|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בביבליוגרפיה של פרופ' עוזי אורנון מופיע: ORNAN, U., Millon ha-Millim ha-obdot, A dictionary of forgotten words, Magnes Press, The Hebrew University of Jerusalem and Shoken Publishing House, Tel Aviv, 316 p., 1996. ולא ידעתי אם הכוונה למילון המילים האובדות או למילון המילים העוֹבדות.ב"כתב העברי" של כ"ץ ורין (שהוא אחיו של עוזי) כמו בכתיב העברי (הן חסר הניקוד והן בעל הניקוד, כמובן) הדבר אינו דו-משמעי: עוֹבדות הוא ofbdft ואילו אובדות הוא afbdft. |
|
||||
|
||||
אם היית מכיר את התעתיק של אורנן, היית יודע ש-ע' מסומנת ע"י ' (או `, קשה לזכור), ולכן אין מקום לטעות. אבל לפחות האפשרויות שלי לטעות מצומצמות למדי. אם הייתי רואה את התעתיק שלך בלי להכיר אותו (ואני לא מכיר אותו), לא היה לי מושג ראשון איך להגות את הדבר הזה, ולכן לא הייתי מגיע אפילו לשלב של לתהות איזה מהאפשרויות היא הנכונה. אופבדפט או אפבדפט? אולי הכוונה היא לאוברדרפט? לך תדע... |
|
||||
|
||||
דפדפתי לאחרונה בספר ללומדי צרפתית, וראיתי שיש להם בשפה את הסימן הדיאקריטי `, וגם את האחד שבכיוון ההפוך (אחד יורד משמאל לימין, אחד עולה). עכשיו *זה* פסיכי. |
|
||||
|
||||
שתי מילים אחרי obdot כתוב forgotten. אגב, הפספוס הזה, שהיה גם אצלי, מראה עד כמה התעתיקים האלה הם מלאכותיים: הרי בקריאה של שפה טבעית העיניים יגיעו ל forgotten בלי לחשוב בכלל. כמובן שאימון ותרגול יכולים להקטין זאת, אבל למה לתרגל דבר כזה? צריך להשתמש בתעתיקים רק לפתרון הבעיה של אנשים שלא יודעים עברית וצריכים לזהות שמות או מילים ספציפיות. כתיבה "רגילה" בתעתיקים לא פותרת שום בעיה וחוץ מהשעשוע שבמציאת תעתיקים לא ברור לי מה התועלת שבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |