בתשובה לניצה, 18/08/06 1:56
שתי שאלות לסוף סוף 403210
רון בן-יעקב • בתשובה לניצה יום ו', 18/8/2006, 15:24
1. מה זה שונה עקרונית ממה שישראל אכן עשתה בחודש וחצי של הלחימה?
2. האם את לא מזהה דמיון מטריד לתאורית ה rapture הנוצרית-אוונגלויטית שממש בימים אלה עוברת תהליך התעוררות חזק במיוחד?
שתי שאלות לסוף סוף 403220
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 18/8/2006, 16:09
מהי תיאוריה זו?
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 403224
רון בן-יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 18/8/2006, 16:31
באחרית הימים לפני חזרתו של ישו תבוא תקופת התלהבות בה כל הנוצרים המאמינים יועלו לשמים לעמדת המתנה. בהמשך הנשארים על האדמה יעברו תקופה של סבל ומצוקה, מלחמות, רעב, רעידות אדמה, צונמי, מפולת בורסאית, ושיאה קרב האיתנים ארמגדון (היא מגידו, שבאזור שעמד בהתקפות הטילים והרקטות מלבנון). לאחר שהנוצרים האמיתיים יצרפו בכור, המקטרגים יאבדו בסבל או יתנצרו, המשיח ישוע ישוב לגאול את העולם.

אם לצטט מטיף אחד: "הוא מגיע. עכשיו המושיע בא. התלהבו, הריעו. בכל רגע הוא יופיע, הוא עשוי להתגלות ברגע זה ולקטוע את המשפט שלי."
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 403235
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 18/8/2006, 17:29
אז מה הדמיון לניצה? היא לא דיברה על חבלי משיח. אלא להפך, על תקופה ארוכה של חיים על חרבנו, שסופה אינו נראה באופק, ואין בה מן העל-טבעיות.
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 403238
רון בן-יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 18/8/2006, 17:37
אני מציע שתקרא בזהירות וקפדנות את כל הדברים שנאמרו בשנים האחרונות.
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 403258
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 18/8/2006, 20:18
אני דוחה בזהירות וקפדנות את הצעתך הבלתי הגיוניות.
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 403261
שממית החולות • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 18/8/2006, 20:32
ואילו האלמוני היה נענה לאתגר וניגש בזהירות ובקפדנות למשימה חסרת התקדים, אולי הפרוייט השאפתני ביותר שלקח על עצמו בן אנוש מאז שחר ההיסטוריה, האם היה הדבר מכשיר אותו להבנת תגובות באייל?
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 404339
רון בן-יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 23/8/2006, 7:25
כרצונך. אני אמשיך לפתח את הנושא, אם כי זה בערבון מוחלט בהחלט.

אני לא דיברתי על חבלי משיח אלא על הדמיון בין תאורית ההתלהבות הנוצרית-אוונגליסטית לבין תפיסת המלחמה הבלתי פוסקת של מייחלי המושיע היהודיים, שניהם שואפים לדומיננטיות אידאולוגית קוסמית, וזו אולי משמעות נילוות לכותרת "סוף סוף" ההיא. בעשור שניים האחרונים הקשר בין הימין המשיחי-יהודי והשמרני-ישראלי ובין הימין הדתי הנוצרי התהדק מאד. יש להם מכנה משותף, ונראה הם חושבים שהם יכולים לשתף פעולה בגלל אולי שיש דמיון בין דרכי הפעולה והמטרות שלהם. מבחינה תאולוגית כמובן שהמטרות שונות, אבל אפשר אולי להיסתכל על זה מנקודת מבט מטא-תאולוגית ואז אולי להניח ששניהם שואפים לימות המשיח (כל אחד ומשיחו הוא) בהם הדוקטרינה השלטת תהיה הדת שלהם. מלחמת לבנון ה-‏2 באה בעקבות מלחמת בני אור נוצרים בבני חושך מוסלמים בעירק, על רקע אסונות טבע בסדר גודל חסר תקדים (צונמי באסיה, הוריקאנים בארה"ב, שרפות ושיטפונות באירופה, רעידות אדמה באירן). מלחמת לבנון שהתרחשה מקום בו יתנהל טבח ארמגדון במגידו שימשה זרז עצום לאקסטזה המשיחית-נוצרית בארה"ב (ואולי גם במקומות אחרים בעולם, אני לא יודע). גם דוקטרינת ה"סוף-סוף" לעיל מבוססת על דחייה של דרכי התנהלות אנושית (שלא לדבר מוסרית) הומנית-מודרנית. היא יוצאת מתוך ציוויים תאולוגיים (או משהו עמוק יותר, לדעתי) שכוללים במשתמע שאיפה לאחרית הימים, אותה היא מביאה לידי ביטוי דרך מסע הרס, הרג וטבח שלא ברור מהי אחריתו הארצית המעשית.

אחד מהדברים העקרים שמקבילים לדעתי בין תאורית ההתעלות של הנוצרים-אוונגליסטיים ותאורית הסוף-סוף של היהודים-רדיקליים, היא ששניהן מנסות בעת ובעונה אחת לפתור בבת אחת בעיה מציקה בטווח הקצר והמיידי, תוך שאיפה שזה יביא אותם מיידית לשלב הסופי והאחרון של האנושות, טווח ארוך עכשיו. אבל בין המיידי לנצח המדומיין יש גם זמן אנושי, זמן ביניים. מהנסיון הקצר שלי למדתי שמה שנחשב לטווח ארוך - עשר עשרים שנה - שאנחנו לא יכולים לחזות מה יקרה בו, בדיעבד מסתבר שזה הזמן שלוקח לשינויים להתהוות, ושזה איננו זמן כל כך ארוך. למשל, ממלחמת לבנון הראשונה עברו 24 שנים, ואת השפעותיה אנחנו מרגישים היום בצורה אקוטית מאד. אידאולוגיות משיחיות ההתעלות על גווניה הנוצריים, יהודים ולכל הדעות גם המוסלמים, מתעלמת ואולי לא מסוגלת לתפוס ולהבין את המימדים האנושיים כפי שהם, אולי בגלל שהמאמינים האלה מרכזים את האנרגיה שלהם במה שהם חושבים שצריך להיות ולא במה שהווה.

לדוגמה, בתגובה 403530 כתוב במפורש:
"מלחמה מטרתה שמירת חייהם והאנטרסים החיוניים, של מדינת ישראל ותושביה *בטווח הקצר ובטווח הארוך*. אין עניינה בשיפוט כלל. הקריטריון לפעולה הוא היעילות בהשגת המטרות של המלחמה, ולא מי אשם ומי לא." (ההדגשות שלי, ומעניינת חוסר ההתייחסות לטווח בינוני ואנושי).

בתגובה 403599 ישנם סממנים של טרמינולוגיה דתית חריפה. נכון שגם בצבא מדברים על טיהורים, וגם משטרים אפלים נוקטים בטיהורים שונים, אך למרות ששורש המושג הוא דתי (ומה כבר אין לו שורש דתי), אבל השימוש הוא טכני ובא על רקע של ז'ארגון של נהלי עבודה יעילים (או בדומה). אבל אם כותבים:

"נשי המוות של החיזבאללה, אלו שמאדירים את המוות כמשאת נפש, ורואים את מות האחרים כמטרה נעלה, הם אנשים *טמאים ורעים*. מבחינתי כאשר מוציאים אותם מהשטח, הרי הוא מטוהר." (ההדגשות שלי).

אלא שיחד עם צידוקים דתיים לכיבוש לבנון, במסגרת של דיבור דתי כללי על חיים, מוות (מתחת לפני השטח יש גם "עמלק," "גוג ומגוג," "נחלת אבות," "הבטחה שמיימית"), הדיבור על טוהרה מעלה מייד את ניגודו - הטומאה. כנראה שאין צורך באיזכור מפורש במיוחד למי שכבר מכיר את צורת הדיבור הזו כמו מגיבי האייל. טומאב וטוהרה, התעלות הנוצרים המאמינים האמיתיים לשמים כדי שלמטה, על הארץ, יושמדו בצורה איומה כל הטמאים והמתנגדים (ואני מודע לעובדה שמתחתי את ההשוואה).

אם תפתח אתרים נוצריים-אוונגליסטיים, כמו שעשה מגזין הארפר'ס, תגלה ביטויי התלהות אקסטטיים מהמלחמה שישראל היהודית לשיטתם מנהלת נגד לבנון המוסלמית, כמו בתגובה האומרת "הללו את אלוהים! נבחרנו לחיות בזמנים האלה. משהו בקרבי מתפוצץ ואני רוצה לצאת בסאלטות ברחוב." מגיבה אחר שאלה "אני יודעת שהא-ל עושה רק צדק אבל מה יהיה עם הילדים שעברו אינדוקטרינציה מוסלמית, האם הם יגאלו?" ואחר מוסיף "אצלינו בתמוטטה מינהרה והרגה אישה במכונית...! אבל, כן, אלה ימים מאושרים."
תגיד שאלה אתרים קיקיוניים שלא קשורים לתאולוגיה הסו"ס, אבל למה שנקרא "הבסיס" הרפובליקני-דתי בארה"ב, שרובו מורכב מנוצרים אוונגליסטים למיניהם יש כוח פוליטי ניכר, וכאמור בעלי קשרים הדוקים עם ארגונים ישראלים. במאמר "חבלי הלידה של הציונות הנוצרית החדשה," מתאר מקס בלומנטל את עלייתה של השדולה "נוצרים מאוחדים למען ישראל," את קשריה עם הבית הלבן ועם חברי הימין הישראלי, כולל בנימין נתניהו. בלומנטל מספר שבחדשים האחרונים הבית הלבן קיים סידרה של פגישות לא רשמיות עם השדולה בנושאי המדיניות במזרח התיכון. ג'והן האגי מקים השדולה, ודויד ברוג נציגה הפוליטי (שנבחר גם, או בעיקר, היותו יהודי), מקדמים מדיניות ארמגדון במטרה ש"ישראל ואמריקה יתעמתו עם היכולת הגרעינית האירנית...עבור ישראל המתנה פרושה התאבדות לאומית." אני ממליץ לקרוא את המאמר למרות אורכו.
כפי שכתבתי מקודם, יכול להיות שקצת הפלגתי בהשוואה, אבל אני רואה דמיון בין סוף-סוף וההתעלות, בזה שהם באמת מנסים לבטל כל מידה של אנושיות התאוריות מדגימות עד כמה הן מבוססות על חוסר סבלנות וגם על אי הבנה בדרך בה בני אדם, חברות בני אדם, פועלים. אני לא מתכוון רק לדרכי הפעולה אלא גם, ובעיקר, לעובדה שיש בהן מידה מאד קטנה של הבנת דרכי אנוש, ודרישה לא מובנת שאנשים יתנהגו כמו מכונות מכוונות או בובות על קפיץ.
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 404534
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 24/8/2006, 5:45
לא טענתי שאין דמיון בין הימין האוונגליסטי באמריקה (השנוא על הניו יורק טיימס) לבין הימין המתנחלי (השנוא על "הארץ"). טענתי שלא היה בדבריה של ניצה בדיון זה שום דמיון למיני תאוריות המצפות ל"פתרון". היא דיברה על מאבק מתמיד ומעציב, ולא על דרך לגאולה. אולי מי שחולם על דברים אחרים הוא זה שאינו מבין דרכי אנוש?
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 404537
רון בן-יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 24/8/2006, 7:33
אני לא יודע מדוע הכנסת את הני"ט, הארץ והמושג "שנאה" לכאן; הקישורים שהבאתי הם מהארפר'ס ו-נשיון, ואני מקווה שקראת אותם כי אני מצאתי אותם מעניינים. אם כבר העלת את נושא הביקורת על הימין המשיחי הנוצרי בארה"ב, אז את הביקורת החריפה והעמוקה ביותר שקראתי לאחרונה עליהם ועל הסכנה שהם מהווים לדמוקרטיה האמריקאית (ומעבר לה) הייתה בספרו של קווין פיליפס "תאוקרטיה אמריקאית." פיליפס איננו "ליברל ניו יורק טיימסי" כפי שאולי אה מחבב לשטום, אלא הוא בא מלב המפלגה הרפובליקנית והיה האסטרטג הראשי בימי ניקסון ורייגן שהיתווה את הדרך והתוכנית למהפכה השמרנית בה המלפלגה הרפובליקנית הצליחה לגבור על הרוב הדמוקרטי בשני בתי הנבחרים ובבית הלבן. באפילוג של הספר הוא כותב על זה שלצערו שלושת הספרים האחרונים שלו הם כתבי אישום נגד המפלגה הרפובליקנית ובסיסה האוונגליסטי, ונגד משפחת בוש.
אני כן רואה דמיון בין האידאולוגיות המשיחיות ברובד העמוק, וייתכן ונשאר חלוקים על זה.
תאורית משיח בן-יוסף הלניניסטי 404556
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 24/8/2006, 9:59
דווקא על הרובד האידאולוגי העמוק אנחנו מסכימים. זו גם הסיבה שלא קראתי את הקישורים שנתת, נורא משעמם לשכנע את המשוכנעים.

מה שאני לא אוהב, הוא שתוקפים את ניצה על דעותיה, משפחתה, והאידאולוגיה שלה, בלי שום קשר לאמירה שלה. זה מונע דיון ענייני.
קאנט? 404570
היא • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 24/8/2006, 11:37
אהיה אסירת תודה למי שיוכל להסביר לי בעזרת טיעונים לוגיים (במידת האפשר) את ההבדל בין השוואת אוונגליסטים אמריקאים ל''יהודים רדיקליים'', והשוואת מוסלמים באירופה לישראלים חובשי כיפה סרוגה.
קאנט? 404632
האייל האלמוני • בתשובה להיא יום ה', 24/8/2006, 14:48
מדוע נראה לך שיש הבדל?
קאנט? 404637
היא • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 24/8/2006, 14:54
תשובתו של מר בן-יעקב לתגובה 404102
קאנט? 404664
רון בן-יעקב • בתשובה להיא יום ה', 24/8/2006, 18:07
(שמי רון)

האם זה דומה לחשק פתאומי להחליף מכשיר הטלוויזיה, ואח"כ לחשוב למה זה כדאי; משהו כמו חיפוש הסברים רציונליים להחלטות אירציונליות?
קאנט? 404669
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 24/8/2006, 18:31
הסתבכתי. מה היה "עז מצח" בהודעה ההיא של ההיא?

(שמתם לב שבעברית הישראלית המדוברת, "כינויי כבוד" משמשים תמיד לגנאי?)
קאנט? 404674
היא • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 24/8/2006, 18:49
(זה לא היה מכוון מצדי כגנאי)
קאנט? 404681
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 24/8/2006, 19:19
"בעל הבית" - דוגמה נגדית?
קאנט? 404672
היא • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 24/8/2006, 18:43
אני מאמינה שלא, רון.

אני התכוונתי למישור הקומוניקטיבי.

לכל דבר יש סיבה, או השתלשלות סיבתית כלשהי. אדם עשוי להיות מסוגל להסביר מדוע הוא אוהב שסק ולא סובל אפרסק, או שלא. אני עשויה להבין את ההסבר, או שלא.

הבקשה לטיעון לוגי הוא מתוך ההנחה, שההסברות שאבין טיעון שכזה גבוהה יותר.
שתי שאלות לסוף סוף 403275
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 18/8/2006, 22:32
1. ראשית, בכך שישראל הודיעה מראש שמלחמתה היא נגד חיזבאללה ולא נגד לבנון, וגם אם נגרם נזק לגורמים אחרים בלבנון הוא היה מוגבל (כך אפשר היה להסיק מראש מההצהרות ומהמוסכמות של השנים האחרונות, וכך אכן היה). ובעיקר, בכך שמההצהרות והמוסכמות היה מאוד ברור שללא קשר לתוצאות הקרבות, אין לישראל שום כוונה להישאר בשטח לטווח ארוך.

אחת התחושות המתסכלות שלי מתחילת המלחמה, ואני מניח שלא הייתי היחד בכך, היתה שאין לנו בעצם שום מנוף אמיתי ללחוץ בו על החיזבאללה: נניח אפילו שהיינו מצליחים למחוץ את הארגון צבאית, הרי היינו נסוגים שמחים וטובי לב, ותוך זמן לא ארוך החיזבאללה היה מגייס לוחמים חדשים ומקבל טילים חדשים מאיראן. לפחות במובן הזה ההצעה של ניצה היא שינוי ברור מאוד של המשחק.
שתי שאלות לסוף סוף 403295
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 4:15
אני מתייחס לעניין הזה דווקא כאן בתגובה לתגובה שלך, אבל זה עניין שחוזר על עצמו תמיד ומאוד מציק לי - למה למען השם מייחסים יכולות על-אנושיות כאלו לארגוני טרור?

ארגון טרור לא שונה מכל ארגון אחר. אם מחר כל העובדים של אמדוקס ישראל נעלמים באופן מסתורי, זו רק שאלה של זמן וכסף עד שהארגון חוזר להיות בדיוק מה שהוא היה לפני שהם נעלמו? לא סביר.

החזבאללה הגיע לאן שהוא נמצא לאורך שנים של התפתחות, צבירת כוח ניסיון ואמצעים. הדברים האלו לא קרו בן-לילה. מכאן שפגיעה אנושה בארגון יכולה לקנות לנו הרבה מאוד שנים של שקט, ואין שום וודאות שהארגון יצליח לרכוש בחזרה את אותה מידה של הצלחה בפרק זמן כזה או אחר.

התסכול העיקרי שלי מהמלחמה הזאת הוא שהייתה לנו הזדמנות פז שלא תחזור במהרה, ופספסנו אותה.
Hear, Hear! 403313
אביב י. • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין שבת, 19/8/2006, 11:29
Hear, Hear! 403314
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לאביב י. שבת, 19/8/2006, 11:34
זאת הבעת הסכמה או שזה נובע מהבנת האדם?
Hear, Hear! 403342
אביב י. • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין שבת, 19/8/2006, 17:04
הסכמה.
שתי שאלות לסוף סוף 403329
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין שבת, 19/8/2006, 14:44
יפה. אבל לא בדיוק. אם היית אומר זאת על ארגונים ברצועת עזה, הייתי מסכים. החיזבאללה שונה בכך שתשתית האימונים שלו, כפי שפורסם - ומכאן, תשתית הידע - נמצאת באיראן. לא התכוונתי למצב שבו כל אנשי הארגון, מאחרון הלוחמים ועד נסראללה, נהרגים, אלא למצב שבו רוב מוחץ של הלוחמים "הקטנים" (נניח, 80%) נהרגים, קצת פחות מכך בדרגי הפיקוד, ועוד פחות ככל שעולים במעלה הפירמידה; תסכים איתי שזה עדיין יחשב נצחון צבאי מוחץ (כשזה מלווה בהשמדת הנשק והתשתיות). אבל הידע, ומערך ההדרכה, יישאר (באיראן, ברובו, ובחלקו אצל מי שיישאר מאנשי הארגון בלבנון). לכן, יותר מאמדוקס, השוואה תקפה יותר תהיה למרכז המחקר של יב"מ בישראל‏1; אם כל עובדיו חלילה נעלמים, זה רק עניין של השקעה (סבירה) מצד יב"מ העולמית, ותוך שנים מעטות יש שוב מרכז מחקר נאות.

אפילו אמדוקס - אם תקרה לה הקטסטרופה, הדבר היחיד שימנע ממנה לחזור לעצמה די מהר, יהיה שמישהו אחר בינתיים יתפוס את הנישה שלה. מה הנמשל של זה במקרה לבנון? באמת הרבה זמן קיוויתי שמה שישראל מנסה להשיג בהכרעה הצבאית הוא להקל על צבא לבנון לתפוס את מקום החיזבאללה - הבעיה היתה שלא ברור שמספיק אנשים בלבנון מספיק מעוניינים בכך.

‏1 http://www.haayal.co.il/author?id=4, כדי לא להפלות בין קוראים ותיקים ומתעניינים לאלה שלא.
שתי שאלות לסוף סוף 403330
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 15:00
כנראה יש בעיה עם הקישור.
שתי שאלות לסוף סוף 403333
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 19/8/2006, 15:56
פסיק סורר. http://www.haayal.co.il/author?id=4
שתי שאלות לסוף סוף 403361
ברקת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 20:09
פתאום שמתי לב למספר שבקישור.

קל לנחש מיהם כותבים 1 ו-‏2. כותב מספר 3, לעומת זאת, הוא בלתי צפוי ולמעשה חצי פלמוני. אחריו ממשיכים עוד כותבי המאמרים הבראשיתיים של אז.

אבל מה קרה למספר 7?
שתי שאלות לסוף סוף 403368
אלמון • בתשובה לברקת שבת, 19/8/2006, 20:42
נצל"ש- מה קרה עם שי כהן, פעם מבעלי האתר ומהכותבים הססגוניים‏1 בו? האם ההיעלמות שלו לוותה בהסבר?
‏1 שם-תואר שנבחר אחרי מחשבה כמאוזן ביותר.
שתי שאלות לסוף סוף 403414
האייל האלמוני • בתשובה לאלמון שבת, 19/8/2006, 23:49
דיון 1095 סעיף ב.
שתי שאלות לסוף סוף 403411
האייל האלמוני • בתשובה לברקת שבת, 19/8/2006, 23:45
"חצי פלמוני"? יוסי גורביץ? את רצינית?
שתי שאלות לסוף סוף 403334
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 15:57
דווקא כאן יש ביננו הסכמה. אבל עדיין, גם ניצחון מוחץ של החיזבאללה בלבנון (השמדה מוחלטת של כל התשתיות שלו בלבנון) היה מהווה הישג משמעותי מבחינתנו, וקונה לנו שקט להרבה שנים. בין השאר מכיון שבשילוב עם פעילות דיפלומטית נכונה, הוא היה מאפשר שחרור של לבנון מהאחיזה של סוריה ואיראן (במידה מסויימת), והיה מקשה מאוד על החיזבאללה לחזור ללבנון.
שתי שאלות לסוף סוף 403339
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין שבת, 19/8/2006, 16:32
אתה יכול לפרט? מה בדיוק היה ניצחון מוחץ על החיזבאללה מאפשר, שלא מתאפשר כשיש לחיזבאללה כוח?
שתי שאלות לסוף סוף 403343
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 17:09
היכולת של הלבנונים לדבר ולפעול נגדו.
שתי שאלות לסוף סוף 403377
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 21:30
ישראל לא מעוניינת בפריסת צבא לבנון על הגבול. ראה פעולת סיירת מטכ''ל.
שתי שאלות לסוף סוף 403311
אפופידס • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 19/8/2006, 11:09
כבר נאמר שאירן וסוריה מוכנות להלחם בישראל עד הלבנוני האחרון. זו אחת הסיבות בשלן טענתי שהכתובת המיידית צריכה להיות המשטר הסורי, שיש לו מה להפסיד ובידו הכח לשנות את המצב אם יאולץ לכך, ולא האוכלוסיה הלבנונית שגם אם אשמה היא באלימות הנוכחית‏1, יכולתה למנוע אותה בעתיד קטנה באופן משמעותי מזו של סוריה (תגובה 396382 , תגובה 397070 ).

‏1 האשמה כאן היא טורית ולא מקבילית, כל שרשרת בחוליית ההרג אשמה בו באופן מלא: אירן, סוריה, לבנון.
שתי שאלות לסוף סוף 403396
ניצה • בתשובה לרון בן-יעקב שבת, 19/8/2006, 23:25
1. במה זה דומה?
לא התכוונו לכבוש את המקום (מסתבר שאפילו לא ממש התכוונו לפרק את החזבאללה מנשקו). הפעולה שהיתה, כלל לא כוונה לגרום הפסד משמעותי ובלתי הפיך לאוייב ורווח משמעותי לנו, שזו משמעותו של נצחון במלחמה. לכן לא היה סיכוי לנצח בה מלכתחילה.

2. מהו הדמיון שאתה מוצא?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות