בתשובה לgod eat god, 19/10/01 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהחלט סביר שבזמן יהושוע בן נון היו ביהדות זרמים אכזריים. ובתקופת ראשית הנצרות הדת הרומית הייתה אכזרית ורבת קורבנות. וכמובן שאין ספק שבימי הביניים ובתקופת האינקווזיציה הנצרות היתה מרושעת ורצחנית. אך היום ובשנים האחרונות בהביטנו סביב אנו רואים שבעוד דתות אחרות נרפאו מכך מזמן האיסלם הוא נושא דגל הרצח, ועל דגליו מופיע סמל החרב. היהדות מזה שלושת אלפים שנה אינה מטיפה לרצח בעל דת שונה, ואין מקום לכנות את חנה ושבעת בניה כרוצחת, בשל התנגדותה לדת הרומית הרצחנית. כשם שאין לכנות רוצח את מפקד קיבוץ נגבה בזמנו שלא נכנע למצרים, הרוצחים בחייליו. הגישה הפשטנית הטוענת שכל הדתות רוצחות, זה כאילו להאשים את כל העמים בשעבוד ועבדות, כאשר היהודים לא מעסיקים עבדים מזה אלפיים שנה, הנוצרים שחררו את עבדיהם לפני מאות בשנים, אך בסעודיה, בסודן ובסומליה ממשיך סחר העבדים. כנ''ל לגבי היחס האכזרי לנשים עונשי המשפט הפלילי וכדומה. לא עומק הדתיות הוא הפשע, לא האדיקות הדתית היא העוול, אלא העוול השטני משוטט ומטייל ומחפש לו בסיס לצמיחה. הוא יכול לצמוח על בסיס תורת הקומוניזם החילונית לחלוטין, וליצור את מחנות הריכוז של סטלין ולהביא לרצח המליונים בסיביר. העוול יכול למצוא בית אצל מנהיגי החמר-רוז בקמבודיה. שם הדת איננה חד אלית, ובאירופה העוול התביית לו על המצוקה הלאומנית החילונית הגרמנית המשלבת אגדות עם פגאניות ונצרות קדומה ויצר את הנאציזם שהשמיד את אירופה. והיום העוול מצא לו מחסה ובית והנו מחלחל וצומח אצל מאמיני האיסלם. כשם שנכון היה להשמיד את הצבא הגרמני ואת מאמיני מפלגת צלב הקרס בשנות השלושים והארבעים, נכון להשמיד את מאמיני האיסלם הקוראים לטבח ''בכופרים'' היום. אנו יכולים לעשות זאת עתה ובזול יחסית, או להמתין לכבשנים ולרכבות המוות, לאנטרקס ולפצצות הגרעין ורק אז להתעורר ולהלחם. והשלום יבוא כאשר יידע האיסלם לסלק את החרב מעל דגלו, כפי שידעה גרמניה לסלק את צלב הקרס מעל דגלה. אך כל עוד מתנופפים דגלי הרשע חובה על כל אדם באשר הוא להלחם בהם עד חורמה. והמנסים לסנוור את עיני העם ולמנוע מאיתנו לראות את המציאות המרה, אותם בניהם של המנגנים בתזמורת המוות, מתחת לשלט ''העבודה משחררת'' דאז, או היום ''די לכיבוש'', או ''כולנו אשמים'' שותפים ועושים פשע נוראי. לא הדת בפני עצמה היא הבעייה, העוול ועוזריו, שקרניו ומסיתיו בין במכוון ובין בתמימות הוא האסון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"בהחלט סביר שבזמן יהושוע בן נון היו ביהדות זרמים אכזריים" - נו באמת! זו היתה הדת! 'בהחלט סביר שבזמן הנאצים היו בגרמניה זרמים אכזריים'. איזו אנדר-סטייטמנט! כנראה ששכחת את תקופת מלכים (למשל). בכל זמן שהיה לדת כח היא היתה אכזרית - והמקור אליו אפנה אותך הוא כמובן התנ"ך. "ובתקופת ראשית הנצרות הדת הרומית הייתה אכזרית ורבת קורבנות. וכמובן שאין ספק שבימי הביניים ובתקופת האינקווזיציה הנצרות היתה מרושעת ורצחנית." - אולי תואיל להבהיר מתי בדיוק *לא* היתה דת הנוצרית אכזרית, לפני שסורסה בידי הדמוקרטיה החילונית?? "דתות אחרות נרפאו מכך מזמן האיסלם הוא נושא דגל הרצח" - הדתות לא נרפאו, הן סורסו. "היהדות מזה שלושת אלפים שנה אינה מטיפה לרצח בעל דת שונה, ואין מקום לכנות את חנה ושבעת בניה כרוצחת, בשל התנגדותה לדת הרומית..." - היהדות מטיפה גם מטיפה ושוב, ראה התנ"ך והדוגמא שכבר נתתי בקשר לאליהו (טיפה בים!) דוגמא מאוחרת יותר: ודוגמא מאוחרת עוד יותר היא החרדי ששרף למוות שתי נשים שעבדו בזנות. חנה העדיפה את שחיטתם של שבעת בניה על פני המרת דתם. זו היתה הכרעה דתית קלאסית בה נאלץ המאמין להכריע למה באמת יש ערך: לחיי אדם או למצוות הדת המסוימת בו הוא מאמין. הכרעה דומה עשו גם מחבלי המטוסים של בן-לאדן, גולדשטיין, מתפוצצי החמאס וכמובן גם האבטיפוס, אברהם בעקדת יצחק. טיבעי להאמין שדווקא הדת שלך היא הנכונה ודווקא המדינה שלך מכל המדינות, היא הצודקת. טיבעי, אבל קצת פרובינציאלי... משעשע משהו התאור האוילי של הרשע המשוטט לו בעולם ומחליט לנחות פתאום בנקודה מסוימת; "והיום העוול מצא לו מחסה---" וכו'. משל היה העוול רוח הנושבת פה ושם ללא פשר וקשר. ובכן, אני מתנדב להסביר את הקשר: בתרבות ליברלית, חילונית וחופשיה, בה זכויות האדם הם ערך עליון ולא הפולחן הספציפי של הפולקלור המקומי - הרוחות האלה לא נושבות... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |