|
||||
|
||||
טוב, קיבלתי. יש המון רמות שבהן אפשר לענות לך. המוח שלי לא פועל כרגע באופן מסודר מסיבות שונות (העיקרית שבהן קשורה למנה נוספת של קפאין שתיכף תגיע), אז אתייחס ספורדית בלבד: * אתה אומר שהאליטה האקדמית בונה יוקרה/כסף מהפצתה של תיאוריה X. האם, לו היתה מפיצה תיאוריה Y, היתה מקבלת פחות יוקרה/כסף? האם, לו היתה מפיצה תיאוריה שעולה בקנה אחד עם רוח האליטות הכלכליות/פוליטיות, לא היתה יוצאת נשכרת עוד יותר? אלה שאלות שיש לשאול קודם כל ולקבל עליהן תשובה, לפני שפוסקים שדווקא תיאוריה X היא המקדמת ביותר את האליטה האקדמית. * לגבי "כבר 70 שנה טוחנים את אותה סחורה" - אתה לא עוקב אחר האקדמיה. אסכולת פרנקפורט התפתחה במחצית הראשונה של המאה שעברה. היא בעיקרה מודרניסטית. מאז היו לנו תיאוריות פ"מ לרוב. התוכן אולי (עדיין) לא לרוחך, אבל אי אפשר לומר שהוא לא משתנה כלל. כרגע אם אני רואה נכון, הגל העיקרי של הפ"מ באקדמיה מתחיל לדעוך לאיטו. גורמים מבניים שונים יעכבו את זה, אבל זה יקרה, נאמר ב-5-10 שנים הקרובות, ותיאוריית על חדשה תעלה, אולי אפילו מהפכנית. אולי אפילו דה-ריאקציונית :-) * לגבי הקונספירציה - כשאומרים "תיאוריית קונספירציה" אני לפחות רואה לנגד עיניי המון ראשים של אנשים רכונים על איזה שולחן, מתלחששים וטווים תוכניות. מעין גרסה על הישיבות של זקני ציון. אני לא חושבת שמישהו מתכוון לומר שכך פועלים דברים באליטות (אלא אם מדברים על Old Boys Clubs במובן המקורי של המילה). * בלי קשר לא"פ - כל מעמד חברתי, שכבה מקצועית או קהילה שכונתית מגבשים מתוכם איזה גרעין קשה. אין פעילות אנושית ללא קשרים בין אישיים. זה נאיבי לצפות שלא יתפתחו קשרים כאלה - ומשהתפתחו, לצפות שהם לא יובילו להענקת כל מיני טובות הנאה הדדיות (וכאן "טובות הנאה" בא במובן הפשוט ביותר שלו ולא במובן שלילי או כרמז לשחיתות. אנשים עושים טובה אחד לשני כי הם מכירים, חברים וכולי). הרי זה ניכר בכל מסיבה של העשירון/האלפיון העליון, שבה כל צמרת המדינה מתגודדת יחד - בדיוק כמו שזה ניכר בבר מצוה של אפללו מנתניה שאבא שלו מובטל כבר 5 שנים. מתי זה מתחיל להיות בעייתי? כמובן, כשזה גולש מתחומי החוק, הנורמות או המוסר המקובל: עקיפת מכרזים, מתן תרומות שלא כחוק, וכולי. זה לא תמיד מתבצע בצורה בוטה. אבל אלה קשרים אישיים. כשמדברים על מעמדות/אליטות למשל, יוצאים מנקודת מוצא שגם דני לוי וגם יוסי כהן אולי לא מכירים אישית ואולי לא גדלו יחד, אבל מתוקף העובדה שיש להם ביוגרפיות דומות בתוך אותו מעמד/קבוצה/שכונה, תמיד יהיו להם מכרים משותפים או פשוט העדפות דומות. כמו שני בוגרי ליגת הקיסוס, הם "יודעים לזהות" זה את זה, להתחבר או להתקרב, ובבוא הזמן גם לקבל ולתת. זה לא אישי - זה לגמרי מעמדי. בברכת "שוב נסחפתי", המים רותחים ובכלל ברקת. |
|
||||
|
||||
מה זה נסחפת?! עכשיו אני צריך קפה. אבל בינתיים: 1. קודם חשוב להבהיר שהתיזה שאני מייצג כאן (להלן "שלי") לגבי האליטות האקדמיות איננה בדוקה או מוכחת. מבחינה זו, אני טוען שהיא טובה כמו התיזה על האתוס שמקדמת האליטה הכלכלית או "בנין העל" של הבורגנים. שתיהן השערות שנדמה לי שאין דרך לאמתן. מכל מקום, התיזה "שלי" אומרת שהאליטה האקדמית מקדמת דווקא את התיאוריה של "עובדים עלינו - אף אחד לא יכול" ולא אחרת, משתי סיבות עקריות: א. בגלל שהיא הופכית לאתוס של האליטה הכלכלית. ושתי האליטות האלו מתחרות על ההגמוניה ולכן אינן יכולות לשתף פעולה ולקדם את אותו אתוס. לכן, בין אם בעלי ההון מקדמים את ה"פרוטסטנטיזם" או סתם מאמינים בו, על האקדמאים לקדם תיאוריה הפוכה, כדי לכבוש באמצעותה את לב ההמונים. ב. אם אנשי הרוח יטיפו לאתוס של "כל אחד יכול", ישאלו אותם "נו, אז למה אתם לא מיליארדרים?". ומאחר שהם מגזר לא יצרני ולא ייזמי, באמת אין להם סיכוי להיות מיליארדרים. לכן נוח להם יותר לנמק את מצבם הפיננסי ב'ה"הם" לא מאפשרים לנו' ולהוסיף 'ש"הם" לא מאפשרים גם לכם'. ומכאן להסיק, שההמון ואנשי הרוח הם מאותו צד. (אנשי הרוח, להזכירך, למדו גם את מקיוויאלי). 2. לגבי כבר 70 שנה..., "המחצית הראשונה של המאה שעברה" יוצא לי בערך לפני 70 שנה. זה שקוראים להם "מודרנה" רק אומר שגם לפניהם היו בני אדם חושבים. הבעיה שעליה אני מצביע היא ש*אחריהם*, בני האדם החושבים עושים את זה לאט מדי (לטעמי). נכון שאני לא מעודכן לגבי הפ"מ, בפרט כי אני לא מצליח להבין אותו. זה באמת נשמע לי אברה-קדברה ונותן לי להרגיש טמבל. ואני גם מקבל שבמשך השנים התפתחו עו כמה רעיונות. אבל הזרם המרכזי באקדמיה (של מדעי החברה והרוח), אלה שמתבטאים בתקשורת ורוב אלו שמלמדים את הסטודנטים החדשים, כל אלו עדיין מדברים בגעגועים על א"פ והרעיונות שלהם. נדמה לי שמייחסים לא"פ את המצאת ה"ביקורת" וביקורת (בכיינית, קנטרנית, לא פרודוקטיבית) הפכה לתחביב הלאומי - ראי פרשני חדשות ופרופסורים אורחים בחודש האחרון. 3. לגבי קונספירציה, כשאני קורא "...השיח הליברלי-קפיטליסטי שדואג לטפח את האשליה הזו כדי לשמור על אווירה נאותה בשוק החופשי", כמו שכתבת בתגובה 402422, אני בין שמדובר על טענת קונספירציה. בגלל זה שאלתי מי זה "הם" שדואגים לטפח. כל השאר, אחרי הקפה. |
|
||||
|
||||
ההיפך (הלוגי לפחות) מ"כל אחד יכול" הוא "*לא* כל אחד יכול" - או במלים אחרות, "יש כאלה שאינם יכולים". הוא לא מחויב ל"אף אחד לא יכול". |
|
||||
|
||||
1.ב. נורא-נורא פשטני. האם כל מי שחושב ש"כל אחד יכול" מחויב להיות מיליארדר? "כל אחד יכול" הוא האתוס שמניע את גלגלי ארה"ב (בלעדיו, בלי להגזים, ייתכן שהיו שם כבר כמה וכמה מהפכות אלימות, אפילו בלי אידיאולוגיה מרקסיסטית, סתם מזעם המונים מצטבר). "כל אחד יכול" הוא מה שמניע סיני בניו יורק, בעל מכבסה קטנה שמשתכר בצניעות - הוא עובד קשה ומקווה שתהיה לו רשת מכבסות יום אחד. אבל אף אחד לא מציג לו שאלות כמו "למה אתה לא מיליארדר". בקפיטליזם (האידיאולוגי) לא מאשימים בכלום את מי שעובד ("שם לחם על השולחן", אומרים באנגלית). רק את מי שמקבל קצבה :-) או לחלופין מי שמתאגד, אבל זה כבר סיפור אחר. 2. לא הולכת להסביר עכשיו פ"מ, תשכח מזה :-) פעם כתבתי הודעה ארוכה על פ"מ לאביב י. ותראה מה קרה לו. אתה יכול למצוא את זה אולי בחיפוש מתקדם - לפני שלוש שנים בערך. 3. ממש לא כיוונתי לקונספירציה, ואם כך השתמע אתקן - זה לא שמשפחות שטראוס, לבייב, אריסון וחבריהן מעבירים מייל יומי "חבר'ה, לא לשכוח לדבר הרבה על העניין הזה של כל אחד יכול". אלא כאשר שואלים אותם "איך הצלחתם כל כך", הם יעדיפו את התשובה הזו על פני אחרות. אתה ודאי לא מצפה מהם לענות "כל מה שיש לי השגתי דרך קשרים של המשפחה" (טוב, אולי בעצם ג'ודי נמ"ש היתה עונה תשובה כזו, אבל בטעות כי התפלק לה). |
|
||||
|
||||
ממתי לחיות מעבודה לא ממש קשה במכבסה קטנה, ולהשתכר מספיק טוב בכדי לפרנס גם ילדים, זה כל כך נורא? אילו אלטרנטיבות יש לו, ומה הן מציעות לו? אולי "כל אחד יכול" הוא שקר בדיוק כמו "תרד מהגג - דרך המדרגות! - ואני מבטיח לך שנפתור את זה." את מדברת על ג'ודי "אז שיקרתי" מוזס? |
|
||||
|
||||
"טז שיקרתי" זה ציטוט שלה? באיזה עניין הוא נאמר? |
|
||||
|
||||
אמרה "אז שיקרתי" או "שיקרתי, אז מה?" לשופט. לפרוטוקול: אני לא מוצא את זה באינטרנט חוץ מבשתי טוקבקים. |
|
||||
|
||||
זה בכלל לא נורא (אגב, מי אמר לך שניהול מכבסה זו עבודה לא ממש קשה?). זה אפילו אחלה. אני פשוט אומרת שהחלום (=אתוס) האמריקני כולל את הסיני הזה, את היכולת שלו להתפרנס וגם את התקווה שלו לעלות עוד מדרגה בסולם הכלכלי-מעמדי. |
|
||||
|
||||
3. זה שאין כאן קונספירציה של ממש זה די ברור. ובכל זאת, נשאלת שאלה מעניינת: האם כשהעשירים עונים לשאלה "איך הצלחתם כל כך" בתשובה "כל אחד יכול", ותחת ההנחה שזה לא נכון, הם משקרים במודע כדי להשפיע על תודעת ההמונים לטובתם שלהם? או שאולי הם משקרים במודע רק כדי שסיפור החיים שלהם ייצא יותר מחמיא? ואולי הם בכלל לא משקרים, אלא פיתחו אמונה בסיפור חיים כוזב ויותר מחמיא לנפשם? האפשרות הראשונה מוציאה אותם נבזים איומים; השנייה מוציאה אותם קצת לא יפים, אבל אנושיים כמו רובנו; האפשרות השלישית מוציאה אותם זכים כשלג. האפשרות הראשונה נשמעת לי מאוד לא סבירה. השנייה והשלישית הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
מסכימה איתך כמובן. אני לא בטוחה שא"פ עוסקת ב*מניעים* (המודעים) לסיפור הזה. היא עוסקת באינטרסים שהוא משרת. אתה רואה את ההבדל? |
|
||||
|
||||
האם יש בכלל עשירים שעונים לשאלה זו ב"כל אחד יכול"? והאם, מעבר לעניין הקונספירציה, זו לא יכולה להיות פשוט הצטנעות? |
|
||||
|
||||
ברור שהם לא עונים בדיוק במילים האלה, "כל אחד יכול", אלא בצורות דומות. גם אני, כששמעתי וקראתי ראיונות עם סלף-מייד עשירים, נראה לי שזו פשוט הצטנעות ולא כל ההשערות הקונספירטיביות המסובכות שמועלות כאן. האמירה בנוסח "כל אחד יכול", בדרך כלל באה כהקדמה למסרים מסוג: "אני לא כזה מיוחד, אני לא שונה מכל האנשים, אני כמו החבר'ה מהשכונה שבה גדלתי וכמוכם וכמו החבר'ה שלכם, אל תחטפו בגללי רגשי נחיתות". |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
1.ב. באמת פשטני. טוב, אנחנו עוסקים באתוס להמונים - זה לא יכול להיות מורכב מדי. אבל אפשר להעמיק קצת ולומר: נכון שלא כל מי שמאמין ב"כל אחד יכול" מחוייב להיות מיליארדר. אבל אם הוא לא מיליארדר אז או שהוא "עובד על זה" או שהא החליט ש"כסף זה לא הכי חשוב והוא לא רוצה". לפי התיזה "שלי", האליטה האקדמית לא יכולה לומר "כסף זה לא חשוב", כי אז היא תאבד את הנשק העיקרי שלה נגד האליטה הכלכלית. הרי אם כסף לא חשוב אז מה אכפת לנו שהם צוברים כל כך הרבה ממנו. מצד שני, הם לא יכולים לומר "אנחנו עוד עובדים על זה", כי מי שעוד עובד על זה לא יכול להיות אליטה - הוא בדרגה פחותה ממי שכבר גמר לעבוד על זה ונעשה מיליארדר. לכן האליטה האקדמית אומרת, בעצם, 'אנחנו לא מיליארדרים מאותה סיבה שאתם לא מיליארדרים, והסיבה היא ש"הם" - הרעים - לא מאפשרים לנו'. 2. שכחתי. גם אם היית מנסה כנראה לא הייתי מבין. בשלב זה פ"מ נראה לי כמו תורת הניסתר, מי שנכנס עם זה לעומק, יכול להשתגע. אולי אנסה שוב אחרי גיל 60. 3. יש קונספירציה ויש "תיאורית קונספירציה". כשיש רשימה (סופית) של אנשים שקושרים קשר בסתר לבצע מעשה (בד"כ עעבירה) זו קונספירציה. אין לאיש רשימה כזו ולכן אנחנו לא מדברים על קונספירציה. מאידך, "תיאורית קונספירציה" בעיני, זו טענה על מגזר - כמו "הבורגנים", "בעלי ההון", "הפרופסורים", "היהודים" וכו' -שמטפלל המונים *במכוון* וכדי להפיק רווח כספי או אחר. אבל לומשנה הסמטיקה. השאלה שירדן העלה היא החשובה: האם בטענה שלא כל אחד יכול (שבד"כ נאמרת בשאלה "האומנם כל אחד יכול?", כדי להוסיף נפח של "עובדים עלינו"), יש טענה למעשה רמייה מכוון של מגזר מסויים? |
|
||||
|
||||
3. לא. וראה גם תגובה 404368 . |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שמרקס דיבר על מלחמה מודעת בין המעמדות ועל "בנין העל" שהבורגנים מתחזקים במודע ככלי לשליטה בתודעת ההמונים. מה שאכזב את א"פ, ממשיכי דרכו, זה שבנין העל התודעתי לא התפרק, בניגוד לתקווה/תחזית של מרקס, ובימיהם ההמונים הפכו גם הם לבורגנים - לפחות בתודעתם. כלומר הבורגנים (מתקופת מרקס ניצחו במלחמה, השתלטו על ההמונים, והפכו אותם לעבדים לא רק בגוף אלא בעיקר בנפש. עבדים כאלו לא יודעים בכלל שהם עבדים ובגלל זה אין להם סיכוי להשתחרר. אבל כאן הקטע הקשה (לי). או (1) שהם טוענים שיש עבדים ואדונים, ואז יש מזימה מודעת של האדונים להמשיך ולתחזק את המצב לטובתם, או (2) שהם טוענים שכולם כבר עבדים/אדונים ולא נודע מי הוא מי ואיזה הוא. אני אישית חושב שהאפשרות השנייה היא המצב בפועל - אני לא יודע אם אני עבד או אדון. אבל נראה לי שא"פ, ואלה שמשתמשים בשיח הדומיננטי שלהם, חושבים - או מנסים לשכנע - שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, כלומר שיש אדונים שמתחזקים את העבדים באמצעות האתוס של "כל אחד יכול". |
|
||||
|
||||
כיוון שנסחפתי, כידוע, עניתי בתגובה הקודמת לגבי דעתי ולא בהכרח לגבי א''פ. אני אנסח משהו יותר מורכב אח''כ (קוצר זמן). |
|
||||
|
||||
ואולי "הם" זה אנשים עשירים שחיהם מוקדשים ללהיות עוד יותר עשירים והדרישה היא למידת הסתפקות? |
|
||||
|
||||
האמת, אני אף פעם לא הבנתי למה משורר שכתב שיר טוב אחד, טורח לשבת ולכתוב עוד אחד. ולמה ספורטאי שזכה באליפות הארץ, מזיע כמו אידיוט ומתאמן כדי לזכות באליפות העולם. ואני בכלל לא מצליח לעלות על דעתי למה בנאדם שיש לו מיליארד, קם בבוקר לעבודה כדי לעשות עוד מיליארד. אני אישית הייתי מסתפק בשיר טוב אחד, באליפות עירונית אחת ובמיליארד קטן אחד. אבל יחד עם זאת, נראה לי חוצפה ש*אני* אדרוש ממשורר להפסיק לכתוב, מספורטאי להפסיק להתאמן או מעשיר שיפסיק להתעשר. מה איכפת לך מהם? |
|
||||
|
||||
מדברייך נשמע צל צלו של ייחול למהפכה אלימה באמריקה. אני מעדיף את החלום (=האתוס השקרי) על פני אלימות. |
|
||||
|
||||
עוד אחד שרואה מהרהורי הסרט המוקרן בלבו. |
|
||||
|
||||
2. אלוהים ישמור! מה קרה לי? |
|
||||
|
||||
התחלת להגיב על הודעות חודש וחצי אחרי הזמן, זה מה שקרה לך! |
|
||||
|
||||
אה כן. אבל זה לא בגלל ההודעה ההיא שלך. זה בגלל חוסר זמן. הכל בגלל שסוף סוף יש לי את הדבר הזה, שהחברה המערבית המרנינה (שהצרכן כל כך אוהב), מתעקשת לכנות אותו חיים. |
|
||||
|
||||
תגובה 415043 |
|
||||
|
||||
סיפור מרתק. קמים בבוקר. הולכים לעבוד. חוזרים בערב. קמים בבוקר. הולכים לעבוד. חוזרים בערב. קמים בבו... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |