמה לי שמשה דיין משתלב. לכבוש את השטחים ולשמור אותם בשביל שיהיה אפשר לפתוח את הגבולות לפועלים ערבים שצריכים לנסוע 3-4 שעות בכל כיוון לעבודה זה אולי משתלב אבל יוצר רק בידול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיין דווקא נחשב (עד כמה שאני יודע) לבדלן, בגלל כל מיני דברים, על רגל (עין?) אחת, מה שאני זוכר: החל מהיותו מ"נערי בן גוריון" (יחד עם פרס, קולק ונבון אא"ט), דרך התנגדותו לכיבושים בששת הימים (דהיינו, הנצחת המצב לפיו ישראל צריכה להיות תוקפנית בשל העדר עומק) דרך כוונתו לסגת לקו המיתלה והג'ידי במלחמת יום-הכיפורים (ולהפוך את המלחמה להפסד ישראלי, במקום התיקו אשר איפשר, לאחר מכן, לשני הצדדים "לרדת מהעץ" ולחתום על הסכם שלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיין התנגד לכיבושים במלחמת ששת הימים??? אז איך קרה שכבשנו שטחים גדולים כל כך באותה מלחמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיין לא קבע כל צעד ושעל של צה"ל באותה מלחמה, והוא התנגד לחלק ממהלכי המלחמה של צה"ל (או אימץ אותם רק בדיעבד, לאחר שהתנגד, כך בכיבוש הגולן למשל). אתה יכול לקרוא את הפרטים בספר "שישה ימים, שש שנים" של משה גלבוע שהוא רשומון די טוב של המלחמה. (בדיקה זריזה העלתה שהזכרתי את הספר באייל לפחות שב פעמים עד כה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתגובה 55562 ותגובות הבת שלה מביאים רון ואנוכי את הפרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הריני המומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח מי היו הרמטכ"ל וראש הממשלה, וזה די דומה בעצם לקונסטלציה של מלחמת לבנון השניה: רה"מ ורמטכ"ל משתלבים, ובאמצע אחד דיין, שאין לו אלא להצטרף למהלך. ההבדל הוא שמהלך ששת הימים נחשב להצלחה כבירה, ואיפשר לדיין לגזור קופון לא קטן ע"ח רבין ואשכול. עוד סייעה לתוצאות המלחמה העובדה הפשוטה שכל יריבינו היו משתלבים (נאצר, חוסיין, אסד), והגיעו "מוכנים כיאות", ואף עשו הכל כדי שנבין את הרמז ונתקוף כבר לעזאזל (מיצרי טיראן), הצטרפות ירדן לקואליציה וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה לשמוע שנאצר, חוסיין ואסד נהנו מתבוסתם. זה נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שנהנו, כי לא הצליחו לרתום את ממשלת ישראל למהלכים הרצויים בעקבות ההצלחה הישראלית, וזו הסיבה העיקרית לפרוץ יום כיפור. אבל ההצלחה הכבירה הישראלית לעומת ההבדל בלחימה רק 6 שנים לאחר מכן מעידה על רצון המנהיגים לא פחות ממוכנות הצבאות. זוכרת את תמונות הנעליים המצריות בסיני? זו פניקה של צבא לא מוכן. אותו צבא בדיוק, 6 שנים לאחר מכן, התנהג לגמרי אחרת, הרבה בשל הכנה ראויה יותר, בשל מטרות אחרות ללחימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היו המהלכים הרצויים דנן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלת התהליך המדיני ע''י ישראל מעמדה של כוח, בגבולות קבע שמבטיחים דו קיום, במקום השיכרון הבדלני של האימפריה הלא מנוצחת. האכזבה המרה מאי התממשות התהליך הביאה להבשלת המהלך של יום הכיפורים, וניצול הזעזוע לביקור סאדאת מאוחר יותר בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אלה גבולות קבע? וסאדאת, אם אני קוראת אותך נכון, היה בדלן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבולות קבע שבהם ישראל לא חייבת לוותר על כל ההישגים האיסטרטגיים של 67, ושומרת לעצמה הרבה מיו"ש, עזה, חצי סיני לפחות, והרבה מרמת הגולן. וסאדאת לא היה בדלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז טעיתי? הוא הרי עשה הסכם שלום עם בגין - הבדלן לשיטתך, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעית במה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתי דסאדאת בדלן, לשיטתכם, משום שאם אינני טועה בגין מסווג כבדלן, וסרדרת עשה איתו את ההסכם. נראה שיש כאן משהו שלא ברור לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם הוא לא בין שני אנשים - הוא בין שתי מדינות, שבכל אחת מהן פוליטיקאים רבים שכל אחד מהם מושך לכיון אחר. ראש ממשלה כמו כל פוליטיקאי אינו יוצא דופן - אין לו כוח בלתי מוגבל. לכן, להביט על העניין כ''סאדאת עשה שלום עם בגין'' זו הסתכלות צרה שמפספסת את כל האנשים האחרים שהיו מעורבים בתהליך, את מה שעשו, את מה שאמרו, את מה שהכניסו להסכם ומה שהוציאו ממנו, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...אבל הבלבניסט תיאר את בואו של סאדאת לירושלים כניצול ההזדמנות של זעזוע יום הכיפורים. כלומר, כמטרה שסאדאת רצה בה, אם הבנתי נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה סותר את מה שכתבתי לעיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... אז שוב טעיתי? הנחתי שההסכם עם מצרים כפי שנחתם לא היה לרוחם של המשתלבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, מה הקשר? העובדה שסאדאת (כמשתלב) יזם את המהלך (טס לישראל) או את הצעדים שהביאו למהלך (מלחמת יום הכיפורים) לא נתנה לו שליטה מלאה על אופי ההסכם שהתגבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא ברור בכלל. הרי לפי בלבן יש לסווג את סאדאת לפי תוצאות מעשיו, לא? והתוצאה הייתה "בדלנית", לא? (ואגב, איך היה נראה הסכם של "משתלבים" עם מצרים באותו מצב?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו מיסקונספציה נפוצה. אני מציע לקרוא שוב את דיון 1430. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא ידעתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף למה שציין ערן (שהתנשאות וכוחניות אינה בהכרח נחלת צד כזה או אחר, ולרוב נובעת ממיצוב או מתדמית שמנסה לבנות לעצמו מנהיג מסויים ללא קשר לשיוכו הפוליטי, ודיין הוא אכן בדלן), אציין את הדברים הבאים: 1. אין התעלמות ממה שאתה מכנה "FLAVOUR". זהו המיצוב, והמיצוב, כמו גם הסיעות, מכתיבות מציאות מדינית פוליטית. זהו תמיד חלק מהניתוח. 2. שוב נראה שלא קראת דברים לעומק או עד הסוף - המציאות הינה תמיד הפשרה או התוצאה בין הכוחות הפוליטיים שמושכים לכל כיוון, כשלכל צד הצלחות וכשלונות, וזה לא משנה אם תקרא להם ימין-שמאל או בדלן-משתלב. אין דומיננטיות לאף צד לאורך זמן, ובפרט שהמציאות היא תוצר של הסביבה הבינלאומית לא פחות מאשר זו הישראלית. 3. אי אפשר שכל אחד יעשה מה שבא לו ויעזוב את השני בשקט. "איש תחת גפנו" הוא חזון יפה, אבל בפירוש לא אופרטיבי. המציאות הפוליטית-כלכלית-אנושית הפשוטה, העצובה אבל גם השמחה (תלוי לאיזה כיוון דוחפים אותה) היא שאם אתה לא שותף שלי, אתה יריב פוטנציאלי. לכן חשוב שיהיה לך מה להפסיד אם תפגע בי (וגם להיפך), ולא בהכרח ע"י איום צבאי, אלא ע"י שילוב כלכלות. שילוב כזה מושג ע"י הרבה אנשים שנוסעים לעבודה בכל כיוון, והרבה מיזמים משותפים, ללא מחסומים ובדיקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר דומה לכיתה ג': עדנה היא מלכת הכיתה. ניל"י רצתה להיות חברה שלה, אבל עדנה לא הסכימה (בגלל שהיא פחדה שניל"י יותר יפה ממנה), אז כל החברים של ניל"י עושים חרם על כל החברים של עדנה וההפך. אהוד, שהוא מלך הכיתה, רימה במבחן בכלכלת בית, והוא מפחד שעדנה תלשין עליו למורה. דני הוא החבר הכי טוב של ניל"י, והוא מפחד שהיא תפגע. מני רוצה להיות חבר של עדנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלת חצי מהבונוס, אני ממליץ לך לגשת למבחן חוזר. אבל תודה - הסברת לי את רוב הטוקבקים. ואם הזכרת את הפרקליטות - האם לערן שנדר, פרקליט המדינה, יש צד בעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה, הסבר ארוך ומעמיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד הסבר ארוך הוא גם מעמיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הציניות? הסבר מעמיק לא חייב להיות ארוך. זו היתה תמצית מדוייקת של מרבית הכתבות והתגובות הנוגעות לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? שים לב ש "לא כל" אינו שקול ל "אף לא אחד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמאלנית, ולפחות לגבי חלק מנושאי המחלוקת שאני מבינה (שזה בהחלט לא כולם) אני מסכימה עם פרידמן. למשל, שהמשפט של רמון היה אבסורדי מתחילתו, ושמזוז הוא אסון טבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את אייל אלמוני שמכריזה על עצמך כשמאלנית - את ימנית אם אתה עורך דין חילוני - אתה מורה דתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ואם אתה ראובן, אתה בעצם אוחזת עץ השקד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיף על זרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עדיף, כמובן, על לחטוף זרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "אסון טבע"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לפירוש המלים? אם כן, אז זה פשוט משהו כמו בלתי נסבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעש פרץ כשאולמרט החליט למנות את פרידמן במקום רמון, בידיעה - ו*בגלל* הידיעה - שהוא עוד הרבה יותר רדיקלי מרמון ברפורמות שהוא מעדיף לבצע במערכת המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או! זה כבר מתחיל לעניין, למרות שזו חזרה על הכותרות המוכרות. אז - מה הן אותן רפורמות מהפכניות? הם מדובר בתיקונים טכניים או שינויים עקרוניים? האם מתנגדי הרפורמות פשוט שמרנים או שהם מייצגים גישה הפוכה והיו מעדיפים רפורמות הפוכות, או לפחות להשאיר את המצב כמו שהוא? האם פרידמן כתב על הרפורמות שהוא חושב שדרושות במערכת המשפט? מצאתי שני מאמרים של פרידמן בספר של יראון פסטינגר: http://www.festinger.org.il/book2/152.asp (המאמר השני מתחיל בעמוד 155) הוא מותח ביקורת על בית המשפט העליון ועל הפרקליטות, וטוען שהכח בידיהם מופרז ומשבש את עבודתם ואת חיי הנחקרים. הרפורמה שהוא מציע היא הגבלת משך החקירה והעמדת מערכת ביקורת על הפרקליטות. (ומי יבקר את המבקרים? נראה...) האם אתה יודע אילו רפורמות מציע פרידמן בבחירת השופטים? הבנתי רק שהוא רוצה להוסיף מועמדים נוספים, מהמגזר הפרטי למשל. האם מישהו מתנגד לרפורמות עצמן, או שמתנגדים לו בגלל הביקורת על בית המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפורמות שמציע פרידמן הן, בעיקר, שינויים בהרכב הוועדות למינוי שופטים וגורמים שיפוטיים אחרים, וצמצום ניכר בחקירות כנגד אישים פוליטיים בכירים. למעשה, כבר יכולת לנחש זאת מן המאמרים שהפנית אליהם. על פניהן, אלה תיקונים טכניים למדי, אולם אנשים משפט טוענים בתוקף שמשעותן עמוקה מני ים. בתור בלתי-משפטנית בעליל, אין לי מושג ירוק מה האמת. מתנגדי הרפורמות מעוניינים להשאיר את המצב כפי שהוא או אף לשכללו בכיוון הקודם. לטענתם, הם מגנים כך על יוקרתה של מערכת המשפט. השאלה האחרונה איננה ברורה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האחרונה היתה - האם מישהו כותב נגד הרפורמות עצמן, ומסביר למה הן מזיקות או מיותרות. או שהמתנגדים מסתפקים בתקיפת פרידמן כגורם שמסכן את מערכת המשפט. כלומר - האם למזוז (למשל) ירשו להציע רפורמות דומות? 'להשאיר את המצב כפי שהוא או אף לשכללו בכיוון הקודם' - את מנחשת או שמישהו באמת הציע רפורמות הפוכות? האם יש משפטן בקהל? מישהו שמתנדב להסביר? ___ פתאום נזכרתי - כשמזוז מונה ליועץ המשפטי לממשלה התנגדו לו מסיבות דומות - טענו שהוא 'שפוט' של ממניו ושהוא יחפה על שחיתויות. ואז הוא ביטל את החקירה נגד שרון ואישש את החשדות נגדו. אולי מאז המערכת התרגלה אליו והוא התרגל למערכת, ועכשיו מזוז וארבל בצד אחד נגד הזר החדש. או שסתם לא הבנתי כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון ש''הכיוון הקודם'' הוא כיוון האקטיביזם השיפוטי, אין צורך ברפורמות כדי לשכללו - די בפסיקות תקדימיות של בית המשפט העליון. מדבריו של משה נגבי בעניין פסיקתה של בייניש שעל הממשלה לדאוג מיד לאותם מילדי שדרות שנותרו לא ממוגנים, הבנתי שהיה כאן תקדים מסוים יחסית לפסיקות קודמות שהשאירו נושאים מסוג זה לאחריות הכנסת. חשין דיבר רבות, ודומתני שגם כתב, נגד הרפורמות, והסביר את נזקיהן. לצערי, לא עיינתי מספיק בדבריו כדי לחזור עליהם. מזוז אכן ביטל את החקירה נגד שרון ואף כיסח בהתנשאות את בייניש, וגילה מייל-שוביניזם כבד תוך כדי - בתחילת דרכו. בהמשך, נעשה אקטיביסט מצד עצמו. כקודם כן היום, היהידות מדריכה אותו יותר מכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייל שובניזם- ההתעקשות שגימייל עדיפה על יאהו-מייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'י-מייל זה פי-מייל שוביניזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ראיתי על מזוז כמה דעות וניתוחים, אבל עוד לא ראיתי שייחסו לו דווקא מייל-שוביניזם. את יכולה להסביר במה זה התבטא? לו במקום בייניש היה מולו גבר - האם מזוז היה משנה (כבר אז) את דעתו? או לא "מכסח"? או שהכיסוח היה מסוג שונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התכוונתי לארבל, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לגבי חשין אני זוכר רק מחאות ואיומים - 'מי שירים יד על בית המשפט העליון תיגדע ידו'. אם תמצא קישור להסברים זה יעזור. מה זה 'יהידות'? אתה מתכוון ל'יהירות'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יהידות'' זה כנראה היכולת להיות יהודי. אני התכוונתי ליהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, את(ה) טועה בקריאת מזוז. מזוז ביטל את החקירה נגד שרון, כי זה מה שהופיע בחוזה ההעסקה שלו: לחלץ את צווארו של שרון מחבל התליה (המטפורי, המטפורי, כאן לא סין שמוציאים להורג שרים מושחתים). מכיוון שמזוז במקצועו הוא, איך להגיד את זה בלי להעליב אף אחד, עורך דין, הוא שם לב שהחוזה לא מזכיר כלל את אהוד אולמרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 409895 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל הפתיל שבעקבותיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין משפטן בקהל? או שהם מתעלמים כי 'העימות החריף' הוא סיפור תפל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר פרשיות וסכסוכים והשמצות לרוב, הגיש סוף סוף השר פרידמן הצעת חוק הנוגעת לאחד הנושאים בהם היתה מחלוקת עקרונית בינו לבין אהרון ברק - סמכותו של בג"ץ לבטל החלטות של הממשלה או הכנסת, ובפרט - ביטול חוקים. (התיקון המוצע עוסק רק בביטול חוקים, למרות שפרידמן ואחרים כתבו גם נגד סמכותו של בג"ץ לבטל החלטות או נהלים של מוסדות אחרים.) החוק הקיים: http://elyon1.court.gov.il/heb/laws/yesod.htm הצעת החוק: http://www.2jk.org/praxis/wp-content/uploads/2008/09... וחוקי היסוד: http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimsha... האם התיקון ישנה משהו? ברשימה הזו: http://www.2jk.org/praxis/?p=1276#comment-17954 יונתן קליגר מונה חמישה חוקים שבג"ץ ביטל. (הוא לא מונה החלטות ונהלים שבוטלו). ... האקספלורר המרגיז מחק לי עכשיו עבודה של כמעט שעה שאין לי כח לחזור עליה. אז בקצרה: 1. כמה סעיפים בחוק ההתנתקות (ויתור על תביעת פיצויים, הגבלת גיל על 'מענק אישי', הגבלת 'היום הקובע' לעניין ותק, אי אפשרות לחזור משומה אישית לפיצוי רגיל על פי חוק ההתנתקות) בוטלו בגלל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולכן בג"ץ פעל כחוק גם אם התיקון המוצע יתקבל. 2. התיקון לחוק הנזיקין, הפוטר את המדינה מאחריות לנזק באיזור עימות, בוטל גם בגלל אותו חוק יסוד, ולכן גם זה בסדר. 3. התיקון לחוק הבזק (חוק העוסק בשידורים אלקטרוניים), המעניק רשיון לתחנת רדיו שפעלה במשך חמש שנים, בוטל בגלל חוק יסוד חופש העיסוק, אז גם זה בסדר. 4. בג"ץ הורה לכנסת לצמצם בחוק את משך הזמן המקסימלי שבו אפשר להחזיק חייל במעצר לפני משפט. לפי התיקון המוצע אין לבג"ץ סמכות להורות לחוקק (אלא רק לבטל חוקים), אבל כאן ההוראה היתה דרך ביטול תיקון חוק קודם שצמצם את משך הזמן לארבעה ימים. אולי גם זה בסדר. 5. תיקון לחוק העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, שקבע כמה תנאים נוספים למי שעוסק בניהול תיקי השקעות, בוטל בגלל שכמה מהסעיפים סותרים את חוק יסוד חופש העיסוק. אז גם זה בסדר. כלומר - חוקים שבג"ץ ביטל עד כה, הוא יכול לבטל למרות התיקון לחוק השפיטה. אבל יש שני שינויים חשובים - ביטול החוק חייב להיות בהרכב תשעה שופטים ובהסכמת לפחות ששה מהם, והכנסת רשאית לנסות לחוקק אותו מחדש (ללא שינוי) ברוב של 61 ח"כים. האם זה באמת ישנה משהו? כנראה שלא, כי הממשלה כנראה לא תצליח להעביר את החוק והממשלה הבאה תשכח אותו (אולי). אבל נתעלם מזה, ונניח שהחוק יתקבל. מה ישתנה? 1. הדיון בסמכותו של בג"ץ לבטל חוקים ייפסק (לפחות, הדיון הרשמי ייפסק) - החוק קובע שבג"ץ מוסמך לבטל חוקים בתנאים מסויימים. אפשר יהיה לדון בביטול החלטות אחרות (החלטה לא לפטר שר, נוהל שכן...) אבל אחרי שבג"ץ הוסמך לבטל חוקים, הוא ודאי מוסמך לבטל החלטות אחרות, אולי אפילו בהרכב רגיל ולא בהרכב של תשעה שופטים. 2. הכנסת תוכל לחוקק את החוקים ללא שינוי. היום, אם רוצים לחוקק מחדש חוק שבוטל, צריך לנסח אותו מחדש על פי פסיקת בג"ץ, ולהעביר אותו מחדש בכל תהליך החקיקה (או שאפשר להחזיר אותו ישר לקריאה שלישית לאחר התיקון? לא יודע). לאחר התיקון המצב דומה, רק שלא צריך לתקן את החוק. האם הכנסת לא היתה יכולה לחוקק מחדש חוק שבוטל? נראה לי שכן, ולו בתיקונים קטנים. התיקון הזה דורש את רוב הח"כים, ולא רוב רגיל. נראה לי שפרידמן צודק והחוק המוצע יחזק את סמכותו של בג"ץ ולא יחליש אותה. אם עד כה הסמכות לבטל חוקים היתה תלויה בפרשנות המשפט "סעד למען הצדק" (נכון? האם על זה נסמך בג"ץ בביטול חוקים?), הרי לאחר התיקון הסמכות תהיה מפורשת, אף אם מוגבלת לנהלים ותנאים שנובעים מעוצמת הסמכות הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |