בתשובה לגילית (טוחנת מים בלית ברירה), 24/10/01 20:31
הדת כמערכת תלוית מקום זמן ותרבות 40445
אישה אחת זה פויה כך אמרו בודאי חלק מן הקהל באשכנז של ימי הבינים האפלים (קצת לפני הרנסנס של המאה ה - 12)
לפיכך ההזדקק רבינו גרשום לחרום חרם שנקרא על שמו.
היום אלף שנה אחר כך עמדה זו מיצגת קרוב לודאי לדעת פמינסטיות דתיות את אחד ההשגים המוסרים של המערכת הדתית.
כך שגם ההלכה היא מערכת גמישה הנתונה לפרשנויות הזמן והמקום.
מצוות מפורשות מהתורה אינן תלויות 40456
חוקי יסוד, אם תרצה, ויותר מזה. מה שאמרת נכון לגבי פסיקות הלכה שהן בידי הרבנים (תושב''ע). מצוות מפורשות מן התורה לעולם אינן משתנות.
מצוות מפורשות מהתורה אינן תלויות 40467
לא מדוייק, למשל אחת המחלוקות בין היהדות הרבנית לקראים
(שמות ט"ז, כ"ט): "..., אל יצא איש ממקומו--ביום השביעי."
קראים אינם אורתודוכסים 40491
ההלכה האורתודוכסית היא זו שדנו כאן בשינוי שלה, והיא בשום אופן לא משנה שום מצווה מפורשת לפי המצב החברתי בתקופה נתונה.גם ''היום השביעי'' הוא לא עניין חברתי, כמובן. ודאי שיש הבדלי פרשנות בפלגים השונים.
קראים אינם אורתודוכסים 40494
*שיעול* אוכלי קטניות *שיעול*
לבריאות 40498
מה הקשר? קטניות כלל אינן נזכרות בתורה. אי אכילת קטניות הוא מנהג. המצווה המפורשת בתורה היא לא לאכול חמץ, ושום רב לא יפסוק לעולם שמותר לאכול פתאום חמץ בפסח מסיבות חברתיות או כל תירוץ אחר. קטניות אינן חמץ- זוהי בדיוק דוגמא הפוכה, של הלכה שמשתנה, של מנהג שאיננו כתוב בתורה. לו היה כתוב "לא תאכל אפונה וחומוס" (באיסור מפורש, כמו, נניח, משכב זכר) הרי שזה היה אסור בלי שום מקום לפרשנות.
בדיחה של אשכנזים 40502
בדיוק בגלל זה ''אוכלי הקטניות'' צריכים להשכים קום ל''סליחות'' יותר ימים.
שמיטת חובות למשל ? 40500
שמיטת חובות למשל ? 40600
אני לא בקיאה במצוות שמיטת חובות וגלגוליה, אני צריכה לברר.
יש עוד רבים 40605
האיסור לקחת ריבית, מצוות שמיטה (חקלאית וחובות), ואחרות הן מצוות בתורה שבכתב שמופרות בריש גלי ע"י רוב היהודים הדתיים.
אלה הן מצוות שלא ניתן לקיים איתן חיי כלכלה וחברה סבירים. אין כלכלה ללא הלוואות בריבית, לא ניתן, מבחינה כלכלית, לשתק את החקלאות כל שבע שנים ואפילו העלות של הפטרות מכל החמץ פעם בשנה יש לה משמעות כלכלית. לכן נמצאו מגוון של טריקים: היתר מכירה, היתר עסקה, מכירת חמץ לגוי, ופרוזבול.
יש עוד רבים 40611
הנוצרים הסתדרו לא רע בלי לתת בעצמם הלוואות בריבית במשך תקופה ארוכה. כל מה שאנחנו צריכים זה לארגן כמה יהודים שישבו פה, כולם ישנאו אותם, ומידי פעם, לשחרור עצבים, נוכל לעשות איזה פוגרום קטן. תגיד, איך מוסלמים בהלוואות בריבית? פשוט, הם כבר עומדים בחלק מהקריטריונים, וזה נראה לי סידור די נוח.
אם אתה יודע, למה שאלת? 40622
התורה היא תורת חיים. מותר לנוע בתוך גבולות ההלכה. תיקון אחד: "לא ניתן לקיים איתן חיי כלכלה וחברה סבירים במדינה חילונית".
מה הקשר ? 40688
טענת מספר פעמים ש"מצוות מפורשות מן התורה לעולם אינן משתנות". הבאתי כדוגמא נגדית מספר מצוות מהתורה שבכתב שבוטלו, למעשה, ע"י גורמים רבניים בתקופות שונות, ושינויים אלו מקובלים כיום על רוב הציבור הדתי.

האם ניתן להמשיך את הדיון מנקודה זו ?
אם אתה יודע, למה שאלת? 40728
לא רק במדינה חילונית.
כיום השווקים הם בינלאומיים, ואכיפה תקיפה של חוקי המנוחה או של שנות שמיטה יגרום למפעלים ישראליים להיות לא תחרותיים בשווקים זרים ועלול לגרום לסגירתם, או למעבר לירדן.

בצורה זו מצוות מסוימות מפריעות לכלכלה ללא קשר לדת התושבים.
מצוות מפורשות מהתורה אינן תלויות 40501
האין זו "מצווה מפורשת", כלומר ברורה ואינה מצריכה פרשנות? מה הבעיה? כתוב "אל יצא איש ממקומו--ביום השביעי". כלומר, הישארו בבתיכם ביום שבת. מדוע זה פחות מפורש מהאיסור על משכב זכר? זו כמובן החלטה *סובייקטיבית* (וכבר היינו במחוזות הללו), שלהערכתי נובעת מהרצון להקל (ע"ע עירוב תחומין וכו') והיא תוצא חברתי ואין בו שום דבר מדאורייתא.
(באיחור מסויים...) 79805
כתוב "אל יצא איש ממקומו", כלומר, הישארו במקומותיכם (ולא "בבתיכם"; "כלומר" זו מלה מחייבת). השאלה מהו מקומו של אדם היא שאלה פרשנית, שהתשובה המקובלת לה היא "מקום הישוב שלו" ולא ביתו.
סליחה על הדוגמא הנדושה 40554
אבל מה אם "גדי בחלב אימו"? ההסקה שמדובר במצוות ההפרדה בין חלב לבשר אינה בתורה. נדמה לי שהאיסור מתייחס דווקא למנהג אלילי שהיה נפוץ באותה תקופה. ההחלטה לשנות את משמעותו אינה אלא פרשנות מאוחרת ובכל מקרה אינה בתורה. או שאני טועה?
סליחה על הדוגמא הנדושה 40599
משתמשים ב"גדי בחלב אמו" ע"מ להמחיש כי ניתנו לישראל שתי תורות- זו שבכתב וזו שבעל פה. ע"פ התורה שבעל-פה זו משמעות האיסור של "גדי בחלב אמו". זה איננו פירוש חדש והוא אף איננו בר שינוי, לא היה ולא יהיה שום רב שיחלוק עליו. לאמור- המצווה מפורשת מן התורה ואופן ביצועה ניתן בע"פ במעמד הר סיני. יש להבדיל בין שני מקרים: מקרה כמו זה- ייתכן וייתכן שהאורתודוכסיה, שאיננה קראית, נוהגת לפי פרשנות שלכאורה נוגדת את הטקסט. עניין של אמונה. המקרה השני, והוא זה שהתכוונתי שלא ייכון לעולם, הוא שמצווה מסויימת תעבור מן העולם מטעמים חברתיים, וזה מה שנטען כלפי משכב זכר ונגד זה יצאתי- מצוות אינן בטלות אם החברה מתירה אותם. אל תאמר "זה מותר לפי ההלכה, כי עובדה שאנחנו חיים ככה". אמור - "איננו שומרים תורה ומצוות".
סליחה על הדוגמא הנדושה 40614
שכנעת אותי שהוויכוח חסר תוחלת, שכן לפי הבנתי, מוסד התורה שבע"פ ומקורה האלוהי (שבוודאי קיים בכל דת דינמית, כלומר, כל דת שורדת) הומצא בדיוק למטרה זו: כדי לאפשר לשנות ולהתאים גם מצוות מדאורייתא, מבלי להודות במקורו האנושי של השינוי.

דרך אגב, מדוע לדעתך לא ניתנה התורה שבע"פ בכתב?
סליחה על הדוגמא הנדושה 40620
כי אז לא היו קוראים לה כך, כמובן.

(תקשיבו, הוא שאל, אני עונה לו. כל המשועממים והרווים יכולים לפרוש כאן)

עיקר הדת היהודית הוא האמונה. אם הכל היה כתוב וידוע ובכל פעם שהיית נוסע בשבת הייתה יוצאת יד מהשמים ומעיפה לך סטירה זו לא הייתה חכמה בכלל. העניין הוא, שצריך אמונה. זו סיבה אחת. סיבה שניה- תורה מתהווה. משה ירד מן ההר עם התושב''ע, ובכל פעם שהתעוררה שאלה. אם הוא ידע הוא ענה, אם לא- פסק הלכה. ההלכות שנפסקו כשהקשר עם הקב''ה היה עם פחות הפרעות עברו במסורת שבע''פ, עד הגלות. בגלות גילו יהודים (מי מרצון ומי מאונס) את נפלאות הדתות האחרות או חוסר הדתיות והיה חשש שהתורה הזו תיעלם. בא רבי יהודה הנשיא וכתב אותה. הוויכוח אכן חסר תוחלת כי לא הבנתי על מה אנחנו מתווכחים. ודאי שרבנים פוסקים הלכה. אבל הם לא משנים דברי אלהים חיים. יש הבדל בין פסיקת הלכה שלא הייתה קיימת (טלויזיה בשבת) לבין הפיכת הלכה על פיה בטיעון ''לא רלונטי לפני החברה''.
סליחה על הדוגמא הנדושה 40639
תודה על התשובה היפה! עדיין, כדי לקבלה צריך אמונה, ומה לעשות והשם יתברך לא מנה אותי על מאמיניו.
אולי פשוט תפתחו מדור גילית וזהו 40642
לא משנה מה הנושא ומה המאמר, כל פעם שגילית מתווכחת זה בלי סוף ותמיד אותו ויכוח. אז יש לי הצעה למערכת. אולי, כמו שיש מדור פוליטיקה ומדור חברה וכו', פשוט תפתחו מדור גילית ששם יוכלו להתווכח איתה על דת ודברים כאלה עד שיבוא המשיח.
גם אני! גם אני! 40644
נו, ובכל פעם שאני מתחיל עם השטויות שלי מתחיל פתיל ארוך באותן שאלות. האם מגיע גם לי מדור נפרד באייל?

בקיצור, קצת סובלנות לא תזיק.
קנאי 40647
(:
מגניב. אולי באמת? 40645
(הנה, במיוחד בשבשילך, דברים שלא אמרתי אף פעם לאף אחד)
א. ציינתי- כשמשעמם לך, פשוט תדלג עלי. אני מבטיחה לא להיעלב.
ב.גילית לא "מתווכחת".
ג.גילית גם נורא מתנגדת (עם יוצאים מן הכלל) לדיוני דת באינטרנט ובד"כ עונה למה ששואלים אותה ותו לא. הייתכן שחוץ ממך כולם משעממים?
ד. להיפך.כשיבוא המשיח יהיה לי הרבה יותר מה להגיד. (:
אולי פשוט תפתחו מדור גילית וזהו 40648
מה איכפת לך? תגלול הלאה את הדף ולא תצטרך לשאת בעונש.
גילית מייצגת כאן באופן רהוט ואינטיליגנטי ציבור גדול וחשוב, שדעותיו נגזרות במידה רבה מן הדת היהודית לסוגיה. משום כך, מגיעים לא מעט מן הויכוחים איתה למבוי הסתום של האמונה. עדיין, זה מעניין ומפרה.
חוץ מזה, בוודאי לא תרצה לקטוע באיבו את תהליך ההארה אותו אני עובר!
להאמין או לדעת, זו השאלה 40883
והתשובה בפתיחה לספרו של הרמבם: (אני מצטט מהזיכרון) מצווה לידע שיש שם...(אלוהים וכו'). רמבם הלכות יסודי התורה, פרק א'. הספר אינו תחת ידי, המובאה חביבה במיוחד על נויגרשל.
סליחה על הדוגמא הנדושה 40923
אם אני זוכר נכון משה ירד רק עם לוחות הברית וכתב את התורה באוהל מועד במשך השנים עד הכניסה לארץ ישראל. (אם אני זוכר נכון הרי שה' הוא זה שהכתיב לו.

אם זה לפחות עייזר הסכים איתי באחד מהוויכוחים הישנים שלנו.
עוף בחלב נוסח ציפורי 40638
למיטב זכרוני היה מותר לאכול עופות עם חלב בתקופת בית שני, ואף היה זה מאכל מקובל באיזור הגליל, הלא כן? חשבתי שכאן בסה"כ היה עוד מקרה של החמרת ההלכה עם הזמן, ממש כשם שעם הזמן נאסר על אשכנזים לאכול גם קטניות בפסח בשל השימוש באותם השקים לדגנים וקטניות.
More receipes please 40780
And what about Frog in honey
(zfarde'a bidvash
In what areas?
Where from do you take your cooking receipes
and where from is your information about the Tzipori
delicattessen
תיקלתני - מודה ולא עוזב, מיכאל 40807
אמנם איני זוכר מאיפה, כמדומני עוד בימי בבי''ס היסודי, שמעתי על המאכל המקובל. לא פוסל את האפשרות שאת השם המפורש ציפורי הצמדתי לטקסט רק מתוקף היותה עיר גלילית הזכורה לי מאותה תקופה. עם זאת אני עדיין משוכנע בצדקתי ופונה בשאלה לאייל המתמצא בסוגייה, בתקווה ליישב את תהייתך העובדתית המוצדקת.

אישית מעניין אותי יותר לשמוע התייחסות מגילית (או מאחרים) לעניין ההלכתי שציינתי בהקשר זה. לא שיש כאן כזה סקופ או מהפכה - ההלכה משתנה עם הזמן, מתוקף הרשות שניתנה לפוסקי ההלכה בני התמותה בכל דור ודור.
תיקלתני - מודה ולא עוזב, מיכאל 40885
התשובה היא שאתה צודק, עוף טנדורי בחמאה אכן אסור מדרבנן משום מראית העין (שלא ידמה כאוכל בשר בחלב).
עניין קטן 41360
אף פעם לא הבנתי איך עוף במרגרינה או בשמן צמחי אינו נופל באותה קטגוריה של מראית עין. לפחות לעין שלי, מרגרינה מותכת הרבה יותר דומה לחמאה מאשר עוף דומה לבקר.
עניין קטן 41362
זה נראה לי קשור להתנוונות הדת, כשהיה כח בידי הרבנים לא היתה מרגרינה.
היהדות האולטרא אורתודוקסית 40943
הח"תם סופר (הונגריה המאה ה18 ?) קבע "שחדש אסור מן התורה" (פסיקה שהיתה במהותה תלוית זמן ומקום וכוונה למול תהליכי ההשכלה והמודרניזציה) ויצר את מכלול החברה החרדית כפי שהוא קים היום.ואת כולנו סיבך בעמדה עקרונית שנוגדת את בסיסה ומהותה של התורה שבעל פה.
מענין שאותם אולטרא חרדים לא מלאו אחוזים ניכרים מאותם חוקי יסוד (הנה התגלגלנו לפילוסופיה של המשפט) - מצוות הקשורות בארץ והלכות הקשורות בפולחן המקדש ועדין נחשבים כמודל הראוי לחיקוי על ידי האורתודוקסיה הארץ ישראלית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים