בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/11/06 7:54
מ''שלטון העם'' ל''שלטון החוק''. 420322
איציק ש. • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 18/11/2006, 8:08
אני חושב שהשורה האחרונה שכתבת היא לב העניין. אתה מאשים את השופטים ובית המישפט ואת תומכיהם מבין הפוליטיקאים. המישפט האחרון שלך מכיל בתוכו הנחה מוסווית, שישנו גוף אחד שהוא מתפקד נכון מבחינת חלקו בדמוקרטיה והוא הציבור.
כל הבעיה במדינת ישראל נובעת מחוסר תודעה דמוקרטית של הציבור.
דוקא את השופטים הוא צריך להעיף? ומה עם הפוליטיקאים שאמורים לייצג אותו?
בביקורתך על בית המישפט העליון, וגם לי יש הרבה ביקורת עליו,
אתה מתמקד בשוליים כמעט זניחים בפעילותו. כמה חוקי כנסת בוטלו על ידו? גידם יוכל לספור על אצבעות ידו. כמה פסיקות היו נגד מערכת הביטחון? בטל בשישים. לעומת זאת פעמים רבות יותר דחה בית המישפט את פסיקותיו כדי לאפשר לכנסת לחוקק והיא לא עשתה את זה. לא פעם התבטאו השופטים בהופעותיהם בועדות הכנסת : "אבל אתם חוקקתם את החוק הזה".
אחד מנושאי הביקורת שלי על בית המישפט העליון ואהרון ברק הוא בפער בין המלל שלו לבין הפסיקה.
מ''שלטון העם'' ל''שלטון החוק''. 420331
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. שבת, 18/11/2006, 9:36
קשה לי להבין את כוונתך.
בתגובתי התייחסתי אך ורק לציטוט מתוך דברי ברק, שבו הביע את דעתו מה ראוי שיהיה במדינה דמוקרטית. אני כתבתי מה לדעתי המנוגדת ראוי שיהיה.
מה שאני חושב הוא שבמדינה דמוקרטית ההכרעה העליונה היא הכרעת הציבור, וכידוע יש לי ביקורת גם כנגד הכנסת בעניין זה.
למשל, בנושא ההתנתקות, פעלה הכנסת בכוון הפוך לרצון הציבור כפי שניתן היה להבינו מעמדתו בזמן הבחירות, ומאז ועד ביצוע ההתנתקות, רצונו לא הועמד שוב לשום מבחן. במקרה כזה היה בית המשפט העליון ממלא את תפקידו היטב, לדעתי, לו היה מעביר את הנושא למשפט מחודש של הציבור, כפי שחשב אז אדמונד לוי שכתב: "סטיה בלתי סבירה מרצון הבוחר".
מ''שלטון העם'' ל''שלטון החוק''. 420334
צפריר כהן • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 18/11/2006, 10:04
האם מה שאתה מציע הוא עריכת משאל עם על כל תיק שמגיע לבית המשפט העליון? או על כל החלטת ממשלה?

תיקים מגיעים למערכת המשפט כדי לקבל הכרעה.

נושא ההתנתקות הוא נושא פוליטי. מתנגדי הצעד הזהניסו לנקוט גם באמצעים משפטיים נגדו: לטעון שהצעד הפוליטי הזה אינו פעולה לגיטימית של הממשלה. בית המשפט פסק כי הפעולה היא פעולה פוליטית לגיטימית. בית המשפט העליון לא צריך להיות ערכאת ערעור לתהליכים פוליטיים (גם משמאל).

אגב, היו כבר בחירות לאחר ההתנתקות. לא ראיתי התחזקות כה מרשימה של גוש הימין. כנראה שמשפט הציבור אינו משפטו של דב אנשלוביץ'.
מ''שלטון העם'' ל''שלטון החוק''. 420340
דב אנשלוביץ • בתשובה לצפריר כהן שבת, 18/11/2006, 10:44
כבר דברתי על כל הדברים האלה כמה פעמים.
לדעתי, מצב אידיאלי הוא מצב שבו הציבור מכריע בכל דבר שיש לו בו עניין. ברור שהציבור לא יכול ולא רוצה להכריע בכל עניין. הוא מינה שופטים כי אין זה מעשי שיכריע בכל סכסוך שכנים וכו', ויש גם חוקים מסובכים שחקוקם נעשה בעזרת מומחים, ולציבור אין ידע, וממילא ובאופן טבעי גם לא הרצון להכריע בהם. כאן הציבור *רוצה* שהעבודה הזאת תיעשה ע"י שופטים, ולשם כך הוא משלם להם משכורת, וקיום רצונו הוא מהות הדמוקרטיה.
עניין כהתנתקות הוא אכן, כמו שאתה אומר, עניין פוליטי שבו לציבור בפרוש היה עניין. הבחירות היו המבחן האחרון לפני ההתנתקות שבו עמדת הציבור הועמדה במבחן. מותר לציבור לשנות את דעתו, *אבל לנבחרי הציבור אסור לשנות את דעתם*, כי אז, לומר שמדובר בדמוקרטיה זה "צחוק מהעבודה".
לעניין הבחירות אחרי ההתנתקות, אכן הם היו אחרי ההתנתקות כשההתנתקות הייתה כבר עניין סגור, ושכבר אי אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור, ובדיוק ברגע שהאסון הגדול שההתנתקות הביאה עדיין לא היה ברור. אחרי מלחמת לבנון, ואירועי שדרות היומיים, ברור שהציבור נטה שוב ימינה.
מה שאני טוען הוא, שבחירות היה צריך לעשות *לפני ההתנתקות*, אחרי שהיה מתקיים דיון ציבורי מקיף בעניין זה. ייתכן שהציבור היה מכריע גם אז בעד ההתנתקות, אבל זה לא היה מובן מאליו, ואת הברור הזה בעניין כל כך מעורר מחלוקת היו חייבים לעשות, כדי שנוכל לקרוא למה שיש אצלנו דמוקרטיה.
מ''שלטון העם'' ל''שלטון החוק''. 420335
איציק ש. • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 18/11/2006, 10:32
הרשה לי להמשיך את קו המחשבה שלך לגבי מיגבלות בית המישפט העליון. איזור שלתוכו אסור לבית המישפט להכנס הוא השאלה :"מהו רצון הבוחר". אדמונד לוי נטש את מעמדו כשופט ופסיקתו כאן היתה כבוחר. פסיקתו של אדמונד לוי היתה אחת הפסיקות הגרועות בתולדות בית המישפט העליון.
מ''שלטון העם'' ל''שלטון החוק''. 420341
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. שבת, 18/11/2006, 10:46
''רצון הבוחר'' טרם הבחירות התבטא בהכרעתו נגד ההתנתקות החד צדדית של מצנע, ובעד ''דין נצרים כדין תל אביב'' של שרון.
אין שום ויכוח על כך ששרון והכנסת שינו במאה ושמונים מעלות את דרכם.
אני רק הערה - 420380
העלמה עפרונית • בתשובה לאיציק ש. שבת, 18/11/2006, 18:58
ביהמ"ש העליון בישראל מעולם לא ביטל חוק. מאז קום המדינה בוטלו בין שלושה לחמישה *סעיפי* חוקים, ולא יותר.
אני רק הערה - 420385
איציק ש. • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 18/11/2006, 19:31
אבל על פי רוח דבריו של דב בית המישפט העליון מבטל יותר חוקים משהכנסת מחוקקת.
אני רק הערה - 420411
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. שבת, 18/11/2006, 23:07
אני מודיע בזאת שאני מסיר את חסותי מרוח דבריי ומשאיר את אחריותי לדבריי בלבד.
אני רק הערה - 420433
איציק ש. • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 19/11/2006, 1:17
הצהרתך נרשמה.
אני רק הערה - 420506
ברקת • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 19/11/2006, 12:12
הא לכם טאגליין.
אני רק הערה - 420509
דב אנשלוביץ • בתשובה לברקת יום א', 19/11/2006, 12:25
כיוון שאת משיבה לי, אנא כתבי בשפה שאני מבין. לא יודע מי זה או מה זה טאגליין.
אני רק הערה - 421094
האייל האלמוני • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ד', 22/11/2006, 15:15
הגדרה: Tagline [Wikipedia]

תגובה 378587 תגובה 402563
אני רק הערה - 420465
אורי פז • בתשובה להעלמה עפרונית יום א', 19/11/2006, 9:38
ביהמ"ש העליון בישראל מעולם לא ביטל חוק? למעט חמישה מקרים במהלך 12 השנים האחרונות. למשל, ביטול חוק שהכשיר את ערוץ 7 או סעיפים בחוק פיצוי-פינוי. די בפוטנציאל לפסילת חקיקת הכנסת כדי ליצור מתח בין הכנסת לבית המשפט העליון.
אני רק הערה - 420467
סמיילי • בתשובה לאורי פז יום א', 19/11/2006, 9:43
ה"חוק" שהכשיר את ערוץ שבע היה סעיף בחוק הבזק http://elyon1.court.gov.il/files/99/310/010/e14/9901...
אני רק הערה - 420471
אורי פז • בתשובה לסמיילי יום א', 19/11/2006, 9:58
אני לא מבין מה זה כל כך משנה אם הביטול הוא של חוק שלם או סעיף בחוק? ההבדל הלכה למעשה אינו כה גדול, אם תקרא לזה וזה גם יהיה ביטול סעיף, כאשר בפועל הופכים על פיה את החלטת הרוב בכנסת.
אני רק הערה - 420473
סמיילי • בתשובה לאורי פז יום א', 19/11/2006, 10:03
לא יודע מה זה משנה.

ההעלמה עפרונית‏1 כתבה בתגובה 420380 טענה עובדתית. אתה "תיקנת" אותה, ואני הסברתי לך שה"תיקון" שלך לא נכון. לא שאני יודע האם הטענה שלה נכונה, ולא שאני מבין מה זה משנה. אבל אני כן יודע שה"תיקון" שלך לא נכון.

‏1 איך אני אמור לכתוב את זה? ההעלמה עפרונית? העלמה עפרונית? העלמה העפרונית? ה"העלמה עפרונית"?
אני רק הערה - 420479
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום א', 19/11/2006, 10:11
אם אתה כותב את ה"א הידיעה פעמיים, אחת משלך ואחת כחלק מהניק, רצוי שתוסיף מרכאות: ה"העלמה עפרונית". אבל כנראה שהרוב כאן מסתפקים בלכתוב פשוט העלמה עפרונית, או שכותבים פשוט בקיצור רק העלמה או רק העפרונית.
תודה. 420482
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 19/11/2006, 10:14
תודה רבה.
אני רק הערה - 421391
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 25/11/2006, 0:17
אבל למה שיוסיף ה"א הידיעה משלו? האם מישהו יכתוב עליו כ"הסמיילי"?
אני רק הערה - 421421
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 25/11/2006, 2:41
למשל, במשפט ''איזה נודניק הסמיילי הזה'' או, להבדיל, ''הירדן הזה, איך הוא יודע הכל''.
אני רק הערה - 420511
אורי פז • בתשובה לסמיילי יום א', 19/11/2006, 12:35
למה אתה מתעצבן עלי? גנבתי לך? רצחתי לך? בחיאת, תירגע.
אני מתעצבן? 420513
סמיילי • בתשובה לאורי פז יום א', 19/11/2006, 12:46
תאמין לי, מעט אנשים הצליחו לעצבן אותי, ואתה עדיין רחוק מאד מלהכנס לרשימה היוקרתית הזאת.
אני רק הערה - 420534
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום א', 19/11/2006, 13:58
העפרונית.
אני רק הערה - 420523
איציק ש. • בתשובה לאורי פז יום א', 19/11/2006, 13:29
מר פז היקר, אם היו משנים סעיף בחוק המתיר באופן גורף הפלות או קובע שזוג הומואים שחיים ביחד יותר מחמש שנים הרי הם נשואים, היית זועק עד השמים. ואם נוסף לזה היית עותר לבגץ ועתירתך היתה מתקבלת היית שר שירי הלל. קרא את מה שסמיילי הביא לך וראה שהנימוקים אינם נובעים משום תםיסה אנטי דמוקראית של הבגץ.
אני רק הערה - 420530
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום א', 19/11/2006, 13:49
מופנה לא אישית לאיציק ש. אלא לכולם -

במקום חילופי מחמאות, יהיה יותר טוב אם מישהו שמבין יסביר את ההבדל (הגדול?) בתהליך וגם במשמעות המעשית, בין ביטול חוק לבין שינוי סעיפים.
אני רק הערה - 424256
דב אנשלוביץ • בתשובה להעלמה עפרונית יום ד', 13/12/2006, 8:28
זה ביטול סעיף או ביטול חוק ?

אגב, לגופו של עניין, לדעתי יש לפצות תושבים שנפגעו בנסיבות מסויימות. לו הייתי חבר כנסת ייתכן ולא הייתי מצביע עבור חוק כזה בניסוח הזה, ומנסה לנסח כך שלפחות במקרים שברור על פניו שהצדק מחייב פיצוי האיש מפוצה.
אבל לו הייתי שופט בבית המשפט העליון הייתי נרתע כמאש מניסיון לשנות משהו בחוק. בפרוש לא הייתי רואה בכך את תפקידי.
זו עוד דוגמה לביקורת שיש לי על ברק. האיש הזה הרס את המרכיב הכי חשוב שקיים אצלנו בדמוקרטיה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות