|
איזו? החלוקה להערות שוליים, הערות שנדחות לסוף הספר והערות של "רמזים ספרותיים", שגם הן בסוף הספר? טרחני ומעצבן. העדפתי את השיטה הקודמת (הכל כהערות שוליים), אבל נראה שהם נבהלו מהביקורות שאמרו שהערות השוליים מעצבנות.
אני שונא לדפדף שוב ושוב ושוב לסוף הספר כדי לקרוא את ההערות. זה מבטיח שאני בטעות אקרא את העמוד האחרון של הספר ואגלה מי הרוצח, או לכל הפחות אקרא הערה מאוחרת מדי ואדע שהולכים להזכיר אקדח עוד חמישים עמודים, שלא לדבר על כך שהפגיעה בשטף הקריאה הרבה יותר קשה.
אשר להערות עצמן: נהדר. מוסיפות המון לחווית הקריאה. רק צרמה הערה אחת שאמרה "כאן זו כנראה טעות של הסופר" (אחרי ש"שגיאות" רבות פורשו בתור "חופש ספרותי"), דווקא כשזה לא היה ברור בכלל.
|
|