|
||||
|
||||
מה זאת אומרת? אנחנו נמנע מכם. אני חושב שזה מקום טוב לחדד אבחנה, ממנה קפיטליסטים וקומינסטים גם יחד אוהבים להתעלם: האבחנה בין בעלות (ownership) לבין חזקה (possession). אנחנו נגן על חזקתנו על האדמה החקלאית, אבל אין לנו בעלות עליה. |
|
||||
|
||||
הילדים שלך יירשו את ה possession שלך? |
|
||||
|
||||
הילדים שלי יהפכו לחלק מהקהילה אליה אני שייך, מן הרגע שבו יוכלו לתקשר באופן עצמאי, או לכל קהילה אחרת שיתחשק להם להצטרף אליה. הם יקבלו את חזקותיהם ממני ומחברותיהן, אני מניח. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אם אני אגיע לקהילה שלך, אני משער שלא תמהר לחלוק עימי את ה possessions שלך. לאחר מותך, האם אוכל לטעון שלי ולילדיך יש אותה חזקה עליהם, או שאתה תוכל להעביר אותה ישירות למי שתחפוץ (לפני שתמות, מן הסתם)? אני שואל את זה כדי להבין את ההבדל בין שני סוגי הבעלות שציינת. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה איך השאלה הזו עוזרת להבדיל בין שני סוגי הבעלות שציינתי. ובכל זאת אענה עליה: מרגע מותי, לא יכולה להיות לי חזקה על דבר, ולכן מי שתרצה דבר מה שהחזקתי בו, תוכל לקחתהו. כמובן שאם אשאיר איזו בקשה שיתנו דבר מה למישהי, אז הקהילה\הקהילות הרלוונטיות יתחשבו בכך, אם ירצו. אני מניח שזה ייכנס לשיקול הדעת שלהן. לא לך ולא לילדי תהיה חזקה על החפצים בהם החזקתי, ברגע מותי. שניכם תוכלו לקבל עליהם החזקה. |
|
||||
|
||||
הבנתי, תודה. האם בעודך חי אתה יכול להעביר חזקה למישהו אחר, או שאתה יכול רק לוותר עליה ואז היא נחלת הכלל (או הקודם זוכה, או מי שלא יהיה)? |
|
||||
|
||||
וודאי שכן. |
|
||||
|
||||
למה בלשון נקבה? שניה לפני שתמות תוכל להעביר את הדברים שבחזקתך לילדיך? |
|
||||
|
||||
למה לא בלשון נקבה? ודאי שאפשר, כמו שאפשר להעביר אותם לכל חברה, קרוב, או אוייבת. |
|
||||
|
||||
כי בעברית המין הניטרלי הוא זכר. מספיק קשה להתמודד עם טעויות שאנשים עושים בלי כוונה, למה להוסיף טעויות מכוונות. מה דעתך על זה שאני אכתוב מסמך בו אני מצהיר שאני מעביר את כל רכושי לילדי שניה לפני שאני מת? האם זה לא בדיוק כמו צוואה (רק עם החזקות במקום רכוש)? |
|
||||
|
||||
"כי בעברית המין הניטרלי הוא זכר. מספיק קשה להתמודד עם טעויות שאנשים עושים בלי כוונה, למה להוסיף טעויות מכוונות." כי הנטיה להשתמש בזכר כמין ניטרלי היא כלי להדרה של נשים (ובעלות זהויות מגדריות שאינן גבריות בכלל) מן השיח. זו לא טעות, זה שינוי (לטובה) של השפה. "מה דעתך על זה שאני אכתוב מסמך בו אני מצהיר שאני מעביר את כל רכושי לילדי שניה לפני שאני מת? האם זה לא בדיוק כמו צוואה (רק עם החזקות במקום רכוש)?" ראה תגובה 408743: "מרגע מותי, לא יכולה להיות לי חזקה על דבר, ולכן מי שתרצה דבר מה שהחזקתי בו, תוכל לקחתהו. כמובן שאם אשאיר איזו בקשה שיתנו דבר מה למישהי, אז הקהילה\הקהילות הרלוונטיות יתחשבו בכך, אם ירצו. אני מניח שזה ייכנס לשיקול הדעת שלהן." |
|
||||
|
||||
טוב, זו שאלה מפגרת אך מתבקשת: ואם המין הנייטרלי היה נקבה, גם זה היה כלי להדרה? |
|
||||
|
||||
Segregation is oppression.
|
|
||||
|
||||
שמעתי פרסומת ברדיו בה דברו על ''אלפי לקוחות מרוצות''. זה כל כך צרם לי עד שברגע הראשון חשבתי שמדובר בטעות. |
|
||||
|
||||
וזאת מדוע? |
|
||||
|
||||
מדוע זה צרם לי? מדוע שמעתי רדיו? מדוע חשבתי שמדובר בטעות? מדוע אני עונה לתגובה שהיא בעליל של טרול? |
|
||||
|
||||
מדוע צרם לך? וכעת גם, מדוע אתה קורא לי טרול? |
|
||||
|
||||
(לא עלינו) לאחר מותך המצער בטרם עת בזמן ציד חזיר בר, רוצים דני ודינה להעביר את העט הזוהר (שלגביו לא הושארה צוואה) שלך לחזקתם. אל מי הוא יעבור - אל הראשון מבין שניהם שמספיק להגיע אליו? אל שניהם גם יחד? |
|
||||
|
||||
שיתווכחו ביניהן ויגיעו להסכמה. אני לא מבין מה מותי משנה כאן. |
|
||||
|
||||
מותך משנה כי הוא השאיר את העט ללא בעלים. מה זה "שיתווכחו"? נניח שדני הגיע קודם אל העט ואחז בו, והוא לא שם זין על הקשקושים של דינה ובטח שלא צריך להתווכח איתה (העט אצלו). אם כן, האם בפועל פירוש ה"שיתווכחו" שלך פירושו "כל הקודם זוכה"? |
|
||||
|
||||
גם קודם לא היו לעט בעלים. היה לו מחזיק. על כל פנים, אם לדינה יש בעיה עם דני, והיא לא יכולה לפתור אותה איתו, הרי שהיא יכולה לפנות לבוררות של אחרים, וכן הלאה. זה משהו אחר מאשר ''כל הקודם זוכה.'' |
|
||||
|
||||
תיקון. מותך משנה כי הוא השאיר את העט ללא מחזיק. (אגב, כל עוד לא הסברת לי מה ההבדל, מבחינתי אין כזה). מה הבוררים יעשו? על פי מה הם יחליטו כיצד לפעול? נניח שלא ממש ידוע את מי אהבת יותר - את דני או את דינה, אז זה לא קריטריון. מה הקריטריונים שהם צריכים לפעול על פיהם? מי יותר צריך את העט? מי יותר נחמד? מי יותר מוכשר בשימוש בעט? |
|
||||
|
||||
"תיקון. מותך משנה כי הוא השאיר את העט ללא מחזיק." את זה אפשר לומר על כל חפץ שאינו בחזקתה של אף אחת, אפילו כזה שסתם מונח ביער. "מה הבוררים יעשו? על פי מה הם יחליטו כיצד לפעול? נניח שלא ממש ידוע את מי אהבת יותר - את דני או את דינה, אז זה לא קריטריון. מה הקריטריונים שהם צריכים לפעול על פיהם? מי יותר צריך את העט? מי יותר נחמד? מי יותר מוכשר בשימוש בעט?" מה שהן רואות לנכון. אני מניח שמה שהכי יעזור לגשר ולפשר בין הצדדים הניצים. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אין קריטריונים. הבורר יכול להיות החבר הכי טוב של דינה והוא יחליט על סמך זה שהוא אוהב אותה ולא את דני. דני מצידו לא מחוייב להסכים למה שהבוררים דורשים - הוא שומר את העט אצלו בכיס כל הזמן ורק בכוח פיזי יוציאו אותו מחזקתו. נשמע לי כמו אנרכיה. |
|
||||
|
||||
דני לא מחוייב לשום דבר, אבל, שוב, הוא חשוף לסנקציות חברתיות. כבר היינו בדיון הזה. כן, אם הוא כל-כך רוצה את העט הזה, בצורה לא הגיונית, יש יאמרו, הזויה, הוא יכול גם לשבת איתו לבד, ולקבל אוכל כמה פעמים ביום. הוא אפילו יוכל לשבת איתך במושבת הבטלנים של הקומונה. בכיף, למה לא? |
|
||||
|
||||
האמת שאני עם דני בסיפור הזה, מכיוון שהבוררים עושים מה שבראש שלהם, ככה שנראה לי שהוא ואני נהיה מרוצים בייחד. אגב, אני מתחיל לחשוד שגם אוכל (בכמות העולה על זו שצריך כדי שלא לגווע ברעב) הוא סוג של כסף אצלך. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. כנראה שניסחתי את אמירתי בצורה שגויה. כשאמרתי שלאו דווקא יתנו לך כמה שאתה רוצה, התכוונתי לומר שלא יתנו לך למלא את המקרר שלך בכל-טוב בזמן שאחרים רעבים. יתנו לך ארוחות מספקות ומשביאות, כמו לשאר חברי הקהילה. |
|
||||
|
||||
נו, אבל אני מניח שלאף אחד לא יתנו למלא את המקרר בזמן שאחרים רעבים, אפילו אם זה יואל הפועל שעובד כמו שור 14 שעות ביום, ועושה עבודה של עשרה אנשים. בקיצור, אי אספקת מזון היא לא פקטור. חזרנו ללחץ חברתי בלבד, שאמור להרתיע את הפרזיטים שבאים לחיות על חשבון הקהילה. אם כן, למדנו לקח חשוב - לפני שאתה הופך לפרזיט, תמצא עוד חמישה-שישה אנשים שגם רוצים, ותקימו קהילה-בתוך-קהילה משלכם. גם אוכל חינם וגם חברה. |
|
||||
|
||||
אוקיי. מה ההבדל? אם אתה עוזב את האדמה ליום, היא כבר לא בחזקתך? לשבוע? לחודש? לשתי דקות? |
|
||||
|
||||
חזקה היא עניין של תהליכים. קרי, האם אתה משתמש באדמה בשביל תהליך שאתה מבצע. אם אתה מגדל תבואה בשטח אדמה כלשהו, אז הוא בחזקתך גם אם אינך שם בזה הרגע. אם סתם הצהרת שהאדמה שלך, ואתה הולך לשנה לארה''ב, אז היא אינה בחזקתך (שלא כמו בעלות על כסאות בכנסת, כפי שהוכיח ס. יזהר ז''ל). |
|
||||
|
||||
הגדרה מעניינת, אבל לא ברור לי איך היא מתייחסת, למשל, לבלאי. נניח שקניתי מצלמה דיגטלית סופר מתוחכמת, אבל אני נוסע לחו"ל רק פעם בשנה. אני יודע שאם כולם ישתמשו במצלמה שלי, קרוב לודאי שהיא תיהרס בתוך שנתיים - כלומר, אני אשתמש בה רק פעמיים. לעומת זאת, אם אני לא אתן אותה לאחרים היא תשמש אותי במשך עשרים שנים בנאמנות. האם המצלמה בחזקתי גם כשאני לא בחו"ל, או שהיא לא ולכולם מותר להשתמש בה והיא תיהרס תוך שנתיים? כנ"ל לגבי בגדים. האם מותר לאחרים ללבוש כל בגד שאני לא לובש היום? |
|
||||
|
||||
"הגדרה מעניינת, אבל לא ברור לי איך היא מתייחסת, למשל, לבלאי. נניח שקניתי מצלמה דיגטלית סופר מתוחכמת, אבל אני נוסע לחו"ל רק פעם בשנה. אני יודע שאם כולם ישתמשו במצלמה שלי, קרוב לודאי שהיא תיהרס בתוך שנתיים - כלומר, אני אשתמש בה רק פעמיים. לעומת זאת, אם אני לא אתן אותה לאחרים היא תשמש אותי במשך עשרים שנים בנאמנות. האם המצלמה בחזקתי גם כשאני לא בחו"ל, או שהיא לא ולכולם מותר להשתמש בה והיא תיהרס תוך שנתיים?" המשתמשים גם ישפצו ויתקנו, מן הסתם, כי גם הן רוצות להשתמש במצלמה תקינה. במקרה הכי גרוע, תצטרך להשיג מצלמה חדשה תוך שנתיים. "כנ"ל לגבי בגדים. האם מותר לאחרים ללבוש כל בגד שאני לא לובש היום?" בעיקרון אין מניעה מכך, אבל מן הראוי לשאול אם אתה שומר איזה בגד למטרה מיוחדת קודם לכן. זה תלוי מאד ביחסים הקהילתיים. |
|
||||
|
||||
המשתמשות רוצות מצלמה תקינה, אבל יש מספיק כאלו שקונים. אחרי שהן יגמרו להתעלק עלי הן יעברו למישהו אחר, ואני אשאר בלי מצלמה. שמע, האנרכיה שלך די מבאסת! |
|
||||
|
||||
לא _קונים_ מצלמות, חבר! מקבלים מסינדיקט פריקודאק, ואפשר להחזיר בתום השימוש. מה עוזרת לך מצלמה שיושבת שנתיים ומעלה אבק? |
|
||||
|
||||
עד שסוף סוף מצאתי מצלמה שאני מסתדר איתה? (אגב, זה לא כל כך בדוי - בצבא, כשמצאתי מדי ב' שבאמת מתאימים לי, מאוד לא ששתי להיפרד מהם - מה שלרוב קרה כשהם נקרעו, מה שלרוב קרה די מהר). |
|
||||
|
||||
אז קח אותה איתך. |
|
||||
|
||||
וגם את שלושת זוגות המדי ב' שלי? והמחשב, שיש עליו 80 ג'יגה של שירים שאני לא רוצה שמישהו ימחק בתואנה ש"מזמן לא שמעת אותם"? |
|
||||
|
||||
שכנע אנשים שלא למחוק אותם, או שתיקח אותם איתך. אבל אף אחד לא ישב בכלא על זה שהם מחקו לך את השירים כי הם היו צריכים את המקום. מקסימום אתה תכעס עליהם. לגיטימי. לך עם זה. |
|
||||
|
||||
לא רוצה להשתתף בחברה שכזו, 'צטער. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |