 |
|
 |
||
|
||||
 |
המקור המוקדם ביותר לתאריך חג החנוכה הוא ספר המקבים: לפי ספר מקבים, המזבח בבית־המקדש חולל לראשונה בשנת 145 ("למלכות היוונים") והמזבח המחודש נחנך בשנת 140 ב־כ"ה כסלו. לפי התרגום שיש לי בבית: "בעת וביום אשר טמאוהו הגויים בעצם היום ההוא נחנך...". מעבר לכך, קשה לי לראות פופולריות רבה של חגי שמש באיזורינו. השמש תמיד קיימת. מי שחסר הוא דווקא הגשם. מיתוסים יותר נפוצים ומשמעותיים הם אילו שקשורים לקיץ (כמו תמוז). אילו עדויות יש לחגי אור באמצע החורף באיזורנו לפני חנוכה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חג החנוכה נקבע בתקופה שבה הייתה על אזורנו השפעה אירופית חזקה, כך שגם אם אין דומה לו במסורת הכנענית/מצרית/בבלית יכול להיות שהוא מיובא - ודווקא מיוון/רומא. אם זה נכון, זה קצת אירוני... אגב: אֵזור, אֲזוֹרִים, אֲזוֹרֵנוּ ואין סיבה ליו"ד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירוני אבל הגיוני. הביאו אותו מיוון, מנהיגים רצו לנתק אותו מיוון לכן קשרו אותו למלחמה נגד יוון. לדעתי, דווקא חנוכה הוא החג שהכי סביר להניח שלא ייבאו (בניגוד לסוכות, למשל...). מה שכן יכול להיות זה ששינו קצת את התאריך שלו כדי שאנשים יחגגו אותו במקום איזה שהוא חג פגאני... זה קרה גם במחיקת חגים יהודיים ישנים, שמים במקומם משהו אחר כדי שישכחו. ראה יום ניקנור (היום יש שם צום: תענית אסתר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה ליו"ד, אבל לא כאן: אזורינו = האזורים שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד מספרי המקבים (נדמה לי שמקבים א') נאמר שהמקדש נחנך בדיוק שלוש שנים אחרי שהוא טומא (בחג פגאני אחר, אגב, אבל הפעם לדיונוסוס); מספר מקבים השני (נדמה לי שב', אבל יכול להיות שהמצב הפוך) נאמר שהחג נחגג במועד הזה במקרה, אבל שאורכו שמונה ימים לזכר חג הסוכות, שבאותה השנה לא יכלו לחגוג אותו כראוי עקב המלחמה. אגב, בין אם גורסים שחג החנוכה מקורו יהודי ובין אם גורסים שהיהודים רק אימצו חג קדום מהם, או שאבו חג קיים ממקור חיצוני, אין ספק שמנהגי חג החנוכה הנפוצים בימינו אינם יהודיים במקורם. הדלקת נרות, למשל, מופיעה לראשונה אצל חז"ל במחלוקת בין בית הלל לבית שמאי (האם יש להדליק שמונה נרות ביום הראשון ונר אחד פחות בכל יום, או להיפך). סביבונים הם מנהג אירופאי, שקשור במשחקי מזל, ואולי גם במוטיבים של שמש. 'מעוז צור' מושר למנגינת ליטורגיה נוצרית. דמי החנוכה כרוכים, כנראה, במתנות חג המולד הנוצריות. יחד עם זאת, כפי שכתבתי, כוונת המאמר אינה לעסוק במקורו הפגאני של חג החנוכה, בעיקר כיוון שאין לי דעה מוצקה בנושא בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לחג סוכות מוזכר בספר מקבים ב'. ספר זה יותר מאוחר, ולכן לא רציתי להביאו כמקור. יש לציין שהנוסח העברי המקורי של ספר המקבים (א') לא השתמר. סביבונים ו''מעוז צור'' הם מנהגים מאוחרים למדי. אני מתעניין דווקא במקורו של החג. יש לציין שאין (למיטב ידיעתי) עדויות לחג כזה לפני תקופת החשמונאים. אם כי המקורות מאותה תקופה הם דלים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוחחתי לאחרונה עם דוקטורנט של דניאל שוורץ, אחד החוקרים החשובים ביותר של ספר מקבים (בין השאר), והוא טען שבימינו ישנן סברות המקדימות את מקבים ב' לתקופת המאורעות עצמם. אבל, כפי שציינת, זו אינה הדעה המרכזית במחקר. לגבי כ"ה בכסלו, בספר דברי הימים נאמר שנחמיה חנך את בית המקדש השני ב-25 בחודש התשיעי, אם אינני טועה. כך שלפחות משם, ניתן להניח שתאריך חנוכת המקדש של החשמונאים לא היה מקרי. יחד עם זאת, זאת עדות דלה מכדי להכריע האם החשמונאים פשוט המשיכו את מסורת הבית השני, או שמסורת קדומה לכך היוותה את המקור לשתי החנוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר דברי הימים מסתיים בהכרזת כורש, ולא מוזכרת שם בניית בית שני. בעזרא ונחמיה לא מוזכר התאריך שהזכרת. מוזכרת חנוכת חומת העיר ומוזכר ארוע שקורה ב24 בחודש, אבל בחודש השביעי (כלומר במוצאי סוכות). בספר חגי ישנה נבואה שניתה בכ"ד כסלו בשנת 2 למלכות דריווש ומוזכר בה הפסוק "שימו-נא לבבכם מן-היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן-היום אשר-יסד היכל-יהוה שימו לבבכם". אולי זו הכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי: להוציא חגי האור הרומאים והיוונים (והשפעה יוונית הייתה חזקה מאוד באיזורנו בימים ההם), חגי שמש היו נפוצים אצל הפרסים, בעיקר הזורואסטרים שבהם. לדוגמא, מית'רה, אחד מאלי השמש (בין השאר) הנפוצים ביותר בימיה המאוחרים של האימפריה הרומית היה אל ממוצא פרסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בין החוקרים מי שמחשיבים את מגילת תענית (טקסט יחיד במינו שהתקדש טרם חתימת התנ"ך אך לא נכלל בו) כמקור קדום ומוסמך יותר להכרת התקופה החשמונאית. במשנה כ"ב במגילה זו נאמר: "בעשרין וחמישה ביה חנוכת תמניה יומין, די לא למספד" תרגום: בעשרים וחמישה בו (בכסליו) חנוכת שמונה ימים, שלא לספוד(בהם). אגב, שלא כספר המקבים שנשתכח מישראל והנוצרים העתיקו אותו מגילה זו נשמרה בחלקה בתלמוד, והייתה עבור היהודים בגלות המקור המוסמך לחג. (בעבר היו במגילת תענית 35 מועדי שמחה על נצחונות לאומיים, אך המגילה בטלה ככל שהתרבו האסונות הלאומים ותאריכי השמחה נאלצו לפנות מקום לתאריכי אבל, רק חג החנוכה נותר מאותם 35 כנר תקווה לאומי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למקרא הערתך נזכרתי בגיבור יהודי אהוב אשר סיפורו מגלם בתוכו מוטיבים פגאניים ושמו מרמז על פולחן שמש- הלא הוא שמשון הגיבור. רוברט גרייבס בספרו הידוע 'האלה הלבנה' מתייחס לשמשון וסיפורו ומקשר באופן מהפנט (יש שיגידו מעט מופרך אבל עדיין...) בין שלל אגדות עם, פולחנים וגיבורים בעולם העתיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולחן שמש לא גורר בהכרח חג אמצע חורף. גם בשנים מעוננות למדי, קשה לחשוב על השמש כנעלמת וחסרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...אבל קל לחשוב על התארכות/התקצרות שעות השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר חגי נזכר יום יסוד היכל ה' (בית שני) ב24 לחודש התשיעי - היינו כ"ד כסלו - וכנראה שכבר אז זהו תאריך שנחשב מקודש. ייתכן שדווקא בשל כך בחרו פרידי אנטיוכוס לטמא את המקדש דווקא בתאריך זה. עוד יש להעיר כי סוף חודש כסלו הוא הזמן הכי חשוך בשנה - שהרי מדובר על הלילות הארוכים בשנה (בסביבת 21 בדצמבר) ואלו לילות בהם הירח עולה מאוחר - והוא קטן מאוד - סוף החודש העברי. מכאן יוצא שחג החנוכה חל תמיד בלילות הארוכים והחשוכים ביותר בשנה - ובו אנחנו נוהגים - להדליק הרבה אור |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |