בתשובה לערן בילינסקי, 12/10/06 0:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לא יודע. ב. אם מישהו היה כותב כאן מספר, לא היתי מאמין לו. ג. האמריקאים הם מדד גרוע, ראשית גם מהם אי אפשר לדעת באמת כמה זה עלה, שנית יש דוגמאות למערכות (נגיד טיל אויר אויר דור רביעי) שעלו אצלהם יותר, פי כמה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אני לא אוהב טכניקות של FUD, אבל בעצם כולם משתמשים בהן כאן: אף אחד לא יודע כמה עולה תחזוקת המערך הגרעיני (ואדרבא מערך הייצור הגרעיני). עם זאת, נראה לי שהתגובה של easy להלן מחזקת את אלו שטוענים שמדובר בהוצאה לא קטנה בכלל. אשמח אם מישהו בכל זאת יוכל להעריך בכמה כסף מדובר (והנה באה הדמגוגיה שלי, סליחה מראש, אני לא באמת מתכוון לזה) וכמה אפודים קרמיים, מערכות מיגון לטנקים, ושאר ירקות, אפשר היה לרכוש בכסף הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל, אבל גם אם משווים את מחירי היצור של כורים תעשייתים, לא נראה לי שמדובר בהשוואה הוגנת. ישנם דברים שלא ידועים לציבור. לגבי תחזוקת הנשק, אני עומד מאחורי עמדתי שאפשר (עם פצצות ביקוע פשוטות) להוריד את עלות התחזוקה למינימום. דרך אגב, כמו לתעשיות רבות נוספות, גם כאן ישנו ערך מוסף לקיומו של מחקר גרעיני (אין מדובר במפעל ותו-לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה באמת אין בישראל תחנת כוח אטומית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי תחנה כזאת דורשת מעט כוח אדם יחסית להספק שלה ולכן ועד עובדי חברת החשמל מכשיל כל נסיון לבנות אחת כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם לא מעט סיבות אחרות (חשש בטחוני, בעיית אתרי סילוק פסולת וכו'). מעולם לא היה נסיון רציני לקדם הקמתה של תחנה כזו, וממילא לא הוכשל ע"י ועד העובדים. ועד העובדים מנסה להכשיל יוזמות אחרות כמו הקמת תחנות גז במקום תחנות פחם. כדאי גם לציין שבעשורים האחרונים הפופולריות של אנרגיה גרעינית בעולם בכלל היתה נמוכה. בארה"ב, למשל, לא הוקמה אף תחנה גרעינית מאז התאונה ב-Three-Mile Island ב-1979. רק לאחרונה התחילו מחדש לחשוב על זה בארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות בגלל שילוב של עליית מחירי הדלק המאובן, הניסיון להקטין פליטת גזי חממה ופיתוח דור חדש של כורים שמייצר פחות פסולת ואמור להיות בטוח יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן צריך לשאול מהי מטרת הנשק הגרעיני של ישראל. אם המטרה היא החזקה באמצעי יעיל לגרום נזק כבד לאוייב, אתה צודק. אם המטרה היא הרתעה בסגנון ''תמות נפשי עם טפשים'', אתה צריך יכולת השמדה של ערים שלמות או אפילו של אזורים שלמים, ואת זה אי אפשר להשיג בפצצות ביקוע פשוטות ואפילו לא עם פצצות ביקוע מתוחכמות. בשביל זה אתה צריך נשק תרמו-גרעיני. דרך אגב, גם פצצות ביקוע מתוחכמות דורשות תחזוקה כי הן מכילות רכיבים רגישים מאוד לתיזמון מדוייק מאוד (ננו-שניות) של תהליך הפיצוץ, וגם קצת טריטיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה טווח מושפע מהפצצות האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה טווח מושפע מאילו פצצות ולמה אתה מתכוון במילה "מושפע"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פצצות אטום מהסוג שיש כנראה בארץ - הטווה שבו אנשים נפגעים מהן גם בעקיפין (מהקרינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד לא בטוח בתשובה שלי, אבל היא מעלה את הסיכוי שמישהו יבוא ויתקן אותי, ושנינו נשכיל, אז - אני חושב שהנזק נעשה בעיקר על ידי החום. במרחק שבו לא תפגע מההדף ומהחום, כמות הקרינה שתספוג לא קטלנית (אם אתה לא ממשיך לגור באיזור, זאת אומרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע בודאות אילו סוגים של פצצות גרעיניות יש בארץ אבל בגדול הנזק העקרי, כפי שצויין הוא מהחום, ובעקבותיו ההדף. הקרינה היא קטלנית בעיקר בטווח שבו החום וההדף יעשו את העבודה ובכל מקרה, הקרינה נעלמת כמעט לחלוטין בתוך שניות. פצצות מהסוג שהוטל על יפן שורפות הכל ברדיוס של מאות מטרים, מפילות כל דבר ברדיוס של קילומטר או שניים והקרינה שלהן קטלנית ברדיוס של מספר קילומטרים, למי שחשוף. מי שנמצא מאחורי קיר, יספוג מעט מאוד קרינה. הפצצות החזקות ביותר ישרפו כל דבר ברדיוס של 4-5 קילומטרים (למעשה הן יצרו מכתש של אדמה מותכת ברדיוס של כשני קילומטרים) ויפילו כל דבר ברדיוס של כ10 קילומטרים. השפעת הקרינה במקרה הזה היא זניחה. צריך להבדיל בין פיצוץ אווירי ובין פיצוץ על הקרקע. פיצוץ אווירי (בגובה של עשרות מטרים בפצצות קטנות, מאות מטרים לגדולות) יגדיל את עוצמת ההרס. פיצוץ בגובה הקרקע יעלה ענן עצום של אבק רדיואקטיבי. בגדול, הרדיואקטיביות של האבק היא לא מאוד גבוהה, אבל מספיקה כדי ליצור זיהום רדיואקטיבי ארוך טווח (עשרות שנים) שלא יהרוג את כל האוכלוסיה אבל יגרום לעליה בשכיחות של מחלות כמו סרטן, עקרות, פגמים גנטיים בילודים ומחלות נוספות. פצצות מימן גורמות פחות נזק לטווח ארוך, כי רוב האבק הרדיואקטיבי מותך בפיצוץ ולא מתפזר למרחקים גדולים. בנוסף, קיימות פצצות "מלוכלכות" שהן פצצות ביקוע עם מעטפת של חומרים מיוחדים (למשל, קובלט), שכאשר המעטפת מוקרנת בנייטרונים היא הופכת לאבק רדיואקטיבי. במקרה כזה אזור הפיצוץ יהפוך להיות רדיואקטיבי ברמה מסוכנת למשך עשרות שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן, פיצוץ אווירי בעל יעילות מקסימלית הוא בגובה של מאות מטרים לפצצות קטנות וקילומטרים ספורים לגדולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. האנושות באמת אלופה בלהרוס, אבל זה לא חדש...מאוד הפתיע אותי מה שאמרת: האם הבנתי נכון, שבפצצות מהסוג שנזרק על יפן הקרינה נעלמת תוך כמה שניות ומי שנמצא מאחורי קיר כבר הרבה פחות חשוף אליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרינה העיקרית לא מגיעה רחוק. חמצן וחנקן בולעים קרינת גמא וקרני רנטגן (שהם רוב הקרינה בפיצוץ הגרעיני) כך שמחוץ לרדיוס ההרס העיקרי הקרינה לא חזקה מאוד ונעלמת כמעט לחלוטין תוך שניות ספורות. מי שנמצא מאחורי קיר חוסך לעצמו גם את רוב הקרינה הזאת. הזיהום הרדיואקטיבי העיקרי באזור הפגיעה של פיצוץ גרעיני הוא מהנשורת הרדיואקטיבית שהיא תלויה בסוג הפצצה, גובה הפיצוץ ומשטר הרוחות. הסיכון העיקרי מהנשורת הוא לא קרינה ישירה אלא ספיגה בגוף של חומרים רדיואקטיבים (למשל יוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב תודה, וסליחה על המשך השאלות (אתה יכול להגיד לי לרדת ממך אם זה נמאס). כלומר, למשל הבלגן שהיה עם הכור בצ'רנוביל הוא בלגן של חומרים רדיואקטיביים? ובאיזה טווחים - של מרחק וזמן - ניכר נזק רדיואקטיבי של הפצצות שהזכרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כורים גרעיניים זה סיפור אחר לגמרי. בקצרה, מדובר בסביבה שמתרחש בה תהליך ביקוע גרעיני שמייצר נייטרונים לאורך שנים. הנייטרונים הופכים חומרים שונים בכור לרדיואקטיבים וכמו כן בין תוצרי הביקוע הגרעיני יש חומרים רדיואקטיבים. כשכור כזה מתפוצץ, הרבה חומרים רדיואקטיבים מתפזרים, ועדיין העיר קייב 110 ק"מ מצ'רנוביל קיימת. על סביבת הכור יש הסגר ברדיוס של כ30 ק"מ. לגבי הפצצות, זה תלוי בהמון גורמים. כידוע, הירושימה ונגאסקי קיימות גם היום ובגדול, פצצות לא "מלוכלכות" לא מונעות ניקוי של השטח והקמה מחדש של מבנים ומגורים במקום. הנשורת הרדיואקטיבית יכולה להיות ניתנת למדידה גם עשרות שנים אחרי ומאות קילומטרים מהמקום, אבל צריך לזכור שעל כדור הארץ יש חומרים רדיואקטיבים גם בלי פצצות ומקור הקרינה המזיקה העיקרי הוא השמש. אני מניח שיש טבלאות מסודרות שמראות עבור רמת קרינה את שיעור התחלואה וקיצור תוחלת החיים. פצצות מלוכלכות זה סיפור אחר לגמרי ומדובר בתקופה של עשרות שנים וברדיוס של עשרות ואפילו מאות קילומטרים ממקום הפיצוץ שבו הזיהום יהיה ניכר. עיר שתיפגע מפצצה כזאת לא תהיה ראוייה למגורי אדם לתקופה ארוכה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האנושות באמת אלופה בלהרוס" - לעומת החתולים והקנפים, הבנאים המהוללים ביותר בגלקסיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה לי חיה אחת שיש לה כח הרס של פצצת אטום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה לי חיה אחת שיש לה כוח לבנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה חיות בונות כל מיני דברים, אם כי כמובן לא בסקאלה של הבנייה האנושית. אבל אני דיברתי על כח הרס. כח הרס מהסוג שיש לאדם אין לשום חיה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לבני אדם יש גם יותר כוח לבנות, וגם יותר כוח להרוס, או בקיצור, מכל החיות שאנחנו מכירים, לבני האדם יש הכי הרבה כוח... תודה לך שהבאת זאת לתשומת ליבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד מבין דברים כרצונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בונה, כאילו דה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה אתה מתכוון להגיד, ואולי גם אני לא הייתי כל כך ברור, אז אני אסביר - יצא לי כמה פעמים (יותר מדי) לשמוע את "צטק-צטק-צטק, כמה שהמין האנושי אלים! למה can't we all just get along, כמו כל שאר החיות?" זה לא חד-משמעי, אבל נראה שהחצי הראשון של תגובה 415197 נכתב עם הכוונה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, בונה, ההוא מהסכרים. הייתי צריך לדייק, לסיים עם ''את המטוסים הנפלאים האלו, שנושאים אנשים ופצצות במהירות אדירה.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיות אלימות1 אחת כלפי השנייה. האדם אלים לא רק כלפי בני מינו ובני מינים אחרים, אלא גם כלפי סביבתו, ובאופן בלתי הפיך. זה די שונה מחיה שמגיעה לבית גידול חדש ומשנה שם את האיזון הבוטני והזואולוגי (או משיגה איזון חדש). שונה, כמו שמכות פטיש שונות מחיתוך לייזר. אבל גם אני לא רואה טעם במשחקי "תחרות גן חיות" מהסוג שתיארת. 1 זו לא מילה נכונה במקרה שמתארים אינסטינקטים שמובילים את מלחמת הקיום של החיות, אבל מילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים שאחת הסיבות העיקריות לחור באוזון הן הכבשים באוסטרליה וניו זילנד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדל? הטבע שלהן. בני האדם הם היחידים שמוכנים מידי פעם להאבק בחצופות, ולהרוג כמה מהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה אחת פחות נעימה (לדעתי לפחות) - זה טבעי לגמרי כשכינים מאסיה מגיעות לאוסטרליה על כנפיהן של ציפורים. כשאת הציפורים מחליפים בני אדם, זה פתאום משהו שונה לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני האדם (רובם. אם נתייחס לאחד ממיליון אצל בני האדם, נצטרך גם אצל בעלי החיים) לא הורסים את הסביבה בכוונה. זו לא המטרה של הפעולה, זו תופעת לוואי של פעולות עם מטרות אחרות לגמרי. גם פילים עושים את זה. השכנים החדשים, הפטיש והלייזר - מצטער, אני לא מבין את ההקשר. יצא לי לשמוע סיפורים על כלבים וחתולים שהורגים כל מיני מכרסמים, ולא אוכלים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתולים הורגים לפעמים בצורה אכזרית (=מנקודת ראות אנושית) למדי, מה שנקרא "לשחק עם הטרף" (מעניין איך זה התגלגל לפירוש המודרני של "משחקי חתול ועכבר", שאף פעם לא הבנתי מי בהם זה שחזק יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשימושים של הביטוי (רק בתקשורת הספורט, נכון?) הם די מבולבלים. אני חושד שאחר המקורות לבלבול הוא טום וג'רי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תקשורת הספורט"? אני מכיר את הביטוי בדרך כלל בתיאורים של סרטים, לרוב אלו מהסוג של רוצח סדרתי פסיכולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''משחקי חתול ועכבר'' בסרטים בד''כ דומים למשחקי חתול ועכבר במציאות - הרשע נותן לקורבן לברוח (או לחשוב שהצליח להערים על הרשע) רק כדי לתפוס אותו רגע מאוחר יותר (או לגלות שהוא עוד יותר עמוק בבוץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי כך, אלא שבדרך כלל מדברים על משחקי חתול ועכבר בין הפושע לבין הבלש שרודף אחריו. כלומר, הפושע הוא לכאורה העכבר (ועכבר סטייל טום, שמצליח כל הזמן לעבוד על ג'רי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי שנתקלתי במשמעות הזאת. מצד שני אני מתקשה להזכר מתי הלכתי לסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ לא זכור לי שיש את המשמעות הזו בסרטים עצמם. אני מדבר בעיקר על ביקורות הקולנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכבר סטייל טום? הלו!! העלבת את שניהם, טום זה החתול וג'רי העכבר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמצחיק הוא שהלכתי לויקיפדיה כדי לברר שלא התבלבלתי כאן, ראיתי שג'רי הוא העכבר וטום החתול ושלחתי את ההודעה כשאני מרוצה. כנראה שיש טעויות שאי אפשר למנוע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית יודע who's on first הטעות היתה נמנעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמו שאומרים על התלמיד המצטיין של הכיתה - מבני אדם הייתי מצפה ליותר. מצפה שיבינו, אם לא מיידית אז בחלוף זמן, את תוצאות מעשיהם, וישאפו לצמצם אותן (זה נעשה אבל בסייגים אדירים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שימי לב שהדיון התחיל מהאנשים שמצקצקים על כמה שהאדם פחות טוב משאר החיות כי הן מסתדרות נפלא עם הסביבה ואנחנו לא. מה שאת אומרת הוא ''בעצם גם החיות לא מסתדרות עם הסביבה, אבל בני האדם יכולים להבין שזה לא טוב''. כלומר, אם כבר, בני האדם טובים יותר, כי לפחות חלקם מבינים שיש כאן בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד הבנתי שה"ציקצוק" הוא כזה: חיות לא מסתדרות עם הסביבה אבל לעומת בני האדם הם ממש נפלאים. תגובה 277381 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם שכ''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם ראובן. הא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתראה במצקצק הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל נזק שאולי נקרא לו אסטרטגי לצורך העניין (כך למשל הנזק של פצצת אטום של עשרה קילוטון היא פחות מחמישית מהערכת ההרוגים עד כה בעירק, כך שללא המכה התודעתית אין בה בכדי להביא להכרעה) יש בכל מקרה צורך בפצצות מימן. האם לא קיימות פצצות מימן שמנגנון היזימה שלהם היא פצצת ביקוע פשוטה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פצצת מימן מופעלת ע''י פצצת ביקוע. פשוט יש צורך בטמפרטורות ולחצים שלא ניתן כיום להשיג בשום דרך אחרת על מנת ליצור תגובת שרשרת של היתוך גרעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדגש היה על פשוטה, כזו שתחזיק מעמד עשרות שנים בלי תחזוקה (אני לא מכיר את המכניזם של פצצות מימן, וגם בפצצות אטום אני מכיר רק שתי שיטות יזימה בסיסיות). בכל מקרה נראה לי שניתן לסכם את הדיון בהסכמה שאפשר לשמר את היכולת הגרעינית בעלות מינימלית, גם אם זה כרוך באיבוד חלק ממגוון כלי הנשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החומר העיקרי בפצצה תרמו-גרעינית הוא טריטיום, זה החומר שעובר היתוך גרעיני ובלעדיו יש ''רק'' פצצת ביקוע פשוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל 1. בשביל להפיק טריטיום לא צריך כור אלא מתקן להפקת מים כבדים. 2. לטריטיום יש זמן מחצית חיים של 12.2 שנים, כך שאם למשל היום יש לנו מספיק למאה פצצות מימן, בעוד שישים ואחד שנה תהיה לנו היכולת ליצר כשלוש פצצות. זמן דעיכה אקספוננציאלי מצד אחד, אבל איטי מספיק כדי לאגור מספיק לדור שלנו מצד שני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הטריטיום כמעט שלא נמצא בטבע, בניגוד לדאוטריום. מקובל לייצר טריטיום ע"י הקרנת ליתיום בנייטרונים שנוצרים בכור גרעיני. 2. כפי שציינתי, הטריטיום מתפרק להליום 3, חומר שסופח נייטרונים ומשבש את תגובת השרשרת של הביקוע הגרעיני עד כדי מניעתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Tritium is also produced in heavy water-moderated reactors when deuterium captures a neutron; however, this reaction has a much smaller cross section and is only a useful tritium source for a reactor with a very high neutron flux. It can also be produced from boron-10 through neutron capture." אין לי מושג מה סדר הגודל הנדרש לפצצות מימן, אבל זה חומר שיש לו שימושים תעשייתים אפילו, ככה שאני לא בטוח שצריך לתחזק כור גרעיני רק בשביל זה.מה שציינת בהחלטת נכון, אבל תחת ההנחה שאפשר לאחסן טריטיום ולזקק מפעם לפעם להפרדת תוצרי הלוואי, אפשר יהיה להפיק כמה חביות ולשבת בשקט תוך חידוש הפצצות כל כמה שנים. נ.ב. מה קורה עם כלי נשק סובייטים ישנים ? הרי למעשה אין שם תחזוקה כבר זמן רב (אני מדבר בעיקר על אלפי הראשים הפרוסים להם אי שם), אתה טוען שרובם חסרי שימוש למעשה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד דבר, מסתבר שרוב פצצות המימן אינן מכילות טריטיום, אלא ליתיום, שמימלא יהפוך לטריטיום במועד הרצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע כל פצצת מימן מכילה גם טריטיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
heavy water-moderated reactors זה כור גרעיני לכל דבר. אפילו בישראל יש אחד כזה. והוא כמובן דורש תחזוקה. הסעיף השני כמובן נכון. אין לי מושג מה קורה עם הנשק הגרעיני של בריה"מ לשעבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |