|
||||
|
||||
כזכור, גם סאדאת לא התכוון באמת לעשות שלום עם ישראל אלא לטמון לה מלכודת מתוחכמת (לפחות מוטה גור ז"ל חשב כך). מה הקשר בין השיחות עם סוריה לבין פעולות נגד החיזבאללה והפלסטינאים? לי זה נראה יותר כמו נסיון מגושם שלנו להתחמק מהכרעה בעניין רמת הגולן. |
|
||||
|
||||
סאדאת נחת בירושלים ובכך סילק הרבה מהספקות. אני לא זוכר מי זה היה שהציע לבקש מאסד להחזיר את עצמותיו של אלי כהן כמחווה לכנות כוונותיו, אבל בכל מקרה, זה לא עולם של שחור-לבן-שקר-אמת. יש לצדדים דרכים לחשוף זה את כוונותיו האמיתיות של זה. |
|
||||
|
||||
1. אתה אומר שאסד מתכוון להגיע להסכם, שאנחנו לא יודעים ולכן כדי לדון איתו כדי לברר ואם הוא לא רציני אז לעצור את הדיונים, או שהוא לא מתכוון אבל כדאי לדון איתו בכל זאת כי הוא עשוי להיגרר להסכם? 2. במהלך השיחות, פעולות שלנו נגד סוריה או של סוריה נגדנו יגררו ביקורת חריפה ואולי גם לחץ פנימי ובינלאומי. אבל סוריה יכולה להתיחס גם לפגיעה בלבנון או בפלסטינים כפגיעה בה, ואנחנו לא יכולים (באותה קלות) להתייחס ליריות של החיזבאללה או הפלסטינים כפעולות שסוריה מעודדת. מהבחינה הזו, לפחות, יש הבדל בין סאדאת לאסד - האיום המצרי היה בעיקר איום ישיר, האיום הסורי הוא בעיקר דרך חיזבאללה, ובתמיכה עקיפה בחמאס. כפי שהעיר תשע נשמות, יש אנשים התומכים בנסיגות בגדה ומתנגדים לשיחות עם אסד. האם זה בגלל הבדל בין הגולן לגדה או בגלל הבדל בין הסורים לפלסטינים? |
|
||||
|
||||
. אני אומר שאני לא יודע, ולפי חילוקי הדעות בין המוסד לאמ"ן אני לא היחיד. אני אומר עוד שבמקרה כזה התגובה הישראלית אינה הולמת. לא שוכנעתי שהנזק הפוטנציאלי משיחות איתו מצדיק את הסרבנות האוטומטית. שנים ישראל תובעת לגשת לשיחות ללא תנאים מוקדמים, וכשאסד מציע בדיוק את זה, ישראל היא זאת שנחפזת להעמיד תנאים מוקדמים בלתי אפשריים. 2. לא הבנתי את ההגיון הזה. אם במהלך השיחות יתעורר הצורך לפעול נגד החיזבאלה, ואם השיחות יתפוצצו על הרקע הזה, אני לא חושב שישראל תהיה במצב גרוע. אין לי מושג, צריך לשאול אותם. הניחוש שלי הוא שאם הפלסטינים היו מתנהגים כמו הסורים בשלושים השנים האחרונות, כלומר שומרים על שקט, אף אחד לא היה מעלה בדעתו לדבר איתם על שום דבר. "שיגידו תודה שנותנים להם לעבוד בישראל" היתה בטח התגובה הנפוצה (בניגוד לרוב הכותבים באייל, אני הייתי באזור בתקופה שזה בדיוק היה המצב). |
|
||||
|
||||
1. + 2. יש הבדל בין אי-קיום שיחות לפיצוץ שיחות. אי קיום שיחות משמר את המתח ברמה הנוכחית, ופיצוץ השיחות עלול לגרום למשבר. ייתכן גם שהמצב הנוכחי מוביל למשבר, אבל במקרה של פיצוץ הסיכון גדול יותר. 'שיחות ללא תנאים מוקדמים' - האם לדעתך ישראל פוגעת\מאיימת על סוריה כמו שסוריה פוגעת\מאיימת על ישראל? האם הפסקת הפגיעה אינה תנאי הגיוני? מה לדעתך הנזק והתועלת שעלולים\עשויים לנבוע משיחות עם סוריה? 'אין לי מושג...' מסכים. מדינת ישראל מגיבה בעיקר לאלימות, וזו גישה מסוכנת. |
|
||||
|
||||
אני התנגדתי לשיחות עם הפלשתינאים במקביל לטרור, כך שאני לא פוסל על הסף תנאים מוקדמים. אבל כשהפעילות נגד ישראל היא דרך פרוקסי, וכאשר ברור שאסד לא יכול לשנות את המדיניות שלו במאה ושמונים מעלות לפני שהוא מציג לעמו הישגים (הוא שליט חלש, כזכור, והצואר שלו לא עשוי מפלדה), המשמעות האמיתית של התנאים המוקדמים היא שישראל לא רוצה שיחות ולא בטיח. הסטטוס קוו משרת אותה, ורק מלחמה קטנה וחביבה תשנה את הגישה הזאת. |
|
||||
|
||||
ומה שסאדאת עשה באמת היה מלכודת איומה. אתה יודע כמה סבל זה עלה לפרץ שהוא לא יכול לפתוח במלחמה גם עם מצרים ולחקוק את שמו הנצחי גם במוחו של מובראק? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |