 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר מעניין מאד. יחד עם זאת, נשאלת השאלה - למה, למעשה, אנחנו רוצים שילדי ישראל יהיו במקום הראשון בהישגיהם המתמטיים ביחס למדינות אחרות? התשובה אינה כה מובנת מאליה, אז אין צורך להתנפל. היות וקשה לי לחשוב על סיבה אמיתית בעטיה החינוך הוא ערך חיובי בפני עצמו (ואם למישהו יש אחת כזו, אמיתית, אני אשמח לשמוע ולהשתכנע), הרי שאני מסיק כי עיקר העניין בשמירת היתרון היחסי הכלכלי (או היצרני) של מדינת ישראל. רוצה לומר, אם היינו יכולים לקיים כלכלת גודל כמו סין, לא היה צורך רב בפיתוח החינוך, ואולי אפילו להיפך. תחת זאת, אין אנו יכולים להתחרות במדינות העולם (אם אנחנו מקבלים עלינו שאין לנו ברירה אלא להתחרות בהן) בכושר היצור שלהן אלא רק בכושר המחקר והפיתוח שלהן. לשם כך, כביכול, אנחנו צריכים להשקיע בחינוך. אלא שהכל יודעים כי הדרכים להגיע אל כיסי ההיי-טק הללו אינם פתוחים עבור כולם, אפילו אם היה החינוך שוויוני וברמה אחידה לכל המגזרים בארץ. יתרה מכך, ישנם פערי יכולת שאין ביכולתו של כל חינוך, מצוין ומעולה ככל שיהיה, לסגור. ולכן, מעצם היות משרות ההיי-טק (לפחות בחלקן) "טובין מיקומיים" (positional goods קרי, טובין שנמדדים ביחס בן אדם לזולתו. למשל, להיות מס' 1, או לגור מחוץ לעיר, וכו') הרי שבכל מקרה, עם חינוך או בלעדיו, רק חלק מצומצם מאד מאוכלוסיית המדינה יגיע לאותו הסקטור שכה מעניין אותנו בהקשר שצוין לעיל. אם זהו המצב, מדוע יש לשנות את כל הקונספציה ולמנף את היכולות הקוגניטיביות, כביכול, של ילדי ארצנו? די אם נשקיע במי שיניב פרי משמעותי אשר יתרום לחברה כולה, ונשקיע פחות במי שלא. יתר על כן, ניתן אפילו לשנות באופן מהפכני ורדיקלי את מבנה מערכת החינוך כולה. זה מכבר נשמעות טענות בדבר הארכאיות של מבנה הלימודים (אשר נובע מצרכים שעלו עם עליית המהפכה התעשייתית בבריטניה, ואינם קיימים עוד כיום), אך אין ברצוני לפתח כאן את הדיון על כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהחינוך הוא ערך חיובי בפני עצמו. טענה כזו, מטבעה, לא דורשת נימוק. אבל במקרה הזה קל למצוא: כל אחד מאיתנו נאלץ לחיות בחברת אנשים אחרים. על אחת כמה וכמה אם מעוניינים בדמוקרטיה. (מן הסתם אין לזה קשר לחינוך מתמטי דווקא, אבל אני חושב שזה רק מדד, לא העיקר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לכך שחינוך (במובנו העיקרי בדיון זה: הקניית השכלה ויכולת למידה, ולא במובן הקניית ערכים) הוא ערך חיובי היא שחינוך מרחיב את אופקיו של אדם ומטפח את האנושי שבו. איני זוכר מיהו שאמר: "מוח שנחשף לרעיון חדש לעולם אינו מתכווץ בחזרה לגודלו המקורי". החינוך מאפשר לחייו של אדם להיות עשירים יותר. בעיני אלה יתרונות שעולים בהרבה על יתרונות כלכליים כאלה ואחרים שעשויים או לא לצמוח ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב ללוגיקה שלך: "ולכן, מעצם היות משרות ההיי-טק (לפחות בחלקן) "טובין מיקומיים" ... הרי שבכל מקרה, עם חינוך או בלעדיו, רק חלק מצומצם מאד מאוכלוסיית המדינה יגיע לאותו הסקטור שכה מעניין אותנו בהקשר שצוין לעיל." 1. אתה מציין שמשרות היי-טק הן טובין מיקומיים "רק בחלקן", אבל מריץ את הטיעון הלאה, כאילו הן היו כאלה באופן מלא. 2. אתה מניח שלהשכלה מקיפה יש רק מטרה אחת (משרת היי-טק). באשר לקושי שלך במציאת סיבות ההופכות את החינוך לערך חיובי בפני עצמו - מן ההקשר מובן שאתה מייחס כאן למלים "ערך חיובי" משמעות כלכלית, מעין "אילו טיעונים אוכל להוסיף במצגת ה-powerpoint שלי, כדי להסביר למנהלים את ההשקעה המופרזת בחינוך". נקודת המוצא הזו שוכחת שאנשים (לרבות אנשים לעתיד) הם לא תשומות יצור או ברגים במכונות להפקת חמאה ותותחים - להיפך. הם הדירקטוריון בכבודו ובעצמו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |