בתשובה לדורון יערי, 11/11/01 12:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וחבר הכנסת אבי יחזקאל? וחברת הכנסת גוז'נסקי? ושאר פרלמנטרים ותיקים? האם רק "פעולות ראווה" זה מה שקובע? בקיצור, אני הייתי נזהר מקביעות גורפות שכאלו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי באחד מאתרי הממשלה את זה- רואים פה תהליך ברור- מנשיאים שהיו בעלי השגים גם מחוץ לפוליטיקה (מדע, הסטוריה, ספרות, שירה, משפטים) דרך ויצמן ב' שחוץ מהפוליטיקה הוא "אלוף בחיל האוויר, איש עסקים" ועד קצבנו- "פוליטיקאי", וזהו. עלוב ועצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה זה "עלוב ועצוב"? לשם הוויכוח אנקוט כרגע עמדה קיצונית ואשאל "האם הנשיאות אמורה "סידור עבודה" למדענים/סופרים מזדקנים יותר מאשר לפוליטיקאים מזדקנים?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפקיד הוא יצוגי ברובו, כך שהשאלה היא בעצם, "מי אתה רוצה שייצג אותך?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אני רוצה שייצג אותי? אף אחד. אני עומד בזכות עצמי. מי "העם" רוצה שייצג אותו? לא יודע. לא נראה לי שאפשר להגיע לקונצנזוס על דמות אחת. תמיד תהיה קבוצה (ובדרך כלל לא מבוטלת) שתחשוב שהדמות לא מייצגת אותה. המסקנה שאני מגיע לכך היא אחת משתים: או שנכיר בכך שהנשיא הוא מינוי פוליטי ונפסיק עם נסיונות הצביעות לקבוע "מי ראוי להיות נשיא" או שנבטל את מוסד הנשיאות לגמרי אחת ולתמיד, נמנה את ראש-הממשלה לקבל כתבי האמנה משגרירים ושלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקה עצמה בישראל היא ''סידור עבודה'' לאנשי צבא מזדקנים. וגם פה- נמאס כבר מהאלופים ותתיהם שממלאים כל כיסא פנוי בשטח. יהיה טוב אם לפחות משרת הנשיא תאוייש ע''י אנשים שיש באישיותם פן אחר (או נוסף), שיעזור לי לכבד אותם עצמם, ולהרגיש שהם מביאים כבוד למשרה, ולא רק המשרה להם. פן אחר כזה איננו תלוי-גיל בד''כ, ולכן לקרוא לזה ''סידור עבודה'' זה לא ממש נכון (אם כי אפשר להבין למה אתה אומר זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מה רע בזה? העובדה היא שיש חלל, וחלק (לא כל!) מאנשי הצבא הבכירים שפורשים, שנדמה לי שאין עוררין על כך שהעובדה שבחרו בקרירה צבאית רבת שנים והגיעו לדרגה שהגיעו זה לא רק בזכות קשרים ונישוק ישבנים מעידה על יכולתם הביצועית, מעוניינים למלא את החלל הזה. הבעיה היא אולי שאנשים שאינם מהסקטור הצבאי נוטים היום פחות לפוליטיקה ויותר לעסקים (אבל אולי "קונים" כמה פוליטיקאים בדרך...) אבל בזה אי-אפשר להאשים את הגנרלים והקולונלים. it's like the pot calling the kettle black. אשר לפן הנוסף, אני שב ושואל "מדוע?". אם משרת הנשיא היא תפקיד יצוגי אזי מה הבעיה שהפן הנוסף הוא "להיות פוליטיקאי" או "להיות איש עסקים" מצליח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרעיון לבטל לגמרי את מוסד הנשיאות לגמרי לא רע, ביחוד אם יימשך תהליך הפיחות. ב. ברור שלא כל הגנרלים מיל. מצטרפים לפוליטיקה- אין בה מספיק מקום לכל מי שהיה רוצה. רבים מהם אכן הוכיחו יכולת ביצועית בצבא, וזה יכול להיות שימושי מאוד בעסקים, אך בפוליטיקה נדרשות גם תכונות שלא תמיד נובעות ישירות משירות, ופיקוד, בצבא. פואד פוליטיקאי טוב? (זאת שאלה רטורית, אם יש לך ספק...) יש גם עניין של... גלישה אפשרית של המדינה לכיוון שלא הייתי רוצה בו (לא, לא משטר צבאי, אבל אווירה של). אבל זה כבר עניין של הרגשה אישית, לא טיעון של ממש [חסכתי לך הסתערות אחת :)] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קדימה. תקימי יחד איתי את התנועה לביטול מוסד הנשיאות? אוף, אחר כך טל יטען שאסור לי להיות נשיא בגלל זה... ב. כפי שחשדתי - העניין נובע יותר מתחושה (שגם אני שותף לה) של "יותר מדי חיילים בפוליטיקה". אגב, אני לא מסתער :) נקודה אחרת שניסיתי להעביר (ונראה לי שלא הועברה בצורה טובה) היא שעצם העובדה שאדם בוחר בתפקיד ציבורי (ולדעתי קצינים בכירים בצבא ממלאים "תפקיד ציבורי") מעידה על רצונו להשפיע ולתרום, ואני רואה בצער את זילות הקצונה הבכירה בעיני הציבור. איני סבור שצריך לחזור לימי בתר-ששת-הימים כשגורודיש היה סגנו של היושב במרומים אבל הזלזול הנהוג (ע"ע יום-טוב סמיה, ואפילו בנימין בן-אליעזר שהזכרת) כיום, צורם לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם אנקדוטה: אני באמצעו של קורס בתקשורת כרגע. אחת המטלות שעסקנו בהם הייתה לקחת ראיון עם יום-טוב סמיה באורך שישה עמודים (מתומלל ע"י יפעת) ולנתח אותו, לנסות להבין מה הוא אמר. אחרי ניתוח מייגע הגענו למסקנה אחת: הוא לא אמר כלום. מתוך שישה עמודים של מלל קלישאי אי אפשר להוציא הצהרה אחת שיש לה קשר לנושאי הראיון. יותר מזה, כמעט אי אפשר להוציא הצהרה משמעותית בכלל – רוב המשפטים הם פשוט מבואות למשפטים אחרים או שהם פשוט לא מסתיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! זה כנראה אומר שהוא אמר בדיוק את מה שרצה לומר (דהיינו, כלום) באופן כשרוני מאד, משום שנדרש ניתוח מדוקדק כדי להגיע למסקנה זו. ישנה סצנה שקראתי מזמן (נדמה לי שבטרילוגיית "המוסד" המקורית של אסימוב) שבה מגיע נציג השלטון למושבה מרוחקת, ודן עמם על תנאיהם במשך תקופה ארוכה. לאחר שהוא עוזב, הם מריצים את כל השיחות עמו דרך "מסנן אינפורמציה" ומגלים שבעצם, הוא לא אמר כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשראש העיר הארדין מביא את הניתוח לפני מועצת האנציקלופדיה ומראה להם שהלורד בעצם לא אמר כלום, יש לזה משמעות אדירה – הלורד (כרגע אני לא זוכר את שמו) היה אמור להבטיח הגנה למוסד בשם הקיסר. להבדיל, האלוף במיל' סמיה הובא לאולפן על תקן פרשן. אני לא רואה איזה אינטרס יכול להיות לפרשן לא לומר כלום. אם אין לו מה להגיד, הוא תמיד יכול לוותר על הראיון. מצד שני אולי אני לא מבין את כל המניעים, ואם כך – זאת כנראה משימה לבילינסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו נאום המפא''יניק שדן בן אמוץ פירסם באיך לעשות מה. (אם אני רק אגלה מי לקח לי את הספר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לקחתי, אבל יש לי את הספר. נא נא נא. אתה רוצה שאשלח לך את הנאום? אשמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בבקשה .תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על "פליטות הפה הבטחוניות" האחרונות שלו? העלאה מכוונת של מדד החשדות ההדדיים במחנה האוייב, או סתם טפשות ורצון להראות חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה דעתי על פוליטיקה והדיבור כמכשיר בידי הפוליטיקאי. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש לך דעה בנושא? והנה, חשבתי שאני שואל שאלה תמימה, ורק במקרה הפניתי אותה אליך, כי דיברת על פואד. לא הייתה לי שום כוונה נסתרת בעניין, וחס וחלילה לא היה מדובר בשאלה רטורית, או דבר מה נתעב שכזה. שהרי אני איש כבוד. ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אני מצטרף. אם בכל זאת צריך שיהיה נשיא, אני מעוניין שיקבע בחוקה שעליו לעמוד בתנאי אחד חשוב - עליו להיות אילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אינני רואה כל סיבה מדוע ביטול מוסד הנשיאות יביא לאיסור להיות נשיא. ביטול מוסד הנשיאות יאמר רק שאין עליך חובה להיות נשיא. אבל אם אתה רוצה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעילות ראוה היא מה שקובע כשבאים לשפוט את יוקרתו הציבורית של אדם. וזה מה שבדרך כלל עומד למשפט כשבאים לבחור נשיא. ויצמן לא היה מקבל יחס טוב יותר מקצב (נשיא מהרחוב) לו היו שופטים רק את הקרירה הפוליטית שלו ( ולא מביאים בחשבון את הצבאית). אשר לשאר הפרלמנטרים הותיקים שציינת. הם מייצגים ציבורים או עקרונות מסויימים מאוד ורוב פעילותם באה לתמוך באותם ציבורים או עקרונות (זכויות האדם במקרה של גוז'נסקי חקלאים במקרה של שמחון למשל, יחזקאל, אני לא עוקב) מסיבה זו הם ידועים ומכובדים בתוך הציבור שנהנה מפירות עבודתם. ויצמן לעומת זאת בא כנציג של "עם ישראל". הוא לא מקדם נקודה מסויימת (זכויות האדם, קידום הנגב או החקלאות) אלא כמו פוליטיקאים אחרים שהוצנחולמערכת מהצבא (ברק, רבין בקדנציה הראשונה, וילנאי, שחק וכו) הוא בא לקדם את האינטרסים של כוווולם. הנושאים שהוא בחר לדחוף היו השלום והשסע בחברה (האליטות של מפאי מול הציבור של חרות). הוא דחף כמעט בכל דרכו הפוליטית (גם כנשיא) לממשלת אחדות וקידם את השיחות עם מצריים ומאוחר יותר עם אשף. אבל רוב מאמציו לא נשאו פרי. הייתה ממשלת אחדות אחת (פרס - שמיר, הוא לא לקח חלק בהצטרפות בגין לממשלת אשכול לפני מחלמת ששת המים משום שהוא היה בצבא אז) בלבד בכל זמן כהונתו בכנסת (משנת 72 עד , נדמה לי 88) והשיחות הגלויות עם אשף התחילו רק אחרי מלחמת המפרץ, לאחר שכבר פרש מן הפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאבי יחזקאל אין אפילו 10 שנים בכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"הארץ" מצוטט רפול (מראיון ב"מעריב") - כששאלו אותו למה באוטוביוגרפיה שלו לא התייחס לתקופת "צומת" הוא אמר - '15 שנה בפוליטיקה זה לא משהו רציני'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר לסמוך על רפול, שיציג נקודת מבט מפוכחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוז'נסקי עשתה המון. אין מה להשוות בין מר ''אכלנו-שתינו-לכי-למטבח-מיידעלע'' לגוז'נסקי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |