|
||||
|
||||
הוא חיי באמריקה ואמר משפט פשוט. "על תשאל מה אמריקה יכולה לעשות בשבילך תישאל מה אתה יכול לעשות בשביל אמריקה" אז אני לא אומר מה הם יוכלו לעשות בשביל ישראל. אני שואל מה הם יוכלו לעשות בשביל עצמם. נכון הם לא אוהבים אותנו. השאלה היא אם אי פעם הם ניסו להפוך להיות חלק מאיתנו. התשובה היא לא. הם מעולם לא רצו להיות איתנו. שטחים שלהם? למה השטחים שלהם נכבשו אתה זוכר? מה היה קורה אם המצב היה הפוך ? על זה חשבת!!! אני לא סגור על היחס שאנחנו היינו מקבלים. אגב היום יש להם שטחים משלהם האם המצב שלהם השתפר? אולי לחלקם נעשה יותר גרוע? אני לא נגדם אני לא בעדם. אבל אני בעד עצמי וכל מי שיפריע לי אני לא יועיל לו. אגב יש עוד כמה מגזרים בארץ שהמדינה שלנו לא הכי עזרה להם ועדיין הם מסתדרים פה. |
|
||||
|
||||
השטחים שלהם נכבשו כי המדינות בהן הן ישבו היו מעורבות במלחמה נגדנו. הטענה שהם "לא ניסו להיות חלק מאיתנו" היא פשוט מגוחכת - דבר ראשון, למה שירצו? זה כמו להגיד שמלחמת המפרץ היא אשמת הכוויתים, שלא רצו להיות כמו העירקים. דבר שני, _אנחנו_ לא רצינו - הם יושבים תחת שלטון צבאי כבר יותר משלושים שנה! אין להם זכויות, אין להם תשתית, אין להם כלום. אם אנחנו מתייחסים אליהם בזילזול, למה שהם יתייחסו אלינו בכבוד? מה שמזכיר לי, באמת, שאף פעם לא הבנתי מאיפה הערבים אזרחי ישראל שואבים את תעצומות הנפש להמשיך להיות אזרחים נאמנים של המדינה. הרי אנחנו דורכים עליהם, הגזענות נגדם קיימת בכל מקום, אין להם הזדמנויות שוות, זכויות שוות או תשתית שווה - בקיצור, לא טוב להיות ערבי בישראל. אבל הם, בניגוד לפלסטינאים, דווקא רוצים להיות חלק מאיתנו. אלוהים יודע למה - אנחנו ללא ספק לא נראים טוב במיוחד מנקודת המבט שלהם. |
|
||||
|
||||
השטחים שלהם נכבשו כיוון שגם הם לא רצו אותנו. הם עזרו בכל מה שהם יכלו לצבאות שניסו לחסל אותנו. והשאלה על מי אתה מדבר עכשיו הפלסתינים, נכון אנחנו סילקנו אותם. אבל האם המאורעות שקראו לפני קום המדינה ידועים לך? האם הם לא השתתפו בהם בצורה פעילה? או הערבים הישראלים? אתה מגדיר את כל ערבי ישראל כמיקשה אחת. אני לא מקבל את זה. הפלסטינים כמו שרשמת שונאים אותנו אבל חייבים אותנו(מאיפה מגיע אליהם היום הכסף) האם אתה באמת מאמין שאם הייתה להם אפשרות באיזו שהיא שנה לסלק אותנו מפה הם לא היו עושים את זה? ושוב האם היום בארצם יותר טוב להם? האם יושב הראש שלהם ערפת עוזר להם היום או רק למי שהוא רוצה. איזה החלטה כלכלית נכונה הוא נתן מלבד הקזינו ואי יכולתו לעמוד בשום תשלום כל שהו. איך היום הם חיים שם באיזה מבנים. מה יש להם לאכול וללבוש. איך החינוך שלהם מלבד לשינאה. נכון אנחנו לא מלאכים אבל בטח שהם גם כן לא מלאכים, ואני אשאל אותך שוב ומקווה שהפעם תענה לי:מה היה קורה אם המצב היה הפוך? תנסה להשוות למדינות ערביות אחרות. |
|
||||
|
||||
מה זה משנה? איזו מין פילוסופיה זו, "אני רע כלפי אחרים בדיוק כפי שהם רעים כלפי"? ולמה היא רלוונטית פה? אתה מודע לעובדה שאם היית פלסטינאי, היית היום מחבל? כי הישראלים הרשעים עשו הכל כדי להשפיל אותך ולהרוג בעמך, ולכן הגיע הזמן להחזיר להם ולהרוג בהם? אתה מודע לעבודה שהשקפת העולם שלך לא יכולה, לעולם ובשום מקום, להביא לשום דבר חוץ מאשר מלחמה מתמדת בין כל בני המין האנושי? כי הרי אם מישהו עלב בך פעם, או רצח מישהו מעמך, ישר אתה צריך להחזיר לו. וחוץ מזה, תפסיק לדבר בסיסמאות ובמשפטים בני שורה אחת. העובדות הן פשוטות וחותכות: אנחנו לא עם נחמד, ואין לנו היסטוריה נחמדה. כן, כן, גם הם לא. אז מה זה אומר? שאנחנו צריכים לטבוח אחד בשני עד סוף הדורות? אולי יש לך פתרון קצת יותר מועיל? |
|
||||
|
||||
אני אוהב את זוית החשיבה והראייה שלך ואני מסכים עמה, אך בעניין הערתך "מהיכן שואבים ערביי ישראל את הנאמנות למדינה" - אתה חורג מאותה נקודת מבט שבה תמכת בכל הדיון: ערביי ישראל צריכים פשוט "להסתכל" מה מעמדם של הפלשתינים במדינות ערביות אחרות ובשטחי יש"ע. זה מספיק כדי להבין שהם כנראה הפלשתינים בעלי המעמד הטוב ביותר במזרח התיכון (שכחת מהי דמוקרטיה והאם היא קיימת איפשהו?). כיהודי החי בארץ בהחלט איני מוכן שלא יהיה שוויון זכויות למיעוטים, אך סביר שבעיה זו תפתר לאחר הסרת האיומים מסביב. הם אלו שמונעים שוויון מלא לערביי ישראל. ללא ספק - אם הייתי פלשתיני הייתי עויין ליהודים (בלשון המעטה). אבל צריך לזכור שמדובר בסכסוך ארוך מאוד ולא צריך להסתכל רק על שלושים השנים האחרונות. שקט ושלווה - אני חי בשקט, אך איני יודע מה יהיה עם המצרים בעוד מספר שנים. אני רוצה שלום בין העמים, בין האנשים. הפוליטיקאים אינם מעניינים אותי. בינינו לבין המצרים יש שלום בין הפוליטיקאים. הסיכוי שיחזור מצב הלחימה כאשר השלום אינו בין העמים אלא בין הפולטיקאים בלבד הוא גבוה יותר. לכן בתהליך השלום המתקיים יש לוודא שיהיו תנאים לשלום בינך לבין אחמד משכם וביני לבין מוסטאפה מחברון. רק אז תהיה לי שלווה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |