|
||||
|
||||
ההגייה היפנית של ''נועם'' תהיה דומה מדי ל''נואן'', שקרוב מדי ל''אונן'' לטעמי. |
|
||||
|
||||
אתה בעצמך קרוב מדי לאונן (אם כי אין לך דרך להתרחק כמובן). |
|
||||
|
||||
אלון - אונן? לא קרוב מדי לטעמי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיא רמזה לאוננות רוחנית. |
|
||||
|
||||
קזואריוס? |
|
||||
|
||||
מה המשמעות של "קזואריוס"? |
|
||||
|
||||
ציפור כזאת שנראית קצת כמו דינוזאור+ שיבוש של עילה למלחמה? |
|
||||
|
||||
אישית אני מעדיף לקרוא לה ''עוף''. משום מה צפור עושה לי קונוטציות של משהו שיכול לעוף. |
|
||||
|
||||
טפו טפו טפו |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש לך שגיאת הקלדה. היית אמור לכתוב: "טופו טופו טופו" :-) |
|
||||
|
||||
ההגיה היפנית תהיה נו-א-מו שזה די דומה ומספק אותי והקאנג'י שירכיבו את השם יהיו בעלי משמעות (לא שגרתית): חלום של ים ושמים. |
|
||||
|
||||
חשבתי שתבחר לכתוב את זה Noan. בשום מקום לא באמת כתוב ש-ん מייצג נ' ולא מ', לא? |
|
||||
|
||||
בניגוד למה שכתבתי בתגובה 440957 ובתגובה 441101, אני חושב שיש סיבה טובה ש-ん מתועתק כ-נ' ולא כ-מ': הוא באמת נשמע הרבה יותר כמו נ', מהסיבה הפשוטה שלא סוגרים בו את השפתיים - וזו ההבחנה בין מ' ל-נ'. בדוגמה שמצאתי עם מ' - שימבון - יש סגירה של השפתיים, פשוט בגלל העיצור שאחר כך. זה אותו דבר בצרפתית, שגם שם יש חצי-תנועה אפית, ומתי מתעתקים ב-מ'? רק (לפעמים) ב"בומבון". מבחינה פונטית בלבד (בלי לדעת על הקאנג'י), גם אני הייתי מעדיף "נואמו" על "נוא(ן)". |
|
||||
|
||||
לו שאלו אותך על N בסוף מלה בצרפתית, האם היית אומר שלא מבטאים אותה או שמבטאים אותה בצורה שונה מהרגיל? |
|
||||
|
||||
זה בעיקר עניין של הגדרה. על-פי התיאור הבלשני המקובל, למיטב ידיעתי (ויכול מאוד להיות שידיעתי לא טובה) מה שיש כאן הוא ישות ביניים בין עיצור לתנועה: תנועה אפית. בסימון הפונטי במילון המילה bon, למשל, מסומנת כעיצור b, אחריו תנועה שהיא ווריאנט על o, וזהו. לכאורה ה-n לא מבוטאת כשלעצמה, אלא רק משפיעה על התנועה הקודמת. אבל זו לא תנועה "טהורה", כי בסופה יש שינוי, הצרה חלקית של דרכי האוויר, אז אפשר לומר שיש שם שמינית-עיצור. |
|
||||
|
||||
עדיין, בכל המילים ה'לועזיות' אשר אומצו על ידי היפנים וקיימת בהן ההברה M הסגורה יופיע הסימן ん. כמו קאんפייん. |
|
||||
|
||||
"קמפיין" הוא דוגמה לא חותכת: בסוף המילה ממילא יש נטייה (גם באנגלית, נדמה לי, וגם בעברית, נדמה לי) להגות "פחות" את ה-N, ובאמצע שלה היא מלווה ב-P, שסוגרת את השפתיים, ושוב ההבחנה מיטשטשת. המבחן האמיתי הוא M באמצע מילה כשאחריה עיצור שאינו סוגר את השפתיים. איך מתעתקים/הוגים אצלכם אומלט? שמרוק? חומסקי? קרמשניט? קאמדן? |
|
||||
|
||||
o-moo-re-tsu ה-מ' נכתבת כ-MOO אבל התנועה די נבלעת בהגייה. כאשר יש עיצור סוגר שפתיים לאחר מ' נחה היא תמיד תכתב ותקרא כמו נ': אמבר, אמפר, סמפל וכו'. במקרה של שם לאדם לא יווצר בלבול כי הקאנג'י מבהירה את צורת ההגיה, לכן נועמו ולא נוען.
sha-moo-ro=koo ho-moo-soo-ki |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |