|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מתעלם ממשהו עקרוני: אנחנו לא חיים באפריקה, וקונדומים (או בדיקת איידס לפני שמתחילים לשכב עם בן/בת הזוג) הם חלק דברים מקובלים ונפוצים בחברה שלנו. אולי (אולי!) באפריקה אין פתרון אחר, אבל אצלנו יש. |
|
||||
|
||||
נכון, באפריקה אין פתרון אחר ואצלנו יש. אבל אולי כדאי להפסיק את הירידות על הורים שכן מלים את הילד, כאילו הם הורים שיש להם שיקולים זרים וטובת ילדם פחות מעניינת אותם. ואולי כדאי להפסיק לחזור שוב ושוב על המילה "נזק", כשבינתיים אין שום הוכחות שיש נזק ויש הוכחות די מדהימות בהיקפן שיש תועלת - אפילו אם התועלת היא רק באפריקה. אגב, בדיקת איידס לפני שמתחילים לשכב עם בן/בת הזוג - יש על זה ג'ינגלים, אבל עכש"י, זה עוד לא הפך אצלנו ל"דבר מקובל ונפוץ". |
|
||||
|
||||
מתי טענתי טיעון שכזה? ההפך, הופתעתי לראות מישהו שדיבר בעד המילה וטען משהו שנשמע כזה. ואין סיבה להפסיק לדבר על "נזק". נזק קיים - חסרה חתיכה מהגוף. השאלה היא האם זה הנזק היחיד, או שזה נזק נסבל, כמו חיתוך קצה האוזן לסימון חתולה מעוקרת. |
|
||||
|
||||
סליחה, ה"כדאי", בנושא שיקולי ההורים לא הופנה אישית אליך אלא בכלל. לגבי ה"נזק" - אתה מיתמם. הדיבורים על נזק מכוונים להשערות בעניין נזק המתבטא, לכאורה, בפגיעה בהנאה המינית. לגבי החתיכה החסרה - האם אתה מודע לכמות תאי האפידרמיס הנושרים מגופך בכל יום ויום? האם אתה מודע לשחיקת האמייל החמורה הנגרמת מצחצוח השיניים הסדיר? האם אתה מניח לשיערך לצמוח פרא, או שאתה גוזז אותו? האם אתה מניח לציפרניך לצמוח ולהתארך עד כדי ציונן בספר השיאים של גינס, או שאתה גוזז אותן? (אין צורך לענות על השאלות) |
|
||||
|
||||
בניגוד לאפידרמיס ולשיער שלי (לעת עתה), העורלה לא מופיעה מחדש ושום דבר לא מחליף אותה. אגב, גם אם המילה הייתה מוחלפת בטקס שבו עוקרים לתינוק את כל שערות ראשו בצורה שמונעת גדילה מחדש שלהן (נניח שהיה אפשר לעשות זאת ברמת כאב דומה לזו של המילה), הייתה לי עם זה בעיה. |
|
||||
|
||||
אף אחד מהתהליכים שציינת - גזירת ציפורניים, גזיזת השיער וכיו''ב - אינו כואב. וברובם אין כל סיכוי או שהסיכוי להתפתחות זיהומים, דלקות, נמקים או דימום כבד קלושים. גם אם ההסתברות להתרחשותה של תאונה בזמן המילה נמוכים יחסית, מספר המילות הגבוה גורם לכך שבכל שנה נפגעים עוללים רבים כתוצאה מהמנהג הפרמיטיבי הזה. למשל - התינוק ששני שליש מאיברו נשרו בעקבות מילה שערך לא ניסים זאב. למשל - חמישה תינוקות ניו-יורקים שנדבקו בזיהום קשה לאחר ש''נמצצו'' (אני לא יודע מה המינוח הרשמי של האקט הזה במילה) על ידי מוהל חולה הרפס. ואלו מקרים שאני שולף מהזיכרון. תינוקות שגדלו בניו-יורק ובישראל (האמת, גם תינוקות שגדלים באריתראה, אבל ניחא) יוכלו להשתמש בקונדום, כך שיש כאן סיכוי (אמנם, נמוך) לנזק מול העדר תועלת. וכל זה מבלי להזכיר מקרים בהם יש צורך בתיקונים, או מקרים בהם חיתוך נרחב מדי של העור גורם מחסור בעור ביחס לגודל הפין, מה שמביא למתיחת העור ולכאב בזמן זיקפה, מקרים בהם נוצרים מעין גשרי עור בין העטרה (כיפה) לגזע הפין, ועוד. ההשוואות שערכת מעידות, במקרה הטוב, על בורות. |
|
||||
|
||||
דבריי התייחסו במפורש לא לכאב החולף אלא לטיעון ה"נזק". כבר בתגובה 437664 אמרתי ואומר שוב: ניסים זאבים למיניהם ומוהלים ניו-יורקים שאין בידי מידע על הכשרתם, אינם צריכים למול. מי שראוי לעסוק במקצוע הם רופאים מקצועיים ומורשים, ללא מציצה ובתנאים היגייניים נאותים ומוקפדים. זיהומים ודלקות כתוצאה מגזיזת ציפורניים פשוטה אצל תינוקות קורים מדי יום ביומו. ייתכן שה"השוואות שערכתי" מעידות על בורות (אלה לא היו השוואות, אבל לא אדקדק אתך), אך ככל שניתן להתרשם מתגובה 426632, גילך צעיר למדי ואני נוטה להניח שנסיונך בתינוקות מסתכם באפס. נסיוני גדול מזה במידה בולטת. אם טעיתי - אתך הסליחה, ואם אפשר, אנא תקן אותי. |
|
||||
|
||||
עוד לא בן 21, נכון. זה עדין אד הומינם עצבני. |
|
||||
|
||||
אתה מסכים לאשר להורים לבצע ניתוח הסרת שקדים בגרון? |
|
||||
|
||||
עניין הבחירה מתייחס בעיקר לשאלות מסורת, דת וזהות. התייחסתי, אולי לא בצדק, לכל סוגיית ההצדקות התמוהות לברית מילה. בכל מה שקשור לפן הבריאותי, אין ספק שההורים, כפטרונים על הילדים, הם בעלי זכות לבצע בהם כל מיני הליכים מסיבות רפואיות ובריאותיות. בנוגע להסרת שקדים - למיטב ידיעתי, בדומה לברית מילה, כיום לא ממליצים להסיר את השקדים כל עוד לא מתפתחת דלקת. ובכל זאת, ההשוואה קצת בעייתית - הסרת השקדים מעולם לא בוצעה בעוללים בני שמונה, כחלק מאיזשהו מסורת או טקס, לצלילי מוזיקה ולקולות החוגגים. גם אם ברית מילה תתבצע אך ורק על ידי רופאים מורשים, צעד שאני בהחלט הייתי מברך עליו, עדין מדובר במנהג שכל הקיום שלו נובע מאינרציה דתית, לכן אשאר חשדן כלפיו. |
|
||||
|
||||
בוא נלך לכיוון קצת אחר. יש ילדים שנולדים עם שפה שסועה (שפת ארנבת). בימינו יש הורים רבים שמפסיקים הריון במקרה כזה (והצד המוסרי של זה הוא נושא לדיון אחר), אבל אם תינוק כזה נולד מקובל מאד לעשות ניתוח לתיקון הענין. לצורך הענין אני מניח שהפגם כאן הוא אסתטי ולא תפקודי, הילד יכול לאכול, לדבר ולשרוק - הוא רק לא נראה טוב במושגי החברה. האם ניתוח כזה סביר בעיניך? |
|
||||
|
||||
בימינו יש גם ניתוח פלסטי לא מסובך לאיחוי השסע, והילדים נראים אחר כך בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
הרי זה בדיוק מה שתשע אמר. הכוונה היא לברר אם ניתוח כזה, שנועד רק למטרות אסתטיות, הוא לגיטימי בעיני כליל. |
|
||||
|
||||
שיקולים זרים וטובת הילד הם לא בהכרח דברים מודעים. בגדול - כל הורה מעוניין למקסם את טובת הילד שלו, אך בפועל הרבה פעמים הוא פועל בניגוד מוחלט למטרה הזו. הורים טיפשים הם עניין די נפוץ, ולמעשה כל אחד מאיתנו בוודאי יכול לציין אי-אילו מעשים של הוריהם שהיינו מגדירים כטיפשיים. חיתוך איבר חי (בניגוד לציפורניים או לשיער), והלכה למעשה הטלת מום, באיבר מינו של ולד בן שמונה ימים, מבלי שיש לכך תועלת בריאותית כלשהי ומבלי שהתהליך יהיה הפיך, מטעמים של אסתטיקה, מסורת, דת, בריאות או לחץ חברתי/משפחתי - הוא מעשה שבהחלט לא עולה בקנה אחד עם טובת הילד. אם הילד יגלה קרבה משמעותית ליהדות (או לאיסלם) - הוא יוכל למול את עצמו מתוך בחירה, כאדם בוגר. בניגוד למה שמקובל, מילה מאוחרת היא בטוחה הרבה יותר ממילה בגיל שמונה ימים (למעשה, הסיבה היחידה שמקובל לחשוב שמילה מוקדמת היא בריאה יותר, היא מפני שאנחנו לא זוכרים אותה). בגיל 13 או 18 הגוף חזק בהרבה, המערכת החיסונית שלו עמידה יותר בפני חיידקים כאלו ואחרים, והאדם יכול לדווח על מצוקות שמתעוררות בעקבות תקלות כאלו ואחרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |