|
||||
|
||||
קודם כל, סחתיין על הסטינגה. לעניננו, אינני רואה מדוע שלא ייבחנו נבחרינו לפי הספק החקיקה שלהם. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מצביעים בבחירות בכדי לספק פרנסה לעורכי הדין. אנחנו לא צריכים שלוש-מאות חוקים חדשים בכל שנה, וגם לא שום מספר אחר. אידיאלית, מגיעים מתישהו לסט של חוקים שמתאימים לנו, ומפסיקים לחוקק. אנחנו מצביעים בבחירות בעיקר - ואם ירצה השד, יום אחד רק - בכדי לבחור את הממשלה. מבציעים בכדי שהאנשים הנכונים ינהלו את העסק, לא בכדי שיערמו על ראשינו עוד ועוד כללי עזר ותקנות משנה. |
|
||||
|
||||
ברור לך שזה לא שהחוקים נערמים זה על גבי זה כך שאלו שבתחתית הערימה הם החוקים הנחוצים ואלו שבמרום כבר די מיותרים, נכון? החוקים שנחקקו בעבר לא בהכרח רלוונטים היום. המציאות והנורמות החברתיות משתנות עם הזמן, והחקיקה אמורה לשקף את המציאות והנורמות הקיימות. לצורך הענין, חקיקה שמבטלת חוק שכבר לא תואם את הנורמות כיום (והדוגמא הקלאסית לכך היא האיסור על משכב זכר), או מתקנת חוק קיים חשובה לא פחות מחקיקה שמייצרת חוקים "חדשים". אני ממש לא מקווה שיום אחד אני אצביע בבחירות רק כדי לבחור את הממשלה. ורק בשביל הפרוטוקול - כללי עזר ותקנות משנה הם בדיוק פעולה של הממשלה בעזרתם היא "מנהלת את העסק", ולא פעולה של הרשות המחוקקת. |
|
||||
|
||||
כן, ברור לי. הרי אמרתי "אידיאלית". הנה - "אידיאלית, מגיעים מתישהו לסט של חוקים שמתאימים לנו, ומפסיקים לחוקק." את לא מקווה שיום אחד כל חוקי המדינה יהיו לרוחך? "כללי עזר ותקנות משנה" - סמנטיקה. התכוונתי להגיד "חוקים כה שוליים, שעצם קיומם מהווה מטרד גדול מזה שהם נועדו לפתור." |
|
||||
|
||||
גם אם כל חוקי המדינה יהיו לרוחי אני לא חושבת שזה מצב שצריך להשאר סטטי ולו בגלל העובדה שרוחי משתנה מדי פעם. איך מצחיק? אפילו אם סט החוקים הקיים ברגע זה ממש הוא נפלא ונהדר, אין להוסיף לו ואין להחסיר ממנו, עדיין אני מניחה שבעוד שנתיים (או עשרים) יהיה צריך לשנות אותו מעט, בגלל נורמות חברתיות שהשתנו או המציאות שפתאום תהיה אחרת. שתי הערות נוספות: אם אתה אומר משהו שיש לו משמעות אחת, ומתכוון אליו במשמעות אחרת, אל תצפה ממני להבין למה התכוונת. בעיקר מתוך סקרנות, אשמח אם תוכל לתת לי דוגמא לחוקים שהם כה שוליים שעצם קיומם מהווה מטרד גדול מזה שהם נועדו לפתור. |
|
||||
|
||||
להערה הראשונה: כשתיקנתי את אי-ההבנה, לא התכוונתי לרמוז שהיא הייתה באשמתך. להערה השניה: לא אמרתי שזה מה שיש היום, אמרתי שזה מה שאני מצפה שנקבל אם יהיו לחברי הכנסת מכסות חקיקה לעמוד בהן. הנה הציטוט: "מבציעים בכדי שהאנשים הנכונים ינהלו את העסק, לא בכדי שיערמו על ראשינו עוד ועוד כללי עזר ותקנות משנה." 1. צריך להחליף "מבציעים" ב"מצביעים", כמובן. 2. התכוונתי להגיד "חוקים כה שוליים, שעצם קיומם מהווה מטרד גדול מזה שהם נועדו לפתור." 3. משפשפים קצת את קו התפר. מתקבל: "מצביעים בכדי שהאנשים הנכונים ינהלו את העסק, לא בכדי שיערמו על ראשינו עוד ועוד חוקים; חוקים כה שוליים, שעצם קיומם מהווה מטרד גדול מזה שהם נועדו לפתור." אם את עדיין רוצה דוגמה: באיזורים נמוכים יותר בארץ, כמו בסביבת ים המלח, כח המשיכה שמפעיל כדור הארץ על המכונית גבוהה יותר מבאיזורים אחרים, כמו למשל על הרי הכרמל. לא בדקתי עד הסוף, אבל בטח יש איזושהי השפעה, שולית מאוד, על קצב שחיקת הצמיגים באיזורים האלו. חוק שיסדר מע"מ מופחת או מוגדל (מוגבר? מוגבה? מוסף? נוסף? איך נכון?) לבעלי רכב, לפי האיזורים שבהם הם מרבים לנסוע, יהיה חוק שיצור, בהכרח, לעניות דעתי, יותר סחבת מתועלת. |
|
||||
|
||||
לא ביקשתי דוגמא לחוק אפשרי שבו הנזק יגרום ליותר נזק מתועלת, אלא לחוק קיים וממשי. |
|
||||
|
||||
''לא אמרתי שזה מה שיש היום, אמרתי שזה מה שאני מצפה שנקבל אם יהיו לחברי הכנסת מכסות חקיקה לעמוד בהן.'' - דהיינו, לא אמרתי שיש כיום חוקים כאלו. ''אם את עדיין רוצה דוגמה'' - כלומר, דוגמה למה שהתכוונתי, שהוא, אני מכריז כי אני יודע, לא מה שחשבת. אני רק צופה את האפשרות שתבקשי דוגמה גם לזה, והיות והפעם יש לי אחת, אני מספק אותה מראש, בכדי לחסוך לך את ההמתנה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבארץ יש די הרבה חוקים, שהבעייתיות בהם היא שאין להם אכיפה: החוק שאוסר על תליית מודעות מכירה על החלון הצדדי של הרכב, למשל (!). לטעמי, זה בהחלט הופך את החוק לשולי ומטריד. רוב האנשים אפילו לא מודעים לקיומו. |
|
||||
|
||||
וואלה. את החוק הזה אני לא מכירה, אבל אם הוא קיים, אז הוא בטח מהווה דוגמא טובה לחוק כזה* שהוא שולי וחסר תועלת. רק שאם רוב האנשים לא מודעים לקיומו, אני לא כל כך רואה איך הוא מטריד... וזו בדיוק הבעיה, לטעמי - שיש סדרת חוקים שלא נאכפים. לכאורה, אם החוק דבילי, למה מפריע לי שהוא לא נאכף? מהבחינה הזו אני מסכימה עם דובי - יש בעייתיות (במישור הערכי) בכך שישנם חוקים במדינה שאף אחד לא טורח לאכוף. ובכל אופן, אם מישהו מח"כינו היקרים ירים את הכפפה ויבטל אותו, הוא יוכל לרשום לזכותו הן הצעת חוק חדשה, והן את תמיכתי הלא מאד שימושית... *חוק? תקנה? הוראה? אם תוכלי למצוא לי את מקור החוק הזה, אשמח. |
|
||||
|
||||
החוק נועד לאסור על צמצום שדה הראיה של הנהג. |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה באמת. הואיל ואני לא מצליחה להחליט ביני לבין עצמי אם זה אכן מצמצם את שדה הראיה, אני מוכנה לתת למציע החוק להנות מהספק. זאת ועוד, אני גם לא רואה מי *מרוויח* מהחוק,1 ככה שזו עוד נקודה לזכות מציעו. טוב, נסיון נוסף. מי מכיר חוק שהוא כל כך שולי ומטריד שנזקו עולה על התועלת שבו? 1בצורה ישירה. בניגוד, נניח, למייצרי האפודים הזוהרים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא נכון. זו דוגמא לחוק שאתה (אני/אנחנו/קבוצת אנשים/ציבור משמעותי) לא מסכים איתו מבחינה ערכית. אי אפשר להגדיר אותו כחוק שולי, ואין ספק שמבחינת הרבה מאד אנשים הוא משמעותי. אפשר להבין את ההגיון שעמד מאחוריו (גם אני לא מסכימה איתו), והטרוניה היחידה צריכה להיות כלפי הח"כים שאמורים לייצג אותנו, שלא עשו את תפקידם כראוי (או לחלופין, להכיר בכך שמספיק אנשים חושבים שהחוק הזה נחוץ). |
|
||||
|
||||
אם נסרב למנות כמטרד-גדול-מתועלת חוקים בגלל שקיים מישהו שמשוכנע שהם נחוצים, איפה זה יעצר? עבור איזה חוק שעובר בכנסת לא נוכל למצוא מישהו (למשל זה שהציע אותו) שיחשוב שהוא מסב יותר תועלת ממטרד? אנחנו לא דנים בכוונות, אנחנו דנים בתוצאות. כפי שאנחנו רואים אותן. |
|
||||
|
||||
הטענה המקורית שלך(?) הייתה שאם נשתמש בכמות החקיקה כמדד לבחינת חברי הכנסת, נגיע למצב בו הם מחוקקים חוקים מיותרים שהנזק בהם גדול מהתועלת, רק כדי שיוכלו לשפר את הסטטיסטיקות שלהם. במצב כזה, חוק שמישהו חושב שהוא נחוץ, והיו מצויים מספיק ח"כים שחשבו שהוא נחוץ (לא יודעת כמה הצביעו בעד וכמה נגד, אבל לאור אופי החוק, אני מניחה שלא דובר באחד החוקים האלו שמתקבלים ברוב של 2:1) היה מוצע עם ובלי קשר לשאלה "כמה הצעות חוק הגשת היום, ח"כ יקר שלי?". הערה שמקומה בטח בדואל - הדיונים איתך, מסיבה שלא לגמרי ברורה לי, נוטים לעייף אותי יותר מאחרים. אני תוהה אם זו רק אני, או גישה שלך שנתפסת בעיני כמנותקת במידה מסויימת מהמציאות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא בעד שימוש בכל המדדים האפשריים בבחינת חברי כנסת, השאלה היא רק באיזו צורה מפרשים את המידע הנאסף. הטענה המקורית שלי הייתה שלא כדאי שתהיה <איך אומרים מכסה *מינימלית*?> של חוקים שהם חייבים להציע/להעביר. במצב כזה, ח"כים יציעו חוקים "סתם", וגם יצביעו בעד חוקים כאלו שחבריהם לדילים יציעו (כאלו "סתם", לא כאלו מזיקים מאוד, לדעתם). אבל... איך הגענו בחזרה לזה? אני אשמח לקבל ביקורת מפורטת יותר על הגישה המעייפת שלי. |
|
||||
|
||||
אם החוק אוסר גם על תלית המודעה על החלונות הצדדיים-אחוריים, שם פגיעתה בשדה הראיה היא לכל היותר זניחה, אז את בטח מתכוונת ''עוד חוק שהוא כל כך שולי ומטריד'', שהרי העדר-האכיפה הוא לא מענייננו כשעוסקים בחוק עצמו, שלו נאכף, היה מהווה מטרד גדול. |
|
||||
|
||||
החוק נועד למנוע הסחת דעת מנהגים אחרים. בניגוד לסטיקרים ופרסומות, כאן יש חשש אמיתי שמישהו ינסה להעתיק את מס' הטלפון תוך כדי נהיגה. |
|
||||
|
||||
אי-אפשר להפוך את העולם ל-foolproof, וחוק שכזה חוצה כבר את הגבול אל האבסורד, לעניות דעתי. |
|
||||
|
||||
אם וכאשר אהיה חבר כנסת, הפרוייקט הראשון שאני מייעד לעצמי הוא ניכוש עשבים - לבטל את כל החוקים שמהווים ''אות מתה''. |
|
||||
|
||||
'' אידיאלית, מגיעים מתישהו לסט של חוקים שמתאימים לנו, ומפסיקים לחוקק.'' ואז קוראים לזה ''התלמוד''. |
|
||||
|
||||
אני מפספס איזושהי נקודה? |
|
||||
|
||||
מצב של שיווי משקל הוא לא תמיד מצב של אפס שינויים. |
|
||||
|
||||
זה תלוי בהגדרת שיווי המשקל, והגדרתם של שינויים. למשל כוכב לכת שבו קמה חברה ואז נהרסת במאבק פנימי אלים, אבל מספיק ממנה שורדים והאקולוגיה של כוכב הלכת לא נפגעת. אם התהליך הזה ממשיך לחזור על עצמו, זה שיווי משקל? תלוי בהקשר. כוכב הלכת הזה נמצא במצב של שיווי משקל במסלולו סביב השמש שלו, המין ההוא של היצורים נמצא במצב של שיווי משקל עם המינים האחרים. בחזרה לכוכב הלכת שלנו - לא ברור לי על איזה שיווי משקל אתה מדבר. שיווי משקל בהתפלגות החוקים הרצויים בקרב המצביעים? זה לא נשמע לי קשור לדוגמה של התלמוד. אתה מתייחס לשינויים בפירוש שיעניקו השופטים לדברי המחוקק? זה לא שונה באפקט מחקיקת חוקים חדשים. אם האחד לא מפר את שיווי המשקל (שוב - של מה?), אז גם השני לא. חוץ מזה, מצב כזה לא ימשך לאורך זמן (לא בלי האמונה שהחוקים מגיעים מלמעלה, מה שמוציא את שינויים מהחשבון). או שיוחלפו השופטים, או שישוכתבו החוקים. |
|
||||
|
||||
אתעלם מהפסקה הראשונה שלך שהיא טכנית כמו שהיא לא רלוונטית (והרי כתבתי ''לא תמיד''). מה שניסיתי להגיד, הוא שהתלמוד הוא דוגמא לסט של חוקים שלאחריו מפסיקים לחוקק. ההנחה החבויה היא שהחברה האנושית אינה משתנה, ולכן אפשר לשאוף למערכת חוקים ''אידאלית'' שאחרי השגתה אין צורך לחוקק יותר. תפקיד מערכת החוקים (ביו השאר) הוא לתמוך בחברה. אם החברה תשתנה, מסיבות כלשהם ( אנדוגניות או אקסוגניות) יש טעם בחקיקה נוספת. גם חברה ''יציבה'' איננה בהכרח חברה שאינה משתנה. |
|
||||
|
||||
בלונדינית א' שואלת את בלונדינית ב':תגידי, מה זה כל מה שאומרים על בלונדיניות, שהן טפשות וזה? עונה השנייה: עזבי, זה סתם סטינגה. הערה: אין באמור משום וגו'. |
|
||||
|
||||
לא ייאמן, אבל זה התחיל מטעות אמיתית. הדוגמנית עדי נוימן היתה מאוד צעירה, אולי בת 17 (אני לא יודע בת כמה היא כיום), ונלקחה לניו יורק כדי לעשות שם קריירה. מאוחר יותר היא היתה בארץ בחופשה ומישהו ראיין אותה בטלויזיה, ותוך כדי שאלות וברבורים היא אמרה משהו כזה, "ויש את הסטינגה שדוגמניות הן טפשות... אופס, סליחה, איך אומרים? נו... סטיגמה, סטיגמה!". התיקון העצמי לא עזר ובתקופה שאחרי כן כל הארץ צחקה על הסטינגה. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכרת נכון, זו הייתה בדיחה שלה על כך שדוגמניות הן סתומות, ואחר כך היא נאלצה די הרבה זמן להסביר שהיא בסך הכל הייתה צינית. ללמדנו שאם את כוסית מהממת, תזהרי לא להיות בטעות גם אינטלגנטית, כי זה פשוט לא יהיה אמין. _________ העלמה עפרונית, מאושרת ושלווה. |
|
||||
|
||||
:-)))) |
|
||||
|
||||
זה לא שזה לא אמין. זה פשוט לא הוגן. אם מישהי מנפנפת אותי בגלל שהיא יכולה לבחור מי שבא לה בזכות איך שהיא נראית, אני חושב שהמינימום שמגיע לי זה הזכות להגיד לעצמי "עזוב, סתם פוסטמה מטומטמת". חוץ מזה, איפה חוש הצדק שלך? איפה החלוקה ההוגנת של משאבים? |
|
||||
|
||||
אה, אתה עדיין יכול להגיד לעצמך "עזוב, סתם פוסטמה מטומטמת", מה הבעיה? וחוצמזה, חוש הצדק שלי הוקפא לפני תחילת המבחנים, וטרם איתחלתי את המערכות מחדש. חלוקה הוגנת של משאבים זה מרקס. היות וגם מהמבחן עליו נפטרתי, אני לא מרגישה צורך נוסף להתעניין בכך. _________ העלמה עפרונית, מפנטזת על רחוק |
|
||||
|
||||
עכשי"י, הגירסה שבתגובה 402016 היא הקרובה למציאות. את מה שאת מספרת אמרו לה אחר כך בסוכנות שלה להגיד, וזה באמת יצא לא מוצלח. היתה אחת, לימור שריר, תלמידה מצטיינת ויפה, נבחרה למלכת היופי בארץ בשנות השבעים, נסעה לתחרות הבין-לאומית ונבחרה לסגנית ראשונה או שניה. חזרה ארצה, סיימה לימודי רפואה, הוציאה שני ספרים, והעיקר - היא לא היתה צריכה להתאמץ כל כך על כל מיני טקטיקות - ברגע שהיא פתחה את הפה ודיברה - יכולת *לשמוע* שהיא מאוד אינטליגנטית, גם אם לא ידעת עליה כלום. כך שעניין ה"כוסית אל תראי שאת אינטליגנטית כי זה יהיה לא אמין" - אולי במקרים מסויימים זה נכון, ואולי בהרבה יותר מקרים זה מה שדוגמניות לא כל כך חכמות אוהבות להגיד, וזה מה שהסוכנים שלהן מאמנים אותן להגיד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה, זאתי... היא כתבה את הספר האהוב על לב''פ. יופי של ספר להריוניות בפעם הראשונה. |
|
||||
|
||||
וואלה? ואני לא ידעתי בכלל שהיא כזו. ובאמת יופי של ספר. יש לי גם את אחד ההמשכים וגם הוא מוצלח. |
|
||||
|
||||
גם יפה וגם רופה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |