בתשובה לאהרון, 16/10/06 15:08
על עץ הספירות 415702
דוד דנטלסקי • בתשובה לאהרון יום ב', 16/10/2006, 18:33
המוטיב העיקרי של ספר הזוהר, הוא אכן שיש אילן ספירות נפרד גם לס''א.
אך יש רמזים בזוהר, והן אצל מקובלים אחרים, שלעיתים צד שמאל שפועל לבד- הוא שורש הרע. היינו, צד שמאל ללא שיתוף החסד.

בנוגע להערה השנייה- כמובן שאתה אכן צודק. אך משום כך הקדמתי- אפשר להבין את הפיוט הן על הצד הנגלה והן על הצד הנסתר. הרי רוב הפיוט מורכב מפסוקים או משפטים שכבר נאמרו ומשמעותם הפשוטה היא שונה.
הרעיון היה להראות מדוע נבחר דווקא דבר זה או אחר. והתשובה לזה- שהוא נבחר בגלל משמעותו התאוסופית.
אלקבץ השתמש דווקא בביטוי הזה, כדי לבטא את ייחוד הספירות.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415764
אהרון • בתשובה לדוד דנטלסקי יום ג', 17/10/2006, 9:25
אותי יותר מעניין לחוש בעצמי, ולשמוע מה אתה חש כשאתה מתהלך בתוך הפיוט הזה, או בתוך השבת שלך - וכיצד הדברים מקושרים אצלך לפיוט.

תן לנו מה''סוד'' שלך בבקשה. אולי כאן נצליח להתחבר יותר מאשר לסודות שאתה חושב שההוא גנז בההיא.

והדברים נכתבים פחות כביקורת, ויותר מתוך רצון למפגש עם ''מלכותך'' שלך, ( אותי לפחות, פחות מעניינת מלכותו המתווכת של אלקבץ דרך המשמעות התיאוסופית שאתה מוצא בה ).
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415784
האייל האלמוני • בתשובה לאהרון יום ג', 17/10/2006, 10:42
למי שאינו בא במגע יומיומי עם החומר הזה, מעניין גם לטעום משהו מהפרשנות של אלקבץ כפי שהיא מועברת דרך הפריזמה של כותב המאמר. הבקשה לשיתוף הקוראים בראיית ה"סוד" האישית של הכותב היא עניין יותר קשה, כך נדמה לי - שהרי באמת מדובר כאן בראייה פנימית, אפילו אינטימית, ולא ב"אמור לנו את דעתך הפוליטית", למשל, או ב"ספר לנו איזה פיצה אתה הכי אוהב" (יש גם מאמר/סקר כזה)..
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415842
דוד דנטלסקי • בתשובה לאהרון יום ג', 17/10/2006, 18:24
מהפיוט כשלעצמו אני מתלהב עקב הצלחתו להיות כתוב בצופן, ויחד עם זאת, גם בצורה פשוטה הוא פיוט מושך ואדיר.

אני מתעניין בקבלה מבחינה עיונית, כאחד מהארועים הכי מעניינים שפותחו בהגות היהודית. אך אין לי יחס רגשי אישי עמוק לקבלה כשלעצמה.
''מלכותי'' כפי שהגדרת זאת, היא כמו ספירת ה''מלכות'' בקבלה. היא מקבלת את אורה מספירות אחרות, ולכן כשהן לא שולחות את אורן, היא כעין אגם ריק.
אני מקבל את ''אורי'' מההגות של המקובל בו אני עוסק, ולכן אני חושב שחשוב לדעת בפרטים כלליים את תולדות חייו ותרבות זמנו.

תפיסת המלכות שלי, כהקרנה של סך כל הקבלה שעיינתי בה(שזה מעט מן המעט) היא של הנקבה הפרימדונה, קלת הראש והפראית, שבכל רגע יכול הס''א לכבוש אותה. ולכן בעלה הטוב והתמים צריך כל הזמן לקנות לה מתנות, להשפיע עליה מטובו, לתת לה כופר ע''י בשמים, תכשיטים וכד' ורק כך יקבל את מבוקשו- היינו, ההזדווגות עמה. היא מוכנה להיות עם הזכר ה''טוב'', אך לא בזכותו אלא בזכות מתנותיו. מאידך, מטבעה היא יותר נמשכת ל''רע'', שהוא יותר פרוע, יותר חי, יותר מעניין.
מלכות היא האשה- נערה העשירה, שלא מודעת לכח שלה ולהשפעה העצומה שיש לכל מעשיה. וכשאחרים מנסים לכוונה, היא הולכת עמהם בקרי- פעם כך ופעם כך, במעין היתוליות, שובבות וקלות ראש, שרק נערה שלא חוותה קושי, לא אמצה את ראשה, ולא מודעת או לא הוגה ואף לא מעניינה- מהי ההשפעה של מעשייה, יכולה לעשות.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415872
האייל האלמוני • בתשובה לדוד דנטלסקי יום ג', 17/10/2006, 22:56
פפףףף, כמה צפוי ומשעמם. עוד פעם הנקבה כזונה קלת דעת שניתן לקנות אתנניה במתנות והיא כמו חווה נמשכת לנחש ולשטן ומאיימת על עולמו של הזכר ועל תכלית זיווגו בעולם.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415875
דוד דנטלסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 18/10/2006, 0:34
צפוי ומשעמם אין משמעם ''לא נכון''.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415899
אסתי • בתשובה לדוד דנטלסקי יום ד', 18/10/2006, 10:14
כלומר, אתה מסכים עם תיאור הנקבה כזונה שקל לקנותה במתנות?
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415907
דוד דנטלסקי • בתשובה לאסתי יום ד', 18/10/2006, 10:51
חלילה וחס. אין לי פה כל דיון על משמעות סוציולוגית- היסטורית של האשה.

כל דברי התייחסו אך ורק לתפיסה של ספירת ''מלכות'' באספקלריה של הקבלה- הזוהר בעיקר.

אין בזה שום רמז או קרבה להשקפתי הסוציולוגית או הערכית בקשר לאשה, ואין לדברי אף שום קשר סיבתי או לוגי לעניין הנ''ל שהוא אינדיפרנטי לחלוטין.
כנ''ל, אין להשוות בין התפיסה של ''מלכות'' ע''י המקובלים לתפיסה שלהם על האשה האנושית, שהרי יש עוד ספירות המוגדרות כנקבה בצורה מובהקת(בינה, למשל) ששם התפיסה היא שונה לחלוטין(כאם רחמנית וכד'). הכל תלוי במוטיב של הנקבה המיוחס לאותה ספירה בהתאם לפעולותיה.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415922
האייל האלמוני • בתשובה לדוד דנטלסקי יום ד', 18/10/2006, 11:56
לא מדובר בשום משמעות סוציולוגית. אתה כתבת ''תפיסת המלכות שלי'' ובהמשך תיארת את התפיסה האישית שלך את האישה ''מלכות'' בזונה מסוכנת וקלת דעת. אני ראיתי בכך דבר משעמם כי מתחת לכל הניתוח הפיוטי והפואטי ביצבצה לה האסוציאציה הדתית הרגילה על המיזוגוניות שלה שרואה באישה חומר נחות לזכר.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415950
דוד דנטלסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 18/10/2006, 14:57
אני הקדמתי ואמרתי, שהתפיסה של ''מלכות'' שלי, היא כמראה לתפיסה בזוהר ובהגות הקבלית.

אכן, התפיסה של הנקבה כקלת דעת ו''חומרית'' היא תפיסה עתיקה ביהדות(למשל, מו''נ ח''א בבאור ''אשה אל אחותה'').

אי לכך, זה אך טבעי שהתפיסה שלי את ''מלכות'' תדמה לאותה תפיסה עתיקה. לו הייתי מקובל ומחדש(כרב קוק אולי), הייתי יכול לערוך מהפכה במושגים קבליים, אך אין זה מענייני.

מנגד, אינני מסכים כלל וכלל ש''מתחת לכל הניתוח..בצבצה לה האסוציאציה הדתית הרגילה..'' וגו'. בניגוד לתפיסה הכללית של ספירת מלכות, הניתוח דווקא הציג את מלכות בשפלותה ובתפארתה, עם נגיעה קלה בלבד לפן האחר שלה(שבויה ע''י הס''א במשך ימי השבוע).
''מלכות'' בפיוט הנ''ל, היא דווקא הנקבה רבת ההדר והרושם, המתעלה ומתנערת באומץ ובתעוזה מכבליה עד שמגשימה ומתנה אוהבים עם הזכר כשווה לו ואף עולה עליו. כלל וכלל לא כקלת דעת ושובבה, הסונטת בו ומתחמקת ממנו, אלא כאשה מיושבת וחזקה, היודעת מה היא רצה ומנסה להגשים את רצונה.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415952
בור ביהדות • בתשובה לדוד דנטלסקי יום ד', 18/10/2006, 15:53
מה זה מו"נ ח"א?
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415960
דוד דנטלסקי • בתשובה לבור ביהדות יום ד', 18/10/2006, 16:31
הספר ''מורה נבוכים'' של הרמב''ם, חלק א', פרק ו'.
בחלק ב' בספר הנ''ל, פרק ל', מסביר הרמב''ם את בריאת העולם בצורה אלגורית ואומר ש''חוה'' היא החומר ההיולי. הוא מסתמך בזאת על הבאור שלו בחלק א' פרק ו' לפס' ''אשה אל אחותה''.

זו רק היתה דוגמא להתייחסות החומרנית לנשים. ככלל, אני לא חושב שהרמב''ם- כאריסטו השראתו- הצטיין ביחס נפלא לנשים, וכן תמיד כשמדבר על בורים כותב ''כנשים וכילדים''- הבורים ''מאמינים כנשים וכילדים'', עושים מצוות ''כנשים וכילדים'' וכד'.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415962
בור ביהדות • בתשובה לדוד דנטלסקי יום ד', 18/10/2006, 16:48
תודה. (לא הבנתי במה היחס שלו כל כך נהדר, וזה שהוא אומר שבורים הם כנשים וכילדים, למיטב הבנתי זה מעיד שהוא מזלזל בנשים ולא שיחסו נפלא, אבל לא נלך על זה לרב..)
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 415964
בור ביהדות • בתשובה לבור ביהדות יום ד', 18/10/2006, 16:50
אה, רק עכשיו קראתי שוב את תגובתך והבנתי מה רצית לומר. אז תגובה 415962 היא מוטעית והיא מבוטלת בזאת.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 416007
עוזי ו. • בתשובה לבור ביהדות יום ד', 18/10/2006, 22:44
את מפעילה את השיפוט ההסטורי באופן די אבסורדי. הביטוי הזה יכול להדגים זלזול, ויכול באותה מידה להיות תאור של המציאות בימיו של הרמב''ם.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 416011
קהלת • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 18/10/2006, 23:08
מעניין שפנית אליו כנקבה, למרות שהכתב אינו מעיד על כך והכינוי הוא בפירוש זכרי. מצד אחד זו יכולה להיות חוסר תשומת לב לפרטים (שלי או שלך), מצד שני זה יכול גם להבליע הנחה שמי שמגן על מעמד האישה זו בעיקר האישה, שגבר לא יתפלא שאדם חכם כרמב''ם כתב כך וכך על נשים.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 416022
עוזי ו. • בתשובה לקהלת יום ה', 19/10/2006, 2:43
ההסבר פשוט יותר. קראתי את הפתיל ברצף, ומן הסגנון של תגובה 415872 ותגובה 415922 היה נדמה לי שאני מזהה אלמונית מסויימת, שנעלבת כאשר פונים אליה בגוף זכר. הסגנון לא השתנה גם בהמשך, ומכיוון שלא צויינה כתובת דואר אלקטרוני, לא הבחנתי ששם הכותב(ת) השתנה והגדיל במשהו את הסיכוי שמדובר בכותב ולא בכותבת.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 416028
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 19/10/2006, 9:00
את מי מעניינים הסברים פשוטים? אני הייתי רוצה לדעת באיזו ספירה אתה משתלב (או מתבדל).
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 416050
ההיא שנעלבת • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 19/10/2006, 14:13
לא אני כתבתי את התגובות שקישרת אליהן ולא את התגובה שעליה אתה מדבר.
אולי עדיף לעזוב את המשמעות התיאוסופית 416026
דורון הגלילי • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 19/10/2006, 8:11
יש סתירה בין הדברים?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות