|
||||
|
||||
'' אידיאלית, מגיעים מתישהו לסט של חוקים שמתאימים לנו, ומפסיקים לחוקק.'' ואז קוראים לזה ''התלמוד''. |
|
||||
|
||||
אני מפספס איזושהי נקודה? |
|
||||
|
||||
מצב של שיווי משקל הוא לא תמיד מצב של אפס שינויים. |
|
||||
|
||||
זה תלוי בהגדרת שיווי המשקל, והגדרתם של שינויים. למשל כוכב לכת שבו קמה חברה ואז נהרסת במאבק פנימי אלים, אבל מספיק ממנה שורדים והאקולוגיה של כוכב הלכת לא נפגעת. אם התהליך הזה ממשיך לחזור על עצמו, זה שיווי משקל? תלוי בהקשר. כוכב הלכת הזה נמצא במצב של שיווי משקל במסלולו סביב השמש שלו, המין ההוא של היצורים נמצא במצב של שיווי משקל עם המינים האחרים. בחזרה לכוכב הלכת שלנו - לא ברור לי על איזה שיווי משקל אתה מדבר. שיווי משקל בהתפלגות החוקים הרצויים בקרב המצביעים? זה לא נשמע לי קשור לדוגמה של התלמוד. אתה מתייחס לשינויים בפירוש שיעניקו השופטים לדברי המחוקק? זה לא שונה באפקט מחקיקת חוקים חדשים. אם האחד לא מפר את שיווי המשקל (שוב - של מה?), אז גם השני לא. חוץ מזה, מצב כזה לא ימשך לאורך זמן (לא בלי האמונה שהחוקים מגיעים מלמעלה, מה שמוציא את שינויים מהחשבון). או שיוחלפו השופטים, או שישוכתבו החוקים. |
|
||||
|
||||
אתעלם מהפסקה הראשונה שלך שהיא טכנית כמו שהיא לא רלוונטית (והרי כתבתי ''לא תמיד''). מה שניסיתי להגיד, הוא שהתלמוד הוא דוגמא לסט של חוקים שלאחריו מפסיקים לחוקק. ההנחה החבויה היא שהחברה האנושית אינה משתנה, ולכן אפשר לשאוף למערכת חוקים ''אידאלית'' שאחרי השגתה אין צורך לחוקק יותר. תפקיד מערכת החוקים (ביו השאר) הוא לתמוך בחברה. אם החברה תשתנה, מסיבות כלשהם ( אנדוגניות או אקסוגניות) יש טעם בחקיקה נוספת. גם חברה ''יציבה'' איננה בהכרח חברה שאינה משתנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |