|
||||
|
||||
אני מרגיש שהשאלה שהציב המאמר, של "האומנם כדי להיות גאון צריך נטייה לשיגעון?", לא ממש נענתה, ובמקום זה המאמר בעיקר מפרט כמה מקרים של "משוגעים", כשאצל חלק מהמשוגעים האשמה העיקרית היא בהתעניינות שלהם בתחום שהוא "לא עסקם". אני מודה שלא צלחתי את הספר של פנרוז, ואת הספר של וולפרם לא קראתי, ובכל זאת - נראה לי שהשיגעון העיקרי שהם לוקים בו, אם כבר, הוא שיגעון גדלות. אבל גם בלי זה, המאמר בעיקר עונה על השאלה "האומנם אצל גאונים תתפתח נטייה לשיגעון?" במקום על השאלה המקורית. כנראה שיותר מהנה לענות על השאלה הזו, כי היא מאפשרת להביא הרבה דוגמאות משעשעות למדענים מבריקים שהשתגעו (מה עם ניוטון, באמת?) כשנסיון לענות על השאלה הראשונה יצריך בעיקר בדיקה משעממת של כל מני גאונים שלא מגלים את האקסצנטריות המבוקשת. אגב, באיזו קטגוריה נופל איינשטיין? |
|
||||
|
||||
וצריך למחוק את אחד מה''לא לא'' שמופיעים אחרי תמונתו של פאולינג. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים שהכי הפריעו לי במאמר - הפסקה ''ש גאונים שכמו הסטריאוטיפ, היו משונים מלכתחילה.'' קריצה קטנה למה שנדמה היה בהתחלה כנושא המאמר, אמנם דוגמה אחת טובה (פאול ארדוש), אבל אז מיד אחת ממש גרועה (קורט גדל לא נהג להרעיב את עצמו למוות עוד מצעירותו, אני חושד), וזהו. |
|
||||
|
||||
אגב, שמעתי פה ושם טענות שארדש פשוט לקה בתסמונת אספרגר, כלומר - אני: גאון לא מובן שהקדים את זמנו. אתה: אוטיסט שהצליח כנגד כל הסיכויים. הוא: מטורף. |
|
||||
|
||||
אספרגר או בגלל כל דבר אחר, הוא היה ''מוזר'', ועל כך דובר. דרך אגב, אני לא חסיד של איבחונים שלאחר המוות, במיוחד של תסמונות שמוגדרות כך שכמעט כל אחד יכול להיות מאובחן כסובל מהן, וממש אף אחד לא יכול להפסל. איבחנתי כסובלים מאספרגר אותי ואת כל הסובבים. זה תמיד מתאים. |
|
||||
|
||||
אם זה לא היה ברור מההודעה, גם אני לא חסיד של אבחונים שכאלה. (אגב, לא כל כך הבנתי מה ''מוזר'' במנהג של ארדש לשוטט בעולם ולגור אצל ידידו - לא ברור לי למה עדיף היה לו להישאר כל הזמן באותו מקום, מה שמשאיר את הסנדביץ' (ושמעתי שגם בקורנפלקס הוא התקשה)). |
|
||||
|
||||
מה היה עם הסנדוויץ'? בכוונה שמתי את "מוזר" בין גרשיים, אבל אם אתה רוצה, סבבה, הבה נתווכחה - מוזרה יכולה להיות גם התנהגות הגיונית למהדרין, כמו למשל להשתדל לשכוח מקרוב ברגע שנפטר, לא ללכת להלוויה שלו ולא להתאבל עליו. ברגשותיו של הבר-מינן כבר לא נפגע, אז למה לבזבז זמן? עדיין, מי שבאמת מסוגל לחיות ככה הוא מוזר לדעתי. ולדעתך? |
|
||||
|
||||
"המתמטיקאי פאול ארדוש לא הכין סנדביץ' בעצמו עד גיל עשרים" (!) (בד"כ כשרוצים לציין חריגות של מישהו על ידי "עשה כך וכך בגיל מאוחר מהרגיל" אומרים שהוא איבד את הבתולים רק בגיל 21. כאן מטעמי צניעות הסתפקו בסנדביץ'). הברנש הלא מתאבל שלך נשמע לי כמו אחד משניים: ציניקן גמור, או מישהו שספג טראומה רגשית לא קטנה. אני לא חושב שאף אחד משניהם מוזר. כנראה שזה ויכוח טרמינולוגי לא מעניין. |
|
||||
|
||||
בהנחה שאין גורם מוכר ומובן שכזה להתנהגות, התכוונתי. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "איבחנתי כסובלים מאספרגר אותי ואת כל הסובבים. זה תמיד מתאים"? |
|
||||
|
||||
מה לא ברור? |
|
||||
|
||||
לפי מה אבחנת? |
|
||||
|
||||
קראתי באינטרנט בכל מיני מקומות, אלא מה? אתה מעדיף "איבחנתי"? או שאתה שואל מה היו התסמינים שהרבתי למצוא? |
|
||||
|
||||
אחד מהתבחינים המעניינים של תסמונת אספרגר מתואר ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת-לילה", וידידתי הפסיכיאטרית אישרה שזו באמת בדיקה פופולרית. מראים לילד (נניח שזה ילד) קופסה של בוטנים, ושואלים אותו מה הוא חושב שיש בפנים. "בוטנים", הוא עונה. אומרים לו לפתוח, הוא פותח ומוצא בפנים עפרונות. מבקשים ממנו לסגור את הקופסה, וליתר בטחון שואלים אותו שוב מה יש בפנים - "עפרונות". בסדר. עכשיו מכניסים את אמא לחדר, ומציגים לילד את השאלה הבאה: אם נשאל את אמא מה יש בקופסה, מה היא תענה? ילד-אספרגר עונה, ללא היסוס, "עפרונות". ילד רגיל בגיל הזה מבין שאמא לא יודעת את מה שהוא כבר יודע, אבל בעלי תסמונת אספרגר מתקשים ככל הנראה להבין את אי-התלות בין תודעות שונות. אולי תנסה את זה עם ידידיך, נראה מה יקרה. |
|
||||
|
||||
אין לי ידידים בגיל הזה (דרך אגב, שכחת לציין את הגיל המדובר [אתה לא צריך]). |
|
||||
|
||||
הייתי נכשל במבחן הזה גם היום. למזלי, אין סיכוי שאמא שלי תסכים לשתף פעולה. |
|
||||
|
||||
זה נשמע מוזר מאוד. האם לא ייתכן שילד רגיל (אגב, באיזה גיל באמת?), שמבחין בהחלט באי-תלות בין תודעות, יגיד גם הוא "עפרונות" - משום שהוא מאמין שעל אמא שלו אי אפשר לעבוד? או שהיא אשפה בידיעה מה יש בקופסאות בלי קשר למה שכתוב/מצויר עליהן? |
|
||||
|
||||
ייתכן. אז? זה לא מבחן מבודד האמור לתת תוצאה חד-משמעית, ואני מניח שגם אפשר לשוחח עם הילד ולהבין מדוע בחר לענות כפי שענה. אני לא יודע באילו גילאים המבחן הזה מקובל. |
|
||||
|
||||
מחקרים כאלו נעשו במסגרת של התפחות מה שאכנה אותו ''תודעה חברתית'' אצל ילדים. האם לילד יש יכולת לחשוב שלאחרים יש ''פסיכולוגיה'' וגם אם ה''פסיכולוגיה'' של הילד התפתחה. ז''א, היכולת שלך לשים את עצמך במצבו של האחר, לראות את העולם מזוית הראיה של מישנו אחר, ולהעניק לו כוונות, ידע, תפיסות, מחשבות וכו', קרי תכנים מנטליים שונה משלך. |
|
||||
|
||||
המבחן שהצגת הוא חלק מתאורייה שנקראת -Theory of mind - TOM. חוקר בשם סקוט אטרן עשה גם ניסוי המשך ושאל את הילדים " מה אלוהים היה אומר שיש בקופסה" ,ילדים בגיל 5-6 ידעו להגיד "עפרונות". |
|
||||
|
||||
התעניינתי בתסמינים. |
|
||||
|
||||
תזכיר לי מחר (היום) בבוקר (נזכר באותה הזדמנות בחוב לעדי סתיו מלפני כמה שבועות). |
|
||||
|
||||
מה שניסיתי להראות הוא בדיוק ההפך- שהחבר'ה הללו הם לא יותר משוגעים ממני או ממך, רק שיש להם הזדמנות לממש מאווים שאני ואתה פוחדים להתעסק איתם מפאת "מה יאמרו", או "מה נאכל מחר". כמובן שניוטון היה אצלי על הכוונת (אלכימיה?) אבל החלטתי להתעסק עם דוגמאות יותר מודרניות כדי להזהר ממחלת הנדושות שטל תאר בדיון 2734. גם ההבדלים בנורמות בין ימינו לבין תקופתו של ניוטון מקשות על ההשוואה. כמובן שקל יותר להשמיץ את ניוטון מלהסתכן בתביעת דיבה מנובליסט חי ( מערכת, עכשיו זה זמן טוב לפדות את הצ'ק של שכ"ג תגובה 300679). איינשטיין הוא גם עניין מעניין. מצד אחד, כולם מסכימים היום שהוא שרף עשרים שנה בחיפוש עקר אחרי תורת שדה מאוחדת, מצד שני, יש הטוענים שזה בדיוק מה שהפיזיקה עשתה בעשרים השנים האחרונות1. מה שנראה לי די ברור הוא שהוא חש מחוייבות לפרוייקט משום שהוא היה *ה*איינשטיין. 1 קדימון למאמר שהייתי יום אחד רוצה לכתוב, אם רק אתפנה והאגו שלי יתאושש משלל המכות. |
|
||||
|
||||
אה, אני לא חושב שזה שהם לא יותר משוגעים ממך או ממני הופך אותם לפחות משוגעים... |
|
||||
|
||||
אגו? מכות? קוראים לזה ביקורת. מה רצית- רק מחיאות כפים? כל הביקורות שקראתי (טוב, רובן) היו ביקורת בונה, עניינית, מכובדת. כמו שכל מדען יודע שיום אחד יפריכו אותו, כך גם אתה ככותב צריך לדעת שיהיה מי שיעיר. חלק מההערות, התגובה עליהן צריכה להיות "וואלה... במאמר הבא אדע לנסח יותר טוב". אבל "האגו שלי יתאושש משלל המכות"? עד כאן: חכה עד שתתחתן ואז תראה מה זה מכות לאגו :-) |
|
||||
|
||||
לא יאמן, לא רק שאני מקבל ביקורת, אני גם מקבל ביקורת על איך שאני מתייחס לביקורת. כל כך קשה להיות פאסיב אגרסיב בימינו. |
|
||||
|
||||
ההערה בסוף לא במקום. (סתם. הייתי חייב שתקבל ביקורת על איך שאתה מתייחס לביקורת על איך שאתה מתייחס לביקורת). |
|
||||
|
||||
מה איכפת לך מהביקורת? העיקר שקיבלת את הצ'ק מהמערכת. |
|
||||
|
||||
אתה לא מבין, הם עכשיו משלמים רק לפי מספר התגובות. |
|
||||
|
||||
לא מבין? למה אתה חושב שהתפתלתי עם האלמונית על פני עשרות (מאות?) תגובות? |
|
||||
|
||||
אהא! אלמונית עאלק. |
|
||||
|
||||
תסמונת מאן? |
|
||||
|
||||
אני מניח שהייתי ממציא מישהי קצת יותר מפרגנת. למזלי אני לא מוכשר מספיק כדי שמישהו יחשוב ברצינות שהמצאתי את החשמנית. |
|
||||
|
||||
אתה טוען ש*אני* לא מפרגנת? moi? אחרי שאפשרתי לך את כל ההתפתלות הזאת רק בשביל תמלוגיך הגואים וללא שום רווח עצמי??? |
|
||||
|
||||
העלמה עפרונית, מופתעת שזוכרת |
|
||||
|
||||
וואו, תודה, איזה דברים מוזרים. לא נראה לי הסוג שמתאים לשוטה הכפר אבל אחרי האתר הזה אפשר כבר להאמין הכל על כל אחד. |
|
||||
|
||||
כמו שכבר אמרתי, אין לי מספיק כשרון (וגם המוטיבציה שלי לא משהו). |
|
||||
|
||||
למה המוטיבציה שלך לא משהו? המחיר לתגובה לא שווה את זה? |
|
||||
|
||||
משלמים לי אותו דבר עבור תגובות בשמי הרגיל. אצלך זה לא ככה, mao? |
|
||||
|
||||
עבדו עלי. אמרו לי שאני עובד באותם תנאים כמוך (כלומר, משלמים לי גלובלי). |
|
||||
|
||||
ב''אותם תנאים'' הכוונה היא ''כפרי''. |
|
||||
|
||||
מרגעי השיא של האייל כקהילה. _________ העלמה עפרונית, מיודעת פעם אחת. |
|
||||
|
||||
מרגעי השיא של כותבי האייל בכלל (בימינו אף אחד לא טורח להמציא אפילו זהות אחת, לעצמו). |
|
||||
|
||||
ואולי הגיע הזמן ש-MTH יצא מהארון? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהתברר שהוא הכותב שהיה ידוע כ"האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)". לא? |
|
||||
|
||||
אז זה לא אתה? נשארו רק ארבעה מועמדים. |
|
||||
|
||||
אני הגעתי הנה רק לקראת סיום הקדנציה של מר מאן, ולא היטבתי להכירו. |
|
||||
|
||||
עאלק. חזרת לרשימה. |
|
||||
|
||||
:-) לגמרי לא מעליב אותי להיחשב ליוצר האתר ההוא. |
|
||||
|
||||
מה שאני לא מבין באתר ההוא, זה מה זה כל גושי הטקסט הענקיים האלה, ואיך בכלל מישהו הצליח לקרוא אותם בזמנו. מישהו צריך להיכנס לשם דחוף, ולדפוק שני אנטרים כל 4-5 משפטים. |
|
||||
|
||||
בתור מי שעדיין מוביל את הרשימה, אני הייתי שותק... |
|
||||
|
||||
מה פירוש "מי שעדיין מוביל את הרשימה"? ההמ"ה לא הכחיש שהוא בנה את האתר - תגובה 271805 |
|
||||
|
||||
לא הכחיש אבל גם לא הודה גלויות, לכן רק מוביל. תגובה 271906 |
|
||||
|
||||
אח... היו ימים. מחמם את הלב גם לראות שבינתיים התרומם הפרויקט של שמי זרחין, והסרט ''אביבה אהובתי'', שאומרים שהוא לא רע, יצא לאקרנים (לא, לא קיבלתי גרוש בתמלוגים). |
|
||||
|
||||
זה גם לא אני, אם לזה אתה מנסה לרמז פה. |
|
||||
|
||||
קריאה חוזרת באתר ההוא גילתה לי שהעלמה עפרונית נקראת שם בטעות "העלמה העפרונית". לכאורה, שגיאה חסרת חשיבות, אבל בהתייחס ל תגובה 88608 אני חושב שהשאלה מיהו מאן דהוא נפתרה. כרגיל, מיד צצה שאלה חדשה: מיהו האלמוני המקורי? ברור שהוא קורא את האייל, ודי ברור שהוא גם מגיב בניק כלשהו. הק, מה ה- BMI שלך? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
החיפוש הזה הוא שהעלה אצלי את ההשערה שמדובר במפצח האגוזים. |
|
||||
|
||||
מעניין. אני חשבתי דווקא על חליל הקסם. |
|
||||
|
||||
הקשה המקשה? הקיצור? מה זה זה? |
|
||||
|
||||
הראשון. |
|
||||
|
||||
מכיר את זה. בהתחלה אתה שואל אותי על ה-BMI, אחר כך על ה-BMW, ... |
|
||||
|
||||
אתה הגעת הנה רק לקראת סיום הקדנציה של מר מאן? הכיצד? לא היית כאן מהתחלה? איך עבדו עלינו ככה? ועוד שאלה - אם כך, איך הגעת בכלל לאייל? |
|
||||
|
||||
בעברי העגום הייתי פעיל למדי ב"בננות". מי שלא חטא מעולם מוזמן לידות בי את הפיקסל הראשון. מישהו (הי? לא זוכר) הזכיר שם את האייל, באתי, קראתי, לא השתכנעתי. החלק הנשי שבי לא אהב את הרוח המנוכרת שריחפה על פני הריבועים הכחולים. אחר-כך באתי שוב, והשאר היסטוריה. (למי שלא יודע, בתחילת דרכי נקראתי "דנידין". ההודעה הראשונה ששיגרתי היא תגובה 39814 .) |
|
||||
|
||||
וואלה, לא זכרתי שהתחלת את הקריירה שלך באייל כבלגניסט. |
|
||||
|
||||
(האמת, יש שם עוד איזכורים). |
|
||||
|
||||
ממש צירוף מקרים. והוא עוד טורח להכחיש באמצעות הרואה ואינו נראה... |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, האתר הזה הביא אותי לאייל. |
|
||||
|
||||
פאסיב-אגרסיב זה באמת כבר פאסה. אבל באמת קשה להמליץ על משהו אחר: בכל מקרה, אולי תיקח ריטאלין. |
|
||||
|
||||
הביקורות היו ענייניות, והוא התייחס אליהן ככאלה. כבדרך אגב הזכיר את אכזבתו, המובנת, על כך שספג כל כך הרבה ביקורת - אבל הוא לא דחה את הביקורת. "מה רצית- רק מחיאות כפים?" הייתה התקפה לא מוצדקת. |
|
||||
|
||||
את עניין היכולת וההזדמנות לממש מאווים אפשר לראות מעוד נקודת מבט, שאפשר לקרוא לה תסמונת הדוגמנית הטפשה. נראה שלכל בני האדם יש את הנטייה לפליטות פה, דברי הבל, מוזריות ורעיונות סרק. מה שלרובנו אין, זה את תשומת הלב וההקשבה של הזולת. ה''נפילות'' והשטויות שלנו מתפזרות ומתנדפות בחלל הריק של האנונימיות. כאשר איש מדע מפורסם (או לעניין זה, כל ידוען אחר) נכשל בדברי שטות או יורד מן הפסים לחלוטין הדבר מקבל הד, הרבה פעמים ללא פרופורציה עם עצם העניין. נקודת מבט נוספת היא שלעתים, תנאי גידול (ילדות ובחרות) לא שגרתיים יוצרים אישיות לא שגרתית בהצטיינותה אך גם בדברים אחרים (וניוטון הוא בכ''ז דוגמה מתבקשת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |