בתשובה למאור גרינברג, 21/04/07 2:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שיום השואה השפיע עליך לראות אנטישמיות בכל פינה. כן היהודי (נגיד, יותר ניו יורקר) שלט בתקשורת, אבל א. זו היתה תקשורת מחתרתית ב. מי שהרג אותו - שליח הממסד - היה שחור. וחוץ מהדמות הזו לא ראיתי שום קשר ליהודים בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שיום השואה חידד את חושיי, אבל האם זה אומר שמה שאמרתי לא נכון? א. הוא היה יהודי מובהק. לא צריך להבין יותר מדי כדי לזהות במבט ראשון שהוא מדבר כמו יהודי עם קול יהודי, נראה יהודי, עם מניירות יהודיות וכן הלאה. הליהוק והמשחק כל כך מובהקים: השחקן עצמו משחק יהודים (ולדעתי רק יהודים) גם בסרטים אחרים. שם הדמות - יוניברס. מישהו בשם יוניברס שמושך בחוטי המדיה - לא יהודי? קוסמופוליט הייתה מילת קוד ליהודי בברה"מ. ו... כמובן שאם זה לא מספיק לך, הוא מתחתן עם הרובו-שיקסע בחתונה יהודית! אם הספקת לשכוח תעשה עוד סיבוב על הסרט ובוא נדבר אח"כ... ב. האנטישמיות הרווחת בימינו, מעצם הגדרתה, היא פוליטיקלי-קורקט, ואם צריך שחקן שחור בשביל להסוות מסר אנטישמי אז תאמין לי שזה לא נשגב מבינתם של הכותבים/במאים/מפיקים. האנשים שעושים את הסרטים האלה הם לא רד-נקס מפגרים. יש להם אצבע מאוד רגישה על הדופק האמריקאי, הם יודעים בדיוק מה אפשר להגיד ומה לא. להגיד שהיהודים חרמנים ושולטים בתקשורת בקול רם זה לא PC, אבל לשים דמות יהודית שתשחק את זה בחן ובמקצועניות ובהומור זה סבבה. זה אפילו עבר מתחת לרדאר שלך בלי לצייץ... נזכרתי בעוד סרט מדע בידיוני שיכול להדגים את הפוליטיקלי-קורקטיות של רעיונות שאינם PC ממבט ראשון, הסרט על פי לוחמי החלל של היינלין. מסר פאשיסטי קיצוני, פרו מלחמתי, אבל עם שיוויון בין המינים והגזעים. אגב, שיוויןן במידה שמתאימה לעיכול ולא מעבר לזה. הגיבור לא יכול להיות שחור, למרות שבספר הוא דווקא כן, כי כמו שהיהודי אינו מנהיג גם השחור אינו מנהיג. חוץ מזה טענתי בתגובה למעלה שהאנטישמיות החדשה מוכנה לסבול יהודים "טובים" (כלומר, את היהודים בגולה) כי היא לא יכולה להתפשר שוב על דמותה בעיני עצמה, אבל הישראלים הם כבר סיפור אחר. אם פספסת את הקשר ליהודים מעבר למה שנאמר על הדמות "יוניברס", תרשה לי לציין שוב שמדובר בפליטי שואה שאורגנה על ידי אימפריה טוטאליטארית במטרה ליצור סדר עולמי חדש, אשר מגיחים מהעולם שנחרב כדי לאכול את התושבים בסביבתם (המדברית) החדשה. נקודה חשובה להבהרת ה"אנטישמיות החדשה" שאני מזכיר: לא מדובר בתנועה פוליטית מחתרתית, אלא על אספקט מסוים בתודעה הקולקטיבית של המערב, בדרך שבה התודעה הקולקטיבית הזאת מנסחת את הנרטיב של ההיסטוריה. לפעמים יש לאנטישמיות השלכות מוחשיות (פוגרומים, שואה) ובדרך כלל לא. כשאני מדבר על האנטישמיות בסרט אני לא מתכוון לכך שהסרט מטיף לרצוח יהודים - הוא רק מציג את האנטישמיות ומשתמש בה כדי ליצור סיפור טוב יותר שמחובר עמוק יותר לעולם המונחים של הצופים. [הערת שוליים: מכיוון שהאנטישמיות היא רק חלק מאיך שהמערב כקולקטיב תופס את ההיסטוריה, התחילית "אנטי" היא מיותרת: הסטראוטיפים בבסיס התרבות המשותפת הם מרובי פנים ומורכבים, ואם מוסיפים את ה"אנטי" לכל דבר אפשר בטעות לחשוב שיש גם "פרו" שמנוגד ל"אנטי"- זה לא לגמרי נכון. הפרו והאנטי הם רק פרשנות משלימה לאותו סטריאוטיפ. הבחירה האמיתית ביד האנשים אינה פרו או אנטי-שמיות, אלא הטמעת הסטראוטיפ שלא במודע או דחייתו המודעת. אם הטמעת אותו, לא אתה תבחר אם להיות פרו או אנטי-שמי, אלא נסיבות חייך, ואני מניח שרוב הגויים ינותבו לאנטישמיות. לעומת זאת, ההכרה במאפייני הסטראוטיפ מאפשרת לנטרל את המושפעות ממנו. בגלל זה בפתיחת הודעתי הקודמת ציינתי שאני תולה את המלבן במרחב האינטרנטי לשם "העלאת המודעות".] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, ראיתי שלא קראתי היטב את התגובה שלך ובסעיף א' אתה מדבר על תקשורת חתרנית ולא על זהותו של יוניברס. מתנצל. בכל אופן זה לא ממש משנה שהיא מחתרתית, ואם כן אז לטובת הטיעון שלי כמובן... ממילא מי שמאמין בהשפעה יהודית על התקשורת ומתנגד לה טוען שהיא מחתרתית, הרי היהודים לא אומרים בריש גלי שהם שולטים במדיה. לפריקון יהודי שחרחר ומושחת מוסרית שמחזיק את התקשורת באיזה צומת עצבים סודי במאורה סודית ועושה בה כבשלו הוא בהחלט דימוי אפקטיבי לאמונה הזאת בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיבור של "לוחמי החלל" הוא שחור?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני - כן. יש אזכור לכך לקראת סוף הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיליפיני על פי ויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי את זכרוני ומדובר בטעות - הוא פיליפיני. מוזר. לא זכרתי שום דבר עם פיליפינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא זכרת, זה מוזכר כלאחר יד בעמוד הלפני-לפני-אחרון של הספר, כשהמספר אומר משהו על ראמון מגסייסיי ועל טאגלוג. איזה חשיבות יש לעובדה הזו שצריך להקפיד דווקא עליה במעבר לסרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל זה לא כל כך מעניין. הזכרתי את הסרט הזה רק כי מישהו הזכיר דמות שחורה בסרניטי, ואמרתי שאפשר לפזר דמויות שחורות בכל סרט, אפילו אם האידיאולוגיה שלו נשמעת לא מנומסת, ובדרך אגב הוספתי שגם לזה יש הגבלות (כי את הגיבור בכל זאת הפכו לבן). כלומר, דרך אגב של דרך אגב של דרך אגב. ועל זה אתה שואל? ובתשובה לשאלתך, אין חשיבות לעובדה הזו שצריך להקפיד דווקא עליה במעבר לסרט, אבל יש חשיבות מסויימת לעובדה שלמרות שאין לכך חשיבות טרחו לא להקפיד עליה במעבר לסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעניין אז לא נדבר. אני אראה את סרניטי בערב ואז נדבר על זה. ובכל זאת: "טרחו לא להקפיד עליה במעבר לסרט"? עיבדו את הספר לסרט פעולה עתידני שכל הדמיון בינו לבין המקור מסתכם באוירה הפאשיסטית ובג'וקים ועל העובדה שהגיבור הוא ממוצא פיליפיני אתה אומר ש"טרחו לא להקפיד"? שמת לב איך שלמרות שזה ענין שולי בספר את הפגישה של ההוביטים עם מר מאגוט וכלביו טרחו להשמיט מהסרט "חבורת הטבעת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, אם כי אני מפקפק באפשרות שיקרינו אותו היום, בהתחשב במועד. ובכל זאת: תן לי לנסות לנסח את מה שאתה אומר בצורה קצת יותר נעימה: "אין חשיבות לכך ששינו את הדמות מפיליפינית ללבנה". תשובתי לכך היא שאתה צודק וזה באמת לא כל כך חשוב. עם זאת, אותי אישית שעשע שסרט שהואשם בפאשיזם היה כל כך פוליטיקלי קורקט מבחינת ההרכב הגזעי-ג'נדרי של הדמויות בו, ושעשע לא פחות שעם כל הפוליטיקלי קורקטיות, הם בכל זאת ליהקו לבן לתפקיד הראשי. מה אני יעשה, מצ'עצ'ע לי... מצ'עצ'ע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי על המועד כשכתבתי. בכל אופן, אני לא אראה אותו בטלוויזיה (שמחוברת רק לDVD, בכל מקרה). לא התכוונתי להשמע לא נעים. לענינינו, שיעשע אותי הניסוח "טרחו". אני לא חושב שמישהו טרח לעשות שינוי, כי אני לא חושב שמישהו היה מודע בכלל לכך שהגיבור (בספר) פיליפיני. "טרחו" מתאים כשהופכים את אותלו ללבן. חוץ מזה, איזה PC היה בבחירת ההרכב הגזעי? אני זוכר רק שיויון מגדרי תמוה/דרך להראות ציצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להטיף מוסר, לא בנוגע לתאריך ולא בנוגע לניסוח. בעניין המודעות, נראה לי שכשכותבים תסריט ומתחילים לתכנן סרט על בסיס ספר קוראים טוב טוב את הספר, יותר מאיש אחד ויותר מפעם אחת, ובאופן יסודי, ודי קשה להניח שאף אחד לא עלה על זה שהגיבור פיליפיני (אפילו אני שקראתי את זה בכיתה ז', אמנם שכחתי שהוא פיליפיני אבל זכרתי שהוא לא לבן). כלומר, הייתה נקודה בזמן ובמרחב שבה מישהו שקובע מה יקרה בסרט ידע שהגיבור של הספר פיליפיני והחליט לעשות סרט עם גיבור לבן. אני זוכר את החללית ואת מחנה האימונים כפסיפס אנושי נוסח בנטון. באיזה צבע היו הציצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה טוענים ש 1) הבמאי הודה שקרא רק את הפרקים הראשונים, שהם "דיכאו ושיעממו אותו" 2) התסריט המקורי נכתב ללא קשר עם הספר, ורק בעקבות הערת אגב התברר לתסריטאים שהיינלין כתב ספר על נושא דומה. חוץ מזה, נדמה לי שבסרט הגיבור גר בארגנטינה או משהו כזה, אז גם אם הוא "נראה לבן" אפשר היה להתייחס אליו כלטינו מדולל היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תהיתי לגבי סרטים שמבוססים על ספרים - איך ייתכן שהבמאי, או אפילו השחקנים הראשיים, לא יקראו את הספר? כמה חצופים אפשר להיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי הבמאי, אתה צודק, על השחקנים אני לא בטוח, אולי עדיף להם לא לקרוא, במיוחד אם התסריט מאוד רחוק. זה רק יבלבל אותם. אולי בעצם אפשר לתת לכולם פטור פרט לתסריטאים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |