|
||||
|
||||
אנא תן דוגמא לניסוי שנערך באותם תנאים בדיוק ולא יתן תמיד את אותה תוצאה. |
|
||||
|
||||
הפיזיקה הקוואנטית מלאה דוגמאות כאלה, ממעבר אלקטרונים דרך מחיצה עם שני חריצים ועד התפרקות אטומים זהים של יסודות רדיואקטיביים. |
|
||||
|
||||
לשתי הדוגמאות שנתת ישנה תוצאה (סטטיסטית, נכון) קבועה. זו הסיבה, למשל, שלכל חומר יש זמן-מחצית-החיים קבוע. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, מעניין יהיה לקשר את זה לדיון שנפתח באשמתי בנושא הדטרמיניזם. האם יהיה אייל שישתמש בסטטיסטיות הזו לקעקע אף את הדטרמיניזם בטבע? אני מתכנן לענות לתגובות הרבות כשיהיה לי מעט זמן, כרגע אני עמוס להפליא, כנראה שאתפנה בסוף השבוע. |
|
||||
|
||||
נראה לי שבעניין זה אין ביננו חילוקי דעות. התוצאה קבועה סטטיסטית, כפי שציינת, ופירושו של דבר הוא שלגבי אטום אחד ספציפי אין דרך לדעת מתי יתפרק. זה מצב לא דטרמיניסטי. לא אכביר מלים על ההתפתחויות השונות של העולם שיכולות לנבוע מזמני התפרקות שונים של האטום שלנו (למשל, במקום חתול מסכן אפשר בקלות לשים בקופסה של שרדינגר נפץ שיפעיל פצצת מימן אם ההתפרקות תהיה עד זמן מסוים). אני בטוח שאני לא מחדש לך בזה כלום, ולכן יש לי הרגשה שיש כאן איזה כשל תקשורתי. |
|
||||
|
||||
בדיקת הספין של אלקטרון (יחיד) בכיוון ציר הy כאשר כיוון הספין שלו בכיוון ציר הz חיובי (או כל כיוון והציר המאונך לו). |
|
||||
|
||||
לא טענתי שקיים ניסוי כזה (למעט ניסויי קוונטיים שחוסר הדטרמיניזם שלהם מתבטל כשמסתכלים על הרמה המאקרוסקופית) שנותן תוצאות שמצביעות על כך שהעולם אינו דטרמיניסטי. אני מאמין שהוא כן ולכן אני גם לא מתכוון לכלות את ימי בחיפוש אחר ניסוי כזה. הניסוי התיאורטי: נניח שיושב לו אל קטן בתוך תיבה. כשבא לו הוא מגדיל אותה וכשבא לו הוא מקטין אותה (כל פעם באיזה ציר שבא לו או בכמה צירים) לפעמים הוא גם יושב כמה שנים ומשחק סוליטייר ואז הוא לא משנה את מימדי התיבה. חוץ מזה הוא קולט כל מחשבה של מישהו שמנסה לנסח חוקים על מימדי התיבה ובגלל שיש לו אופי מעצבן הוא לפעמים יעשה דוקא, ואיך שמישהו יסיים לנסח את תיאורית התיבה המעודכנת, האל יעשה לו דוקא וישנה את המימדים כך שלא יתאימו לתיאוריה (אבל לא תמיד, כדי שאי אפשר יהיה לצפות אפילו את ההתנהגות הזו). אם תמצא את התיבה הזו תוכל להוכיח שבעולם הפיזיקאלי ישנן מערכות שמתנהגות בצורה לא דטרמיניסטית למהדרין. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
ראשית, האל הזה בכלל איננו אל כי אם שד. והשד הזה הוא בכלל לא שד פרטי, אלא רכוש של מקסוול. חוקי הטבע כמובן לא לוקחים בחשבון רצון חופשי, לא של שדים ולא של בני-אדם. אבן, על פני כדה''צ לא בהכרח תיפול ארצה, אם יד אנושית תחליט לתפוס אותה. אכן, ''האדם הוא מורד''. |
|
||||
|
||||
כן אבל אבן על פי חוקי הפיזיקה תאיץ תמיד בכיוון השקול של הכוחות הפועלים עליה בתאוצה פרופורציונית לכוח והפוכה למסה (אם נזניח תופעות יחסותיות). החוק הוא החוק השני של ניוטון, הנפילה החופשית היא רק דוגמא והי מתקיימת רק כאשר הנפילה היא באמת חופשית. אני התכוונתי לרצון חופשי של אוביקט המחקר הפיזיקאלי עצמו. |
|
||||
|
||||
אבל התיבה באמת לא משנה את צורתה אלא מ_ש_ת_נ_ה ע"י השד. כך גם החוקים המדעיים של המדענים הללו יהיו תקפים רק בהעדרה של השפעת השד. אוביקט בעל רצון חופשי אינו יכול להיות מושא למחקר מדעי, אלא אם מחקר זה אינו מושפע ע"י החופש של האוביקט (למשל הפיזיולוגיה של גוף האדם). זו אגב גם הסיבה העמוקה מדוע הפסיכולוגיה אינה מדע. |
|
||||
|
||||
אני ואתה יודעים על קיומו של השד (כמו שאנחנו יודעים שעל כל אלקטרון רוכב גמד שמחליט באיזה חריץ האלקטרון יעבור ואם הוא יעשה מנהור דרך מחסום פוטנציאלים או שילך לשוחח עם הגמד על האלקטרון השני שנעצר במחסום) אבל הפיזיקאי שמקבל על עצמו את המשימה לחקור את המימדים של הקופסה הזו לא יודע מה מסתתר בה הנתונים שעומדים לרשותו הם רק תוצאות מדידות שביצע בעצמו. |
|
||||
|
||||
כמו בכל ניסוי, אם אין למדען את כל המשתנים המשפיעים, אזי ניסויו לא יהיה תקין. יתכן ויום אחד נגלה את אותם משתנים והסתירה תיפטר מאליה. זה כמובן אינו סותר את טענתי ש ''אוביקט בעל רצון חופשי אינו יכול להיות מושא למחקר מדעי''. |
|
||||
|
||||
השד של מאקסוול הוא סתם שד מהסוג הראשון. שדים מהסוג השני הם הרבה יותר מעניינים (http://www.forum2.org/tal/books/cyberiad.html). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |