|
||||
|
||||
לא הבנתי למה זו גרירת בג"ץ פנימה, ולמה המדינה צריכה לנמק כאלו דברים בפני בג"ץ (הנימוק: "הוא נראה לי האדם המתאים לתפקיד ואני לא שם קצוץ על מה ששופטי בג"ץ כתבו לפני 10 שנים או בכלל" נראה לי נימוק מספיק טוב, ולך?). הרי במצב נורמלי, מה שאמור לקרות עכשיו, זה שבג"ץ יכריז שזהו עניין מקצועי-פוליטי שנמצא מחוץ לסמכותו של בית-המשפט ("לא שפיט") ואז ועדת טירקל תצטרך לדון במינוי כמקובל. בג"ץ לא יגרר לשום מקום עם הוא לא ידחוף את עצמו לשם מרצונו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה פירוש המושג ''מיקצועי-פוליטי''.אולי תראה לי משהו שאיננו מיקצועי -פוליטי ואז אבין. |
|
||||
|
||||
משהו שאיננו מקצועי-פוליטי: קביעה האם פעולה מסויימת היא חוקית או לא חוקית על-פי ספר החוקים של מדינת ישראל. 1מקצועי הכוונה מצד השר הממונה, כן? תגובה בסגנון של "גם משפטים זה מקצוע" לא תתקבל בברכה. |
|
||||
|
||||
הגדרה בעייתית מעט. היא כזאת בגלל שהממשלה אמורה להתנהל על פי חוק; דוגמאות? חוק התקציב, חוק ביטוח לאומי וכו'. החוקים נחקקים על ידי המערכת הפוליטית ומבוצעים על ידי המערכת המיקצועית. המבצעים מבינים את החוק על פי מיקצועיותם ומבצעים אותו. אתה אזרח וחושב שנפגעת מדרך פעולת משרד ממשלתי. עותר לבג"ץ והבג"ץ אמור לראות האם שיקול הדעת המיקצועי של הפקיד שבעטיו נפגעת היה סביר. אם מערכת החוקים היתה כל כך פשוטה , חדה וברורה -לא היינו נזקקים למקצוע עריכת הדין. מרגע שנחקק חוק- מתחילה פרשנותו. הפקידים מפרשים אותו ובית המישפט העליון אמור לראות האם הפרשנות לא היתה מרחיקת לכת ושלא במסגרת כללי הצדק הטבעי. הפרשנות של הפקידים נובעת לא פעם ממגמות פוליטיות של הממשלה. מכאן שאיך שלא תסובב את העניין, בית המישפט יגע בחלק המיקצועי והפוליטי. כך זה בכל העולם וכך היה גם בזמנים עברו. אם למדת מישנה ותלמוד, ראית את אותה התופעה של הפרשנות המתמדת. |
|
||||
|
||||
זה לא "*גם* משפטים זה מקצוע". שרות איננה מקצוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |