בתשובה לgod eat god, 18/10/01 11:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק כותב המאמר בציינו שהמוסלמים אינם מוכנים לנהוג כמיעוט סביל, ונותים להתמרד ולאחוז בנשק ובטרור. יתכן וכמיעוט הם צודקים בכך ויתכן שהם ממהרים מדי להאשים את האחר ולפגוע בו. אך הדיון המוסרי לא ישנה את העובדה. ועל כן הדרך להרגעת הסביבה היא מניעת מצב בו המוסלמים יחיו תחת כיבוש זר, מניעת מצב בו המוסלמים יחיו כמיעוט במדינה בעלת רוב בעל אורינטציה אחרת. מתוך כך נגזרת הדרך לפתרון ולהרגעה, הדרך המחייבת יצירת התאמה בין גבולות מדיניים, לגבולות דתיים \ לאומיים. בעקבות אירועי התאומים, ובמידה מסוימת גם לפני כן, ארצות אירופה החלו להבחין בבעיה העומדת להתרחש עליהן עם גידול המיעוט האיסלמי בתוכן. והן נזהרות ומנסות להמנע ככל האפשר מהמשך הגירת המוסלמים אליהן. ישראל, כמו ניגריה, כמו קשמיר, פיליפינים, מקדוניה וקוסובו, ורשימה ארוכה של מדינות אחרות ניצבת בפני בעיה נוספת כאשר המיעוט האיסלאמי בנוסף לרגשות הקיפוח והנקמה שהוא נושא עמו, יש לו גם תביעות הסטוריות וקרקעיות. ועל כן הדרך המומלצת ובעצם היחידה היכולה לסייע להביא לרגיעה ולשקט היא דרך ההפרדה הלאומית / דתית. ודרך ההפרדה, או ההתאמה של עם לארצו, ובקיצור ביטול תופעת האיסלם כמיעוט מחייבת שינויים גיאוגרפיים ודמוגרפיים. דרך זו מחייבת נאמר חלוקת ניגריה לשני מחוזות או מדינות, אחת המוסלמית והאחרת הנוצרית, וכך גם לגבי יגוסלביה לשעבר ועוד ועוד. ולגבי ישראל פירושו של דבר שהיהודים יוותרו על חלום "שתי גדות לירדן - זו שלנו זו גם כן", משמע ויתור על ארץ ישראל השלמה בריבונות יהודית. והסתפקות ברבע משטח ארץ ישראל ההסטורית, החלק ממערב לנהר הירדן. ובמקביל להגירת יהודי ארצות ערב וקליטת בישראל, יש לבצע העברת ערביי יש"ע וישראל וקליטתן במזרח, בממלכת ירדן. מבחינה לאומית אתנוגרפית, ערביי ירדן קרובים לערביי יש"ע וישראל, יותר מאשר נאמר יהודי גליציה ליהודי רומניה, ובוודאי מאשר יהודי מרוקו ליהודי גרוזיה. וניתן גם ניתן ליצור מהם מערכת לאומית אחידה. פעולה זו של העברת אוכלוסין, עשויה בטווח הקצר להראות גרוע במסכי הטלביזיה, כשם שתהליך לידה אינו נראה טוב ומלווה כאבים, דמעות ודם אך תוצאתו הנה חיובית ומועילה. אין לנו כל אפשרות אחרת. המוסלמים לא בנויים לחיות כמיעוט בשלום, והמשך הכללת מיעוט מוסלמי פירושו מלחמות וסבל רב, ללא שום תקווה בקצה. אין כאן רק מחקר אקדמי, אנו מסכמים בימים אלו מאה שנות חיים משותפים של ערבים ויהודים באותה ארץ. ומאה שנות "דו הקיום" מוכיחים את כשלון הדרך המשותפת. אנו חייבים לאפשר לדורות הבאים לחיות בשלום וזאת ע"י כך שאנו נספוג את הגינויים והנזיפות של ארצות העולם, אך נעשה את הנדרש, ונציל את הערבים ואת עצמנו מהמשך אין סופי של סבל ודם. אחריות מחייבת לפעול גם בדרכים לא סימפטיות, אך הנגזרות מתוך הברירה הנכונה יותר, לנו ולהם |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שגם מלחמות הדת באירלנד נובעות מכך שהמוסלמים אינם מוכנים לנהוג כמיעוט סביל... קרא את שני מאמרי הקצרים למטה, המועתקים בזאת לנוחיותך... אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים - 6 מיליון יהודים לא טועים ! ציר המאבק אינו בין האיסלם לבין המערב, אלא בין האידאולוגיה של המערב (פתיחות מינית, חירות אישית, דמוקרטיה, ראציונליות, חילוניות) לבין האידאולוגיה הדתית, שהאיסלם הוא מקרה פרטי שלה. והרי הניגוד לאידאולוגיה המערבית (שפרטתי אותה למספר דוגמאות) קיים גם בנצרות וגם ביהדות לא פחות. את אותה ביקורת על המערב שבין-לאדן משמיע תוכלו לשמוע גם אצל המטיפים הנוצריים וגם אצל אמנון יצחק. ציר המאבק הוא אותו ציר כבר מאות שנים ואין חדש תחת השמש; הוא אותו מאבק בין הרנסנס לימי הביניים (בין גלילאו לכנסיה) וגם בין מר"צ לש"ס, בין הפמניסטיות לשוללי זכות האישה על גופה באמריקה ואירופה. בקיצור זהו המאבק בן ה-500 שנה בין הליברלים לשמרנים. רק קסנופוביה וצרות אופקים תצביע על האיסלם כאוייב העולם החופשי ותפטור את שתי הכנופיות המונותאיסטיות הנותרות מאשמה, רק בגלל שהן קוראות לאותו דבר יהוה במקום אללה - אותה אידאולוגיה בהבדלים פולקלוריסטיים זניחים. בכל מאבק שלנו כנגד השמרנות והדת אנו מטים שכם לגלילאו, תומס גפרסון ואלינור רוזוולד במלחמתינו למען חירות, קידמה ומדע. כל חברה ומאבקה בבין-לאדנים שלה, בפנאטים הדתיים שלה. אם תקרא את הזוועות שנעשו בתנ"ך בשם הדת היהודית, ואם תלמד היסטוריה ותדע את כל הזוועות הנוראות שנעשו בשם הדת הנוצרית, וודאי תשאל את עצמך, מדוע דווקא האיסלם, שפורמלית הוא הליברלי מבין הדתות, מדוע דווקא הוא אחראי לכל הזוועות האחרונות?? ובכן, בגלל הקאנוניזציה של הטקסט המיקראי, לא נשתנו מהותית עקרונות הדת, ונשאלת השאלה: מדוע, אך לפני כמה מאות שנים הנצרות הקימה את האינקויזיציה ואילו עכשיו הרעיון נשמע מטורף לחלוטין. מה השתנה?? לא הדת. מה שהשתנה הוא שקמו אנשים שהחליטו שדי עם הדיקטטורה הדתית, ובמאמץ משותף, בין לאומי (ראה רוסו) הצליחו להקים את תנועת ההשכלה. תנועה זו, שטפחה ערכים הפוכים לדת, לאט לאט הצליחה לשנות הרגלי חשיבה, ואף להצליח פוליטית (המהפכה הצרפתית). ההשכלה, החלק התרבותי שבנו הצליח לסרס את הדת; האם יש כח כזה באפגניסטן?! למעשה, אפשר לעשות גרף המתאר יחס ישיר בין הכח שתתן לדת לבין מידת הרצחנות שלה. בתקופת יהושוע לא היתה דמוקרטיה, לא היתה ביקורת על הדת ולכן נעשה שוב ושוב רצח עם בתושבים המקומיים. דבר דומה קרה עם הנצרות בימי הביניים (האיקויזיציה) ללמדך שהתופעה לא קשורה לעם, מיקום גיאוגרפי, תקופה או דת ספציפית. הנצרות לא הפסיקה לרצוח עד שהיא לא סורסה בידי הקידמה. הסיבה שהאיסלם רצחני כל-כך היא שאין בנמצא רסן שיושם על חזיר הבר המשתולל הזה, ויהפכו לחמור כנוע כמו הנצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט סביר שבזמן יהושוע בן נון היו ביהדות זרמים אכזריים. ובתקופת ראשית הנצרות הדת הרומית הייתה אכזרית ורבת קורבנות. וכמובן שאין ספק שבימי הביניים ובתקופת האינקווזיציה הנצרות היתה מרושעת ורצחנית. אך היום ובשנים האחרונות בהביטנו סביב אנו רואים שבעוד דתות אחרות נרפאו מכך מזמן האיסלם הוא נושא דגל הרצח, ועל דגליו מופיע סמל החרב. היהדות מזה שלושת אלפים שנה אינה מטיפה לרצח בעל דת שונה, ואין מקום לכנות את חנה ושבעת בניה כרוצחת, בשל התנגדותה לדת הרומית הרצחנית. כשם שאין לכנות רוצח את מפקד קיבוץ נגבה בזמנו שלא נכנע למצרים, הרוצחים בחייליו. הגישה הפשטנית הטוענת שכל הדתות רוצחות, זה כאילו להאשים את כל העמים בשעבוד ועבדות, כאשר היהודים לא מעסיקים עבדים מזה אלפיים שנה, הנוצרים שחררו את עבדיהם לפני מאות בשנים, אך בסעודיה, בסודן ובסומליה ממשיך סחר העבדים. כנ''ל לגבי היחס האכזרי לנשים עונשי המשפט הפלילי וכדומה. לא עומק הדתיות הוא הפשע, לא האדיקות הדתית היא העוול, אלא העוול השטני משוטט ומטייל ומחפש לו בסיס לצמיחה. הוא יכול לצמוח על בסיס תורת הקומוניזם החילונית לחלוטין, וליצור את מחנות הריכוז של סטלין ולהביא לרצח המליונים בסיביר. העוול יכול למצוא בית אצל מנהיגי החמר-רוז בקמבודיה. שם הדת איננה חד אלית, ובאירופה העוול התביית לו על המצוקה הלאומנית החילונית הגרמנית המשלבת אגדות עם פגאניות ונצרות קדומה ויצר את הנאציזם שהשמיד את אירופה. והיום העוול מצא לו מחסה ובית והנו מחלחל וצומח אצל מאמיני האיסלם. כשם שנכון היה להשמיד את הצבא הגרמני ואת מאמיני מפלגת צלב הקרס בשנות השלושים והארבעים, נכון להשמיד את מאמיני האיסלם הקוראים לטבח ''בכופרים'' היום. אנו יכולים לעשות זאת עתה ובזול יחסית, או להמתין לכבשנים ולרכבות המוות, לאנטרקס ולפצצות הגרעין ורק אז להתעורר ולהלחם. והשלום יבוא כאשר יידע האיסלם לסלק את החרב מעל דגלו, כפי שידעה גרמניה לסלק את צלב הקרס מעל דגלה. אך כל עוד מתנופפים דגלי הרשע חובה על כל אדם באשר הוא להלחם בהם עד חורמה. והמנסים לסנוור את עיני העם ולמנוע מאיתנו לראות את המציאות המרה, אותם בניהם של המנגנים בתזמורת המוות, מתחת לשלט ''העבודה משחררת'' דאז, או היום ''די לכיבוש'', או ''כולנו אשמים'' שותפים ועושים פשע נוראי. לא הדת בפני עצמה היא הבעייה, העוול ועוזריו, שקרניו ומסיתיו בין במכוון ובין בתמימות הוא האסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בהחלט סביר שבזמן יהושוע בן נון היו ביהדות זרמים אכזריים" - נו באמת! זו היתה הדת! 'בהחלט סביר שבזמן הנאצים היו בגרמניה זרמים אכזריים'. איזו אנדר-סטייטמנט! כנראה ששכחת את תקופת מלכים (למשל). בכל זמן שהיה לדת כח היא היתה אכזרית - והמקור אליו אפנה אותך הוא כמובן התנ"ך. "ובתקופת ראשית הנצרות הדת הרומית הייתה אכזרית ורבת קורבנות. וכמובן שאין ספק שבימי הביניים ובתקופת האינקווזיציה הנצרות היתה מרושעת ורצחנית." - אולי תואיל להבהיר מתי בדיוק *לא* היתה דת הנוצרית אכזרית, לפני שסורסה בידי הדמוקרטיה החילונית?? "דתות אחרות נרפאו מכך מזמן האיסלם הוא נושא דגל הרצח" - הדתות לא נרפאו, הן סורסו. "היהדות מזה שלושת אלפים שנה אינה מטיפה לרצח בעל דת שונה, ואין מקום לכנות את חנה ושבעת בניה כרוצחת, בשל התנגדותה לדת הרומית..." - היהדות מטיפה גם מטיפה ושוב, ראה התנ"ך והדוגמא שכבר נתתי בקשר לאליהו (טיפה בים!) דוגמא מאוחרת יותר: ודוגמא מאוחרת עוד יותר היא החרדי ששרף למוות שתי נשים שעבדו בזנות. חנה העדיפה את שחיטתם של שבעת בניה על פני המרת דתם. זו היתה הכרעה דתית קלאסית בה נאלץ המאמין להכריע למה באמת יש ערך: לחיי אדם או למצוות הדת המסוימת בו הוא מאמין. הכרעה דומה עשו גם מחבלי המטוסים של בן-לאדן, גולדשטיין, מתפוצצי החמאס וכמובן גם האבטיפוס, אברהם בעקדת יצחק. טיבעי להאמין שדווקא הדת שלך היא הנכונה ודווקא המדינה שלך מכל המדינות, היא הצודקת. טיבעי, אבל קצת פרובינציאלי... משעשע משהו התאור האוילי של הרשע המשוטט לו בעולם ומחליט לנחות פתאום בנקודה מסוימת; "והיום העוול מצא לו מחסה---" וכו'. משל היה העוול רוח הנושבת פה ושם ללא פשר וקשר. ובכן, אני מתנדב להסביר את הקשר: בתרבות ליברלית, חילונית וחופשיה, בה זכויות האדם הם ערך עליון ולא הפולחן הספציפי של הפולקלור המקומי - הרוחות האלה לא נושבות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוסלמים בגרמניה הם מיעוט סביל ביותר. ביחוד הטורקים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |