 |
|
 |
||
|
||||
 |
עקיפות היא משהו ספציפי מדי שלא בהכרח מאפיין שירה טובה. בדר"כ מה שמאפיין אותה הוא שהיא מכילה המון (כטקסט ללא לחן) במידה ובצורה הנכונה. אני חושב שביאליק הוא דוגמא למשורר יחסית לא עקיף, אבל כן מורכב. למשל "היי לי אם ואחות" זה משפט די ישיר, אבל מכיל המון. אבל כמובן שלהגדיר את איכות השירה בעזרת היחס בין כמות התוכן/משמעויות לכמות המילים זה יהיה מתמטי מדי ולא נכון. לאחר שחשבתי על זה הרבה, מצאתי קריטריון חשוב עוד יותר, שמבדיל שירה (שירה = שירה טובה) אולי מכל טקסט אחר - שלמות. אני חושב שכל שיר שואף לשלמות כלשהי. לוא דווקא שלמות אבסולוטית, אלא שלמות "מקומית" אפשר לומר, שלמות מסויימת מאד של אותו שיר. כלומר, זהו סקסט שלדעת המשורר אי אפשר בשום אופן לשפר אותו, אי אפשר להעביר טוב יותר את מה שהוא רוצה להעביר. אולי זה המאפיין האמיתי של שירה טובה, ולא במקרה הוא משתמש במילים כל כך פתוחות לפרשנות כמו "טוב" ו"לשפר", כי מציאת ה"טוב" ביותר היא בדיוק האתגר של המשורר. אם שירה הייתה נמדדת במידת העקיפות, היה די קל לכתוב אותה. וזה גם בהחלט מבדיל אותה מפזמונאות, כי פזמון, גם אם כשהוא מולחן הוא מדויק/שלם מבחינת ההנאה/רגש שהוא נותן למי ששר אותו, עדיין הוא ממקסם (אם הוא ממקסם) את ערכם של משתנים שהוגדרו מראש ובכך כבר פוגם בשלמות הפנימית, ה"מקומית" שלו, בעוד ששיר שואף רק לאותו מקום מאד מסויים שרק הוא שואף אליו. "שלמות מקומית" זה הקריטריון הכי מדוייק לדעתי. ועדיין הוא מותיר כמה בעיות - איך יודעים כמה קרוב המשורר הגיע לשלמות? ואם הוא הגיע, והעביר משהו בצורה הטובה ביותר מבחינתו, אבל אף אחד אחר לא יכול להבין את זה, גם זו שירה טובה? אז אתה בטח רוצה משהו יותר ברור. יש הרבה הגדרות שהן, כמו שצדי אומר, "ליד", והרבה תנאים הכרחיים אך לא מספיקים. למצוא קריטריון פשוט וקולע שאפשר לומר בקלות עד כמה הוא מתקיים זה נראה לי כרגע קשה לא פחות מלכתוב שיר, ואולי לא במקרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעקיפות היא הבחנה די מוצלחת בין שירה (מודרנית, כאמור) לבין פזמונאות, ואכן לא אומרת שום דבר על איכות: כדבריך, קל ליצור עקיפות, ואכן, נראה לי שקל מאוד ליצור שירה (מודרנית) גרועה. לפי פרסומים זרים, "במה חדשה" מלא בכאלה. דווקא נראה לי שיש פזמונאות מעולה (אלתרמן, שמר), ושהיא מצטיינת בשלמות: שאי אפשר היה לכתוב את אותו דבר יותר טוב. אפשר היה אולי לכתוב שיר-שירה שיבטא משהו דומה, אבל זה לא היה יותר טוב, אלא פשוט משהו אחר. "היי לי אם ואחות" אכן מביע הרבה באמצעות מעט, ואני מוכן לקבל שהוא די ישיר. כך גם, נדמה לי, "מאי נפקא מינה" בבית הראשון של "קונצרטינה וגיטרה" של אלתרמן (<http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=3849&...) - פזמון מובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הפזמון נועד להיות מולחן ומושר, ובד''כ יש לו גם מבנה קבוע בדיוק בגלל זה, אז בשביל המטרה הזאת השלמות השירית בהעברת הרעיון בהכרח נפגמת. שים לב שהשירה המודרנית, זו שמבדילה עצמה מפזמונאות, היא בדרך כלל לא חרוזה, או חרוזה רק במקומות מסויימים, במידת הצורך. כנ''ל לגבי שמירה על משקל אחיד. כמובן שיש חשיבות למשקל ולחריזה, אלא שהם משרתים את הרעיון של השיר עצמו. אולי זה לא מקרי, כי ברגע שהפסיקה השירה למלא גם תפקיד של פזמונאות, היא השתחררה ממגבלות הפזמונאות. אך הפזמונאות, מן הסתם, לא תוכל לעשות זאת לעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד דוגמא לבעייתיות הקריטריון של עקיפות - ''שני שושנים'' של יעקב אורלנד, ללא ספק פזמון ולא שיר. אבל מן הסתם, הוא לא עוסק בשני שושנים. בכל אופן, אולי בגלל העקיפות וגם בגלל המסר, אחד האהובים עליי, ועדיין לא שיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מדוע עקיפות היא קריטריון רלוונטי. בהרבה שירי עם למשל יש מטאפורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיפות איננה קריטריון. הקריטריון הוא עומק וריבוי משמעויות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |