|
||||
|
||||
איני לוקחת אותי בקדושה, אבל יש מידה מסוימת של הגינות כלפי מפרסמי המאמרים כאןלא? ואם לא אז מה והיכן כן? אדם מפרסם מאמר ואין ספק שהוא כתוב כהלכה, מעניין ורציני, אז כך להתיחס? מה אנחנו בתנועה? אני יודעת שמיד תגענה תגובות שרשרת על אמירתי.... לגבי המאמר השלם, אני קראתי אותו לפני הרבה שנים. אפשר לבקש מיהושוע שיעלה קישורית למאמר, או שיציעי כיצד ניתן לקרוא אותו. האם זה אפשרי? הקשר בין הארוס המת העושה צרות לאשה שהובטחה קיים בסיפורים רבים ביהדות, מוטיב ההבטחה שהופרה נמצא בשפע בספרות החסידית וגם אצל עגנון. ופתאום נזכרתי, מה עם דונה פלור ושני בעליה? גם כאן יש איזה אלמנט לא? פתוח לדיון |
|
||||
|
||||
לא אני ביקרתי אותך על הקדושה וכולי. באופן כללי, בפורומים באינטרנט כמו בחיים, צריך לקחת את הטוב עם הרע, ולהשתדל להתעלם מהטרולים. |
|
||||
|
||||
מובן שהארוס המת - למען הדיוק, הבעל המת במקרה זה - חוזר ב"דונה פלור". לצערי, אינני זוכרת היטב לא את תהילה ולא את דונה פלור כדי להשוות ביניהן. אבל העלאת הנושא מזכירה לי - מישהי אמרה לי שאין לה עניין בברגמן (אינגמר) משום שהיא קראה את עגנון, שמתעסק באותם נושאים באופן מעמיק יותר. לי זה נראה מופרך עד גיחוך. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
למקרה שלא הבנת, הביקורת לא היתה על המאמר אלא על אמירות בענייני רוח וחומר. לפעמים יש לי הרגשה שכל מה שאיינשטיין ניסה לעשות במשוואה המפורסמת שלו היה להרוג אחת ולתמיד את הדיון המשמים הזה (במקום זה נהרגו כמה מאות אלפי יפנים. קורה). |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שמופיעה רוח במשוואה הזאת. תזכיר לי? |
|
||||
|
||||
מופיעה אנרגיה במשוואה, ולכך הוא מן הסתם התכוון. |
|
||||
|
||||
כן, ובכך מן הסתם הוא טעה. רוח היא רוח ואנרגיה - אנרגיה. שני דברים שונים. |
|
||||
|
||||
הוא לא טעה, הוא התבדח. |
|
||||
|
||||
אה, ואני סברתי לתומי שהבדיחה היחידה שם הייתה בעניין היפנים המסכנים... |
|
||||
|
||||
איזה מין מופרע חולה רוח מסוגל להתבדח על חשבון הרוגי הירושימה ונגסאקי?! |
|
||||
|
||||
מתנצלת, ברור שהייתי צריכה לשים את ה''בדיחה'' בסוגריים - זה היה, למעשה, סרקזם מריר. |
|
||||
|
||||
איינשטיין התכוון לאנרגיה רוחנית. ("מכתבים לבוהר", 1943) |
|
||||
|
||||
חסידות זה מאוחר. הבסיס התרבותי לסיפור על הפרת הבטחת נישואים הוא כבר בגמרא: תענית דף ח ע"א "אמר רבי אמי - אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה, שנאמר "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף". ואמר רבי אמי - בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מניין? מחולדה ובור. ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה" רש"י שם: "מחולדה ובור - שהמיתו שני בני אדם, מצוי הוא באגדה. מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה, אמרה מי מעיד והיה שם בור אחד וחולדה, אמר הבחור בור וחולדה עדים בדבר, לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת, והוליד שני בנים, אחד נפל לבור ומת, ואחד נשכתו חולדה ומת, אמרה לו אשתו מה מעשה הוא זה שבנינו מתים במיתה משונה ואמר לה כך וכך היה המעשה" גרסאות נוספות של הסיפור יש גם אצל בעלי התוספות ובתשובות הגאונים. (לפי חלק מהן הבחור אכן נפרד מאשתו והולך ונושא את הבחורה שחכתה לו, למרות שספגה לעג בשל ציפיה זו. ואגב, רבים טוענים שעגנון לא המציא כלום. אוצר הסיפור היהודי לדורותיו היה פתוח בפניו, והוא השתמש בו כבסיס לנרטיבים שלו. גאוניותו היא בשימוש הוירטואוזי שהוא עושה בנרטיב מוכר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |