בתשובה לרחל, 23/04/00 21:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה, רחל. לכל איש יש שם, וארון... אין קו חד, לדעתי וכל אחד מסווג את סיווגו שלו. מאיר אריאל כתב שבסוף כל משפט שאומרים בעברית יושב ערבי עם כפיה. לדעתי בתחילת כל משפט בעברית יש הדהוד של מקורות עתיקים. השפה חשובה יותר מאימו של הכותב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא לי לחצוב לעצמי כאן נישה (גומחה? הממ...) של פדאנט, אז אציין שמאיר אריאל כתב "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". ("שיר כאב", מתוך האלבום "שירי חג ומועד ונופל") אכן, אריאל מיטיב להכמיס את ההויה הישראלית בעברית ייחודית וקוסמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |