בתשובה לגיל לדרמן, 19/04/00 14:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה שלאסירים הלבנונים שבהם מדובר יש מחשב עם גישה לאייל הקורא. כי אני מניח שהמורל שלהם ישתפר למקרא התגובה שלך. אחריות היא תודעה, איך שכחנו, הם יגידו לעצמם. זה מחיר הבחירה שלנו. עם "הומניסטים" כמוך לא נגיע רחוק. כל כך מוכר התימרון המילולי, הכאילו רציונלי, שבעזרתו אתה מנסה להראות איך דווקא גישה הומנית תצדיק את כליאתם של הלבנונים האלה. הוא מוכר מכל מיני טיפוסים, לרוב עם כיפה סרוגה משום מה, כשהם מסבירים איך דווקא החילונים הם אלה המבטלים ומבזים אותם ולא להיפך; איך דווקא התנחלות בכל חור בשטחים תקדם את השלום וכו' וכו'. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, יש לציין כי התודעה וההבנה כלל אינן מביאות עימן ביטחון עצמי, מורל משופר, או שימחת חיים. הן פשוט מביאות מודעות והבנה. שנית, ההומניות היא תפיסת עולם המעמידה את האדם במרכז ההוויה. באדם יש גם עוול ואוולת, קטנוניות ופריצות, רשעות ופחדנות - בצד תכונות נעלות יותר. ההומניות מתייחסת לכולן. נראה לי שאתה פשוט מבלבל הומניות עם רחמים. ולבסוף, אם תואיל להצביע על פגמים ברציונליות של דברי במקום לנסות להשוות אותי לאנשים אחרים שאולי לא מוצאים חן בעיניך, שנינו נצא נשכרים. אתה תציג את דעתך בבהירות יתרה תוך התייחסות לדברים במקום לאומרם, ואני אוכל אולי להגיב. אה, כן. וכו' וכו'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |