בתשובה לאריק, 05/04/07 3:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכימה עם מי שציין שגם אם הרכב השופטים היה שלוש שופטות, עדיין היה מדובר בהרכב ראוי. האם אתה רואה משהו לא ראוי בכך ששלושה שופטים זכרים היו יושבים במשפט? אבל לשאלתך האחרונה - ההשוואה הנכונה היא לא לגבי "איך הייתי מתנהגת לשר המבקר בבסיסי", אלא "איך הייתי מתנהגת כלפי אדם בתפקיד בכיר שבו נתקלתי במהלך תפקידי". אז רק בשביל הפרוטוקול, במהלך שירותי הצבאי יצא לי להסתובב מדי פעם בחברת קצינים בכירים למדי. תקופה קצרה לפני שהשתחררתי (כלומר, בשלב שבו כבר היו תוכניות ליום שאחרי) שאל האלוף מה אני עושה אחרי השחרור. "מתחילה ללמוד ואז טסה",1 עניתי. "איזה כיף לך", אמר אחד מהם. "נו, אז מה הבעיה? תשתחררו גם ותצטרפו אלי". אף אחד מבין הנוכחים לא חשב לרגע שהתגובה הבאה צריכה להיות בחינה מקרוב של השפתיים שלי או לחילופין, קניית כרטיס טיסה. האם זה הופך אותי לבחורה פחות מוסרית או תמימה?2 1מצחיק, זה גם היה לקוסטה ריקה. אבל אז עוד לא ידעתי את זה. 2כמה חודשים קודם לכן ניהלתי שיחה של קרוב לחצי שעה עם סמג"ד אחד שלא הכרתי אודות נסיעה לנפאל. תכננו אותה לפרטי פרטים עד שנזכרתי במטרה לשמה התקשרתי אליו מלכתחילה. הקצין, כדרכם של רס"נים, היה מבוגר ממני באי-אילו שנים ולא צפה שחרור או טראקים בעתיד הנראה לעין (בעיקר שלו). לשנינו היה ברור שמדובר בשיחה ידידותית ומשעשעת ולא יותר. מה זה אומר על רמת המוסריות שלי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...אבל אם מדובר היה רק בקצין בכיר אחד שהצעת לו להשתחרר ולהצטרף אלייך, וגם היית מבקשת ממנו להצטלם איתך לכבוד השחרור ומחבקת אותו באותה פוזה שבה חיבקה הקצינה את רמון, ואם אותו קצין לא היה ממש קצין אלא אזרח עובד צה"ל בכיר ביותר, האם היית חוטפת טראומה עמוקה לו היה מצרפת אותך דקה אחר כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משנה אם מדובר בגבר בן שישים או בקצין בן שישים? המדים, הם אלו שמשנים את התמונה? לא שזה נראה לי רלוונטי, אבל אני חושבת שאם גבר בן 60 היה דוחף את הלשון שלו לפה שלי זה היה דוחה אותי עד מאד. אבל למה זה משנה מה אני הייתי חוטפת או מה אני הייתי מרגישה? זה לא משנה בכלל! שאלת ה"כמה עמוקה הטראומה שחטפה הקצינה" לא רלונטית לעניין האישום הפלילי שבוחן את *ההתנהגות של הנאשם* ולא את הפגיעה שנגרמה לקורבן. אם היא הייתה תובעת אותו בתביעה נזיקית היא הייתה צריכה להוכיח טראומה או נזק כלשהו שנגרם לה. אבל בדין פלילי? מה פתאום? אני אקצין את זה לרגע - אם היו מאשימים מישהו בנסיון לרצח, נראה היה לך רלוונטי לטעון "אבל לא נגרם שום נזק לנרצח-הפוטנציאלי"? כמובן שלא. לא בכל סעיף בחוק העונשין הנזק שנגרם לקורבן הוא יסוד מיסודות העבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המדים משנים את התמונה המשפטית: קצין בכיר שיתעסק איתך, כשאת אינך (יש להניח) בכירה כמוהו, עוסק ביחסי מרות. בפרשת רמון לא היו יחסי מרות. ב. גם אני לא הייתי חושבת שהנזק לקרבן הוא יסוד מיסודות העברה, אבל השופטים - כנראה - חשבו כך. כעובדה, גם במשפט ככבו עדים שעיקר עניינם היה להראות עד כמה הקצינה הייתה מזועזעת מהנשיקה, וגם בפסק הדין פורטו רגשותיה לאחר מכן די בהרחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אנחנו מדברים על הנקודה הרגשית (כן-טראומה-לא-טראומה) יש יותר משמעות לאופי הדברים מאשר לניתוח המשפטי שלהם. רוצה לומר, אם אני משרתת בלשכת שר הבטחון ורואה על בסיס יומיומי את שר האוצר, זה די מקביל למצב שבו אני משרתת בלשכת אלוף פיקוד צפון ורואה לעתים קרובות את ראש אמ"ן. האם מבחינה *משפטית* זה זהה לחלוטין? אני מניחה שלא. יחי ההבדל. רמון הורשע במעשה מגונה - לא בניצול יחסי מרות. ב. לא קראתי את פסק הדין.1 ייתכן שבחינת תגובת הקצינה, מטרתה הייתה להראות שהיא לא הביעה רצון או הסכמה לנשיקה. מצד שני, ייתכן שהשופטים פשוט טעו (או שאני טועה). גם זה קורה. 1 בכל מקרה, חשבתי שכבר מזמן אנחנו עוסקים בשאלה הכללית. כנראה שטעיתי. ________ העלמה עפרונית וסוג של קיץ באוויר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מה שסייע להוכיח, בניגוד לטענות הנאשם, שהנשיקה לא היתה לרצון המתלוננת. רמון הרי טען באיזשהו שלב שהנשיקה היתה ביזמתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא טען שהנשיקה הייתה ביוזמתה, אלא שהיא הייתה לרצונה - או לפחות שהוא סבר שהיא תהיה לרצונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על טעויות יש לשלם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
28. הנאשם אמר דבר והיפוכו. מצד אחד טען שהמתלוננת יזמה את הנשיקה ומהצד האחר טען, שהוא סבר שהיא הסכימה. אם נכונה ההנחה שהמתלוננת יזמה, מה לנו וליסוד "ההסכמה"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום ''דבר והיפוכו''. אם היא יזמה, ממילא היא הסכימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא סותר את העובדה שחיים רמון טען במהלך המשפט שהקצינה יזמה את הנשיקה. עניין שמצידו מצדיק את הדגש שניתן בפסק הדין לסערת רוחה של הקצינה בעקבות הנשיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט השני הוא בסה"כ חזרה על תגובה 437520 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מאחר וכל העילה לתבוע את השר לדין פלילי היתה האם המעשה בוצע בהסכמה או לא, וכמו שאני מבין לו היתה התנהגות הקצינה מתפרשת כמזמינה רמון היה מזוכה, ומאחר וניכרים הבדלי פרשנות מסוימים בין זכרים לנקבות (וכן בין צעירים למבוגרים) בענין התנהגות מזמינה, הייתי רואה הרכב חד מגדרי של השופטים כהרכב לא מאוזן. גם הרכב של שלשה דתיים או שלשה חטיארים לא היה מאוזן לטעמי. בתיק כל כך בולט תקשורתית ראוי לדקדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופטים הם בהגדרה "חטיארים". או שמא יצא לך לפגוש שופט/ת בשנות ה20 או ה30 לחייו/ה? שופט ממין זכר בגיל 50 יבין *בהכרח* את המקרה אחרת משופטת בגיל 60? היו כמה מחאות מאוד קולניות מצד המגזר החרדי באשר לפסיקות בג"ץ. היית ממליץ, מאחר ואלו מקרים שעמדו במרכזה של סערה ציבורית, לדקדק באיזון "דתיותם" של השופטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה ? בכל המקרים בהם ניכרים הבדלי פרשנות בין גברים ונשים, צעירים וזקנים, צהובים וסגולים, הייתי רוצה שההרכב לא יהיה כולו מסוג אחד. יכול להיות שאצל שופטים הנורמות המוסריות אחידות בין גבר בן 40 ואישה בת 65, ויכול להיות שלא, למה שהצדק גם לא יראה? דוקא בבג"ץ יש הקפדה בענין- בעליון תמיד היו מקומות שמורים לדתיים, נשים (כשעוד היה צורך) ומזרחיים (כנ"ל). כאשר לפסיקה משמעות ציבורית או משפטית רחבה בג"צ מתכנס בהרכב רחב במיוחד כך שכל הקולות נשמעים. זה לא אומר שבסופו של דבר הרוב בבג"ץ לא חושב כמו גבר חילוני אשכנזי משכיל יליד רחביה בן 60. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח את זה לכיוון השני. יכולים להיות, וכבר היו הרכבים של שלושה שופטים מאותה שכבת גיל ואותו ג'נדר שהגיעו לשלוש מסקנות שונות בסופו של דבר. כך שההנחה ששלושה שופטים אינה "מגוונים" מספיק בדיעותיהם רק בגלל מינם לא מוצדקת. הדרישה שלך לייצוג רחב היא מובנת כאשר מדובר בחבר מושבעים של 12 אזרחים חסרי הכשרה מקצועית. כאשר זה מגיע לשופטים מקצועיים הדרישה הזו מקבלת ניחוח פופוליסטי משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...שהגיעו לשלוש מסקנות שונות בסופו של דבר - האם הדוגמה שלך היא בתיק מסוג זה בו כל ההרשעה או הזיכוי מותנים בפרשנות של איך יפרש האדם הסביר את ההתנהגות החברתית המסוימת (שיחה בטלה או פלירט) ? ולמה פופוליזם ? ביקשתי שבתיקים בעלי פרופיל כל כך גבוה ידקדקו גם במראית עין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--האם הדוגמה שלך היא בתיק מסוג זה בו כל ההרשעה או הזיכוי מותנים בפרשנות של איך יפרש האדם הסביר את ההתנהגות החברתית המסוימת? כן. --ולמה פופוליזם ? ביקשתי שבתיקים בעלי פרופיל כל כך גבוה ידקדקו גם במראית עין. בדיוק, מראית עין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי לא היתה נוחה מפסק הדין. אני חשבתי גם שלא היה בכלל צורך בהעמדה לדין על פרשנות שגויה של התנהגות המתלוננת. טעיתי לחשוב שבהרכב היו שלוש שופטות. לכן חשדתי בהטיה מגדרית. משהתבררה לי טעותי קל לי יותר להרכין את ראשי בפני פסיקת בית המשפט למרות שהיא למורת רוחי. דיסקליימר - אני חושב שחיים רמון הוא פגע רע. התנהגותו לאורך כל הפרשה - מהכנסת הלשון ועד גזר הדין - היתה מחפירה. ההיסטוריה שלו כרוכה בהשמדת כל גורם שבא איתו במגע - כיו"ר ההסתדרות הוא השמיד את ההסתדרות, כשר הבריאות הוא השמיד את מערכת הבריאות, כראש מטה הבחירות של שימון (אחרי רצח רבין) הוא השמיד את שימון. על כן אני קורא שמו חיים המשמיד. ועכשיו מה יצא ? הוא קיבל חותמת כשרות מבית המשפט, יצא צח וענוג פוליטית כי התפטר בזמן, ובהשוואה מול החשדות התלויים כנגד אולמרט והירשזון הוא בכלל אפיפיור, ויכול לשוב עכשיו ולהשמיד משרדי ממשלה מהדרג העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגזמת בכלל. ההסתדרות היתה כמעט בר מינן עוד לפני שנבחר לראשה; חיים רמון לא המציא את חוק הבריאות הממלכתי. דיברו עליו כבר לפניו. מי שמתגעגע למערכת הבריאות לפני החוק, כנראה שהיה צעיר מאד ולא הכיר אותה. מה שסירס את החוק היה ביטולו של המס המקביל שהיווה את הבסיס התקציבי של החוק. לאחר שבוטל המס, הפכה מערכת הבריאות לתלויה במשרד האוצר ומחוייבת להתנהלות עיסקית ואף מכוונת רווח. גם את מערכת הבחירות של פרס הפסיד בעיקר שימעון פרס -כנראה אינך זוכר את מערכת הבחירות ההיא. זה שהוא התנהג באופן גועלי בפרשה האחרונה- אני מסכים. מה שאינני מסכים אלו הדעות הנחרצות שלך נגדו. במערכת בחירות שהוא הוביל -הבחירות להיסתדרות כנגד המנגנון -הוא ניצח. חיים רמון הוא אחד הפוליטיקאים המוכשרים ביותר שיש בישראל; אם לא היתה באמתחתו הפרשה האחרונה, הייתי תומך בו לשר אוצר. הוא היחיד שמסוגל למשטר את כלכלני האוצר ולהוציא מידיהם את השלטון במדינה. די מצחיקות אותי ההתבטאויות כאן על שלטון בית המישפט העליון במדינה; אני מניח שיש עוד מישהם שצוחקים למקרא הדברים ואלו הם כלכלני האוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי את חיים רמון מתבטא בהרחבה בנושאים כלכליים (לא סאונד בייטס ברדיו) רק פעם אחת. זה היה באיזה שהוא כנס על תקציב המדינה לפני 8-9 שנים. לפניו דיברו מנכ"ל האוצר דאז ברודט ובכיר מבנק ישראל. הנוכחים בקהל היו אנשי מקצוע - כלכלנים, בכירי שוק ההון וכו'. כאשר התחיל רמון לשאת את דבריו השתררה מבוכה מסוימת בקהל. ככל שהמשיך החליפו הנוכחים מבטים תמהים ביניהם. *לא היה לו מושג אפל על מה הוא מדבר* פוליטיקאי מוכשר ? ההתנהלות שלו במהלך המשפט מראה ההיפך. גם עמיר פרץ ניצח נגד המפלגה, וראינו מה הוא עשה במשרד בכיר. בנוסף , כשר אוצר הוא תאוות השלטון תעמוד לו לרועץ והוא לא יהיה פנוי נפשית לניהול המשרד כהלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי את חיים רמון פעמיים מדבר על נושאים כלכליים. ללא ספק לחיים רמון יש השקפה אחרת על התנהלות ממשלה מאשר לכלכלני האוצר. מה שמנחה את כלכלני האוצר באופן כללי הוא לא לאפשר לדרג הפוליטי לשלוט. הם משתמשים בכל הטריקים המלוכלכים כדי לממש את השליטה שלהם. דוגמאות? להקשות על עמידה בתקציבים וכוונתי מלמטה -לדאוג שיהיה תת ביצוע. למנוע דיון מעמיק ופתוח בתקציב וכך להעביר את המדיניות שהם רוצים. איך עושים את זה? התעקשות לשמר את החוק הייחודי לישראל- חוק ההסדרים; לחלק את סיפרי התקציב ברגע האחרון, להשתמש בכל מיני אמצעים שאינם יותר מטמצעי רמיה (הכנסת "עיזים" והוצאתן. ודאי שאנשי "המיקצוע" לא אהבו אותו כי לשם שינוי הוא פוליטיקאי חזק, עצמאי ובעל אג'נדה משלו, והם פחדו שהנה נכנס פוליטיקאי יותר פיקח מהם ושמבין את כל השטיקים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נותן ל"נערים" האלה הרבה יותר כוח וזדוניות ממה שיש להם באמת. אלו עובדי ציבור, שלא מקבלים אחוזים על להילחם בכל המשרדים, ולכן אולי אפילו יעדיפו לחלק לכולם הכל, אלא אם הממונה עליהם (שר/מנכ"ל) ינחה אותם אחרת. לדעתי, בניגוד למה שאתה חושב, רמון פשוט ימשיך לתת להם את הגיבוי לייצר עודפי תקציב, כי מבחינה כלכלית הוא ממשיכו של הירשזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג לגבי רמון, אבל ה''נערים'' הבוגרים הללו שבאוצר רואים במקרים רבים את תפקידם שם כקרש קפיצה למשרות נאות בשוק הפרטי. מה שנותן להם מוטיבציה חזקה מאוד לחלק בעיקר לעשירים, גם אם אינם מקבלים אחוזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לחלק לעשירים"? מאיפה הבאת את זה? הם "מחלקים" למשרדי ממשלה ולא למגזר הפרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? מאיפה אתה הבאת את זה? אפשר לחשוב שהאוצר לא קובע איך המשרדים השונים יחלקו את הכספים במשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשרדים יש אוטונומיה שלהם, האוצר אחראי על הבקרה התקציבית, ובכל מקרה אינו ''ממציא'' סעיפים תקציביים, אלא פועל למימוש חוק התקציב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשרדים יש אוטונומיה שלהם? משרד האוצר לא מתערב בשכר המורים? בשכר עובדי המועצות המקומיות? בקצבות האבטלה? באלף ואחד "פרטים" תקציביים אחרים של משרדי ממשלה שונים? וודאי שהוא אינו ממציא תקציבים. אבל "פועל למימוש התקציב" פירושו בדיוק למימוש של תקציב שמעשיר את העשירים ומרושש את העניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלו הינם בבחינת הוצאה לפועל של מקבלי ההחלטות. אתה מתעקש לנבוח על העץ הלא נכון, אבל נראה שאתה נהנה מזה, אז אפסיק לעצור אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להאמין שהשארת עד כה אפילו עץ לר נכון אחד לנבוח עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מבחינה כלכלית הוא ממשיכו של הירשזון"??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מצפה ממוםי באסוק ומנחמיה שטרסלר לכתוב אחרת. ה"גיבוב" עליו מדבר בסוק הוא גיבוב בגלל שאיננו עולה בקנה אחד עם הרעיונות של הכלכלה הניאו קלאסית שדה מרקר מייצג. עניין אחוז גרעון נמוך של תקציב ממשלתי איננו דבר כל כך סגור ומוחלט כפי שמציג נחמיה שטרסלר. יש לא מעט כלכלנים ברמה לא פחות גבוהה ממנו שאינם חושבים כמוהו- ביניהם שטיגליץ שזכה בפרס נובל. במספר תחומים שטרסלר שחצן ואנטידמוקראט. הוא סנגור של חוק ההסדרים שהינו חוק אנטי דמוקראטי מובהק, ומסנגר על פקידי האוצר שעושים באוצר כבתוך שלהם תוך אמונה שהם יודעים טוב יותר מהפוליטיקאים מה טוב למדינה, העיקר שיוכלו להראות בחו'ל נתוני צמיחה מאקרו-כלכליים. אם הממשלה והכנסת מחליטות על גרעון של 3% בתקציב, הם ידאגו שיהיה גרעון של 1%,למה מי זאת הממשלה בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הסבר מהו, סוף סוף, חוק ההסדרים הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק ההסדרים [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לי, הפקידים האלה. הורסים כל חלקה טובה. אני בטוח שאילו רק יכל, שר האוצר היה מפטר אותם ומביא כלכלנים על רמה שיישמו את המדיניות שהוא באמת רוצה בה. אבל אתה יודע איך זה בשירות הציבורי, אי אפשר לפטר אף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקרויים ''פקידי האוצר'', אינם השרות הציבורי שכל כך משמיצים אותו שאי אפשר לגעת בו. שר אוצר יכול להביא מנכ''ל שיכול לבנות את צוות הכלכלנים שיבנה ויממש את המדיניות הכלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השר יכול, אבל השר נמנע. מסקנה: השר לא רוצה. אז איך זה הולך עם "פקידי האוצר שעושים באוצר כבתוך שלהם תוך אמונה שהם יודעים טוב יותר מהפוליטיקאים מה טוב למדינה"? הם בסך הכל פועלים בשירות הפוליטיקאי, ובטח שלא "כבתוך שלהם", הם הרי יודעים שהשר יכול להחליפם. מי שמשמיץ פה את עובדי המדינה זה אתה, למרות שאתה מודה שהבעיה שלך היא עם הפוליטיקאים שקובעים את המדיניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה קראת שהשמצתי את עובדי המדינה? כלכלני האוצר הם עובדי המדינה? אם יש מי שדופק את עובדי המדינה-אלו הם כלכלני האוצר. לגבי מה שכתבת על שר האוצר- אני מסכים איתך; הכלכלנים מבצעים את מה שהשר רוצה או את מה שהוא משאיר להם כואקום.יש כוחות גדולים מאחורי שר האוצר ופוליטיקאים אחרים ויש כוחות גדולים גם מאחורי כלכלני האוצר. להבדיל מכלכלני האוצר, השר, לפחות להלכה, נבחר על ידי הציבור ויכול גם להזרק על ידי הציבור. כלכלני האוצר לא נבחרו על ידי איש. הייתי מסכים איתך לגמרי אם לא הייתי רואה את המניפולציות שלהם; חוק ההסדרים, הכנסת והוצאת עיזים, רמאויות שונות -אי עמידה בהסכמים עם עובדים, עיכוב העברות כספים, מימוש אג'נדה על ידי חנק פיננסי של מוסדות שנקבעו על ידי החוק. קח לדוגמה את השליטה שלהם על תקנים: יכול להיות תקציב לפעילות אל לא תקנים לביצוע הפעילות. בודאי ששר שבוחר להתבכיין על פקידי האוצר , הוא שר חלש או לפחות משחק את החלש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאני כותב פעמים רבות, רצוי לבדוק את ה MONEY TIME. עם אחד בעל עבר עשייה עשיר כמו רמון, אפשר לראות מה הוא עשה, ולא רק מה אמר, והעשייה כולה בכיוון אחד: הפרטה בקנה מידה מסיבי - קופות החולים במערכת הבריאות וחלקים מההסתדרות. כל היתר אלו ניחושים או טקטיקות הבהלה של כתבים בעלי אג'נדה. זהו דבר שאני בטוח בו ב 100%. אולמרט לא סתם רוצה את רמון שם, והתעקש שפרץ לא יהיה שם: הוא רוצה שהאוצר ינוהל עפ"י עקרונות השוק החופשי, והירשזון, כמו מחליפו הפוטנציאלי רמון, תומכים בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדתית, חוק הבריאות הממלכתי לא הביא להפרטה של קופות החולים, אלא *להפך*, להלאמה דה-פקטו שלהן. עד לחוק, כל קופה גבתה את מסיה בעצמה, וקבעה סל שירותים כפי שראתה לנכון. כעת הגבייה היא ממשלתית, וגם צד ההוצאות נקבע על ידי ועדה של הכנסת. (בלי קשר לפסיכוהיסטוריה בלבנית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני ממליץ לנסות להיפטר מההשמצות בדיון (פסיכוהיסטוריה בלבנית, למשל), כי נדמה לי שכבר עברנו את הגיל של "הכל עובר עליך וגו"'. שנית, לגבי חוק ביטוח בריאת ממלכתי, אני סבור שצריך להתסכל במבט קצת יותר רחב על מה שהוא ביצע במדינה. להזכירך, משמעות המילה "הפרטה" היא העברת שירותים מהמדינה לידיים פרטיות. מה היה לפני החוק? המדינה היתה אחראית על כל תחומי הבריאות. ללא סייגים, ללא "סל תרופות", ללא "כללית מושלם" ו"מכבי זהב". מה בעצם התהליך שיצר חוק ביטוח הבריאות? הוא מחייב את קופות החולים לקבל לתוכן את כל מי שרוצה, תמורת מימון מהמדינה, המכסה סל שירותים ותרופות בסיסי. מה שזה יצר בפועל, זה תהליך הפרטה זוחל, בו המדינה מקצצת יותר ויותר בסל אותו היא מכסה, ובעצם מכריחה את קופות החולים לגבות תלום עבור השירותים המשלימים, וכך קיבלנו מערכת כמעט פרטית לחלוטין, בה המדינה ממנת פחות ופחות, והציבור הפרטי יותר ויותר. לפי הגרף הבא קל יותר לראות איך בשנים שלאחר החוק יורד אחוז המימון של המדינה ועולה זה הפרטי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך יודע מהי הפרטה (אני לא מאשים אותך. אולי קראת יותר מדי רותי סיני). הפרטה היא העברת *בעלות* מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי (transfer from public to private *ownership* and control). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוי מה טוב ומה נעים. זכינו גם לכך שהקופות, ע"מ להפוך לגופים רווחיים, מעניקות לתמימים שבינינו תמורת חופן מצלצלין - גם שירותי רפואה שאינה רפואה כלל - רייקי, ארומתרפיה, ייעוצי מיץ כרוב לטיפול באולקוס, ייעוצי מיץ פטרוזיליה לטיפול בסרטן, דיון 1390, תגובה 129631 (מה שמסופר בתגובה זו כבר לא קורה רק במרכזים פרטיים מן הסוג הנ"ל). מה שפר גורלנו. בעקבות מו"מ המתנהל לאחרונה עם הגורמים המתאימים, יציע בקרוב סניף קופ"ח בקריית שטאנץ את הטיפול הכי חדיש - "לחש-נחש כנגד חסימת צ'אקרות לריפוי כללי של כל המחלות, לבריאות מושלמת ולנעורי נצח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הפרט החשוב ביותר שכחת - סניף של איזה קופ"ח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הקופה לאנשים שמוכנים להאמין לכל אחד בכל דבר". (וברצינות - מדוע זהו הפרט החשוב ביותר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? ההצעה נשמעת לי מפתה ביותר. יש להם משרדים בירושלים, לקופה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הפנים של ההלאמה היא חוסר יכולת הקופות להתנות קבלת מבוטחים. הטענה כאילו סל הבריאות מקוצץ במשך השנים נשמעת מכל מני עברים (אפילו בשיר של הדג-נחש!) אבל היא איננה עובדה. אני לא מכיר אף שירות או טיפול רפואי שהיה בסל והוצא ממנו. הדיונים הם תמיד אילו תרופות *נוספות* ייכנסו לסל. אשמח לקבל תיקון אם אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, עיקר שכחתי - אין לי מושג מדוע לדעתך, לפני החוק, המדינה היתה אחראית על כל תחומי הבריאות ללא סייגים. עד כמה שאני מבין, היא לא גבתה כסף, ולא נתנה את השירותים (פרט לבתי החולים הממשלתיים, שלא הופרטו), לא קבעה מי יקבל איזה שרות וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שה-money time מתקרב. אתה עדיין בטוח שרמון יהיה שר האוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח ששטרית (בדלן) לא יהיה השר מבין שלושת המועמדים לאוצר. התייחסתי לרמון אז כי בר און לא הועלה כאופציה כלל. עתה נראה שהוא גם אופציה בשל לחץ פוליטי-ציבורי בנושא רמון. מבחינת המשתלבים אין הבדל רב: בר און ורמון שניהם משתלבים, ובכל מקרה מדובר על אופציה לפיה רמון הופך ליד ימינו של הרה"מ אם לא יקבל את האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את התחזית שלך, שהתפרסמה אחרי שפורסם שרוה''מ מתכוון למנות את בר-און לתפקיד. (ושטרית היה מועמד לתפקיד בעיני עצמו בלבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא תחזית, אלא יותר הסבר מדוע בר און ולא אחרים (כמו שטרית). הוא פשוט המשתלב הבכיר הבא בתור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד נויטל מונה לשופט בגיל 35 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
He is a great example why we shoulden't appoint young judges
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לזרוק סתם משפט כזה וללכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני מתנצל בגין ה-E שהשתרבבה בו בטעות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |