בתשובה לאביב י., 20/08/06 21:41
הרג אזרחים ישראלים במלחמה - איזו סטטיסטיקה משקרת? 403813
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ב', 21/8/2006, 12:14
משתדלת לדלג :-P

כמה זמן עבר בין שני המטחים?
הרג אזרחים ישראלים במלחמה - איזו סטטיסטיקה משקרת? 403873
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 21/8/2006, 14:02
אאז"נ, הראשון היה בתשע ופרומיל (אני זוכר משום שזה בדיוק הרגע בו אני אמור לצאת מהבית ולאחר לעבודה) והשני לקראת עשר. נראה לי שכ-‏30 עד 50 דקות, אבל בלי הבטחות.
הרג אזרחים ישראלים במלחמה - איזו סטטיסטיקה משקרת? 403909
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ב', 21/8/2006, 14:53
הבנתי. אז היה להם די זמן להיכנס למקלטים והם לא עשו זאת (או נכנסו ויצאו חזרה).
אזעקות - פוסט מורטם 404031
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 21/8/2006, 19:46
למי היה זמן?

אאל"ט - המטח הראשון, זה שלא היתה הזעקה לפניו, הוא זה שהרג את עובדי הרכבת. להכנס ולצאת ממקלטים לאחר מותך, זה קצת בעייתי (אבל אני לא שולל על הסף).
אזעקות - פוסט מורטם 404036
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ב', 21/8/2006, 20:51
אה.

אם כך, מדוע אומרים שהם לא נהגו לפי הוראות פיקוד העורף? הרי אמרו לאנשים באותם ימים ראשונים לצאת לעבודה. כל חטאם היה שעבדו במקום לשבת במקלט כל הזמן.
אזעקות - פוסט מורטם 404046
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לברקת יום ב', 21/8/2006, 22:09
אפילו לומר "הורו לאנשים לצאת לעבודה" זה גדול על מה שהיה: בחיפה לא אמרו כלום, ואף אחד לא חשב בכלל שצריך לומר משהו. כפי שאפשר להבין מתגובה 404045, באותו בוקר יום ראשון אנשים תמימים לא הרגישו כל מניעה לצאת לסידורים באזור העיר התחתית.

אבל מבחינת הנושא שבו התחיל הפתיל, דווקא יש הצדקה לומר שהם לא נהגו לפי ההוראות: אם דנים בשאלה עד כמה הוראות פיקוד העורף עוזרות להישאר בחיים, אפשר להתמקד בהוראות *העדכניות*. ואילו עובדי המוסך היו נוהגים לפי ההוראות העדכניות (שפורסמו, כמובן, אחרי מותם) אז טובים היו סיכויהם להישאר בחיים.
אזעקות - פוסט מורטם 404081
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 21/8/2006, 23:56
לא יודע למה. אולי בגלל אווירת "החטא ועונשו" הכללית שהתחילה במהלך ואחרי המלחמה הזו? באווירת מחדליזם, לא יכול להיות שאנשים מתים "סתם" כי הפילו להם טילים על הראש בהפתעה.
הרג אזרחים ישראלים במלחמה - איזו סטטיסטיקה משקרת? 404045
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאביב י. יום ב', 21/8/2006, 22:01
רבע שעה לכל היותר. בזמן המטח הראשון היינו, זוגתי ואני, בדרך מבניין קצין העיר - ממש לא רחוק מן הנמל - למכונית הסמוכה. שמענו את הבומים היטב, ואני זוכר את השניות הארוכות שלקח עד שחלחלה לנו המסקנה הבלתי-תיאמן שנפל מטח של טילים על חיפה (יומיים וחצי קודם היה הטיל על סטלה מאריס, אבל זה היה רק בדיחה, ורק בטלוויזיה). דהרנו למכונית, ונסענו מהר ככל שיכולנו לעבודה, באזור האוניברסיטה (זו היתה החלטה קלה: שם לפחות יש מקלט). ברחוב צר בהדר תפסה אותנו האזעקה של המטח השני, ונכנסנו לחדר מדרגות. לפי חישוב זמן נסיעה סביר, משהו באזור העשר דקות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות