בתשובה לישראל הירש, 17/11/06 13:25
נקודה מעניינת 420259
האונס נשפט דרך הפריזמה של היחסים בין המינים. ככל הידוע לי, במשפט על תקיפה אלימה מאוד נדיר לשמוע את הטיעון ''הוא ממש הזמין את זה''.
420261
יותר מזה, אני חושבת שזה בולט יותר במשפטים האזרחיים. >זהירות, תגובה שלא מגובה בשום נתונים אמפירים<
בהקשר החברתי, ניתן לראות שיש רק תביעות נזיקיות מעטות בכל מה שקשור לתקיפות מיניות. כלומר, אם הותקפת מינית ועכשיו את תובעת כסף* את בעצם מבקשת כסף על סקס.
רק זונות מבקשות כסף על סקס. אז למה זה הופך אותך?
מצד שני, אם מישהו התקיף אותך ושבר לך יד, זה נראה כמו הדבר הכי טריוויאלי בעולם שתתבע אותו על הוצאות ונזקים.

*כדי שיהיה לך מאיפה לשלם לטיפול פסיכולוגי ולהשתקם, כדי לפגוע בו במקום שכואב (הכיס, לא הביצים), כדי להפסיק להרגיש קורבן, כי המערכת הפלילית לא תמיד פועלת כמו שצריך, כי ככה.
מיותר 420371
לדון בכך בלי נתונים אמפיריים, אבל לפי מה שאת וברקת מציגות כאן, נראה כאילו כדאי לכל נאשם בתקיפה לטעון שבעצם זה היה אונס ללא חדירה. או בכיוון ההפוך, לכל קורבן אונס להגיש תלונה נגד האנס על חבלות שונות שנגרמו לגוף אגב האונס.

מאחר ופיסית ברור שקטגוריית האונס ‏1 מוכלת ממש בקטגוריית התקיפה, לא ברור לי איך נוצר מצב שבו הענישה על אונס היא פחותה מזו המוטלת על תקיפה. גם אם החברה חשוכה וכו', עד היום לא קם אף עורך דין מפולפל שישים לב לכך שהוא יכול לנצל את הפרצה הזו לטובת הטיעון שלו?

בהיעדר נתונים אמפיריים עולות בי שתי השערות:

א. הענישה על אונס אינה באמת קלה מזו של כל תקיפה מסוג אחר, וזה רושם לא מדוייק שנוצר באופן מכוון על ידי לובי פוליטי ‏2 כלשהו, או כתוצאה מפערים בעניין התקשורתי לסקר מקרים כאלה וכאלה.
ב. במקרי אונס רבים יש קושי להרשיע, מה שגורם לתביעה להסתפק בדרישת עונשים קלים יותר מהאפשר.

----------------------------------------------------

1 - למעט מקרי אונס שבהם לא הייתה כפיה פיסית אלא פסיכולוגית. אני לא יודע מה ההגדרות המשפטיות במקרה זה.

2 - למשל, שדולות למען נפגעות אונס.
מיותר 420373
לא שאני חושב שזה לא קיים, אבל אני לא מבין את הקשר בין הקושי להרשיע, והסתפקות התביעה בדרישת עונשים קלים יותר מהאפשר.
הרי מדובר בשני שלבים שונים של המשפט. קודם פוסק בית המשפט את הכרעתו - אשם או זכאי, והחלטה זאת היא בינארית (עבור כל סעיף אישום). אין ''אשם חלקית'', או ''חצי זכאי''. לאחר שבית המשפט הכריע בשאלת האשמה (אם הכריע ''אשם'') מגיעים הטיעונים לעונש. בשלב זה לטיעונים אין דבר וחצי דבר עם מידת הקושי שהיה לתביעה להביא להרשעה.
אלא אם כן אתה מדבר על עיסקת טיעון.

מה שבאמת יתכן (אני לא יודע האם זה נכון, אבל זה נשמע סביר) שקיימים מפערים בעניין התקשורתי לסקר מקרים כאלה. כאשר מוחל עונש מידתי על מורשע באונס, הרי זה בחזקת ''כלב נשך אדם''. כאשר מדובר בעונש הנראה (בין משום שהוא אכן כזה, ובין אם מסיבה אחרת) מוגזם בקלותו, יש לתקשורת אינטרס להציגו.
מיותר 420376
אני מניח שיש סעיפי אישום שונים שבהם התביעה יכולה לבחור. סעיפים שנשמעים לי ברובם כמו מילים נרדפות (נגיד, מעשה מגונה ולא אינוס, אינוס ולא אינוס בכפיה, אינוס בכפיה ולא אינוס בכפיה בנסיבות מחמירות במיוחד, או כל וריאציה אחרת), אבל בפועל המשמעות המשפטית שלהם שונה לחלוטין.
מיותר 420374
(א) זו גם ההשערה שלי, ולכן העליתי את הנושא בתגובתי המקורית. מעניין אותי לראות את הסטטיסטיקה בנושא.
מיותר 420379
ובכן, לדעתי לא מיותר לדון בכך בלי נתונים אמפירים. אבל אתה מוזמן לחפש אותם, אם אתה רוצה.

אני התייחסתי לתביעות נזיקיות על אונס. כיום אין עוולה שמתייחסת לכך ספיציפית, ולכן פונים לעבירה של תקיפה (עד כמה שאני יודעת). זאת להבדיל מהדין הפלילי שקובע עבירות נפרדות לאונס, מעשה מגונה, תקיפה (לא-מינית) וכו'.

לא ברור לי למה נראה לך כל כך מופרך שלביהמ"ש יהיה קל יותר לקבוע פיצויים על נזקים פיזים שנגרמו לנאנסת, מאשר לפגיעה הנפשית שנגרמה כתוצאה מהאונס. כלומר, כן - אין ספק שאם נאנסת, מנקודת מבט משפטית טהורה מצבך טוב יותר אם גם נשברה לך היד תוך כדי.

שוב צריך להפריד בין משפט נזיקי לפלילי - במשפט הפלילי הקטיגוריה של אונס לא מוכלת בתוך הקטיגוריה של התקיפה, בדיוק כמו שהקטיגוריה של גניבה לא מוכלת בתוך הקטיגוריה של השוד. במשפט הנזיקי לעומת זאת, בהחלט פונים לעוולת התקיפה (או הרשלנות), שוב, לפחות עד כמה שאני יודעת.‏1
לא ברור לך איך נוצר מצב שבו ענישה על אונס פחותה מזו שמוטלת על תקיפה? לי לא ברור איך נוצר מצב בו ענישה על עבירות מין באופן כללי פחותה לא פעם מעבירות רכושיות. הרבה דברים לא ברורים לי, זה לא אומר שהם לא כאלו. זה אומר שאף עו"ד לא עלה על זה עדיין?

1וכאן המקום לקרוא בפעם האלף לעו"ד אמיתי/ת שתגאל אותכם מיסוריי.
מיותר 420383
במקרה של אונס, אני מניח שלתביעה יהיה קשה לטעון שהנאשם גנב את המונה ליזה. גם אם העונש הקבוע על כך בחוק חמור מזה הקבוע לאונס. לעומת זאת, אם על תקיפה הענישה חמורה יותר מאשר על אונס, אין סיבה לטעון לאונס כשאפשר לטעון לתקיפה באופן כללי.

פעולת האונס עצמה כוללת גם תקיפה. בדיוק כמו שפעולת השוד עצמה כוללת גם גניבה. הענישה על שוד אינה יכולה להיות קלה מהענישה על גניבה, כי אחרת אפשר פשוט לנקוב בסעיף אישום כללי יותר. כנ"ל במקרה של אונס. אני לא מצליח להבין, לא מבחינה מוסרית, אלא מבחינה רציונלית, איך יתכן שהענישה על אונס היא קלה מהענישה על תקיפה בנסיבות זהות שלא על רקע מיני.

לגבי עבירות רכוש - זה סיפור אחר. אמת שאנו חיים בחברה שמקדשת את הקניין כתנאי לקיומה, ולכן מתייחסת לעבירות רכוש בכובד ראש. אבל ההשוואה בין עבירות רכוש לעבירות אלימות היא כמו להשוות תפוחים לברגי פיליפס.

האם אתי אלון לא הרסה חיים של אנשים? אבל עדיין מדובר בעבירות רכוש. קשה לדבר פה על מקרים כלליים, ובטח שקשה לכמת מה "כואב" לחברה יותר - בעילת קטין בהסכמה (כמו במקרה של חיל האוויר) מול גניבת רכב, אונס מול מעילה בקנה מידה רחב (כמו במקרה של הבנק למסחר). אני לא יודע מספיק על הנושא כדי להעלות טיעונים משמעותיים, מלבד כך שבאופן כללי - קשה עד בלתי אפשרי לעשות את ההשוואה. כמו שערן אמר, הרבה יותר מיידי לעשות את ההשוואה לפשעים אלימים אחרים.
420401
כל עוד השיטה המשפטית בישראל היא של עונשי מקסימום ולא עונשי חובה, יש להפריד בין מה שהחוק היבש קובע לבין מה שקורה בפועל.
ואני לא כל כך מצליחה להבין איך אונס ותקיפה מתרחשים בנסיבות זהות, למען האמת.
420560
מעולה. אני לא מצליח להבין איך הם מתרחשים בנסיבות שונות.
נסיבות שונות זה לא בעיה 420578
אתה פוגש ילדה בת שלוש עשרה ואחד עשר חודשים.
היא שואלת אותך בנימוס "האם תאות לקיים איתי יחסי מין?"
אתה נענה לבקשתה המנומסת. אתה אנס.

אתה מנהל בכיר והפקידה שלך נשארים לעבוד מאוחר בלילה. אתם לבד במקום העבודה ואתה מציע לה לקיים יחסים. היא לא מסרבת אבל גם לא מביעה הסכמה מפורשת. אתה מנסה להפשיט אותה והיא לא מתנגדת. אתה עושה מה שאתה עושה (מתוך אמונה שלמה שהיא מעוניינת), בשום שלב היא לא מביעה התנגדות ושבשום שלב אין אלימות או שום דבר שדומה לאלימות. היא יכולה להגיש תלונה על אונס ורוב הסיכויים הם שאתה תורשע. אם היא חשה מאויימת מהסיטואציה (אישה מול גבר לבד, גבר בעמדת כח מול אישה בעמדת חולשה) זה מספיק כדי שהיא תוכל לטעון שהיא נאנסה.

אפשרות שלישית. הלכת למסיבה שתית קצת יותר מידי, פגשת בחורה שגם היא שתת קצת יותר מידי, נסחפתם ושכבתם. הבחורה יכלה לטעון לאונס ויש סיכוי לא מבוטל שאתה תואשם (אתה לעומת זאת לא יכול להתלונן. ככה זה).
נסיבות שונות זה לא בעיה 420587
מקרים 1,3 הם באמת אונס ללא תקיפה, 2 גבולי.

מקרה 1 אונס.
מקרה 2 לפחות יש פה ניצול סמכות.
מקרה 3 לא בטוח שתצא אשם.
נסיבות שונות זה לא בעיה 420615
למה מקרה 3 אונס? לפי ההצגה הסימטרית שיש כאן (שני הצדדים שתו ונסחפו) אפשר להגיד באותה מידה שהאישה אנסה את הגבר.
נסיבות שונות זה לא בעיה 420622
אני מסכימה איתך בהחלט. לכן לא כל כך ברור מדוע מקבלים תביעות מסוג זה.
נקודה מעניינת 420292
זו נקודה יפה, כי הטיעון הזה בהחלט *יכול* להיטען במקרי תקיפה - טיעון שהיתה פרובקציה מצד המותקף, באורח מילולי למשל. אם ניתן עוד דוגמא - נדמה לי שבפרשת סהר שפע והתקיפה המילולית שלו על העובדת, אחת הטענות היתה ש'היא הזמינה את זה' במובן שהתנהגותה - והתנהגות חברת מרצדס - היתה של סחבת מכוונת לפגיעה במר שפע.
נקודה מעניינת 420306
טענה עורכדינית נפוצה. סהר שפע לא רגיל שאומרים לו לא.
כשל לוגי קל 420375
במקרה של תקיפה, אם תוכל להוכיח שהייתה פרובוקציה קשה מנשוא, לכל היותר תקבל סימפטיה מהשופט, אבל תאלץ בתמורה להודות באשמה. במקרה של אונס, אם תוכיח שהקרבן ''ביקשה את זה'', אתה לא רק זכאי לחלוטין מכל אשמה, אלא שהמאשימה תהפוך מיד לנאשמת.
כשל לוגי קל 420492
לא ממש. לפחות לפי מה שאני מכיר, גם אם המאשימה הביע הסכמה מפורשת ומאוחר יותר חזרה בה, עדיין יכולה להיות הרשעה.
נקודה מעניינת 420470
אונס על פי החוק לא חייב לכלול תקיפה.
במקרה בבסיס חיל האויר למשל הייתה הסכמה מלאה ולא היו שום גילויי אלימות ובכל זאת זה אונס.
נקודה מעניינת 420474
סעיף האונס הסטטוטורי הוא קצת יוצא דופן, שכן הוא אוסר על קיום יחסים גם אם יש הסכמה, מתוך הנחה שהסכמה שכזו אינה משקפת שיקול דעת בוגר. את הענישה במקרים אלו יש להשוות לדעתי, אולי, לענישה בעבירות אחרות של פגיעה מסוגים שונים בחסרי ישע, שבהן שאלת ההסכמה אינה רלוונטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים