בתשובה לברקת, 21/08/06 14:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למי היה זמן? אאל"ט - המטח הראשון, זה שלא היתה הזעקה לפניו, הוא זה שהרג את עובדי הרכבת. להכנס ולצאת ממקלטים לאחר מותך, זה קצת בעייתי (אבל אני לא שולל על הסף). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אם כך, מדוע אומרים שהם לא נהגו לפי הוראות פיקוד העורף? הרי אמרו לאנשים באותם ימים ראשונים לצאת לעבודה. כל חטאם היה שעבדו במקום לשבת במקלט כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לומר "הורו לאנשים לצאת לעבודה" זה גדול על מה שהיה: בחיפה לא אמרו כלום, ואף אחד לא חשב בכלל שצריך לומר משהו. כפי שאפשר להבין מתגובה 404045, באותו בוקר יום ראשון אנשים תמימים לא הרגישו כל מניעה לצאת לסידורים באזור העיר התחתית. אבל מבחינת הנושא שבו התחיל הפתיל, דווקא יש הצדקה לומר שהם לא נהגו לפי ההוראות: אם דנים בשאלה עד כמה הוראות פיקוד העורף עוזרות להישאר בחיים, אפשר להתמקד בהוראות *העדכניות*. ואילו עובדי המוסך היו נוהגים לפי ההוראות העדכניות (שפורסמו, כמובן, אחרי מותם) אז טובים היו סיכויהם להישאר בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה. אולי בגלל אווירת "החטא ועונשו" הכללית שהתחילה במהלך ואחרי המלחמה הזו? באווירת מחדליזם, לא יכול להיות שאנשים מתים "סתם" כי הפילו להם טילים על הראש בהפתעה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |