בתשובה להאייל האלמוני, 05/11/01 7:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנאוטילוס היא מערכת נגד קטיושות ולא נגד טילים בליסטיים, ועדיין אינה מבצעית. לכן אין היא מתחרה בחץ. עם זאת הטכנולוגיה הזאת ניראית לי הלהיט של העתיד, גם כנגד טילים בליסטיים, בגלל היכולת להגיב מהר, וגם בגלל מחיר השמדת כל מטרה. בינתיים הטכנולוגיה הזאת בחיתוליה, ויש הרבה בעיות טכניות (במיוחד הפרעות של האטמוספירה למעבר הקרינה), שצריך להתגבר עליהן עד שהעסק הזה ינגן כמו שצריך. לו הייתה עדיין ברית המועצות, והייתה מלחמה קרה, בטח היינו רואים היום פלאי פלאות. אבל עם התרסקות ברית המועצות המוטיבציה בארצות הברית להשקיע בדברים כאלה ירדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאפשר לצפות את הקטשיושות בחומר רפלקטיבי, ואז יצטרכו להעלות את ההספקים של הנאוטילוס בכמה סדרי גודל. יש למישהו תיקון להשערה שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השערה נכונה, ולא רק זה, אין כיום לייזר יעיל שמתפקד במזג אויר גשום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילד, חשבתי (בתקופת פרויקט "מלחמת הכוכבים") על רעיונות דומים: למשל על לוין ריגול שיראה ככדור גולף מצופה בכרום, שהגומות הפזורות עליו ירכזו את הקרינה בחזרה לכיוון התוקף! השמעתי את הרעיון בפני אבי, מומחה בעל שם לאופטיקה וליזרים, ולמרבה הפתעתי הוא סיפר לי שאכן היה רעיון כזה בדיוק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצטרכו גם מישהו שישב שם (כמו בד''ר סטרינג'לאב) עם מטלית, וידאג שלא יתיישב פרור אבק או פיח על הציפוי, כדי שיבריק כראוי, כי אם תמצא נקודת תורפה כזאת, יהרס הציפוי חיש קל, ואחר כך השמיים (בצדו השני של הטיל) הם הגבול. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או מישהו עם אופניים, כדי להניע את הטיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם בחיזבאלה ובלבנון עסקנן, יצטרך החמור נושא הקטיושה למקום השיגור, ללבוש חלוק לבן. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם מחשבה שעשויה לצוץ גם בקרב אויבינו המושבעים הערבים: אם קרן הלייזר של הנאוטילוס נמצאת בטווח האור הנראה, אפשר פשוט לצבוע את הקטיושה בצבע הזה. יכול להיות שהבליעה לא תרד לאפס, אבל שוב, מספיק להוריד אותה כך שיידרש למפתחינו עוד עשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר את זה בבקשה, פיסיקלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל הרשה לי לשנות את העצה שלי: לצבוע את הקטיושה בלבן, לא באדום. פרחים אדומים הם אדומים כיוון שהם מחזירים את האור האדום לעין שלך (מבחינתם הם פשוט לא בולעים אור אדום), פרחים לבנים יחזירו את כל ספקטרום האור הנראה. קיר לבן בוהק מחזיק שמונים אחוז מקרינת האור הנראה שנופלת עליו, ויש לתאר שגם קטיושה לבנה תחזיר את האור באותם שיעורים - כלומר תבלע רק חמישית מהאור. יכול להיות שקטיושה שפגיעותה ללייזר (ולנאוטילוס) פחתה פי חמש תהיה מסוגלת לשאת בפגיעת הלייזר למשך הזמן שבו הנאוטילוס מכוון עליה. כבר היה לי וויכוח פיסיקלי על העניין, הנימוקים שלי לא שכנעו לפחות בן אדם אחד (למרות שהנימוקים שלו היו משהו בסגנון "סמןך על צה"ל, תוך שבוע אני מעלה לך את ההספק פי חמש, מה אתה מתבכיין לי כמו איזה נקבה, תעשה קפה") , אז תרגיש חופשי לתקן אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה טמבל אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהלייזרים הללו הם בתחום האולטרא סגול (רוב הליזרים עתירי האנרגיה הם בתחום הזה). מה שאומר שצריך למרוח על הקטיושה קרם נגד שמש עם מקדם הגנה גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, חזרה לשולחן השרטוטים. לפחות לא עזרתי לאויבינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני *יודע* שהלייזר הכימי שבמערכת הנאוטילוס הוא בתחום האינפרה אדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המידע שפרסמת כאן לא מוגדר כסודי? אני יודע שבמערכות מכ"ם למשל, התדרים סווגו כ"סודי ביותר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמעתי על הפיזור ממים באטמוספירה, ולא היה לי כל מגע עם גורמים בטחוניים רלבנטיים. כנראה בלמ''ס. גם תחום התדרים של מכ''מים ידוע לכוווולם. תדרים מסוימים אולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שערן התכוון לכך שבזמן השימוש הראשוני בראדאר, טווחי התדרים הוגדרו כסודיים ביותר. (אני חושב שהסיווג הספציפי היה ''סוד כמוס לפרה ולסוס חמש אלף.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוג הליזר הכימי שאותו מפעילה מערכת הנאוטילוס פורסם בתיקשורת (אמנם אין לי כרגע קישורית). תדר הקרינה אינו נקבע ע''י איזו מערכת אלקטרונית שמתבטא נניח בסיבוב כפתור, ומאפשר אפילו אולי לשנותו, אלא בחומרים המאד מוגדרים שעושים את הראקציה הכימית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפש בטקסט את המילה: infrared יש עוד המון חומר על זה. נורא קל למצוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לייזרים באולטרא-סגול הם אכן (ברוב המקרים) עתירי אנרגיה, אבל חסרי כל יעילות על כדור הארץ מאחר ולמרבית השמחה, החמצן שבאטמוספרה בולע ומפזר קרינה אולטרא-סגולה. במקרה האמור מדובר (כפי שאמר מר אנשלוביץ) בלייזר בתחום האינפרא-אדום שעובר היטב דרך האויר, אבל נבלע ע''י מים ולכן בעייתי כאשר יש ערפל או גשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני מכיר ישומים שבהם הליזר עובר מרחקים קצרים מאוד (מערכות דפוס, למשל) ולא חשבתי על הבליעה באטמוספירה. טעות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אינפרה אדום. וחוץ מזה, כפי שקיויתי שתבין קודם, אבל אתה ממשיך בשלך, גם אם היה בתחום הנראה היה צורך לשמור על תנאי מעבדה חמורים ביותר כי כל טיפת לכלוך גורמת לנקודת כשל שהורסת כל צביעה וציפוי דקים. איפה יש לך תנאים כאלה בשדה הקרב ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, טוב שאני טועה, לא? חוץ מזה, אני מקבל את התיקון בהכנעה ובחיוך. את הווריאציה הלבנה\אדומה על רעיון המראה הוספתי כי חשבתי שתחזוקתה פשוטה יותר - לא אז לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באינטרנט חומר על מערכת הנאוטילוס ועל הליזר הכימי שבה. קראתי קצת ועכשיו אני יודע יותר. כדי לקבל מושג על מה שקורה שם, ומדוע רעיונות הצביעה והציפוי למיניהם רק יצחיקו את המערכת, כדאי לעקוב אחרי מה שמסופר שם על המהוד (רזונטור), והמראות שבו. המהוד הוא תא אופטי שבתוכו בעצם נוצרת הקרן.יש בו שתי מראות משני צדיו. הקרינה נעה הלוך ושוב ממראה למראה וסופגת מהתווך שמכיל את תוצאות הריאקציות הכימיות (אגב מדובר בגאזים רעילים ביותר אבל גם מאד שקופים וללא לכלוכים ופיח), עוד ועוד אנרגיה. מה שרלוונטי לעניננו הוא שהמראות למרות שהן מאיכות יוצאת מהכלל הן בדרך כלל מקוררות מיים (כמו במכונית), או נוזלי קרור אחרים. למרות שבתוך המהוד הקרן אינה מרוכזת כמו בנקודת הפגיעה אלא רחבה יחסית ולכן פחות ''חמה'' הקרור הזה היה תמיד דרוש, כי די בחלק קטן מאד של האנרגיה שלא יוחזר למרות איכות המראות, ויקלט בהן, בפגיעה בהן, ובפיצוץ כל העסק. במערכת הספציפית הזאת החידוש הוא שהמראות בכל זאת לא מקוררות, כי הצליחו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת לייצר מראות בעלות איכות כל כך גבוהה שחלק האנרגיה שהן קולטות הוא אפסי. אבל שוב ברור שמדובר במערכת אופטית סגורה ומבוקרת ולא איזה ציפוי על טיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהידע המועט שלי בנושא (השיעור האחרון בפיסיקה של לייזרים לפני השביתה) אתה מתאר את הרעיון הכללי של הלייזר, שתקף לכל סוגיו, כולל מחזיקי המפתחות בעשרה שקלים, שהוא דווקא עניין מרתק. בסוף הקורס אחזור לכאן אולי, ואם יהיה לי משהו מעניין, אוסיף לרווחת הקוראים הלהוטים. בכל מקרה, אני מתאר לעצמי שההספקים העומדים לרשות המפתחים אינם בלתי מוגבלים, והרף העליון שלהם מתקדם בקצב מסויים, ודי לאט (אחרת, הנואוטילוס היה קיים שבוע אחרי שהיו ממציאים את הלייזר). הרעיון שלך באשר לפגמים הקטנים שיתפתחו לחורים גדולים במעטפת הוא נכון, והוא אכן נקודת התורפה של רעיונות למגננה, אבל די בהשהייה קצרה של תהליך החריכה (אולי) כדי להציל את הקטיושה מגורל אכזר, רק כדי שתתפוצץ מספר שניות לאחר מכן, בשיבה טובה (והאמת שזה לא עניין להתבדח עליו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיות הטכנולוגיות העיקריות במערכות האלה הן כאלה שהגדלת ההספק אינה פותרת אותן. אין איזה חוק שנותן גבול להספק. יש מטוס קטן ויש מטוס גדול ולו זה היה חשוב היו בונים מטוס עוד יותר גדול. אתה רואה רק פינה קטנה של כל העניין ולא יכול להמיש ממנה את עיניך. מכל מקום מה שניסיתי כל הזמן לומר הוא שקרינה שיכולה לנקוב חור בלוח פלדה בעובי כמה מילימטרים, נניח בשתי שניות, תהרוס כל ציפוי או צביעה כזאת שמוחזקים בתנאי שדה, בזמן שלא תוכל למדוד אותו בשעונך, גם אם קבלת אותו כמתנה במבצע המנוים החדש של מפעל הפייס, שאני נאלץ לחזור ולשמוע עליו שוב ושוב כי אני לא מספיק לזנק ולהעביר ערוץ בעוד מועד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא תבין לא נכון, אני לא מתווכח, ובטח לא עם מי שמבין יותר ממני בעניין. אני סתם מעלה השערות, זה נחמד, וזה מתאים יופי לאייל הקורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום בעיה. זה בסדר גמור. אני מנסה להתייחס כמיטב ידיעתי והבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש - או תהיה - בטח דרך לשגר שתי קרניים באורכי גל שונים, ובעיית הצבע נפתרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בליזר של אלקטרונים חופשיים (http://en.wikipedia.org/wiki/Free-electron_laser ) אפשר לשלוט על תדר האור הנפלט. אפשר גם להגיע לעוצמות מרשימות, והפעלתו ככלי נשק נראית קרובה מתמיד: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2011/01/21... (דגדגן: עזבו אתכם מאיזו קטיושה עלובה, מדובר על הטבעת אניות) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |