|
||||
|
||||
ממה שאני זוכר, הוא תבע לחדש את ההלכה על מנת שתתאים למצב החדש של ריבונות יהודית - הן במישור הפרקטי והן במישור העקרוני. דוגמא מהתחום הפרקטי שהוא הביא (ואין לי מושג אם עודנה רלוונטית כיום) היא למשל לגבי ייצור בטון. ל' מסביר כי מדובר על כבשנים עצומים אשר חייבים לפעול בצורה רציפה, ולא ניתן להפסיק את פעולתם בשבת. אם כך, גרס, על ההלכה להתייחס לעניין - או שמדינת היהודים לא תייצר בטון, או שההלכה תתייחס למדינה מודרנית ריאלית בה יש תהליכי ייצור רצופים. אבל אי אפשר להתעלם מהנושא רק משום שבגולה מעולם לא עלה. במישור העקרוני, העלה ל' טיעונים מעניינים כנגד השימוש ב"גוי של שבת" לעבודות מסויימות. בגולה, ללא ריבונות יהודית, זה סביר. אולם אם היהודים מתיימרים להקים מדינה על פי ההלכה, לא ייתכן כי היא תהיה תלויה ב"גויים של שבת". או שמדינה יהודית יכולה להתקיים ע"י יהודים בלבד, או שלא. אין זה ראוי להסתמך על גוי על מנת להתחמק מהדילמה. בנוסף, יצא כנגד פעולת הצבא והמשטרה בשבת תחת ההיתר ההלכתי של "פיקוח נפש". ל' טען כי פיקוח נפש חל בדיעבד - אם אדם נקבר תחת מפולת אבנים עם כניסת השבת, אפשר לעבוד גם בשבת על מנת לפנות את המפולת ולהציל את נפשו. אולם לא ייתכן לקבור אדם מלכתחילה על מנת שיתאפשר "להציל" אותו בשבת. עקרון זה חל על פעולת כוחות הביטחון. וכי לא ידעו היהודים כי מדינה זקוקה לשרות ביטחון ולמשטרה בכל ימות השבוע? ואם ידעו, איך אפשר לטעון בדיעבד ש"אין ברירה, חייבים משטרה וצבא, פיקוח נפש"? |
|
||||
|
||||
אני זוכרת רק דבר אחד, והוא שבשנותיו האחרונות לפחות דרש לייבוביץ להפריד בין הדת למדינה, בטענה שכל עוד אין הפרדה כזאת הדת כפופה למדינה. |
|
||||
|
||||
את צודקת. כשמביאים ציטוטים מדעותיו של אדם במנותק מהרקע שעליו נאמרו -מעוותים את דבריו. |
|
||||
|
||||
למה מעוותים. לייבוביץ' רצה להפריד את הדת מהמדינה כדי שהדת תוכל להיאבק במדינה, לא? |
|
||||
|
||||
להיאבק? באיזה מובן? לאיזו מטרה? |
|
||||
|
||||
להיאבק במדינה כחילונית, ע''מ להופכה למדינה דתית. כשהדת משמשת פקידה במדינה זאת תהיה צביעות להיאבק בה. |
|
||||
|
||||
לזה לייבוביץ' ודאי לא התכוון, לפחות לא בשנותיו המאוחרות. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שלא בשנותיו המאוחרות. אני לא בקי בדיעותיו לאורך הזמן. אני קראתי את זה במאמר מסוים. |
|
||||
|
||||
כך יוצא כשאתה לוקח דעות שהביע אדם במהלך עשרות שנים ומציג אותן כאילו כולן נאמרו בשנה אחת ועכשיו לאחר מותו. אינך מתייחס לשאלה על איזה רקע נאמרו הדברים;איזו חברה חיה כאן באותו הזמן וכד'. באשר לשאלתך - בפירוש לא. |
|
||||
|
||||
בקטע הזה אני די בטוח שקראתי מאמר ב''יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל'' שאומר את מה שאמרתי בפירוש. כך שהוא בהחלט טען את זה בנקודת זמן המסוימת. סלח לי על שאיני זוכר את המאמר המדויק. הספר לא היה שייך לי והוא אינו לפני. |
|
||||
|
||||
בפירוש כן. ציטוט מתוך תגובתו של המחבר: "הוא קרא מצד אחד לציבור הדתי להציג אלטרנטיבה מדינית וחברתית לציונות בנוסח בו-גוריון, ומצד שני הוא קרא להפרדת הדת מהמדינה, כדי שזו האחרונה תוכל לממש את תפקידה כאופוזיציה לוחמת." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |