|
||||
|
||||
"צדק חברתי" זו סיסמא סוציאליסטית, לא? האם זה מעיד על בורות או על מניפולטיביות אקרובטית, שאביר הנדבנות הקפיטליסטית בוחר בשם כזה? |
|
||||
|
||||
בורות, קרוב לודאי. זה לא שחסרה אצל האיש מניפולטיביות - להיפך, אבל לא נראה לי שהיא באה לידי ביטוי דוקא בשטות הקטנה הזאת. |
|
||||
|
||||
אני אמנם לא מתלהב גדול מגאיידמק, ואני גם לא יודע עליו יותר מידי. אבל אני כן חושב שקפיטליזם זו אחת השיטות שיותר קרובות לצדק חברתי ואישי. וזה אפילו מקצין אם לוקחים בחשבון את המשטרים שניסו ליישם את התפיסות הכלכליות האלו. |
|
||||
|
||||
הפערים העצומים שנוצרו בשנים האחרונות בין השכבות בהכנסה ובצורת החיים, ואנשי המעמד הבינוני שהפכו לשכבות חלשות והשכבות החלשות שהפכו לקבצנים, והחולים הכרוניים שאין להם תרופות והחולים הסופניים שפעם חיו עוד קצת ועכשיו הם פשוט מתים - כל אלה דווקא לא מראים על צדק חברתי ואישי. הקפיטליזם הוא טוב בשביל המדינה ובשביל הטבלאות, אבל לא בהכרח בשביל אחוז גדול מהאזרחים. ההשוואות למשטרים קומוניסטיים הן אהובות מאוד, אמנם, על התש''חים האייליים, אבל הן אינן מלמדות דבר, היות ומדובר במשטרים שאולי התחילו מכוונות טובות אבל עברו עד מהרה לדיקטטורות. ההשוואה הרלוונטית, אם כבר, היא למשטר הסוציאליסטי הריאליסטי-יחסית שהיה בארץ, והעובדה היא שהוא לא התאפיין בכאלה פערים חברתיים חמורים כמו אלה שאנחנו עדים להם כיום. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שיש הרבה מה להתגעגע (לפחות בתחום הכלכלי) למשטר שאתה מכנה אותו אותו סוציאליסטי ריאליסטי-יחסית שהיה בארץ. מה גם שחלק לא מבוטל מאי היכולת שלנו היום לסייע גם למי שבאמת צריך עזרה נובע מאותו משטר שאתה כה מתגעגע אליו. עם מגזר ציבורי גדול ובלתי יעיל. כספי פנסיה של עובדים ש''מנוהלים'' ע''י גוף כמו ההסתדרות (היום אנחנו משלמים על זה....) ומונופולים כמעט בכל תחום. לגבי כמה עוני יש ומי זה עני, אני אצטט פסקה מתוך ההגדרה ל''קו העוני'' בויקיפדיה, ''הביקורת העיקרית כלפי הגדרת קו העוני, היא שלמעשה בגלל אופי הגדרתו, כמות העניים מתחת לקו העוני כמעט לעולם תגדל גם כאשר המשכורת הממוצעת עולה ויש צמיחה במשק, בחברה בה יש התפלגות א-סימטרית חיובית, כברוב החברות המערביות, כלומר בחברה בה רוב האוכלוסייה מרוויחה מעט מתחת לממוצע ויש מיעוט קטן מאוד שמרוויח הרבה מעל הממוצע (החציון קטן מן הממוצע).'' |
|
||||
|
||||
נכון, יש ויכוחים לגבי מהו עוני ומיהו עני, וההגדרות תמיד ישתנו והקו תמיד יעלה, אבל בארץ אין, כך נראה, ויכוח לגבי מספר המחטטים בזבל, שהולך ועולה בהתמדה - ובכל זאת, עם כל התיאוריות, קצת קשה להאמין שזהו פשוט זן מתרבה של אנשים שהזבל הוא מין הובי משעשע כזה, אצלם. |
|
||||
|
||||
או, הנה משהו מעניין - איפה יש נתונים על מספר המחטטים בזבל? אגב, אני מקווה ש"הולך ועולה בהתמדה" פירושו "באופן יחסי לגודל האוכלוסיה". |
|
||||
|
||||
סקרים ומחקרים, חלקם מטעם גופים ממשלתיים, בעיתונות המודפסת מלפני חודשים ומלפני שנה, שנתיים ושלוש. לא שמרתי אותם. גם בכתבות טלויזיוניות שכולם (או הרבה) ראו, ושעוררו הדים רבים. אם מחפשים חזק (לא אני), בטח אפשר למצוא גם בגוגל. בזהירות, שלא ייצא שדיברתי שטויות נוראות, ובכל זאת: נדמה לי שנאמר שכמה אומדנים עוסקים במספר מוחלט (ומבהיל, אם כי זה אפשרי באוכלוסיה כמו זו של ישראל, שהיא אוכלוסיה קטנה). |
|
||||
|
||||
ניסיתי לחפש בגוגל ולא מצאתי. כנראה לא התאמצתי מספיק. הבעיה היא שבלי לקרוא את המחקרים הללו לא ברור לי מה בעצם היה כתוב בהם. |
|
||||
|
||||
גדי, ברקת, אלמונים, תגובתכם כוללת זליגה לעוד דיון שוקחופשיסטי אחד (או יותר). מומלץ להמנע מהפרזה בדיונים כאלה, משום שהדבר יוצר רושם של התלהמות מיותרת. אנו ממליצים לך לערוך את התגובה מחדש (בעזרת הקישור המופיע למטה). |
|
||||
|
||||
צודק. איזו טעות מצדי... |
|
||||
|
||||
מסקנות מעניינות: |
|
||||
|
||||
עלייה במשכורת הממוצעת יכולה גם להעיד על הגדלת הפערים לטובת העשירונים העליונים. המשכורת החציונית היא מדד טוב יותר לרווחה כללית במשק. |
|
||||
|
||||
אכן אין ספק שבפועל, בישראל, הגדרת קו העוני היא גמישה לאין סוף. בתוך כמה שנים נגיע לרגע בו החיבור של הילד העשיר שנתבקש לכתוב חיבור על משפחה עניה - יהפך למציאות? "היה היתה משפחה מאוד מאוד עניה, שכולם בה היו עניים מרודים. אבא היה עני, אמא היתה עניה, הבאטלר של אבא היה עני, החדרנית של אמא היתה עניה, הנהג היה עני, הגנן היה עני, הילדים היו עניים, האו-פר היתה עניה, השף הצרפתי היה עני..." |
|
||||
|
||||
אוי, אני מכירה את המשפחה הזאת! |
|
||||
|
||||
אתה מתקרב במהירות לראש של מרי אנטואנט. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין מצב בו אדם מוותר על חירותו (לאחזקת קניין) למען רווחתו של אדם אחר מרצונו החופשי לבין מצב בו חירותו של האדם נשללת למען רווחתו של אדם אחר בכפייה. איך קוראים לאדם שמעוניין לשלול חירות מאנשים אחרים למען רווחתו? איך נקרא מצב בו מערכת כפייה שוללת את חירותו של אדם, האם זה באמת משנה לאיזו מטרה נעלה זה נעשה? נכון שנדרשת רמה מסויימת של כפייה על מנת להגן על זכויות הפרט ולהעניק לכל אדם את החירות המירבית האפשרית, אך כפייה זאת היא מינימלית, החופש הוא העיקר והשוויון בא לידי ביטוי במצב בו כל פרט מקבל את אותה רמת חופש שהיא המקסימלית האפשרית במסגרת החברה, לעומת השוויון בחופש השוויון ברווחה נוגד את זכויות האדם כי פגיעה בחופש של אדם אחד למען רווחתו של אדם אחר היא הפרה, זהו אינו שוויון אמיתי, בשוויון בחופש החופש המוחלט של כל אדם מוגבל באופן שווה באמצעות כפייה שהיא המינימלית הנדרשת לקיים את החירות המירבית עבור כל פרט ופרט ולא לשום מטרה אחרת. החופש של העשיר והעני זהה לעני אסור לגנוב מהעשיר ולעשיר אסור לגנוב מהעני, במצב מעוות לעשיר אסור לגנוב מהעני אך לעני מותר לגנוב מהעשיר רק כי הוא עני כדי להשוות את רווחתו לזה של העשיר (כמובן בביצוע המדינה, זהו שלטון חוק כאן), כלומר טיב מעשיו של אדם נקבעים לפי זהותו ולא לפי מעשיו, האין דבר פחות דמוקרטי מזה ואחר כך עוד מתפלאים איך זה שמפלגות סוציאליסטיות מצמיחות משטרים טוטליטריים. כיום במדינות המתועשות והדמוקרטיות מפלגות סוציאליסטיות באופן מסורתי בנסיגה ועליהן להתפשר, כי בעוד שבחברות מסויימות ניתן עוד לגרום לאנשים לרצות לשלול חירות של אדם אחר למען רווחתם הרי שבמדינות המערב האזרח יודע שהחופש שיש לו ולכל אחד אחר הוא זהה לכן הוא יודע שבפוטנציאל הוא יכול להיות פעם למעלה, פעם למטה כתלות בכישוריו, ומעמדו תלוי רק בו לכן הוא רואה בשלילת חופש מאדם אחר כשלילת החופש שלו עצמו כשהוא באופן פוטנציאלי יהיה במעמד אחר, האופי האנושי בטבעו מעדיף חופש על פני רווחה ומוכן אף לפגוע ברווחתו שלו למען החופש, כך העני במדינות המערב יודע שאם הוא מספיק טוב הוא יכול להיות עשיר ואינו רוצה בהגבלות על החופש העתידי שלו למען רוחתו המיידית. סוציאליזם מסורתי הוא הפרה ממוסדת של זכויות האדם, גנבים עם רשיון, הסוציאליזם הדמוקרטי הוא בחירה בין מצב בו אדם יכול להיות עשיר מאוד או עני מאוד לבין מצב בו אותו האדם לא יהיה עשיר מאוד אך גם לא יהיה עני מאוד, אנשים מעדיפים לקחת את הסיכון בעוני מחפיר למען הסיכוי לעושר מזהיר. העניים מעדיפים חופש על פני רווחה, כמו שכל אנורקסית ואובדנית במשפחות קפדניות וביקורתיות פוגעות במודע ברווחתן שלהן למען הרגשת החופש והשליטה שהן הרגישו שאיבדו, כמובן שלהפרעות האלו כמו לאחרות יש צורך גם בבסיס אובססיבי-קומפולסיבי אך עולה מהן אותה התמונה שעולה שוב ושוב מסביב לעולם אנשים רוצים חופש ושואפים להרגיש את החופש הם ינתצו לרסיסים אוטופיה ושלמות למען החירות הם יפגעו ברווחתם שלהם למען החירות, הרצון החופשי וחופש הבחירה לדידם הם הערכים המרכזיים והעליונים והמובילים ובלעדיהם כל דבר אחר כמו רווחה למשל חסר ערך ובכל סתירה הם יבחרו בחופש. |
|
||||
|
||||
ביקשתי אלף פעם לא להעתיק מהאנציקלופדיה אלא לסכם במלים שלכם. |
|
||||
|
||||
את מכירה אנציקלופדיה שזורקת אנורקסיות לשוק החופשי? |
|
||||
|
||||
איכשהו קשה לי להאמין שאיש כמו גאידמק יכול להפוך למיליארדר על ידי ביצוע מי-יודע-כמה עסקאות מפוקפקות, ולא להבין (אם על ידי מוחו שלו ואם באמצעות יועצים) דברים בסיסיים כמו הקונוטציות של הביטוי ''צדק חברתי'' וההתאמה שלהן לדימוי הפומבי שלו. |
|
||||
|
||||
קראתי בעיתון (אני כבר לא ממש זוכר איזה) שבמצע שלו כתוב שהוא תומך בשוק חופשי והפרטה יחד עם מדיניות רווחה, הגדלת קצבאות והכבדת המס על העשירים. ''זה קצת כמו לתמוך במדינה דו-לאומית ובטרנספר בו זמנית.'' |
|
||||
|
||||
כמה טוב שאנחנו חיים בעולם מורכב שבו לאנשים מותר להיות מלאי סתירות. |
|
||||
|
||||
i find it hard to believe this kind of ignorance to appear in ex-soviet-union resident
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |