בתשובה להאייל האלמוני, 21/08/06 14:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התשובה "תלוי בסיטואציה" לא תקדם אותנו לשום מקום, נכון? נראה לי שלפני "עליית מדרגה" סביר לשאול, ושוב - במיוחד במצבים בהם לא ברור באופן חד משמעי מה הצד השני רוצה או לא. השאלה לא חייבת להיות, בהכרח, בצורה מילולית, גם התשובה לא. כך למשל, אם אתה משחק בגב של מישהי והיא מרחיקה לך את היד מכיוון החזייה שלה, זה נראה לי כמו "שאלה ותשובה" סבירות והגיוניות. ולמקרה שאתה תוהה אם דברים כאלו קורים, אז כן. כאמור, נתקלתי כבר בבחורים שמצאו לנכון לשאול ולא להניח הנחות שלא בהכרח תואמות את המציאות (גם אם ברוב המקרים, בד"כ כשמישהו מגיע למצב שבו הוא שואל, התשובה חיובית). זה לא "למלא טפסים עם נוטריון", לא פוגע באווירה ולא נעשה כדי "להתכסת"ח" מפני אחריות פלילית. רק נסיון להקפיד על כך שאתה לא מלחיץ את בן/בת הזוג שלך וששני הצדדים רוצים את אותו הדבר. אני לא רואה איך זה שונה מאשר לשאול את הפרטנר "זה נעים לך?" כשאתה עוד לא לגמרי מכיר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שבחור מסויים בעבודה מוצא חן בעינייך ואת מתחילה איתו (לדוגמה נותנת לו את מס' הטלפון שלך, מנצלת הזדמנות צילום כדי לחבק אותו, או מעשים דומים), הוא קצת טועה בהבנת הכוונות שלך, והולך "קדימה" (pun intended) מהר מדי - מנסה לצרפת אותך כבר במשרד, ואילו את, כבחורה מהוגנת, דווקא רוצה לחכות לפחות לפגישה השניה. נניח גם שברגע שהראית שאת לא מעוניינת, הוא נסוג. האם תסתפקי באמירת "תפסיק", תגיבי בסטירה, או שתתלונני במשטרה על "מעשה מגונה בכפייה"? והאם תצאי איתו לפגישה אחרי כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתיימרת להגיב בשמה של העלמה אבל מנסיוני: צורת ועוצמת התגובה אל הבחור במשרד תלויה בהערכתי למה יגרום לו להפסיק. אני אף פעם לא מתלוננת במשטרה, אלא רק באזני חברים ועוברי אורח. התנהגות כזו תוריד את החשק שלי לשהות במחיצתו של הבחור בשעות העבודה או אחריהן, ואין הרבה שהוא יוכל לעשות בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל הסוגריים שלך לא נראים לי מובילים למסקנה שאני "מתחילה עם מישהו". לפני שהשתחררתי דאגתי להעביר את מספר הטלפון האזרחי שלי למספר אנשים (ולא כי ניסיתי להתחיל איתם, אלא למקרה שבעתיד הם יצטרכו את עזרתי, יחשבו על פרויקט שיכול להתאים לי וכו'. זה נכון בעיקר כשמדובר בשירות ביחידה שהיא לא צבאית קלאסית), הצטלמתי עם חלקים נרחבים מהאנשים שעבדתי איתם, מחובקת, עם חלקם - שום דבר מאלה לא רמז שאני מנסה להתחיל עם מישהו. ואכן, אף אחד לא חשב כך. בהנחה שמישהו היה מצרפת אותי ללא רצוני לא הייתי פונה למשטרה, בלי קשר לתוכניות שלי בנוגע לקיומה של פגישה שנייה. האם זה אומר שהמעשה היה לגיטימי? לדעתי לא, באופן חד משמעי. זה לא נכון לגבי חיבוק, זה לא נכון לגבי נשיקה "תמימה" ואפילו לא נכון לגבי הערות מסויימות. השלב שבו לשון נעשית מעורבת, בעיני, הוא שלב שדורש הסכמה ברורה של שני הצדדים ולא מהווה "חוסר הבנה של הגבולות".1 בכלל, לא ברור לי למה הדיון מוסט לכיוון השאלה למה הבחורה (ולפי הפרסומים, לא היא אלא המפקדת שלה) פנתה למשטרה. זו זכותה המלאה. 1באחת ההתייחסויות לפרשה מישהו כינה את זה כשלב "שבו לא היית פועל בצורה דומה כלפי אמא שלך". זו הגדרה שאני מאמצת, והייתי מקרדטת את ההוגה אם רק הייתי זוכרת איפה ראיתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי סתיו - איך זה שלא הצטרפת עדיין בשלב ה"מצרפת" וה"מקרדט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצרפת" אני מכיר מזה שנים, דווקא בצורת "להצטרפת". זה לא שורש כ"כ מעניין (בניגוד לפעולה שהוא מסמל), כו-לה מרובע קלאסי מגזרת פ"צ. "לקרדט" לא שמתי לב. מגניב, שני עיצורים בפ' הפועל, האקדמיה היתה מתחרפנת! תודה לעפרונית היצירתית ולאלמוני חד-העין על תרומתכם למהפכה הממשמשת-ובאה שתעמיד סוף-סוף את האליטה הטהרנית על טעותם ואל הקיר, ולא יפרסקרפטבו (הפסקת נשימה) לנו בשכל עוד לעולם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...רק אל תגישי תלונה נגדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אבל במקרה כזה אין ברירה אלא לנסות שוב עם החזיה. ואחרי עשר דקות, שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עשר הדקות אמורים להקדיש לעוד, ממה שעשיתם עד עכשיו. כמובן, שישנן גם אותן בעלות סגולה, יתבדו לצעירות ממושכת, שישתחלו מתוך החזיה בעצמן כאילו זו, רסן שהושם עליהן בהסכמה חלקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהי מזיזה את היד שלך ובכך מבהירה שהיא לא מעוניינת, למה לנסות שוב (ושוב)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את טוענת, שכל בחורה שסובלת מעכבות, אינה ראויה לחוות סקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה דוחה בעיניה (ואפשר להתחיל להבין למה) אומר שהיא סובלת מעכבות? כשיגיע כבש מושך, יהיה על מה לדבר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מרגיש, או למעשה, גם כשאני חושד בלי כל סיבה מציאותית, שאני דוחה מישהי, אני נמלט כמו עדר שלם. הסיבה שברוב המקרים האלו (של הבחורה המתנגדת קלות לא של זאת הקופצת מתוך בגדיה) התברר שהיא בכל זאת מותרת על פריט הלבוש הזה, היא שלא בכל הזדמנות אתה שולח יד לסוגרי חזיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסיק שאני בחורה. הטענה היא שאם מישהי מעבירה מסר ואחר כך לא מעבירה מסר שונה אין סיבה להסיק שדעתה השתנתה. ואם היא סובלת מעכבות אולי בפעם הבאה היא תלמד להגיד מה היא רוצה, ולא תגרום לבן זוגה להניח הנחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסיק, אני נהנה לנחש. הסרת יד תוך כדי נשיקה למשל, כמו הרבה מסרים אחרים בתחום, תודה לאל, היא מסר דו משמעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראת "לא רעב ולא אוהב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. אם אני שומע את המילה לא (לפעמים גם ''לו''), כשאני עוסק בחיזור אני הופך לחסידה למשך שבוע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |