בתשובה לשלומית ליר, 21/10/06 13:57
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416182
איציק ש. • בתשובה לשלומית ליר שבת, 21/10/2006, 17:27
את מתמקדת במילחמה האחרונה. המילחמה האחרונה היא רק פסיק לא גדול בהתנהלות שלנו שתיארת.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416227
שלומית ליר • בתשובה לאיציק ש. שבת, 21/10/2006, 23:01
נכון, אבל בעיני זו סוג של פסגה מסוכנת. ורמז אפשרי לבאות.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416477
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ב', 23/10/2006, 16:25
למה זו "פסגה"? האכזריות שראית במלחמה האחרונה היא כאין וכאפס לעומת מה שחוללה ישראל במלחמות הקודמות: בלבנון, ביהודה ושומרון, בגולן, בהפצצות העומק במצרים, בגליל ובשרון. אני מנחש שהסיבה לתחושתך היא שכעת יש לנו דווקא מודעות רבה יותר אל סבלו של האויב, ואנו מוכנים פחות להרוג ולהיהרג למען המטרות הלאומיות.
זה אכן רמז לבאות: הקשב ל"אחר" וחשש מתמיד מפגיעה בו, ימשיכו לעקר את רצון החיים של השלטון הציוני, ובדומה לידין ירושלמי, המכשור האמריקאי המתוחכם רק יוביל אותו להתאבדות.
אלא אם יתעשת, ולא ייבהל מלשמור על שלמותו, כבודו, סמליו ומשאביו, גם באמצעים דכאניים. אך לא נראה לי שזה הפתרון החביב עלייך.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416492
שלומית ליר • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 23/10/2006, 20:51
לא הבנת. אני מדברת על הקשב לעצמך. כי אי אפשר להיות קשוב ל''אחר'' אם אינך קשוב לעצמך.
הבעיה של הציונות אינה (רק) ביחסה לאויב, (שבעצם מקיים אותה באשר הוא נותן לזה כיוון ונארטיב), אלא ביחסה לעצמה.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416495
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ב', 23/10/2006, 21:40
שליטים נעזרים באויב, אמיתי או דמיוני, כדי לגבש את עמם ולאחוז בשלטון (ע"ע אחמדיניג'ד). זה נכון.
אבל הציונות לא נזקקה לאויב. היסטורית, הציונים טרחו *להתעלם* מערביי הארץ (אין עם פלשתיני). הכיוון של הציונות (לפלשתינה) והנארטיב (ארץ ללא עם לעם ללא ארץ) לא "מקויימים על ידי האויב".

במשך עשרות השנים האחרונות, הנאראטיב הציוני הזה נשחק. איש כבר לא מאמין בו. גם ליברמן תומך במדינה לעם הפלשתיני. התיאור שלך, כאילו ישראל הולכת ונאטמת לצרכי האויב לנאראטיב שלו פשוט מופרך.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416628
שלומית ליר • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 24/10/2006, 22:50
כן, אבל המצאותו של האויב ומאבק הקיום וההשרדות יצרו נארטיב ונתנו סיבה. הם אפשרו להתעלם מהתוכן - מהמצב החברתי (חוסר באלמנט מלכד, הגזענות והפערים החברתיים למשל).
לא זכור לי שאמרתי שישראל הולכת ונאטמת לצרכי האויב. היא נאטמת בראש ובראשונה לצרכיה שלה.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416629
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ג', 24/10/2006, 22:55
תגובה 416321
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות