|
||||
|
||||
בכיתה י"א שלחתי דוא"ל למשרד החינוך, ושאלתי למה בעצם מחצית מהשיעור עוברת בהכתבה של החומר במחברת כשאפשר להפיק חוברת עם כל החומר שצריך לזכור לבגרות ושיקראו אותו בבית ובכיתה אפשר כבר להתחיל דיון או לפתח את הנושא וכו' וכו' (ככה למדתי בפסיכולוגיה, מהמחברת של הספר, וזה היה הרבה יותר טוב, כי לא בוזבז זמן על שטויות כמו לכתוב במחברת. למעשה לא הייתה לנו מחברת בכלל בפסיכולוגיה). בכל אופן, נפגשתי עם המפמ"ר של היסטוריה ולא הצלחתי לשכנע אותו בנחיצות החוברת. (לפחות קיבלתי סנדביצ'ים על חשבון הבית :)). אם כי עד היום אני חושב שאני צודק ומה שזכור לי מהבגרות בהיסטוריה זה בעיקר מרתון שינון ענק, ממש מעין מבחן זיכרון. אני מתחיל השנה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה, ואני מקווה ששם המצב יותר טוב... |
|
||||
|
||||
מניסיונך, האם רוב התלמידים באמת קראו בחוברת לפני השיעור? |
|
||||
|
||||
אהמ...אתה בטח מתכוון לפסיכולוגיה. ראשית, זאת הייתה מגמת בחירה אז מי שהיה שם היה מרצון - אבל אני לא זוכר אם קראו בבית או לא. אבל גם אם לא קראו בבית, לפעמים התחלנו נושא חדש בכיתה, ככה שהמורה התרכזה רק בלהסביר ולא התבזבז חצי שיעור על הכתבות ו''לא שמעתי'' למניהם. |
|
||||
|
||||
פסיכולוגיה, בטח שפסיכולוגיה. אני לא בטוח שהפירוש של "מגמת בחירה" בתיכון היא שמי שהיה שם *רצה* להיות שם. אולי יותר מדוייק שמכל המקומות שהוא היה יכול להיות, זה המקום שהוא הכי פחות *לא רצה* להיות. השאלה שלי היא האם הדיונים בכיתה באמת היו ענייניים או שהם היו דיוני סרק של אנשים שבעצם לא הכירו את החומר. |
|
||||
|
||||
טוב, רצון זה באמת עניין יחסי, אם כי אני חושב שבמגמה הזאת רוב האנשים שהלכו אליה באמת התעניינו בפסיכולוגיה (או לפחות חשבו ככה לפני שלקחו אותה). לגבי דיונים עניניים...אני חושב שהדיונים כן היו עניניים...זה לא חומר שאתה יכול להתחיל לדבר בו שטויות יותר מדי מידע אישי (אולי כמו בהיסטוריה שאפשר לחבר חלקי עובדות ואידיאולוגיות ולהתחיל לברבר - מה שהיה לנו בכיתה...אגב כולל הראנדיסט, הסוציאליסט והציניקן כמו שתואר באיזו תגובה למעלה). מצד שני, עברו מאז 6 שנים, לך תזכור...אולי עדיף לשאול אייל תיכוני יותר. |
|
||||
|
||||
<התגובה שאתה מדבר עליה היתה שלי> אם יש דבר שאפשר להכיר היטב מידע אישי הרי זוהי הפסיכולוגיה. |
|
||||
|
||||
על פניו זה נראה שאפשר אבל כשמתחילים להשוות תאוריות של חוקרים וכו', הנסיונות האישיים שלך כבר לא ממש מועילים |
|
||||
|
||||
לפעמים מכירים אותה רק כשכלו כל הקצים. והם כלו. מה יש אחר כך? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |