|
||||
|
||||
בדיוק הפוך: "בתקופתו של קלינטון, צפון קוריאה וארצות הברית חתמו על הסכם לאחר שצבא ארצות הברית הכין את עצמו להפצצת הכור האטומי של צפון קוריאה. תחת הסכם זה צפון קוריאה השביתה את הכורים הגרעניים שלה שמבוססים על גרפיט ועל פלוטוניום בתמורה לשני כורים המבוססים של מים שממונו בעיקר בעזרת מימון של דרום קוריאה והספקת נפט מארצות הברית. התנגדתו של הקונגרס האמריקאי לתוכנית הדלק לא סופק בצורה תדירה לדרום קוריאה ופעמים רבות הגיע באיחור. עם בחירתו של ג'ורג' ווקר בוש לנשיאות בשנת 2000, ארצות הברית הקשיחה את עמדתה בנוגע לצפון קוריאה. תחת הנהגתו של בוש נפסקו מגעים דיפלומטיים שהחלו בתקופתו של קלינטון, בנוסף האשימו את צפון קוריאה בהפרת רוח הדברים לגבי ההסכם בין שתי המדינות. ארצות הברית אף טענה שצפון קוריאה הודתה בהאשמות אף שצפון קוריאה הכחישה זאת וטענה שיש לה הזכות לפתח נשק גרעיני למטרת הגנה כל עוד לא נחתם עם ארצות הברית הסכם אי-התקפה. בוש הכריז שצפון קוריאה היא חלק מ"ציר הרשע" יחד עם איראן ועיראק. בדצמבר 2002 ארצות הברית אספקת הנפט שאותו סיפקה תחת ההסכם בין שתי המדינות. ב-10 בינואר 2003 צפון קוריאה הוציאה את עצמה מההסכם לאי-הפצת נשק גרעיני" |
|
||||
|
||||
לא יודע כמה ''הפוך'' הקישור שהבאת. ארה''ב בתקופת קלינטון, דרך מאמצים דיפלומטיים מגובים בנכונות לפעול, הביאה להפסקה מוחלטת של תוכנית הגרעין, ואילו ארה''ב של בוש, דרך איומי סרק מהיבחרו ועד היום, לא עשתה דבר למניעת הבשלת הכורים האלה, ועד לניסוי הגרעיני של ימינו. דרך אגב, ההתחלה המחודשת של התוכנית הגרעינית הצ' קוריאנית התחילה עם כניסתו של בוש לתפקיד. |
|
||||
|
||||
תפסיק להתחכם. אתה כתבת ''המדיניות של ארה''ב היתה למנוע את ההתעצמות הגרעינית הזו, והחל מבוש זו הפסיקה להיות המדיניות'' וזה פשוט לא נכון. אם היית הגון, היית כותב ש''המדיניות של ארה''ב בזמן קלינטון היתה למנוע את ההתעצמות הגרעינית הזו באמצעות מו''מ, ואילו זו של בוש, ע''י הפעלת לחץ דיפלומטי'' |
|
||||
|
||||
כשמדיניות אחת אפקטיבית והאחרת לא, אני לא קורא לאחרת מדיניות, אלא אי-מדיניות. מעין מס שפתיים (''ציר הרשע'') ותו לא. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לומר שמדיניות אחת מצליחה (ואני בספק - הטכנולוגיה שארה''ב של קלינטון סיפקה לקוריאה נתנה להם ''פוש'' לא קטן)ואחרת לא, אבל גם מדיניות שנכשלה בדיעבד היא מדיניות. |
|
||||
|
||||
זו לא מדיניות, זו העדר מדיניות. נכון שבחדשות מר ז'ונג איל קורא כל הזמן שארצו משוייכת ל"ציר הרשע", אבל כשהוא בודק מה זה אומר מבחינת סנקציות או איומים מוחשיים אחרים, הוא רואה שזה לא אומר דבר, ובעצם אף אחד לא ממש מפריע לו להתקדם אז הוא מתקדם. הוא גם מביט ימינה ושמאלה לבדוק מה קרה בעצם למדינות שהשיגו גרעין בקדנציה של בוש? האם הוטלו עליהן סנקציות? להיפך! הודו ופקיסטן, שהיו תחת סנקציות כבדות בימי קלינטון, השיגו את היכולת הגרעינית המלאה בתקופת בוש אף הן, ולא זו בלבד שהסנקציות לא החריפו, הן הוסרו לחלוטין. ותהליך דומה אנו רואים עם אירן. רק איומים. לא סנקציות או הכנה ממשית של מכת מנע. וגם עם צ' קוריאה, כל עוד בוש בשלטון, אני מהמר שלא יקרה דבר. אפילו לא סנקציה אמריקאית קטנה לרפואה. לכל היותר עוד ביטויים מהסוג של "אתם רואים, אמרתי לכם שזה ציר הרשע, ולא נוותר לו..." (לפחות לא עד שיהיו לא 100 פצצות גרעין). |
|
||||
|
||||
המדיניות של בוש בעניין צ. קוריאה נכשלה בעיקר מכיוון שסין ורוסיה הכשילו כל נסיון שלו להטלת סנקציות עליה. (למשל http://www.cbsnews.com/stories/2006/07/06/ap/politic...) באותה צורה, צרפת טרפדה הטלת סנקציות על איראן בקיצור, במקרה של בוש, לא מדובר על חוסר רצון, אלא על חוסר יכולת, או במלים אחרות, לא חוסר-מדיניות, אלא מדיניות כושלת (וניתן להתווכח אם המדיניות כושלת במקורה, או הביצוע של המדיניות הנכונה - כושל) |
|
||||
|
||||
המדיניות של בוש נכשלה כי הוא החליט לצאת למסע צלב. פלש לעיראק, פלש לאפגניסטן. צפון קוריאה אינה צריכה יותר מכך. ארה''ב שמסובכת בשתי מדינות היא ברווז צולע מבחינתה. |
|
||||
|
||||
המדיניות של בוש נכשלה מכמה סיבות, לא כל דבר קשור לפלישה האמריקאית לעיראק (לה התנגדתי) או לפלישה האמריקאית לאפגניסטן (בה תמכתי) |
|
||||
|
||||
ודאי שלא לפלישה עצמה אלא להסתבכות. אם בוש היה פולש ומפנה- לא היתה השפעה על עוצמת ארה''ב. |
|
||||
|
||||
מדוע תמכת בפלישה לאפגניסטן והתנגת לפלישה לעירק? |
|
||||
|
||||
א. מסיבות לוקאל-אגואיסטיות - היתה הערכה שלסדאם היה טק"ק מכוון על ישראל ולטליבאן לא. (אני שמח שהתבדיתי בנושא זה) ב. מסיבות פוליטי אסטרטגיות - הערכתי שהאמריקאים יסתבכו בתסבוכת העדות, שאין להם הבנה במיל במנטליות ערבית, שהם לא יצליחו להקים דמוקרטיה (כי ערבים מבינים רק כוח) ושמי שירויח מזה תהיה רק איראן (לצערי צדקתי בנושא זה) ג. מסיבות מוסריות - הטליבאן היה משטר איסלאמיסטי מסוכן לסביבותיו, ומרכז להפצת השנאה המוסלמית בעולם. הם גם היו קשורים ישירות ל9/11 בנתנם חסות לאל קעידה. סדאם היה "סתם" דיקטטור - לא יותר טוב או יותר גרוע מדיקטטורים אחרים, והסנקציות הצבאיות שנאכפו עליו הפכו אותו ללא מזיק במיוחד (לשכנותיו, לא לעיראקים), וגם נטול קשר מיידי ל9/11 - חשבתי שהמניעים של בוש קשורים יותר לנקמה משפחתית מאשר לסיבות אסטרטגיות אמיתיות. |
|
||||
|
||||
הבנתי. |
|
||||
|
||||
הסיפור באפגניסטן נראה קטן לעומת עיראק אך הוא לא. ככל שהאמריקאים ובעלי בריתם ישארו יותר באפגניסטן, כך הם יסתבכו יותר והטליבן יתחזקו יותר. האמריקאים היו צריכים לצאת זמן קצר לאחר הפלישה ולא לנסות "להשלים את העבודה". מלחמה איננה עבודה; מילחמה מפילה קרבנות ומגבירה שינאה גם בקרב האוכלוסיה האזרחית שאינה אוהדת טאליבן. עוד אף גורם חיצוני לא הצליח לשלוט באפגניסטן והאמריקאים לא יהיו שונים. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים העיקריים שהפריעו למלחמה באפגניסטן הייתה המלחמה בעירק. כשהכוחות האמריקאיים לחמו באפגניסטן התחילו התיכנונים למלחמה בעירק וכך הועברו משאבים עיקריים שהיו מיועדים לאפגניסטן. החל ממומחים לתיכנון, בחירת מטרות, לוגיסטיקה ואימון של כוחות אפגניים, ועד לבשר העיקרי שהוא הדרגים הלוחמים ובעיקר הכוחות המיוחדים שעשו את עיקר העבודה. (אם להאמין לסיימון הירש, גם העברתם של כוחות מיוחדים לפעילות חשאית באירן פגעה בלחימה באפגניסטן). כך שהבעיה היא התפיסה הפוליטית-מדינית ולא הביצוע הצבאי, אבל מה עוד חדש? |
|
||||
|
||||
למלחמה בעיראק יש את הסגולות "הטובות" שלה. ייתכן ואם היא לא היתה, יכלו האמריקאים לפעול בעצמה רבה יותר באפגניסטן. האם זה היה משפר את מצבם שם? ההפך מכך. לנוכחות צבאית מלחמתית בארץ זרה יש טבע מתעתע- ממש מילכוד. לכאורה אם היו מפעילים יותר כוחות, היו מגיעים לתוצאות טובות יותר במיגור הטאליבאן. מדוע לכאורה? כי ככל שהיו מפעילים יותר עוצמה, כך האוכלוסיה הלא לוחמת היתה נפגעת יותר וסביר להניח שהפופולריות של המתנגדים לאמריקאים היתה עולה. זהו המילכוד של לחימה נגד גרילה בארץ זרה; אי אפשר לנצח בה. עוד אף כוח זר לא הצליח ממש לשלוט באפגנסטן. האמריקאים היו צריכים לצאת משם מיד לאחר שהופל שלטון הטאליבן. |
|
||||
|
||||
צרפת, סין ורוסיה היו קיימות גם בתקופת קלינטון, שהשכיל לרתום אותן לתהליך. בוש לא ניסה מספיק, כך זה נראה, או שלא ניסה כלל. הדוגמה של הודו ופקיסטן רק ממחישה זו: בוש בעצמו החליט להסיר את הסנקציות ממדינות אל, והן סיימו את הניסויים הגרעיניים שלהם. זה היה איתות לכל היתר (צ' קוריאה, אירן וכו'). כמו כן, הוא "נכשל" כמובן לחלוטין באשרור האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ואף בפעם הראשונה מזה זמן רב אישר תוכניות בארה"ב עצמה לשדרוג הנשק הגרעיני. כל אלו רומזים יותר על חוסר רצון דווקא, כי הוא הוכיח שכשיש רצון - יש יכולת (הרי את אפגניסטן הוא החריב בחיפושים שלא נגמרו אחרי בן לאדן, ואת עירק הוא ריסק בחיפוש אחרי נשק להשמדה המונית דימיוני). |
|
||||
|
||||
שוב - אני לא טוען שהמדיניות של בוש בענין צ.קוריאה (או יישומה) היתה מוצלחת - נהפוך הוא. והניסוי הגרעיני האחרון הוא הוכחה ניצחת לכך, אבל זה לא אומר שלא היה לו אכפת או שהוא לא ניסה לפעול נגד זה. |
|
||||
|
||||
ומה שאני אומר זה שהוא לא ממש ניסה לפעול נגד זה (לא מעבר למס שפתיים עלוב), ועל כך מצביעים המקומות האחרים - הודו, פקיסטן וארה"ב עצמה. עוד מאמר על אובדנה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין הודו ופקיסטן לבין צ. קוריאה? הודו ופקיסטן הן מדינות טוטליטריות בעלות אג'נדה קיצונית? לא עלה על דעתך שבוש מוכן לעצום עין בקשר לתכנית הגרעין של הודו (כמדינה דמוקרטית) ושל פקיסטן (כבעלת ברית בנושא אפגניסטן) אך לא לגבי צ. קוריאה, המאיימת על בעלות ברית חשובות של ארה"ב כמו יפן וד. קוריאה? |
|
||||
|
||||
האמנה הז"ל למניעת הפצת נשק גרעיני אינה עוסקת בטיב המדינה. זה לא משנה לצורך העניין אם ראש ממשלת הודו הוא סימפטי, רגיש ומבית טוב, בעוד ז'ונג איל מוגדר אקסצנטרי ובלתי צפוי. כמובן שזה לא עוזר ששתי הדמוקרטיות הגרעיניות החביבות מסוכסכות היטב אחת עם השניה, ויש פוטנציאל להרג של מיליונים כתוצאה מהשגת יכולת זו והסלמה באזורי המריבה. כמובן גם שניתן להציג את פקיסטן לא כבת ברית רעועה לנושא אפגניסטן, אלא מדינה בה יסודות האל-קעידה חזקים מאוד, ויש אומרים שבן לאדן מצא מחבוא דווקא שם. לכן "עצימת עין" סלקטיבית כזו לא עלתה על דעתי כלל. מה שעולה על דעתי הוא הפיחות העצום באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני שחל בתקופת כהונתו של בוש בעולם, דמוקרטית או לא: הודו, פקיסטן, אירן, צפון קוריאה וארה"ב עצמה, שחזרה לפיתוח נשק כזה. באקלים כזה, אפילו מובארכ כבר מצוטט כמגשש לקראת הגרעין. היית נותן לו ? הרי אין לו "אג'נדה קיצונית", ויש רק סיכוי קטן שתהיה הפיכה של האחים המוסלמים? ולמה לא לסעודים? הרי הם לא תקפו אף אחד כבר הרבה זמן. כדאי באותה הזדמנות לחשוב על התורכים, כי הם באמת דמוקרטיה חילונית, ובטח לא ידליקו את האזור כשיהיה סכסוך קשה מצד הכורדים בעירק. |
|
||||
|
||||
ולהלן קשר ברור נוסף, שהיא אחת הסיבות שאסור להבדיל בין מדינות באיסור הגורף על נשק גרעיני: מתוך ציטוטים של אחמדינג'ד, בקישור http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3313179,00.h... : הוא הוסיף ש"כל עוד ארה"ב, שהיא המדינה היחידה שהשתמשה בנשק גרעיני להשמדה המונית, ממשיכה במדיניותה לייצר נשק בניגוד לסעיף 6 של האמנה לאי הפצת גרעין, העולם ימשיך להיות עד לניסויים גרעיניים והמצב הזה יימשך". לדבריו, "אם מדינות כמו פקיסטן, הודו, צפון קוריאה והמשטר הציוני ערכו ניסויים גרעיניים, הרי שזה בשל העובדה שהן לא מחויבות לאמנות הבינלאומיות ולא חברות באמנה לאי הפצת גרעין. לפיכך, על המערב לעודד מדינות כמו איראן, הפועלת תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובמסגרת האמנות הבינלאומיות, ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות אלה על מנת שייעשה שימוש בידע הגרעיני לצרכי שלום". |
|
||||
|
||||
ועוד ציטוט צפוי, הפעם מהצפון קוריאנים: "Why is the UN, which didn't raise any problem when India received nuclear technology from the US, trying to sanction us?" the North Korean official said. מתוך http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=115919341...וכבר, בניגוד לקלינטון, ארה"ב מיידית מסירה מהפרק את האופציה הצבאית - "ארצות-הברית: כרגע, אין כוונה לתקוף את צפון קוריאה" |
|
||||
|
||||
נו אז? ברור שהקוריאנים מתנגדים לסנקציות , ולכן נאחזים בכל סיבה - אמיתית או לא - שהם יכולים. |
|
||||
|
||||
זה ברור, כמו שברור מי נתן להם את הסיבה הזו להיאחז בה, וכמו שברור שאין מקום לעשות אפליה בין מדינות באמנה לצמצום נשק גרעיני. |
|
||||
|
||||
דווקא ברור שיש מקום לאפליה כזו. ברור שאקדח בידיו של שוטר אין דינו כאקדח בידיו של מאפיונר. מלבד זאת, האמנה מפלה מראש, בין מדינות שכבר היה להן נשק גרעיני בשעה שנחתמה, לבין מדינות שלא. היא לא מוציאה מחוץ לחוק החזקת נשק גרעיני ממי שכבר יש לו אותו. |
|
||||
|
||||
כלומר הודו ופקיסטן, לשיטתך, הם "שוטרים". מצוין. כמו שכתבתי למתדיין אלמוני אחר (אולי אתה) תמשיך לעשות את החלוקה הזו הלאה: סעודיה, תורכיה, מצרים. בסוף, מרוב "שוטרים", מאזן האימה יהיה גרוע יותר מימי המלחמה הקרה. |
|
||||
|
||||
הודו היא הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. אין לי שום בעיה עם הודו גרעינית. נהפוך הוא - זה משקל נגד מצויין לגרעין הסיני (הקיים ממילא) פקיסטן, כמדינה מוסלמית, היא כמובן בעייתית יותר, אבל כאמור זה המחיר של שת"פ שלהם במלחמה נגד הטליבאן: "the lesser of two evils" |
|
||||
|
||||
כן, כן, הגישה ברורה. לפי זה אפשר לתת לסוריה אטום אם היא תתחייב להילחם בחיזבאללה מחר, וגם מצרים, שהיא "רפובליקה", אין מניעה שיהיה לה אטום, וגם סעודיה - הידידה הגדולה עם הנפט, למה בעצם לה לא? וזה שאתה יודע שלהודו יש אטום רק נגד סין ופקיסטן, מעניין מאוד את מדינות הודו-סין, שעשויות לחשוש קצת מהתפתחות זו, ולחשוב שגם הם דמוקרטיות הזכאיות להגנה. ואז, כשלכולם יהיה (כי תמיד אפשר למצוא תרוץ, לא?), צריך שרק אידיוט אחד ילחץ על הכפתור בעימות כלשהו, ועכשיו על המכ"מ של הרבה מדינות גרעיניות מופיע טיל גרעיני באוויר. מעניין מה קורה אז... |
|
||||
|
||||
החלוקה היא לא בין הטובים והרעים, החלוקה היא ביני לבין אחרים, כשלאחרים יש כמה גוונים - האחרים שלצידי, אחרים שמולי, ואחרים אחרים. מה "צודק" לעשות - זה ממש לא מעניין. יש למדינות המערב אינטרס למנוע מאיראן וצפון קוריאה נשק גרעיני (ובכלל). יש להם גם אינטרס למנוע נשק גרעיני מפקיסטן, אבל האינטרס הזה מעט פחות מובהק. אתה חולק על משהו מזה? |
|
||||
|
||||
צדדים ואינטרסים משתנים. נשק גרעיני נשאר. זוכר איזו פניקה היתה כשברה"מ התפרקה? מזל שמדינות חבר העמים הסכימו להעביר את כל הטילים אליה. תתאר לך פצצה גרעינית ברפובליקת אזרבייג'ן. ומה לגבי כווית? מדינה שקטה ועשירה, שלפעמים יוצא לה להיכבש ע"י עירק? אז כתשובה: אני חולק על הכל. נשק גרעיני אינו עוזר, אלא רק מפריע. גם כשהוא "אצלנו", וגם כשהוא "אצלם". |
|
||||
|
||||
אתה כתבת "כמו שברור שאין מקום לעשות אפליה בין מדינות באמנה לצמצום נשק גרעיני". אני משיב - "מותר" וכדאי מאוד עבורי לאסור על אוייבים וזרים את מה שאני מתיר לי ולמשפחתי. השיער שעל הראש גם מפריע. תאר לך שלא הייתה קרינה מסוכנת מהשמש? לא הייתי צריך לסחוב את זה איתי לכל מקום. מעט ככל שזה שוקל, אני סוחב את זה כל החיים, אז יוצא שהרבה מאוד אנרגיה מבוזבזת על שינועו. אך, מה לעשות, טרם נמצאה דרך יעילה להפסיק את הקרינה הזאת מהשמש, והשיער, על שלל חסרונותיו, הוא הרע-במיעוטו. באופן דומה, היה נחמד מאוד אם לאף אחד לא היה נשק גרעיני, אבל כל עוד זה לא אפשרי (וזה לא אפשרי), אני אעדיף שלא רק לאויביי יהיה נשק גרעיני, אלא גם לי. ומקרב אויביי, אעדיף שיהיה לכמה שפחות. |
|
||||
|
||||
המצב הוא שכרגע אין לאויביך, אלא רק לך. וזה עולה לך כסף, והרבה, ועולה לך גם... בביטחון (חלק לא קטן מתקציב הביטחון הולך לשם במקום, למשל, ימי מילואים וציוד קונבנציונלי). מול מה עוזר נשק גרעיני? הוא עוזר (וגם זה בספק) לייצר "מאזן אימה" אם באמת לאוייבים יש כזה. אבל אם אין - הוא רק מייצר את התמריץ למרוץ חימוש גרעיני מצד האויבים, והחשוב מכל - *אינו* מהווה הרתעה לאי פתיחת מלחמה קונבנציונלית. בכל פינה בעולם, כולל פינתנו הקטנה, הוכח שמלחמות קונבנציונליות ממשיכות כסדרן גם כשיש נזק כזה בזירה. |
|
||||
|
||||
אין דרך יותר בטוחה לעצור שימוש גרעיני של אחר נגדנו, מאשר להיות חמושים בעצמנו. הפתרון הזה לא אידיאלי. הוא יקר, הוא מסוכן... הכל ידוע ומוסכם. אבל אין אלטרנטיבה, בינתיים. אי-אפשר להתפרק מנשק גרעיני מדינה-מדינה. אם זה אי-פעם יהיה אפשרי, זה יהיה אפשרי כשכולם יעשו את זה ביחד. יותר בכלליות - בחיים מגיעים למצבים לא נוחים. זה לא משנה אם הייתה ברירה, זה לא משנה אם הגענו לכאן בעקבות טעות או טפשות. עכשיו אנחנו כאן, וצריך להתמודד אם זה. אי-אפשר לבקש סליחה ולהתחיל מחדש. לא בהכרח אפשר ללכת אחורה באותו המסלול בדיוק. כל הכבוד למי שמנתח את המצב ומגלה איזו טעות הובילה אליו, אבל עכשיו אפשר רק להזהר שלא לחזור עליה. להצביע על האבן שהתחילה את המפולת, זה לא יחזיר אותנו לראש ההר. אתה חייב להשלים עם המצב החדש ולהתמודד איתו. כולנו היינו מרגישים יותר טוב בלי נשק גרעיני בכלל בעולם? אולי. נניח לצורך הדיון שכן. אז מה? |
|
||||
|
||||
אז זהו - שאין לאף אחד באזור נשק גרעיני. רק לנו (כנראה). וזה הדלק לשליטים מסביב, שנותנים צידוק לפרוייקט שלהם (לגיטימי, לטעמי) - למה לישראלים מותר ולנו לא? בניגוד לדעה הרווחת, זה לא פשוט בכלל להגיע ליכולת גרעינית. עובדה, רק עוד 4 מדינות (כולל צ' קוריאה) הגיעו ליכולת זו חוץ מהחמש המקוריות, וגם אלו בשל עצימת עין בינלאומית בעייתית, רובה לאחרונה. ומה המחיר שאנו משלמים, שאתה מתעלם ממנו? פחות הרתעה קונבנציונלית (והרבה), ובמקרה של עליה לשלב הבא (אנחנו עוד לא שם, לידיעתך) - של מרוץ חימוש גרעיני אזורי - הקפאת הכלכלה וההשקעות במדינה. מי רוצה להשקיע במקום שיכול להפוך לפסולת רדיואקטיבית בין רגע? וקצת על מה זה עשה בקנה מידה גלובלי: רק צריך להביט על הצמיחה העולמית האדירה מאז הדטנט והגלסנוסט. אין מלחמה קרה ואין מאזן אימה = יש הרבה יותר ביזנס. |
|
||||
|
||||
"אז זהו - שאין לאף אחד באזור נשק גרעיני." - בעצמך אמרת שמצבים משתנים. "זה הדלק לשליטים מסביב, שנותנים צידוק לפרוייקט שלהם" - מאחורי הקלעים חשובים הרצון והיכולת. צידוקים זה לתקשורת, וממש לא קשה למצוא כאלו, לא משנה עבור מה. "זה לא פשוט בכלל להגיע ליכולת גרעינית." - לשחזר הישג בן שישים שנה זה לא בלתי-אפשרי. דורש מאמצים רבים, כן. אבל טיפשי יהיה לחשוב שמדינה שתנסה לאורך זמן, אולי [אתם מחזיקים איתי אצבעות?!] סתם ככה תכשל, או לפחות תתעכב מאה-מאתיים שנים. "ומה המחיר שאנו משלמים, שאתה מתעלם ממנו?" - המחיר ברובו כבר שולם. עכשיו נשארה עלות האחזקה, והיא לא גבוהה מספיק בכדי לזרוק את הנשק האטומי לפח. בטח לא כשהשכנות מתקרבות להשגת נשק שכזה. המלחמה הקרה נגמרה בהתמוטטות של אחד הצדדים. זה מה שאתה מציע? נזרוק את הנשק לפח ונחטט בפחים אחרי לחם, ונקווה שהיריב יעזוב אותנו לנפשנו? כי אם זה לא מה שאתה אומר, אתה כנראה אומר שמלחמה ומתח הם רעים, וששלום ושקט הם טובים. |
|
||||
|
||||
מצבים משתנים, אבל לא מהר. לנו יש כרגע לבד, ואנחנו בבדידות ה"מזהרת" הזו כבר עשרות שנים. אירן בהחלט מנצלת את זה שלנו יש כצידוק *חזק* כדי *לאזן* את התמונה, וגם היא היחידה באזור לשנים הקרובות, כפי שזה נראה. התשובה ליכולת גרעינית של אירן היא לא יכולת גרעינית שלנו, זה אידיוטי, כי די בפצצה אירנית אחת לחסל את החלום הציוני, ולכן המצב לא מאוזן. התשובה לגרעין אירני היא מבצע אופרה או משהו מדיני אקוויוולנטי: חיסולו בעודו באיבו. אין מקום למאזן אימה גרעיני במזה"ת. "המחיר ברובו שולם" - כנראה שאתה באמת לא מכיר מהן עלויות החאזקה האסטרונומיות של הציוד הזה. עפ"י העיתונות מדובר בלפחות קמ"ג ועוד בסיס סודי בארץ, על אבטחתם, אבזורם, אימונים נדרשים ומה לא. לפחות מאות מיליונים בשנה. ממש כלום. אולי אימון וציוד של כמה חטיבות שיריון וחי"ר שהיו יכולות להיות מול החיזבאללה, אבל מי צריך את זה כשיש לנו הארכת פין לאומית בדמות העמימות הגרעינית המפורסמת (והמיותרת). המלחמה הקרה נגמרה לא בהתמוטטות אחד הצדדים, אלא כשאחד הצדדים הסכים חד צדדית להפסיק עם זה, ומוטט עצמו (ברה"מ היתה בפשיטת רגל כלכלית מזה מס' עשורים. רק החלטה אמיצה של גורבצ'וב תרגמה את המצב הכלכלי לפוליטי). אין צורך כמובן לעשות זאת כאן - ישראל היא מעצמה כלכלית אזורית, וכדי להיות כזו ביתר שאת, הי פשוט צריכה לוותר על הגרעין באופן רשמי, ולאשרר את האמנה. |
|
||||
|
||||
"די בפצצה אירנית אחת לחסל את החלום הציוני" - לא ממש. המדינות המדוברות מנסות (בנתיים ללא הצלחה באירן, עם הצלחה חלקית מאוד לכל היותר בצ"ק, וגם כאן יש חשד למעורבות זרה) לפתח פצצה די חלשה (פצצות חזקות יותר קשה יותר לפתח). ההערכות לגבי הפיצוץ בצ"ק נעו (מה שאני קראתי) בין חצי ל15 קילוטון (ההערכה הגבוהה היא של הרוסים, שלא היתי סומך עליהם למצא את הסיסמומטר), כלומר בין 1/24 ל1.1 מהפצצה שהוטלה על הירושימה. בתסריט הפסימי ביותר אנו מדברים על מאה אלף הרוגים, התסריט האופטימי (וזאת בלי לקחת בחשבון את הסיכוי הגבוה לכישלון בטכנולוגיה שמנסים אותה בפעם הראשונה ונבנתה במחתרת, את חוסר היכולת שלהם לכוון טילים, את ההנחה שהם יצליחו להטמיע ראש נפץ גרעיני בV2 המשופר שלהם ואת כישלון החץ) מדבר על אלפים בודדים אם בכלל. מדובר בפחות מהגידול השנתי הטבעי של ישראל, לא קץ החלום הציוני כלל (במיוחד לאור העובדה שיתפנה כל כך הרבה מקום בשכונה המזרח-תיכונית). אתה מבלבל בין מחיר תחזוקת מערכת יצור, למחיר החזקת נשק. אפשר לשמור במחסן פצצות או רש"קים גרעיניים במשך שנים רבות, לא צריך בשביל זה כור. נכון, על המחסן צריך לשמור, ישנם עוד אי-אילו מקומות שנהנים משמירה הדוקה, המחיר הוא מאוד סביר. |
|
||||
|
||||
אז כמה עולה לנו, בסך הכל, תחזוקת כל המערך הגרעיני? בשקלים אם אפשר. אם אין נתונים, אולי אפשר להעריך על סמך ההוצאות של האמריקאים למשל? בינתיים לא ראיתי כאן מספרים. אחר כך אשמח לדעת כמה עולה בערך גם תחזוקת מערכת היצור. |
|
||||
|
||||
א. לא יודע. ב. אם מישהו היה כותב כאן מספר, לא היתי מאמין לו. ג. האמריקאים הם מדד גרוע, ראשית גם מהם אי אפשר לדעת באמת כמה זה עלה, שנית יש דוגמאות למערכות (נגיד טיל אויר אויר דור רביעי) שעלו אצלהם יותר, פי כמה יותר. |
|
||||
|
||||
הבנתי. אני לא אוהב טכניקות של FUD, אבל בעצם כולם משתמשים בהן כאן: אף אחד לא יודע כמה עולה תחזוקת המערך הגרעיני (ואדרבא מערך הייצור הגרעיני). עם זאת, נראה לי שהתגובה של easy להלן מחזקת את אלו שטוענים שמדובר בהוצאה לא קטנה בכלל. אשמח אם מישהו בכל זאת יוכל להעריך בכמה כסף מדובר (והנה באה הדמגוגיה שלי, סליחה מראש, אני לא באמת מתכוון לזה) וכמה אפודים קרמיים, מערכות מיגון לטנקים, ושאר ירקות, אפשר היה לרכוש בכסף הזה. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל, אבל גם אם משווים את מחירי היצור של כורים תעשייתים, לא נראה לי שמדובר בהשוואה הוגנת. ישנם דברים שלא ידועים לציבור. לגבי תחזוקת הנשק, אני עומד מאחורי עמדתי שאפשר (עם פצצות ביקוע פשוטות) להוריד את עלות התחזוקה למינימום. דרך אגב, כמו לתעשיות רבות נוספות, גם כאן ישנו ערך מוסף לקיומו של מחקר גרעיני (אין מדובר במפעל ותו-לא). |
|
||||
|
||||
למה באמת אין בישראל תחנת כוח אטומית? |
|
||||
|
||||
כי תחנה כזאת דורשת מעט כוח אדם יחסית להספק שלה ולכן ועד עובדי חברת החשמל מכשיל כל נסיון לבנות אחת כזאת. |
|
||||
|
||||
יש גם לא מעט סיבות אחרות (חשש בטחוני, בעיית אתרי סילוק פסולת וכו'). מעולם לא היה נסיון רציני לקדם הקמתה של תחנה כזו, וממילא לא הוכשל ע"י ועד העובדים. ועד העובדים מנסה להכשיל יוזמות אחרות כמו הקמת תחנות גז במקום תחנות פחם. כדאי גם לציין שבעשורים האחרונים הפופולריות של אנרגיה גרעינית בעולם בכלל היתה נמוכה. בארה"ב, למשל, לא הוקמה אף תחנה גרעינית מאז התאונה ב-Three-Mile Island ב-1979. רק לאחרונה התחילו מחדש לחשוב על זה בארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות בגלל שילוב של עליית מחירי הדלק המאובן, הניסיון להקטין פליטת גזי חממה ופיתוח דור חדש של כורים שמייצר פחות פסולת ואמור להיות בטוח יותר. |
|
||||
|
||||
כאן צריך לשאול מהי מטרת הנשק הגרעיני של ישראל. אם המטרה היא החזקה באמצעי יעיל לגרום נזק כבד לאוייב, אתה צודק. אם המטרה היא הרתעה בסגנון ''תמות נפשי עם טפשים'', אתה צריך יכולת השמדה של ערים שלמות או אפילו של אזורים שלמים, ואת זה אי אפשר להשיג בפצצות ביקוע פשוטות ואפילו לא עם פצצות ביקוע מתוחכמות. בשביל זה אתה צריך נשק תרמו-גרעיני. דרך אגב, גם פצצות ביקוע מתוחכמות דורשות תחזוקה כי הן מכילות רכיבים רגישים מאוד לתיזמון מדוייק מאוד (ננו-שניות) של תהליך הפיצוץ, וגם קצת טריטיום. |
|
||||
|
||||
איזה טווח מושפע מהפצצות האלה? |
|
||||
|
||||
איזה טווח מושפע מאילו פצצות ולמה אתה מתכוון במילה "מושפע"? |
|
||||
|
||||
פצצות אטום מהסוג שיש כנראה בארץ - הטווה שבו אנשים נפגעים מהן גם בעקיפין (מהקרינה). |
|
||||
|
||||
אני מאוד לא בטוח בתשובה שלי, אבל היא מעלה את הסיכוי שמישהו יבוא ויתקן אותי, ושנינו נשכיל, אז - אני חושב שהנזק נעשה בעיקר על ידי החום. במרחק שבו לא תפגע מההדף ומהחום, כמות הקרינה שתספוג לא קטלנית (אם אתה לא ממשיך לגור באיזור, זאת אומרת). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע בודאות אילו סוגים של פצצות גרעיניות יש בארץ אבל בגדול הנזק העקרי, כפי שצויין הוא מהחום, ובעקבותיו ההדף. הקרינה היא קטלנית בעיקר בטווח שבו החום וההדף יעשו את העבודה ובכל מקרה, הקרינה נעלמת כמעט לחלוטין בתוך שניות. פצצות מהסוג שהוטל על יפן שורפות הכל ברדיוס של מאות מטרים, מפילות כל דבר ברדיוס של קילומטר או שניים והקרינה שלהן קטלנית ברדיוס של מספר קילומטרים, למי שחשוף. מי שנמצא מאחורי קיר, יספוג מעט מאוד קרינה. הפצצות החזקות ביותר ישרפו כל דבר ברדיוס של 4-5 קילומטרים (למעשה הן יצרו מכתש של אדמה מותכת ברדיוס של כשני קילומטרים) ויפילו כל דבר ברדיוס של כ10 קילומטרים. השפעת הקרינה במקרה הזה היא זניחה. צריך להבדיל בין פיצוץ אווירי ובין פיצוץ על הקרקע. פיצוץ אווירי (בגובה של עשרות מטרים בפצצות קטנות, מאות מטרים לגדולות) יגדיל את עוצמת ההרס. פיצוץ בגובה הקרקע יעלה ענן עצום של אבק רדיואקטיבי. בגדול, הרדיואקטיביות של האבק היא לא מאוד גבוהה, אבל מספיקה כדי ליצור זיהום רדיואקטיבי ארוך טווח (עשרות שנים) שלא יהרוג את כל האוכלוסיה אבל יגרום לעליה בשכיחות של מחלות כמו סרטן, עקרות, פגמים גנטיים בילודים ומחלות נוספות. פצצות מימן גורמות פחות נזק לטווח ארוך, כי רוב האבק הרדיואקטיבי מותך בפיצוץ ולא מתפזר למרחקים גדולים. בנוסף, קיימות פצצות "מלוכלכות" שהן פצצות ביקוע עם מעטפת של חומרים מיוחדים (למשל, קובלט), שכאשר המעטפת מוקרנת בנייטרונים היא הופכת לאבק רדיואקטיבי. במקרה כזה אזור הפיצוץ יהפוך להיות רדיואקטיבי ברמה מסוכנת למשך עשרות שנים. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן, פיצוץ אווירי בעל יעילות מקסימלית הוא בגובה של מאות מטרים לפצצות קטנות וקילומטרים ספורים לגדולות. |
|
||||
|
||||
תודה. האנושות באמת אלופה בלהרוס, אבל זה לא חדש...מאוד הפתיע אותי מה שאמרת: האם הבנתי נכון, שבפצצות מהסוג שנזרק על יפן הקרינה נעלמת תוך כמה שניות ומי שנמצא מאחורי קיר כבר הרבה פחות חשוף אליה? |
|
||||
|
||||
הקרינה העיקרית לא מגיעה רחוק. חמצן וחנקן בולעים קרינת גמא וקרני רנטגן (שהם רוב הקרינה בפיצוץ הגרעיני) כך שמחוץ לרדיוס ההרס העיקרי הקרינה לא חזקה מאוד ונעלמת כמעט לחלוטין תוך שניות ספורות. מי שנמצא מאחורי קיר חוסך לעצמו גם את רוב הקרינה הזאת. הזיהום הרדיואקטיבי העיקרי באזור הפגיעה של פיצוץ גרעיני הוא מהנשורת הרדיואקטיבית שהיא תלויה בסוג הפצצה, גובה הפיצוץ ומשטר הרוחות. הסיכון העיקרי מהנשורת הוא לא קרינה ישירה אלא ספיגה בגוף של חומרים רדיואקטיבים (למשל יוד). |
|
||||
|
||||
שוב תודה, וסליחה על המשך השאלות (אתה יכול להגיד לי לרדת ממך אם זה נמאס). כלומר, למשל הבלגן שהיה עם הכור בצ'רנוביל הוא בלגן של חומרים רדיואקטיביים? ובאיזה טווחים - של מרחק וזמן - ניכר נזק רדיואקטיבי של הפצצות שהזכרת? |
|
||||
|
||||
כורים גרעיניים זה סיפור אחר לגמרי. בקצרה, מדובר בסביבה שמתרחש בה תהליך ביקוע גרעיני שמייצר נייטרונים לאורך שנים. הנייטרונים הופכים חומרים שונים בכור לרדיואקטיבים וכמו כן בין תוצרי הביקוע הגרעיני יש חומרים רדיואקטיבים. כשכור כזה מתפוצץ, הרבה חומרים רדיואקטיבים מתפזרים, ועדיין העיר קייב 110 ק"מ מצ'רנוביל קיימת. על סביבת הכור יש הסגר ברדיוס של כ30 ק"מ. לגבי הפצצות, זה תלוי בהמון גורמים. כידוע, הירושימה ונגאסקי קיימות גם היום ובגדול, פצצות לא "מלוכלכות" לא מונעות ניקוי של השטח והקמה מחדש של מבנים ומגורים במקום. הנשורת הרדיואקטיבית יכולה להיות ניתנת למדידה גם עשרות שנים אחרי ומאות קילומטרים מהמקום, אבל צריך לזכור שעל כדור הארץ יש חומרים רדיואקטיבים גם בלי פצצות ומקור הקרינה המזיקה העיקרי הוא השמש. אני מניח שיש טבלאות מסודרות שמראות עבור רמת קרינה את שיעור התחלואה וקיצור תוחלת החיים. פצצות מלוכלכות זה סיפור אחר לגמרי ומדובר בתקופה של עשרות שנים וברדיוס של עשרות ואפילו מאות קילומטרים ממקום הפיצוץ שבו הזיהום יהיה ניכר. עיר שתיפגע מפצצה כזאת לא תהיה ראוייה למגורי אדם לתקופה ארוכה מאוד. |
|
||||
|
||||
"האנושות באמת אלופה בלהרוס" - לעומת החתולים והקנפים, הבנאים המהוללים ביותר בגלקסיה? |
|
||||
|
||||
תראה לי חיה אחת שיש לה כח הרס של פצצת אטום. |
|
||||
|
||||
תראה לי חיה אחת שיש לה כוח לבנות. |
|
||||
|
||||
הרבה חיות בונות כל מיני דברים, אם כי כמובן לא בסקאלה של הבנייה האנושית. אבל אני דיברתי על כח הרס. כח הרס מהסוג שיש לאדם אין לשום חיה אחרת. |
|
||||
|
||||
כלומר, לבני אדם יש גם יותר כוח לבנות, וגם יותר כוח להרוס, או בקיצור, מכל החיות שאנחנו מכירים, לבני האדם יש הכי הרבה כוח... תודה לך שהבאת זאת לתשומת ליבנו. |
|
||||
|
||||
כל אחד מבין דברים כרצונו. |
|
||||
|
||||
בונה, כאילו דה? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה אתה מתכוון להגיד, ואולי גם אני לא הייתי כל כך ברור, אז אני אסביר - יצא לי כמה פעמים (יותר מדי) לשמוע את "צטק-צטק-צטק, כמה שהמין האנושי אלים! למה can't we all just get along, כמו כל שאר החיות?" זה לא חד-משמעי, אבל נראה שהחצי הראשון של תגובה 415197 נכתב עם הכוונה הזאת. |
|
||||
|
||||
אהה, בונה, ההוא מהסכרים. הייתי צריך לדייק, לסיים עם ''את המטוסים הנפלאים האלו, שנושאים אנשים ופצצות במהירות אדירה.'' |
|
||||
|
||||
החיות אלימות1 אחת כלפי השנייה. האדם אלים לא רק כלפי בני מינו ובני מינים אחרים, אלא גם כלפי סביבתו, ובאופן בלתי הפיך. זה די שונה מחיה שמגיעה לבית גידול חדש ומשנה שם את האיזון הבוטני והזואולוגי (או משיגה איזון חדש). שונה, כמו שמכות פטיש שונות מחיתוך לייזר. אבל גם אני לא רואה טעם במשחקי "תחרות גן חיות" מהסוג שתיארת. 1 זו לא מילה נכונה במקרה שמתארים אינסטינקטים שמובילים את מלחמת הקיום של החיות, אבל מילא. |
|
||||
|
||||
אומרים שאחת הסיבות העיקריות לחור באוזון הן הכבשים באוסטרליה וניו זילנד... |
|
||||
|
||||
מגדל? הטבע שלהן. בני האדם הם היחידים שמוכנים מידי פעם להאבק בחצופות, ולהרוג כמה מהן. |
|
||||
|
||||
הנה אחת פחות נעימה (לדעתי לפחות) - זה טבעי לגמרי כשכינים מאסיה מגיעות לאוסטרליה על כנפיהן של ציפורים. כשאת הציפורים מחליפים בני אדם, זה פתאום משהו שונה לגמרי. |
|
||||
|
||||
בני האדם (רובם. אם נתייחס לאחד ממיליון אצל בני האדם, נצטרך גם אצל בעלי החיים) לא הורסים את הסביבה בכוונה. זו לא המטרה של הפעולה, זו תופעת לוואי של פעולות עם מטרות אחרות לגמרי. גם פילים עושים את זה. השכנים החדשים, הפטיש והלייזר - מצטער, אני לא מבין את ההקשר. יצא לי לשמוע סיפורים על כלבים וחתולים שהורגים כל מיני מכרסמים, ולא אוכלים אותם. |
|
||||
|
||||
חתולים הורגים לפעמים בצורה אכזרית (=מנקודת ראות אנושית) למדי, מה שנקרא "לשחק עם הטרף" (מעניין איך זה התגלגל לפירוש המודרני של "משחקי חתול ועכבר", שאף פעם לא הבנתי מי בהם זה שחזק יותר). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהשימושים של הביטוי (רק בתקשורת הספורט, נכון?) הם די מבולבלים. אני חושד שאחר המקורות לבלבול הוא טום וג'רי. |
|
||||
|
||||
"תקשורת הספורט"? אני מכיר את הביטוי בדרך כלל בתיאורים של סרטים, לרוב אלו מהסוג של רוצח סדרתי פסיכולוגי. |
|
||||
|
||||
''משחקי חתול ועכבר'' בסרטים בד''כ דומים למשחקי חתול ועכבר במציאות - הרשע נותן לקורבן לברוח (או לחשוב שהצליח להערים על הרשע) רק כדי לתפוס אותו רגע מאוחר יותר (או לגלות שהוא עוד יותר עמוק בבוץ). |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי כך, אלא שבדרך כלל מדברים על משחקי חתול ועכבר בין הפושע לבין הבלש שרודף אחריו. כלומר, הפושע הוא לכאורה העכבר (ועכבר סטייל טום, שמצליח כל הזמן לעבוד על ג'רי). |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שנתקלתי במשמעות הזאת. מצד שני אני מתקשה להזכר מתי הלכתי לסרט. |
|
||||
|
||||
בד''כ לא זכור לי שיש את המשמעות הזו בסרטים עצמם. אני מדבר בעיקר על ביקורות הקולנוע. |
|
||||
|
||||
עכבר סטייל טום? הלו!! העלבת את שניהם, טום זה החתול וג'רי העכבר! |
|
||||
|
||||
מה שמצחיק הוא שהלכתי לויקיפדיה כדי לברר שלא התבלבלתי כאן, ראיתי שג'רי הוא העכבר וטום החתול ושלחתי את ההודעה כשאני מרוצה. כנראה שיש טעויות שאי אפשר למנוע... |
|
||||
|
||||
אם היית יודע who's on first הטעות היתה נמנעת. |
|
||||
|
||||
אבל כמו שאומרים על התלמיד המצטיין של הכיתה - מבני אדם הייתי מצפה ליותר. מצפה שיבינו, אם לא מיידית אז בחלוף זמן, את תוצאות מעשיהם, וישאפו לצמצם אותן (זה נעשה אבל בסייגים אדירים). |
|
||||
|
||||
אבל שימי לב שהדיון התחיל מהאנשים שמצקצקים על כמה שהאדם פחות טוב משאר החיות כי הן מסתדרות נפלא עם הסביבה ואנחנו לא. מה שאת אומרת הוא ''בעצם גם החיות לא מסתדרות עם הסביבה, אבל בני האדם יכולים להבין שזה לא טוב''. כלומר, אם כבר, בני האדם טובים יותר, כי לפחות חלקם מבינים שיש כאן בעיה. |
|
||||
|
||||
אני תמיד הבנתי שה"ציקצוק" הוא כזה: חיות לא מסתדרות עם הסביבה אבל לעומת בני האדם הם ממש נפלאים. תגובה 277381 |
|
||||
|
||||
אני עם שכ''ג. |
|
||||
|
||||
אני עם ראובן. הא! |
|
||||
|
||||
נתראה במצקצק הבא. |
|
||||
|
||||
בשביל נזק שאולי נקרא לו אסטרטגי לצורך העניין (כך למשל הנזק של פצצת אטום של עשרה קילוטון היא פחות מחמישית מהערכת ההרוגים עד כה בעירק, כך שללא המכה התודעתית אין בה בכדי להביא להכרעה) יש בכל מקרה צורך בפצצות מימן. האם לא קיימות פצצות מימן שמנגנון היזימה שלהם היא פצצת ביקוע פשוטה ? |
|
||||
|
||||
כל פצצת מימן מופעלת ע''י פצצת ביקוע. פשוט יש צורך בטמפרטורות ולחצים שלא ניתן כיום להשיג בשום דרך אחרת על מנת ליצור תגובת שרשרת של היתוך גרעיני. |
|
||||
|
||||
הדגש היה על פשוטה, כזו שתחזיק מעמד עשרות שנים בלי תחזוקה (אני לא מכיר את המכניזם של פצצות מימן, וגם בפצצות אטום אני מכיר רק שתי שיטות יזימה בסיסיות). בכל מקרה נראה לי שניתן לסכם את הדיון בהסכמה שאפשר לשמר את היכולת הגרעינית בעלות מינימלית, גם אם זה כרוך באיבוד חלק ממגוון כלי הנשק. |
|
||||
|
||||
החומר העיקרי בפצצה תרמו-גרעינית הוא טריטיום, זה החומר שעובר היתוך גרעיני ובלעדיו יש ''רק'' פצצת ביקוע פשוטה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל 1. בשביל להפיק טריטיום לא צריך כור אלא מתקן להפקת מים כבדים. 2. לטריטיום יש זמן מחצית חיים של 12.2 שנים, כך שאם למשל היום יש לנו מספיק למאה פצצות מימן, בעוד שישים ואחד שנה תהיה לנו היכולת ליצר כשלוש פצצות. זמן דעיכה אקספוננציאלי מצד אחד, אבל איטי מספיק כדי לאגור מספיק לדור שלנו מצד שני. |
|
||||
|
||||
1. הטריטיום כמעט שלא נמצא בטבע, בניגוד לדאוטריום. מקובל לייצר טריטיום ע"י הקרנת ליתיום בנייטרונים שנוצרים בכור גרעיני. 2. כפי שציינתי, הטריטיום מתפרק להליום 3, חומר שסופח נייטרונים ומשבש את תגובת השרשרת של הביקוע הגרעיני עד כדי מניעתה. |
|
||||
|
||||
"Tritium is also produced in heavy water-moderated reactors when deuterium captures a neutron; however, this reaction has a much smaller cross section and is only a useful tritium source for a reactor with a very high neutron flux. It can also be produced from boron-10 through neutron capture." אין לי מושג מה סדר הגודל הנדרש לפצצות מימן, אבל זה חומר שיש לו שימושים תעשייתים אפילו, ככה שאני לא בטוח שצריך לתחזק כור גרעיני רק בשביל זה.מה שציינת בהחלטת נכון, אבל תחת ההנחה שאפשר לאחסן טריטיום ולזקק מפעם לפעם להפרדת תוצרי הלוואי, אפשר יהיה להפיק כמה חביות ולשבת בשקט תוך חידוש הפצצות כל כמה שנים. נ.ב. מה קורה עם כלי נשק סובייטים ישנים ? הרי למעשה אין שם תחזוקה כבר זמן רב (אני מדבר בעיקר על אלפי הראשים הפרוסים להם אי שם), אתה טוען שרובם חסרי שימוש למעשה ? |
|
||||
|
||||
ועוד דבר, מסתבר שרוב פצצות המימן אינן מכילות טריטיום, אלא ליתיום, שמימלא יהפוך לטריטיום במועד הרצוי. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע כל פצצת מימן מכילה גם טריטיום. |
|
||||
|
||||
heavy water-moderated reactors זה כור גרעיני לכל דבר. אפילו בישראל יש אחד כזה. והוא כמובן דורש תחזוקה. הסעיף השני כמובן נכון. אין לי מושג מה קורה עם הנשק הגרעיני של בריה"מ לשעבר. |
|
||||
|
||||
אני לא מעוניין להזדהות או לתת סימוכין, למרות שכל האמור למטה גלוי וניתן לבדיקה. כור כוח חדש מהניילון עולה מיליארד דולר פחות או יותר (מחירי שנות התשעים), ועלות כור מחקר לא עוברת את המאה מיליון, גם אם מוסיפים גלגלי מגנזיום וספוליירים. עלות התחזוקה לא גבוהה. תחזוקה מינימלית של נשק קיים דורשת בעיקר כמויות לא גדולות של אורניום טבעי (זול וזמין) וכור מתפקד. כורי מים כבדים (כמו זה שעפפ"ז נמצא בדימונה) דורשים מכ"ד, אבל ישראל היא אחת החלוצות בתחום הפקת המים הכבדים (יש מי שמאמין שהטכנולוגיה לייצור מכ"ד היא שקנתה לישראל את הכור). את הרדיואיזוטופים הדרושים לתחזוקת נשק גרעיני ניתן לייצר מאוד בזול, אם כל התשתית כבר קיימת. זה כולל טריטיום ואת שאר הרדיואיזוטופים. אגב, גם הנשק הפרימיטיבי ביותר דורש אספקה זמינה (כלומר תמידית) של רדיואיזוטופים. בכל מקרה עלות התחזוקה המינימלית לא אמורה לעבור את עשרות המיליונים לשנה, כולל השחיתויות והכל. אגב, כורי המחקר בארץ משמשים גם כמכוני מחקר, שבמדינה מתוקנת היו מתוקצבים לא רע בין כה וכה. ________ מכאן והלאה הכל דעותי הפרטיות: 1. עלות ייצור ותחזוקת נשק גרעיני זולה בהרבה ממקבילות קונוונציונליות מרתיעות באותה מידה. די אם נאמר שכורי מחקר (וכמובן כורי כוח) עשויים להיות מפעלים רווחיים! (כורי מחקר משמשים לייצור איזוטופים שניתן למכור למגוון צרכים). 2. פצצה גרעינית שתיפול במרכז תל אביב תביא לדעתי להשמדת מדינת ישראל. גם פצצה מסדר גודל של הירושימה תגרום למאות אלפי הרוגים באופן מיידי והרס תשתית של עשרות מיליארדים לכל הפחות. כמובן שהאוגדונרים והפיקודים ובסיסי חיל האוויר יכולים להמשיך להגן על המדינה לפרק זמן מוגבל לאחר הפצצה, אבל קשה לראות איך ישראל חוזרת להיות מדינה פסאודונורמלית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |