|
||||
|
||||
לא חושבת שזה היה נחמד, לא. |
|
||||
|
||||
וכי למה? את לא חושבת שתנאי התעסוקה בצה"ל (כמו גם בשירות לאומי ובשנת שירות) הם מחפירים, גם ביחס למצב המחפיר המקובל במשק? |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שהשירות הסדיר בצה''ל או בשירות לאומי הוא ''עבודה'' שצריכה להמדד בתנאים של יחסי עובד-מעביד רגילים. שנת שירות, מעצם הגדרתה היא שנת התנדבות, ולכן ממש, אבל ממש לא נראית לי רלוונטית לדיון. |
|
||||
|
||||
את צודקת. זה קרוב יותר לעבדות, מה שלא משפר את המצב, הייתי אומר, אלא דווקא מחמיר אותו, ונותן יותר תוקף למאבק שכזה. מדוע את מתנגדת לזה? |
|
||||
|
||||
ההשוואה בין עבדות לבין שירות סדיר בצה"ל/שירות לאומי כל כך מופרכת בעיני שקשה לי למצוא את נקודת ההתחלה כדי להסביר. ובכל זאת אנסה - גם בתור חייל אתה לא רכוש של אף אחד, אתה אדם אוטונומי בעל זכויות. נכון, לא אותה כמות זכויות שעומדת לך כאזרח-שאינו-חייל, אך עדיין ישנו מרחק רב בין זכויות החייל לבין זכויות העבד. גם מבחינת הכבוד העצמי, האוטונומיה, מעמדך בחברה יש הבדל עצום. מעבר לכך אני לא חושבת שיש פסול בתקופת שירות למען החברה, ככזו, שלא למטרת רווח. מעבר לשאלה כן-חייבים-צבא-לא-חייבים-צבא-ואיך, אני מאמינה שזה תהליך חיברות חשוב, בעיקר במדינת מהגרים כשלנו. האם הייתי שמחה שנוכל להרשות לעצמנו תהליך חיברות מילטנטי פחות? כמובן שכן. מאופיו של הצבא נגזר שמדובר במערכת שעוטפת את כל חייך. נכון שיש הבדל עצום בין החיילים ביחידות השדה לחיילי הקריה, אך עדיין מדובר בזמן מוגדר שבו המערכת אמורה לטפל בכל הדרוש לך - החל מבגדים ומזון וכלה בטיפול רפואי, להבדיל ממקום עבודה בו אתה נותן שירות תמורת משכורת. לא אין לי דעה חיובית במיוחד על אי-אילו חברות היי-טק/משרדי ענק שמתקדמות לעבר הכיוון הזה ולא הייתי רוצה לעבוד שם. והנקודה האחרונה היא שכללים לא צפים בחלל ריק. אם מגדירים את משרתי הסדיר (בצבא או בשירות הלאומי) כ"עובדים" אני מניחה שזה יגרור תהליך שיכרסם בזכויות העובדים האחרים (ועל כך בוודאי תגיד - נו, אז נלחם גם בזה. סבבה). קצת מפחיד אותי הרעיון של זכות ההתאגדות או השביתה לחיילים להבדיל מעובדים במסגרות אחרות. |
|
||||
|
||||
"ההשוואה בין עבדות לבין שירות סדיר בצה"ל/שירות לאומי כל כך מופרכת בעיני שקשה לי למצוא את נקודת ההתחלה כדי להסביר. ובכל זאת אנסה - גם בתור חייל אתה לא רכוש של אף אחד, אתה אדם אוטונומי בעל זכויות. נכון, לא אותה כמות זכויות שעומדת לך כאזרח-שאינו-חייל, אך עדיין ישנו מרחק רב בין זכויות החייל לבין זכויות העבד. גם מבחינת הכבוד העצמי, האוטונומיה, מעמדך בחברה יש הבדל עצום." הנה דוגמה מצויינת לחוסר התוחלת של שיח הזכויות הבורגני. לאדם שאפשר לכלוא אותו או להרוג אותו על כך שהוא מעדיף שלא ללכת למקום מסויים כשאומרים לו עדיין יש זכויות, הוא עדיין אדם אוטונומי, אז אין על מה להאבק! ממש אידיליה. "מעבר לכך אני לא חושבת שיש פסול בתקופת שירות למען החברה, ככזו, שלא למטרת רווח." זו לא תקופת שירות למען החברה, זו תקופת שירות למען המדינה, שהיא כלי של בעלי ההון. האינטרס של אלה שונה, ואף מנוגד קוטבית, לאינטרס של רוב החברה. אני רואה הרבה פסול בזה. "אני מאמינה שזה תהליך חיברות חשוב" אני מסכים, זו דרך מצויינת לגרום לאנשים מהמעמד המדוכא לחשוב שיש להם אינטרס משותף עם המעמד המדכא, וגם לפעול למענו. "מאופיו של הצבא נגזר שמדובר במערכת שעוטפת את כל חייך. נכון שיש הבדל עצום בין החיילים ביחידות השדה לחיילי הקריה, אך עדיין מדובר בזמן מוגדר שבו המערכת אמורה לטפל בכל הדרוש לך - החל מבגדים ומזון וכלה בטיפול רפואי, להבדיל ממקום עבודה בו אתה נותן שירות תמורת משכורת." אני מסכים. זה גם תיאור טוב של מצב העבדות. אגב, זה גם תיאור לא רע של מצבם של מהגרי עבודה בארץ. בשני המקרים, כמובן, מכיוון שאנחנו בכל זאת בחברה קפיטליסטית, ניתנת משכורת, פתטית ככל שתהיה. "והנקודה האחרונה היא שכללים לא צפים בחלל ריק. אם מגדירים את משרתי הסדיר (בצבא או בשירות הלאומי) כ"עובדים" אני מניחה שזה יגרור תהליך שיכרסם בזכויות העובדים האחרים" איך בדיוק? אני דווקא חושב שהקיום של מורות חיילות ושל בנות שירות, כתחליף בעלות אפסית של עובדים רגילים בתחום ההוראה והרווחה, הוא שפוגע בתנאיהם של האחרונים, והקיום של חיילי מג"ב ושוטרים מגוייסים הוא שפוגע בתנאים של שוטרים רגילים ומאבטחים, מאותה הסיבה. בנוסף, מרגע שחיילים יתחילו להבין עד כמה הם מנוצלים ומדוכאים כעובדים, זה יוריד מהיכולת של הממסד להשתמש בהם בשביל לדכא את מאבקיהם של עובדים יותר נורמטיביים. "קצת מפחיד אותי הרעיון של זכות ההתאגדות או השביתה לחיילים להבדיל מעובדים במסגרות אחרות." מדוע? כי את חושבת שאנשים שעבודתם כוללת סיכון חיים של ממש לא צריכים לדאוג לתנאי המחיה והעבודה שלהם? אני במקומך הייתי מפחד לחייהם של החיילים במצבם הנוכחי, הבלתי מאורגן: כפי שהוכיחה המלחמה האחרונה, לא נראה שבעל-העבדים דואג להם מספיק. |
|
||||
|
||||
הנה דוגמא מצוינת לחוסר התוחלת של השיח האנארכיסטי. שאלת שאלה, קיבלת תשובה (מעפרונית, שאני מסכים איתה). התגובה שלך היא: "התשובה שלך ממש לא מסתדרת עם השקפת העולם שלי". די ברור שהשקפת העולם של העפרונית שונה, אז מה הטעם בדיון? |
|
||||
|
||||
לא, התגובה שלי היא ביקורת די מפורטת על התשובה שלה. אם אפשר לתת שם לשיח שלה הרי זהו שיח מעמדי, אולי קומוניסטי, אבל אני לא יודע מה עושה אותו לאנרכיסטי באופן ספציפי (בטח שלא במובן הפשטני של "מדינה זה רע, בנאדם"). אבל אני מניח שנוח מאד פשוט לקטלג אנשים כדרך להתעלם מהם. האם זו "השקפת העולם" שלי שתנאיהם של חיילי צה"ל הם מחפירים, ביחס לכל עובד אחר במשק הקפיטליסטי שלנו, שהיחס כלפיהם מצד המדינה הוא מעליב, ושחוויותיהם של חיילים במלחמה האחרונה הוכיחו זאת? האם זו "השקפת העולם" שלי ש"מערכת שעוטפת את כל חייך... מדובר בזמן מוגדר שבו המערכת אמורה לטפל בכל הדרוש לך - החל מבגדים ומזון וכלה בטיפול רפואי, להבדיל ממקום עבודה בו אתה נותן שירות תמורת משכורת" זה תיאור מדוייק מאד של העבדות (חוץ מהעובדה שמדובר בזמן מוגדר, בעוד שבמקרים רבים העבדות ההיסטורית לא הייתה מוגבלת בזמן)? האם זו "השקפת העולם" שלי שגם תנאיהם של מהגרי עבודה בארץ מגיעים לרמות דומות? (בין מהגרי העבודה אני כולל גם עובדי יום ועובדי שבוע מהשטחים, אגב) השקפת העולם שלי מתבטאת, מן הסתם, בחשיבות שאני מייחס לדברים אלה, כמו גם לקשר שאני רואה בין התנאים של משרתי הסדיר לבין תנאי שאר חבר העובדים במדינה. לעלמה עפרונית, לעומת זאת, יש "השקפת עולם" מאד מעניינת: "אם מגדירים את משרתי הסדיר (בצבא או בשירות הלאומי) כ"עובדים" אני מניחה שזה יגרור תהליך שיכרסם בזכויות העובדים האחרים" שאינה ברורה לי כלל, ואני חושב שלגיטימי מצידי להציג את עמדתי ולבקש הסבר. אם אתה מסכים לדבריה, אשמח אם גם אתה תוכל להסביר לי איך הגדרת משרתי הסדר כ"עובדים" תכרסם דווקא בזכויות העובדים האחרים; אני סובר אחרת, מהטעמים שנתתי. |
|
||||
|
||||
''אבל אני מניח שנוח מאד פשוט לקטלג אנשים כדרך להתעלם מהם.'' - נו, בורגנים, אתה יודע... (אני צוחק בלבד הפעם. לא התעלמת ממנה, אני לא מסכים עם האשמה של אורי גוריאל-גורביץ' נגדך.) |
|
||||
|
||||
"לאדם שאפשר לכלוא אותו או להרוג אותו" - למיטב ידיעתי לא הורגים על סרבנות לשרת. "שהיא כלי של בעלי ההון" - לאיזה סכום אני צריך להגיע כדי שהמדינה תהפוך לכלי שלי ? יש להם העדפה לסוג נכסים מסויים ? אמנם ההון בשלב זה די צנוע, אבל גם השירותים שאני רוצה הם צנועים, לא צריך להחריב בשבילי אף ישוב, מקסימום וילה בת שתי קומות על אדמה פרטית. בקרבת הרצליה פיתוח, לא הרחק מן הכביש, אם אפשר. |
|
||||
|
||||
"למיטב ידיעתי לא הורגים על סרבנות לשרת" בשעת מלחמה בהחלט ניתן להוציא להורג על עריקות, שהיא מה שתיארתי, למעשה. אם אני מחליט לא להגיע ביום ראשון לעבודה בצורה שרירותית, לכל היותר יוכלו לפטר אותי. "לאיזה סכום אני צריך להגיע כדי שהמדינה תהפוך לכלי שלי ?" אני לא יכול לתת לך סכום מדוייק. פחות ממה שיש לסמי ויולי עופר, או לגאידמק, אבל יותר ממה שיש לעובדי קבלן ברשות הדואר. "לא צריך להחריב בשבילי אף ישוב, מקסימום וילה בת שתי קומות על אדמה פרטית." תתפלא, אבל גם בשביל הוילה בת שתי קומות על אדמה פרטית קרוב לודאי שהיו צריכים להחריב איזו שכונה או שתיים. ע"ע המאבק בשכונת עג'מי ביפו, אותה רוצים להחריב על מנת להקים מושבת וילות על הים. |
|
||||
|
||||
נכון להיום בישראל אסור להוציא להורג על עריקה (ובכלל בבית דין שדה, מאז אותו מהנדס מסכן שנרצח בתואנה של שיתוף פעולה עם הבריטים). מעבר לכך משחייל נעשה חייל, הוא מתחייב להגן על המדינה וחבריו לנשק גם במחיר חייו. זו לא התחייבות שאפשר לקחת חזרה, אם הוא אינו מוכן למות למען המדינה, אין לו מה לחפש כלוחם בצהל. בגלל זה עריקה בקרב היא חמורה לאין שיעור מסרבנות להתגייס. זה היה ציטוט של קישון, לא לקחת ברצינות יתרה (יש עדיין מספיק אדמה בארץ שלא יושבה מאז גלות בבל). |
|
||||
|
||||
כן, וכידוע, הסכם השירות בצה''ל הוא הסכם שהחייל נכנס אליו מרצונו החופשי, אין פה שום אלמנט של כפיה. לגבי כל השטח הפנוי שיש בארץ שרק מחכה ליישובים, טוב, מה אומר לך, כדאי אולי לבדוק בבעלות מי הוא ולמה הוא נועד. |
|
||||
|
||||
המהנדס המסכן הוא מאיר טוביאנסקי. ככל הידוע לי עדיין מותר להוציא להורג אך על גזר דין מוות יש עירעור אוטומטי לערכאה גבוהה יותר. |
|
||||
|
||||
קודם כל, לא אמרתי ש"אין על מה להאבק", אמרתי שאני חושבת שיש הגיון בכך שמשרתי סדיר לא מקיימים יחסי עובד-מעביד עם הצבא. בחברה בעלת כללים (פורמלים/בלתי פורמלים) קיימות סנקציות על הפרת אותם הכללים. שלילה זמנית של החופש שלך, בעקבות הפרת נורמות שלחברה ככזו יש רצון שתקיים, לא הופכת אותך לעבד. גם לא זכור לי שנתקלתי במצב שבו הורגים חייל על סרבנות או סירוב פקודה. המקרה היחיד שאני מכירה,1 וגם הוא בתיאוריה בלבד, הוא במקרה של בגידה בשעת קרב, או משהו כזה. זאת עבדות? אם כן, אז אנחנו כנראה נותנים משמעות שונה בתכלית למונח "עבד". ואל תכניס לי מילים לפה בבקשה. לא אמרתי "אידיליה", והייתי מאד שמחה אם המדינה הזו הייתה מילטנטית קצת פחות. "הרע במיעוטו ודרושים שיפורים נקודתים" תהיה הגדרה הולמת יותר. אוקי, אני חושבת שיש קשר די חזק בין המדינה לבין החברה. כנראה שזו תולדה של שיח הזכויות הבורגני שנכפה עלי, תודעה כוזבת ושאר ירקות. לא, זה לא תיאור טוב של מצב העבדות. כשאתה עבד אתה רכוש של מישהו אחר, אין לך שליטה על החיים שלך וכל מה שקורה לך נכפה עלייך ללא כל אפשרות בחירה. אם כך אתה רואה את השירות הצבאי, אז אני מצטערת - אני מכירה צבא אחר לחלוטין (כזה שממנו, אגב, לא כל כך קשה להשתחרר). "הקיום של מורות חיילות ושל בנות שירות, כתחליף בעלות אפסית של עובדים רגילים בתחום ההוראה והרווחה, הוא שפוגע בתנאיהם של האחרונים, והקיום של חיילי מג"ב ושוטרים מגוייסים הוא שפוגע בתנאים של שוטרים רגילים ומאבטחים, מאותה הסיבה". עם זה אני מסכימה לחלוטין, אבל לא על כך דיברתי. מה שהתכוונתי לומר היה דבר כזה: אם אנחנו מגדירים שהיחסים בין החייל הסדיר לצבא הם יחסי עובד מעביד, משמע שכל זכות שניתנת לעובד צריכה להנתן לחייל, וכל זכות שניתנת לחייל צריכה להנתן לעובד. אני מאמינה שלאורך זמן יצומצמו זכויות החיילים בכל זאת, והיות ומדובר ב"עובדים לכל דבר" יצומצמו כתוצאה מכך גם זכויות העובדים. אני לא חושבת שחיילים הם "מנוצלים ומדוכאים". "מדוע? כי את חושבת שאנשים שעבודתם כוללת סיכון חיים של ממש לא צריכים לדאוג לתנאי המחיה והעבודה שלהם?" אני פשוט לא חושבת שההעברת הסטטוס שלהם לסטטוס של "עובד" ישנה משהו. ואני לא רואה קשר בין אי קיום יחסי עובד-מעביד למצב שהיה במלחמה האחרונה. 1לא עיינתי בחוק השיפוט הצבאי כבר כמה שנים טובות, אז אני מסתמכת על הזכרון הרעוע שלי כרגע. |
|
||||
|
||||
התלונה שלי היא על כך שבתור אזרח אשר יוצא למילואים, אני זוכה לקבלת שכר שהוא מתחת לשכר המינימום במשק. את השלוש שנים תרמתי, קיבלתי את העובדה שלא שילמו לי שכר הוגן עליהן, אבל כאשר מוציאים אותי מהחיים האזרחים, כאשר אני ממיצג אחוז וחצי מהאוכלוסיה, האחוז שמשרת במילואים, אני מבקש לקבל פיצוי הולם ולא ועדה לאחר ועדה שקובעות דברים שלא מתקיימים בפועל. צריך שכר, ציוד ואימון מספקים לחיילי המילואים למידע נוסף |
|
||||
|
||||
אם יובהר למדינה (אני משאיר את התיאור איך למילואימניקים) שכך זה לא ימשך, היא תצטרך לקבל החלטות. |
|
||||
|
||||
כי התלונה שלך היא על משהו אחר? סבבה, אתה מוזמן להוסיף אותה לרשימת התלונות כלפי הצבא. |
|
||||
|
||||
האחוז וחצי הוא קצת דמגוגויה. ילדים, זקנים, נשים נשואות, חרדים, ערבים, יורדים, נכים, אנשי קבע, ושוטרים אינם משרתים מסיבות ידועות. השאלה הרלוונטית לטענתך היא כיצד מתחלק הנטל בתוך אוכלוסיית הגברים מהזרם המרכזי בחברה הישראלית, בגילאים הרלווטיים לשרות. |
|
||||
|
||||
האחוז וחצי הוא לא דמגגוגיה, לפי נתונים שהופיעו כתבה בYNET ישנם כיום 80 אלף משרתי מילואים, אני מאמין שבארץ יש מעל ל7 מיליון תושבים, לכן, 80 אלף זהו מספר בין אחוז לאחוז וחצי מהאוכלוסיה. לאחר שמורידים את כל הקבוצות הנ"ל נשארנו עם כ800 אלף תושבים שכן יכולים לשרת במילואים ולא עושים את זה, רובם מהסיבות של 1.שכר לא הוגן, 2.חוסר באימונים 3.חוסר בציוד. כאדם שעשה מספר פעמים מילואים ביחידת מוד"ש, לא היה ציוד, קיבלתי ציוד שלא הכרתי והוא לא היה תקין, האימון היה בדיחה (גרועה) והעובדה שהשכר שקיבלתי עבור ימי המילואים הוא פחות משכר מינימום פגעה בי אישית. הכתבה: |
|
||||
|
||||
הסיבה לכך שרוב הגברים בגיל הרלבנטי אינם משרתים במילואים היא הרבה יותר פשוטה - הם לא משובצים בתפקידים רלבנטיים. מי שעושה מילואים בהקף משמעותי הם רק אנשי יחידות לוחמות וכמה מקצועות נבחרים אחרים; בסדיר וגם במילואים האנשים האלה הם מיעוט די קטן. עשית פעם חשבון כמה לוחמים יש בצה"ל הסדיר? תעשה, זה די מפליא כמה מעט. |
|
||||
|
||||
אין לי מחלוקת איתך שהצבא מתנהל באימונים ובציוד כפי שניתן לצפות מבירוקרטיה ממשלתית גדולה ואטומה. אני גם לא חולק על הצורך בתגמול הוגן יותר למשרתים במילואים ובמיוחד לחיילים קרביים. (ואלי גם העדפות שיעודדו העסקת חיילי מילואים כמו הקלות במס והעדפות במכרזים למעסיקים) הערתי רק ביחס למספרים. אינני יודע מה המספרים הנכונים, אבל שירות בפועל של רק 10% מתוך החייבים בשרות, סותר את הנסיון האישי שלי. בקשר לסיבות שאתה מציין עכשיו - "רובם מהסיבות של 1.שכר לא הוגן, 2.חוסר באימונים 3.חוסר בציוד." - נראה לי קצת נאיבי. הסיבה העקרית לחלוקה לא שווה של הנטל היא שהצבא משתמש ברוב המגוייסים הסדירים לתפקידים עורפיים שבהם הסדירים ממלאים את כל הצרכים. לאחר שה"חייל" משתחרר, הוא הופך לאזרח ללא הכשרה צבאית ומסגרת צבאית, ולצבא אין הרבה מה לעשות איתו. הצבא משתדל להסב חיילים כאלה, או להשתמש בהם לאבטחה, אבל בסה"כ התועלת שבשירותם קטנה, המוטיבציה שלהם נמוכה, ובין אם הם נושרים ביוזמתם או שצבא מפסיק לזמן אותם, הם מהווים לדעתי את עיקר האוכלוסיה הלא משרתת. |
|
||||
|
||||
שוטרים אינם משרתים? חבל שלא סיפרו לי. |
|
||||
|
||||
סליחה. אבל שכחתי עולים חדשים מעל גיל מסויים או עם ילדים. אני לא מכניס אותם לרשימה מפני שאני חושש להסתבך. |
|
||||
|
||||
השכר שאתה מקבל על יום מילואים לא ניתן על ידי הצבא אלא על ידי ביטוח לאומי. כלומר, אתה מבטח את עצמך למקרה שמדינת ישראל תחליט לקרוא לך למילואים. מדינת ישראל שאחראית גם על הביטוח וגם על הגיוס מקטינה הוצאות. את התשלום נקבל רק עבור תקופה כוללת ולא לפי ימי עבודה או שעות. מילואימניק בשמ"פ שעובד 7 ימים בשבוע, 8 - 16 שעות ביממה ומחזיק כוננות בשעות שאינו עובד, מקבל כאילו עבד בעבודתו הרגילה 44 שעות בשבוע. אין תוספת שבת, לילה, תוספת סיכון ושעות נוספות. בשנים האחרונות המדינה הבינה שאפשר לחסוך עוד - מילואימניקים לא צריכים ציוד (הם יביאו מהבית), אפשר לסמוך על כלי הרכב הפרטיים והטלפונים הניידים מחליפים את רשת הקשר. |
|
||||
|
||||
בשנה האחרונה המדינה גם הבינה שגם את ציוד המלחמה החיילים יכולים להביא מהבית - אני מקווה שיש לך במחסן כמה טנקים/תותחים/נגמשים וכדו' לקראת המלחמה הבאה. (וגם מנות מזון, כמובן). |
|
||||
|
||||
אם אין, אפשר לקחת בהשאלה מהשכנים בעזה, כמעט תמיד יש להם ציוד כזה בבית (אני מדבר על התותחים, לא על מנות המזון). |
|
||||
|
||||
כאשר הטלפונים הניידים מחליפים את רשת הקשר, נוצרת בעיה של בטחון שדה. |
|
||||
|
||||
- "אמא, את שומעת אותי? אני בבינת ג'בייל. תשלחי לי איזה תותח, טוב? וגם תחמושת. נגמר לנו." |
|
||||
|
||||
אימא? לא כל הרשת הצהלית היא מאובטחת. במקרים כאילו אפשר להשתמש בסלולרי ללא חשש מיוחד.גם לא כל המילואימניקים משרתים בבינת ג'בייל. נדמה לי שיש גם הצפנה מסויימת על רשתות סלולריות. |
|
||||
|
||||
בתקופה מסויימת בשטחים היתה אצלנו דרישה להשתמש בפלאפונים, ההצפנה שלהם טובה יותר משל קשר רגיל (שלמעשה אין לו הצפנה, אלא הוא עובד בטווח שצריך פלייר כדי להתאים אליו רדיו רגיל). |
|
||||
|
||||
ככלל, לפלאפונים יש הצפנה טובה מאד. העבריין או איש גדודי חללי אל אקצה הממוצע לא יוכל להאזין להם. שרותי מודיעין של מדינות הם כבר אופרה אחרת - אבל מי שחושש משרותים כאלה ישתמש בוורד הרים או משהו חזק יותר ולא בפלאפון רגיל. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע בנוגע לשיחות, ייתכן ואתה צודק. אבל הודעות SMS בפלאפונים אזרחיים זה דבר קל מאוד לניטור ופיענוח. ראיתי במו עיני. |
|
||||
|
||||
גם שיחות |
|
||||
|
||||
התנדבות? הגדרה מעניינת. את אחותי מאיימים להכניס לכלא בגלל שהיא לא מתנדבת לעשות מטווחים (איבדה בעבר את השמיעה באוזן אחת, מפחדת על השניה. אל תשאלי אותי לגבי ההיגיון). |
|
||||
|
||||
בשנת שירות עושים מטווחים? |
|
||||
|
||||
חשבתי שעפרונית מדברת על שנת שירות צבאית. הנחתי שהניסוח (היא דיברה על שנת שירות אחת כשנת התנדבות אחת) נבחר כדי שלא להכנס לפרקי השירות השונים של גברים, נשים, ש.ג.-ים וכיוצא בזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |