|
||||
|
||||
זה תואר כבוד, ובשום אופן לא תואר השכלתי כלשהו. אם אמא שלי (מ.א.) הייתה מציגה עצמה כד"ר, בלי לציין שהיא ד"ר כבוד, זו הייתה רמאות - כי הנוהג הוא שהתואר ד"ר מתייחס להשכלה. שמעון פרס לא למד ולו דקה אחת באף אחת מהאוניברסיטאות המצויינות כ'השכלה'. לכן, ככל שיהיו הקריטריונים להשכלה גמישים, אי אפשר לטעון שדי בטקס קבלת הד"ר כבוד כדי שייחשב שקנית השכלה במוסד שהעניק לך תואר כבוד. כנ"ל לגבי שירותו הצבאי: אם אינך יודע דבר לגבי שירותו הצבאי של פרס, קורות החיים ילמדו אותך שהוא עשה משהו לא ברור בצבא. בפועל, הוא לא שירת בצבא*. בקיצור, תיאור ההשכלה שהוא או נציגיו סיפקו לאתר הכנסת סובל מאותם חוליים של עיגול פינות ושיפוצי קורות חיים שהגב' טרטמן סובלת מהם. *יש יסוד סביר לחשוב שהוא תרם יותר במשהב"ט מאשר היה עושה בצבא; אבל הנקודה היא שלקורא שאינו בקי בחומר, הוא יוצר רושם כאילו שירת בצבא. והוא לא. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם הוא פעיל השתתפתי בדיון בנוכחותו, אבל השם לא אומר לי כלום. |
|
||||
|
||||
אילו טרטרינה היתה מחזיקה בתואר לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן, ניחא. |
|
||||
|
||||
שמה אינו טרטרינה אלא טרטמן. |
|
||||
|
||||
זה מה שאתה חושב... |
|
||||
|
||||
הוא כן למד משהו בשתי האוניברסיטאות הללו בימיו במחלקת הרכש בארה''ב, הגם שודאי שאין לו תואר מאף אחת מהן. אז זה לא ד''ר כבוד. |
|
||||
|
||||
הוא אכן למד בימי השליחות בארה"ב בתחילת שנות החמישים, ואין לו תואר, וגם לא תואר ד"ר לשם כבוד (אם כי נדמה לי שתואר כבוד כזה הוא דווקא קיבל בארץ), וגם לא נאמר בדף קורות החיים שלו בכנסת שום דבר על תארים כאלה, לא על תואר סתם ולא על תואר לשם כבוד. מה שנאמר הוא מדוייק לגמרי: השכלה, ממש כשם ששאר הפרטים בדף ההוא הם מדוייקים לגמרי. והוא כן שירת בצבא, גם אם אין מדובר בשירות הרגיל והשגרתי מן הסוג שאתה עשית. אגב, משהו קטן שהוסב לתשומת לבי ע"י מישהו זקן, איש קבע בדימוס: הצבא, צבא ההגנה לישראל, הוקם, כידוע, על בסיס ההגנה. אנשים מבוגרים רבים, אנשים מן התקופה ההיא, נהגו לומר במשך עוד שנים ארוכות - "הצבא" - ולכלול בכך את הצבא וההגנה, מבלי להפריד ביניהם בדיבור. ואשר להגדרה הלא נעימה "עשה משהו לא ברור בצבא" - פרס עשה דברים ידועים ועוד יותר מזה דברים שהשתיקה יפה להם בינתיים, ותהיה יפה עוד שנים לא מעטות. להגיד על כך - "עשה משהו לא ברור" - קשה לי להבין באילו נפשות מכוערות, מלאות שטנה, קנאה ודעות קדומות, מצויידים בני אדם (הרי זה לא רק אתה) ע"מ שימציאו במקרה ייחודי זה - הגדרה בלתי הוגנת שכזאת, שחוסר הצדק שבה הוא פשוט זועק לשמיים. אבל תחשוב, תשתמש בדמיונך, בכושר היצירתי שלך, ותמצא, תמצא כבר משהו, אולי איזו דודה בנגלית או קוזינה בושמנית, אולי איזה משהו על סוניה - אל תוותר כל כך מהר! המטרה מקדשת את האמצעים! |
|
||||
|
||||
כי כמה נוח להיאחז בדברים צדדיים ובהאשמות מופרכות כדי להתעלם לגמרי מהשאלה שלי. אני מוכן להמר שאני יכול לפרט הרבה יותר ממך על מה שעשה פרס לטובת המדינה בשנות החמישים, אבל זה לא הנושא. למעשה זה אפילו מגביר את השאלה מדוע פרס, שזכויותיו מרובות מאוד (או מי-מטעמו שהעביר את הנתונים), צריך את הנוצות האלה. האם נתרשם פחות אם נדע שהוא ניהל את המשא ומתן על הרכש בצרפת ותרם תרומה חשובה להקמת דימונה מאשר אם הוא יזכיר את הכמה קורסים שאולי לקח בניו סקול? (ולגבי ההגנה - כן, זה נכון במידה מסויימת, אבל הציון של 'ראש שירותי הים' שפרס מילא כאזרח גמור משנה את זה). אולי חבל שזאב בוים מן הליכוד כבר תיקן את קורות החיים שלו, והפך את התואר השני ללימודי תואר שני; אילולא כן הייתי יכול להשתמש בליכודניק משפץ בלי שכל-מיני אנשים מלאים שטנה ודעות קדומות יבינו מדברי מה שהם לא. ואחרי כל זה, הנקודה היא פה, שיש שתי סיבות לעשות בטרטרמן לינץ'. האחת היא שהיא רימתה את חברת הביטוח. ודיינו בזה, לדעתי. השניה, שעשתה לא פחות רעש, היא שהיא שיפצה את קורות החיים שלה. ומסתבר, לפי שמעון פרס וזאב בוים, שהיא לא היחידה, וחברי כנסת אינם מקפידים ממש על קריטריונים ממוצעים ש,למשל, נהוגים בקבלה לעבודה (טרם ראיתי טופס קורות חיים שבו מישהו מציין בתור השכלה את זה שלקח כמה קורסים והשתלמויות שלא הובילו אותו לתואר). בקיצור, ממה נפשך יש מספיק כדי לצלות אותה על אש קטנה, אבל הרעש סביב התארים שלה (נו, יש לה תואר ראשון, והיא למדה בבר אילן, מדוייק! רק חבל שהתואר איננו מבר-אילן...) רחוק מלהיות מוצדק. |
|
||||
|
||||
נו, זה פשוט. טרטמן פשוט שיקרה בנוגע לתארים שלה (היא אמרה שהיא קיבלה תואר שהיא לא קיבלה) פרס פשוט אמר את האמת (הוא אמר שהוא למד במקום בו הוא באמת למד, הוא לא אמר שהוא היה בצבא במקום בו הוא לא היה). אני לא מבין איך אתה מוצא דמיון בין המקרים. גם המקרה של זאב בוים לא לגמרי דומה. לטענתו של בוים "זאב בוים מעולם לא הצהיר על תואר שני, ולא זכה לזכויות והטבות בגינו. נעשתה טעות סופר של אחד העוזרים שלא בידיעתו או באישורו. בעקבות הפרשה הוא ביקש לבדוק את התארים, נמצא כי בחלקם נפלה אותה טעות סופר והוא הנחה מידית לתקנה בכל האתרים" http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/551/137.html מה שמזכיר את הטענה של עדנה ארבל מאשר של טרטמן. |
|
||||
|
||||
"טרם ראיתי טופס קורות חיים שבו מישהו מציין בתור השכלה את זה שלקח כמה קורסים והשתלמויות שלא הובילו אותו לתואר" - כנראה שלא ראית מספיק טפסים :-) |
|
||||
|
||||
זה אכן מופיע בקו"ח. אם כבר קו"ח, הנה שורה שהביאה אותי להרמת גבה: "* הצטיינות יתרה, בכל אחד ממקומות העבודה" |
|
||||
|
||||
והיו שם מקומות עבודה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מילא אם זה היה כתוב; אסתרינה הצהירה את המישפט הזה יותר מפעם אחת במסיבת העיתונאים של חיסולה. |
|
||||
|
||||
מי צריך קוזינה בושמנית? שכחת שאימא שלו ערבייה? |
|
||||
|
||||
ש*אני* אשכח עובדות יסוד כאלה? נו באמת! הרי הבושינה הקוזמנית והטאנטע מבנגל - כל הורתן, הולדתן והווייתן - בהשראת הערבייה שתחיה ותזכה לימים טובים, אמן ואמן. |
|
||||
|
||||
...שלא לדבר על זה שכשפרס היה בגיל גיוס, ההגנה הייתה הצבא שהיה כאן בכלל. ושלא לדבר על זה שפרס משכיל פי כמה מהרבה מאוד אנשים שסיימו תואר ראשון ושני ויותר בבר אילן עצמה, לא במכללות פחות ברורות. ואם יש משפט שלא תתפסי אותו אומר, זה ''הציונות היא גזע...''. |
|
||||
|
||||
אירועי אסתרינה כבר נביאו לכל מיני הצעות- לדעתי די אידיוטיות- כמו של אריה עמית, שמציעות קריטריונים למועמדות לכנסת. למשל תואר ראשון וכד'. מדוע הצעה אידיוטית? כי לתארים הללו אין כל קשר ליכולת הפוליטית או המנהיגותית של אותו מועמד. גם אם לא היה רווח הנוהג לקנות עבודות, ההצעה לא היתה חכמה בעיני. אם אדם התחיל ללמוד והפסיק כי הוא אוטודידקט באופיו והרגיש שהוא מבזבז את זמנו- אז איננו מתאים בגלל זה לעסוק בפעילות פוליטית? חסר בעלי תארים שהם בורים? |
|
||||
|
||||
הח''כים שלנו הם אוטודידקטים ידועים, אין ספק. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה. אצל רובם, נראה, מישהו אחר נוהג באוטו. |
|
||||
|
||||
מסכימה בהחלט: התארים אינם הדבר החשוב. האמת, לעומת זאת, די רלוונטית. |
|
||||
|
||||
האמת ודאי שרלוונטית. הבעיה עם פוליטיקאים שהם טיפוסים מנופחים ולאמת יש תפקיד רק אם היא מקדמת את האינטרס של הפוליטיקאי. |
|
||||
|
||||
אמת: מין דבר שאפשר להאשים את יריביך באי-אמירתו. לימודים אקדמיים: המסגרת הפורמלית שבה רצים לראשות אגודת הסטודנטים. אינטרס: 1. א' ציבורי - זה שראוי לקדם אם הוא עולה בקנה אחד עם הא' הפרטי; 2. א' פרטי - זה שכאשר הא' הציבורי עולה בקנה אחד איתו, הוא נעשה ראוי לקידום. |
|
||||
|
||||
הבהרות נכונות למה שכתבתי. |
|
||||
|
||||
טרטמן אמרה "הציונות היא גזע"? |
|
||||
|
||||
אז היא יותר פוסטמה מפוסטמה. יש לינק או פירוט למקרה? |
|
||||
|
||||
אני מניחה שיש, אבל לא לי. את ההברקה הזאת היא זרקה במסגרת התנפלותה על השר הערבי שמטמא את הממשלה היהודית. |
|
||||
|
||||
וואו. נראה לי שזה צריך ללכת ישר למילון, תחת ''הוצאת דברים מהקשרם''. |
|
||||
|
||||
אלה דברים הוצאו מהקשרם ומי הוציא אותם משם? |
|
||||
|
||||
תגובה 434743. "הציונות היא גזע". |
|
||||
|
||||
''''המעשה של פרץ הוא הנפת גרזן ענק על הגזע שנקרא ציונות'', אמרה טרטמן. לדבריה, ''אנחנו צריכים להבריח ולבער את הנגע מקרבנו''. זה לא הפקולטה לחשמל והתחשבנאות. מדובר בדבר האמורפי הזה של בני אדם. |
|
||||
|
||||
ראשית, מה שמופיע שם הוא "הציונות היא גזע*...*". ושנית, מה עניין ההוצאה מההקשר? האם ההקשר כאן מסביר מדוע אפשר לומר שהציונות היא גזע? |
|
||||
|
||||
כן. היא השתמשה בדימוי של הציונות לגזע של עץ שחוטבים אותו. הרושם שנוצר מכתיבת "הציונות היא גזע..." שלוש נקודות או לא שלוש נקודות, הוא שהיא מדברת על הציונות כעל race. |
|
||||
|
||||
ראשית, המלה "גזע" במובן race באה בדיוק מ"גזע" במובן trunk. שנית, האם במובן שהיא השתמשה בו זה פחות מטומטם לדבר על "הגזע הציוני"? |
|
||||
|
||||
בפירוש פחות מטומטם. |
|
||||
|
||||
ומדוע? האם "גזע ציוני" כזה קיים? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהדימוי הוא חכם. רק דימוי הציונות לגזע עץ פחות מטומטם מאשר לברוא יישות שנקראת "הגזע הציוני". בכל אופן בחירת אחת כמו אסתרינה לכנסת הוא תרגיל די חכם; אם ליברמן פולט משהו פרובוקטיבי מדי (הוא הרי הולך תמיד על הגבול הדק), אז הוא נותן פקודה: אסתרינה חפי מימין. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך רואה את ההבדל. ותרגיל אסתרינה הוא ודאי חכם. זה מה שנתניהו עשה בזמנו עם שרה. |
|
||||
|
||||
אם אתה ממש מתעקש, אפשר לחשוב על הציונות בתור צמח - דבר מה שגדל לאטו ויש לשמור עליו ולטפח אותו, ומדי פעם יכול לבוא איזה מנייק, להניף עליו גרזן ולהרוס את כל העבודה. זה שהיא השתמשה בדימוי הזה בגלל מינוי שר ערבי מעיד על טמטום (במקרה הטוב). אבל הדימוי עצמו אינו מטומטם. |
|
||||
|
||||
מה זה משנה בכלל? המשמעויות של שתי המילים הללו שונות לגמרי בהקשר הזה. תגיד, אתה שואל ברצינות או מנסה לקנטר? |
|
||||
|
||||
שאלתי ברצינות מלאה. אישית, אינני רואה את ההבדל. |
|
||||
|
||||
גם אחרי תגובה 435200? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהיא השתמשה בדימוי של הציונות ל-race. אחרת היא היתה אומרת שמדובר בהנפת גרזן על "עץ הציונות". שזה ביטוי הרבה יותר מקובל. לדעתי, לא סתם היא דיברה על גזע. |
|
||||
|
||||
שטויות, אם היא הייתה מתכוונת לזה, היא הייתה אומרת שמדובר בתאי-גזים, שזה ביטוי הרבה יותר מקובל, כשמדובר על גזעים. |
|
||||
|
||||
"אבל הנקודה היא שלקורא שאינו בקי בחומר, הוא יוצר רושם כאילו שירת בצבא. והוא לא." טעות. בניגוד לטרטולינה, שאיש לא היה מודע לקיומה לולא השערוריה האחרונה - פרס נמצא כבר שנים ארוכות תחת מאות (אלפי?) זוגות עיניים בוחנות, פוליטיות ותקשורתיות, שכל תאוותן היא להפיל אותו. לו היה מוסר לאתר הכנסת משהו לא נכון, לא מדוייק או לא לגמרי זהיר, מנוסח ומחושב, לו הזניח ביותר - שערוריית הטרטולינה היתה כאין וכאפס לעומת השערוריה שהיו דואגים (ודאגו, בתקופות קודמות) להקים סביבו כבר מזמן. ועובדה שהדברים ההם באתר הכנסת "עוברים בשקט" - מה שמראה שאף אחד לא הצליח למצוא בהם רבב. פרס, שלא כמו פוליטיקאים קטנים ואלמונים - הוא בדיוק האיש שכבר אינו יכול כיום להרשות לעצמו "ליצור רושם כאילו...". המילים הקצרות שתחת כותרת "שירות צבאי" - "ב”הגנה”; ראש שירותי הים זמני בצה”ל, 1950" - מילים קצרות אלה הן לא רק נכונות ומדוייקות אלא גם צנועות לאין שיעור, בהשוואה לפעילות האמיתית והמלאה שלו בתחום הבטחון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |